דילוג לתוכן

צחוקים/ אלכימיה: איך הפך אספסוף שטוף שנאה וצווחני ל"מיעוט קטן ונחבא אל הכלים"

את הצחוק  מספק לנו הפעם גדעון לוי, בהופיעו אתמול כאורח אצל סגל-ליבסקינד ב"כאן".

הם, כמובן, יודעים למה הם מזמינים אותו.

מרקידים אותו, חתלתול יחף, על גג פח לוהט, ונהנים לראות אותו מקפץ.

ואף הוא, כך נראה, מצליח ליהנות מהשניות המעטות שבהן הוא מרחף בחלל, הלוך וחזור מעלה ומטה.

מדבר על הכיבוש?

שואלים אותו מה בקשר לזה שהוא גר ברמת אביב(שייך מוניס!)

מדבר על פשעי מפא"י?

מה בקשר לזה  שהיה מנערי פרס(שמעון)?

טוען:"ליבי עם הקורבן, והקורבן הוא העם הפלשתיני."

ואחרי כמה שניות: "חוץ מזה שאני דואג לעצמנו יותר מאשר להם."

כמה רחוק הלב מהפה המפיק קלישאות   מצטדקות.

******

אבל לא זה מה שהביא לי את עיקר הצחוקים.

מה שהצחיק אותי בא לקראת הסוף. זו היתה  הפוזה שעטה על עצמו גדעון, ידידי משכבר, שאותו אני מחשיב כאחד מגדולי הבדרנים של "הארץ",

הישג ניכר, שכן התחרות שם קשה.

-החל בההוא, שאף אחד ׁׁ(כולל ההוא עצמו) כבר מזמן לא מבין מה יש לו לחפש פה – התגלמות של דיסאוריינטציה ("אני צריך לעזוב את הארץ") המלבה את עצמה בצורת כל מאמר חדש שלו,  עוד קיסם ועוד קיסם למדורת הדיסלוקיישן של האקזמפלר החביב הזה.

קלמן, סגן ולוי: יחף על גג פח לוהט

עבור באחד מגדולי ודגולי הדמוקרטים, שחשב, שלא רק שאנחנו מצויים בדרך לשלטון של חונטה צבאית במדינתנו, אלא גם שזה יכול להיות אחלה פיתרון לבעיותינו ׁׁ("הנהגת הצבא תצטרך להחליט מה הוא האיום האולטימטיבי על ביטחונה וקיומה של המדינה: אלפי טילים… או ממשלה שמהנדסת ציבור להיהפך למפלצת”).

– ועד ההיא , שיעצה לרשות המבצעת של אחינו ושכנינו, אהובי ליבה הפלשתינים, ללמד צילום במוסדות החינוך שם –

למען יוכלו הילדים והנוער להפליא בסינק ובפוקוס,

בשעה שהם מצלמים את חבריהם לספסל הלימודים,

כשהם נורים על ידי חיילי צה"ל.

בעוון ידויי אבנים בכבישים ובצמתים, על פי המלצתה החמה של הבדרנית מ"הארץ".

מספקת הן את  הקורבנות הרכים והן את התיעוד המתוקתק לתעשיית המוות הנתעבת הזאת (הכותרת לתוכנית הפעולה: "התחביר הפנימי של יידוי אבנים". הניסוח המנוכר והמתחכם  של הכותרת, אמור לטשטש את ריחה העז של הצחנה המוסרית.)

כל זה לשימוש התקשורת המערבית הרקובה והמושחתת

אז מה היא, הבדרנית מ"הארץ", אם לא יזמית של סנאף  בשרות הרייטינג (Snuff Enterpeuter).

עם "אג'נדה" של "זכויות אדם", "צדק" ו"זכות הציבור לדעת", איך לא.

עלבון לאינטליגנציה ואשפה מוסרית.

כדאי שתקרא, בהזדמנות, מה שיש לכמה פלשתינים אמיצים וחכמים לומר על מעשיה ומעשי שותפיה.

*****

אז מה שהצחיק אותי, הבה נחזור לשורה, היתה הפוזה שעטה על עצמו  גדעון לוי לרגל נעילת הדיון. הרוכב הבודד, האביר בן דמות היגון, קול בודד קורא באפלה.

"מנגנוני שטיפת המוח היו כה יעילים, שנשארתי לבד."

חלק מ-

"המיעוט הקטן והנחבא אל הכלים"

חה-חה.

"נשארתי לבד "

לא שמע ולא יודע על ה"ניו יורק טיימס". אין לו מושג על דבר קיומם של ה"גארדיאן" הבריטי או ה"ליברסיון" הצרפתי, על "הלינקה" הגרמני, ועוד מיני מפלגות וחלקי מפלגות בספרד ובשבדיה, בהולנד ובאירלנד.

איפה שאנטישמיות המחופשת ברישול לאנטיציונות היא הבון-טון.

מה לו ול"חוג למדינה ומימשל" באוניברסיטת בן גוריון? אין בעולם "בצלם", אין  "עדאללה" ואין "מסמכי החזון".
"שוברים שתיקה" הוא בכלל ארגון של רופאים, שגילה  תרופת פלא לחרשים-אילמים. אלפי מגוייסי "עמותות", יושבי "קרנות", שעובדים בשכר ובקבלנות בשביל האינטרסים הבזויים של הבוסים מחו"ל.

כל מיני חברות קונגרס איסלמיות חדשות באמריקה,  אגף שלם במפלגה הדמוקרטית האמריקאית. כל האנטישמי למינהו בלייבור הבריטי, מהמנהיג העליון ומטה. וכמובן גם לא מעט יהודים, מה"ג'יי סטריט" עד ל-JfJfP  האנטישמי בארה"ב – ("יהודים למען צדק לפלשתינים.")

מיליונים של מרצים וסטודנטים בכל קואליציה מרקסיסטית-איסלמיסטית בקמפוסים של המערב המתנוון והולך.

מיליונים רבים כל כך של גדעון לוים , המעמיד לנו פה פני בודד ומבודד.

רבים לאין ערוך מכל הסגלים והליבסקינדים. רבים לאין ערוך גם מכל היהודים שמתגוררים בארץ הזאת.

אספסוף נבער וצעקני, ממומן עד שיניו בפטרו דולרים ובארמו-דולרים, מפונק על ידי התקשורת הרקובה והמושחתת של המערב.

ואיך גדעון שלנו קורא לכל העייסה בסייסה הזאת?

 "המיעוט הקטן והנחבא אל הכלים"

נו, לא מצחיק?

עלבון לאינטליגנציה ואשפה  מוסרית כל זה.

 


 

 

 

מודעות פרסומת

צחוקים/ מי צריך את "הארץ", כשיש לי בפרלמנט פייק שמאלן משלי ?

 

 

ביום שבו מתכנס הפרלמנט הקטן שלנו, אין לי צורך לקרוא, כהרגלי מדי יום, את"הארץ".

את האיוולת הפייק-שמאלנית היומית  שמצחיקה אותי (הפעם מהזן של האנטישמיות), אני לא צורך ביום הפרלמנט  בצורת אותיות שחורות קטנות על  נייר העיתון של שוקן,אלא בחיים ממש,  בזמן אמת, בצליל ובאומר.

האנטישמיות ה"לטנטית" מקפצצת לחבר'ה האלה בלי שום שליטה, על גבי הנייר או בחלל האוויר.

אני אפילו לא זוכר איך בדיוק הגענו לנושא השבוע. נדמה לי שזה היה כבדרך אגב, בשלב שבין ישיבה לעמידה, כשחלק מחברי הפרלמנט עמדו לפרוש להפסקת עישון במסדרון הכנסת,  כאשר האנטישמי התורן אמר  "שמבחינת הכיבוש ככיבוש",ישראל כמוה כגרמניה הנאצית, שהרי גם אותה גרמניה, כמו ישראל, ביצעה כיבושים נרחבים בסביבותיה. ומכאן שצה"ל שלנו הוא צבא כובש, "כמו הוורמאכט הנאצי", ותושבי עזה, איך לא, חיים ב"מחנה ריכוז" (כמו היהודים על אדמת אירופה בזמנו).*

אך מה יקרה אם תנסו להצביע בפני הפייק שמאלן  שלי על האפשרות, ש"מבחינת רצח כרצח", כל "רצח על כבוד המשפחה" הנהוג למרבית הצער אצל אחינו ושכנינו מהמגזר, כמוהו כטבח שערכה כנופיית מנסון בשכונות לוס אנג'לס "בתקופות אפלות", או גרוע מזה – כמו הרצח ההמוני שערך הד"ר גולדשטיין שלנו במערת המכפלה.

מה, לא?

דבר ראשון יסתכל  עליכם הפייק שמאלן שלי  כעל משוגעים. דבר שני , יעיר הערה (נכונה) על גזענותכם. ודבר שלישי, יביא לכם אותה בהרצאה מלומדת על השפעות סוציו-אקונומיות של שסעים תרבותיים בחברה הפוסט-אגררית, וכמובן לא נשכח את השפעת הכיבוש הפוסט-קולוניאליסטי-ציונאצי על דפוסי התנהגות אלימים בחברות מדוכאות. כך שמה אני משווה בכלל.

פייק-שמאלנים הם לעולם אנשים משכילים, עתירי תיאוריות ומולטי-איזמולוגים, מה שמביא תוקף מדעי מרשים לגזענותם הבסיסית והגסה שהיא תמיד-תמיד תוצר של שנאה עמוקה, אבל בזה הם לא יודו לעולם.

ובערך אותה הרצאה תקבלו מאותו פייק שמאלן,  אם תהרהרו בשאלה, אם ניתן להשוות את מלחמת  הנאצים להשגת מרחב מחיה לעמם הנבחר ברחבי אירופה  –  למסעות הכיבוש של השבטים הערבים ברחבי המזרח התיכון. גם זה   כנבחרי אללה העליונים לכל האחרים, שיש להם עניין עם צאצאי הקופים והחזירים למיניהם,  שאכלסו ועדיין מאכלסים את המרחב.

אבל כשמשימתו של הפייק שמאלן האנטישמי היא להשוות את ישראל לגרמניה הנאצית, מותר לשכוח מההקשר ההיסטורי הרחב ומההשפעות הסוציו-תרבותיות-היסטוריות של מבנה התשתית על מבנה העל.,

ואז מותר ואף רצוי להתרכז ב"כיבוש בתור שכזה (כשלעצמו)", שגם זו טכניקה לגיטימית במסגרת הדיאלקטיקה ההגליאנו-מרקסיסיטית.

ההרחבה והצמצום של תחום הדיון, על פי הצרכים והנסיבות, זהו אחד התעלולים הכי משומשים של כל השרלטן והשקרן למינהו. לרוב הם כלל לא מרגישים שזה מה שהם עושים.

————————————————————————————————————————

*השיטה הלוגית  של חבר הפרלמנט שלי, הזכירה לי להפליא יציאה שהביאה פעם ב"הארץ" פרופסורית אחת, שהעיתון "לאנשים חושבים"(חה-חה) מחשיב אותה כסוג של הוגת-דעות. אך בעוד שהשרלטון הפרטי שלי מצמצם את תחום הדיון כדי להתאים את  המסקנה למבוקש, הגברת הנ"ל מ"הארץ" עושה את ההיפך. לשם כך היא מסתמכת במאמרה על הפילוסוף הידוע לודוויג ויטגנשטיין, שהסביר, שלמרות ששחמט, כדורגל ומונופול, נניח,  הם סוגי פעילות שונים ביותר, הם נמנים, כל שלושתם, על "משפחת" המשחקים.

ומסקנתה במאמר:

"המשטר הישראלי הקולוניאליסטי הנוכחי מקיים דמיון משפחתי עם משטרי רשע, גם אם אינו חולק עמם תכונות חופפות. הוא לא נאצי, לא אפרטהייד, לא פשיסטי (על הצורך במילה המקדימה "לא" בכל הופעותיה במשפט הקודם, חולקים עליה כמעט כל הפייק-שמאלנים הכותבים ב"הארץ", — בעקבות המו"ל המשלם את שכרם) ולמרות זאת הוא (המשטר הישראלי) שייך לאותה משפחה אומללה."!

קפיש? ישראל והנאצים, כמו פוקר וגולף – אותה  משפחה אומללה.

ברור שלא יעלה על דעתה של הוגת הדעות הנ"ל, לציין לפנינו,  ש"הארץ" שלה, ו ה- Der Stürmer, (הדר שטירמר "המסתער"), בטאון המפלגה הנאצית בזמנו,  שייכים שניהם לאותה משפחה אומללה, שהרי  בשני המקרים מדובר בעיתונים המפרסמים מלאן מאמרים אנטישמיים שקריים ודוחים.

כמו גם זה של הפרופסורית שבה עסקינן.

 

 

העבודה מתפיידת(2): למה שישראלים טובים יצביעו למפלגה, שראשיה תומכים במי שמלכלכים תמורת כסף על המדינה ועל ילדיהם המשרתים בצה"ל, בשרות אינטרסים זרים?

הסיפור הרע של הח"כים ממפלגת "העבודה" בסוגיית האורחים הלא-קרואים מאפריקה, לא הסתיים  במרד של הח"כים נגד היו"ר שלהם אבי גבאי, ובהצבעתם נגד חוק הגירוש בדצמבר 2017.

האזהרה של גבאי בדבר   "המחיר הכבד" שישולם בבוא היום בגין עמדתה של הסיעה בכנסת, נפלה על אוזניים ערלות.

הסבל של דיירי השכונות בדרום תל אביב נמשך כסדרו. בינואר 2018 נערך בוועדת הפנים של הכנסת דיון בסוגיה. בישיבת הוועדה הופיעה  קורין גלילי, שאמה נרצחה על ידי מהגר עבודה מסודאן. הדיון היה סוער. מצד תושבי השכונות הופנו "הערות פוגעניות"(על פי הכתב  שסיקר) כלפי חלק מחברי הכנסת מהאופוזיציה.

"במהלך דבריה של קורין גלילי," כך הדיווח, "התפרץ ח"כ מיקי רוזנטל לדבריה." בתגובה, כינתה אותו איילה  סינואני, מפעילות השכונות, "חצוף", רוזנטל ("העבודה") קם ממקומו ופנה אליה בתנועה מאיימת (לדבריה), כשהוא אומר לה: "את רוצה להגיד לי משהו? אני עובד אצלך?"

רוזזנטל הוא איש אכפתי וחם מזג, מי שהיה ידוע כ"בולדוזר" וחושף "שיטת השקשוקה". הוא לוקח ללב.יתכן שהוא נראה מאיים, אך אין עדות שנגע לרעה במישהו או במישהי.

חלפו כמה חודשים, וביולי  2018 נערך בישיבה של סיעת "העבודה" בכנסת בכנסת דיון שנגע לעמדת המפלגה כלפי חוק אחר, שנועד להגביל את פעילות "שוברים שתיקה".זה לא נגמר טוב. החכ"ית לאה פדידה  הגישה לוועדת האתיקה של הכנסת תלונה נגד הח"כ מיקי רוזנטל. היא טענה שרוזנטל התפרץ כלפיה.  "הוא איבד עשתונות, נפנף לעברי ידיים והתקרב אליי בצורה מאיימת ואלימה. הח"כ איציק שמולי ממש נאלץ להגן עלי בגופו", התלוננה פדידה.

תשובת רוזנטל: "שטויות, פדידה ביקשה לחבור לימין הקיצוני ולתמוך בחוק הפשיסטי נגד שוברים שתיקה עבור אינטרס פוליטי אישי שלה. אכן, היא ספגה ביקורת והיו חילופי דברים קשים. כל השאר שקרים".

העבודה התייצבה לצד "חופש הביטוי" של "שוברים שתיקה".

והנה, יש מכנה משותף ברור בין עמדת רוזנטל, וחבריו לסיעה,  כלפי סוגיית מהגרי העבודה/הפליטים מאפריקה – וכלפי הזכויות של  "שוברים שתיקה".

*****

למכנה המשותף הזה קוראים "עמותות" וקוראים "קרנות", שני ביטויים מצוחצחים, שאם מסירים מהם את המרכאות הכפולות, מגלים כסף.

המון כסף.

"שיטת השקשוקה" של השמאל.

כמעט תמיד,  מדובר בכסף זר, של תאגידים כלכליים ענקיים ושל מיליארדרים זרים. כסף של מדינות אירופאיות ושל האיחוד שלהן. וגם כסף אמריקאי, חלקו ממקורות השו-שו. הכסף הממשלתי כמו הפרטי, מוזרם ל"קרנות" גם באמצעות ארגונים כנסיתיים נוצרים, שחשוב להם להוכיח לצאן מרעיתם,  שבני העם שרצח את ישו משיחם לפני אלפי שנים, טובחים עכשיו בפלשתינים חפים מפשע.

לכל אלה בא  לשחק בפוליטיקה הישראלית, והכסף שלהם מדבר חזק.

ה"עמותות"של "הקרנות" מעסיקות אלפי, או עשרות אלפי "פעילים" ומפרנסות רבבות רבות מאנשי השמאל והלאומנים הערבים המתחזים להיות שמאל.  מעמד שלם של האינטליגנציה הבורגנית (איך זה עובד? אסור לפספס את הפוסט שבלינק פה. מבט מבפנים של אחד שיודע, מהבית).

רק כמה עשרות מהעמותות מוגדרות כפוליטיות- אך הן מקבלות  את חלק הארי של הכסף הזר. ואילו כלל המועסקים בעמותות, גם  אלנ הלא-פוליטיות, מהווים את המאגר של המפגינים וחותמי העצומות של מיזמי העמותות הפוליטיות.

את שכירי הקרנות, הפוליטיות והאחרות, תמצאו בהמוניהם בדרגי הביניים של פעילי המפלגות, במיוחד מרצ וחד"ש, אך גם ב"עבודה" ובבל"ד.

הקרן הבולטת ביותר, ואחת הוותיקות, היא"הקרן החדשה לישראל". המנכ"לית היוצאת של הקרן היא המשפטנית טליה ששון.

מנכ"לית "הקרן החדשה לישראל, טליה ששון, מתרצת את הסכמתה לקביעה שישראל היא מדינת רשע העוסקת בטיהור אתני

כפי שנראה מיד, הדג מסריח מהראש.

כשעדיין כיהנה בתפקיד, העלה פעם פעם מו"ל "הארץ", עמוס שוקן, שאלה מצוייצת לחשבון הטוויטר שלו (בתקופה שבה התרחש אחד העימותים האלימים על הגבולות).והנה הציוץ:

"האם ישראל היא מדינת רשע, או שרק מדובר בטיהור אתני שיגרתי".הרמה להנחתה.

וטליה ששון,  ראשת הקרן החדשה לישראל, אכן הנחיתה, בתגובה קצרה וקולעת:

"שניהם".

גם מדינת רשע וגם עורכת טיהור אתני "שגרתי".

כשהתבקשה להסביר את התשובה הזאת, במסגרת כתבת תחקיר טלוויזיונית שנגעה ל"קרן" שבניהולה,  הסבירה ששון שהיא נהגה במקרה הזה "בטפשות, אבל בפרובוקטיביות."

נכון מאוד. אם כי, בעיקר  "בטיפשות". כי היא גילתה ברבים ששנאתה ליהודים ולמדינתם אינה נופלת מזו של מו"ל "הארץ".

בלשון הפוליטית המקובלת קוראים לזה "דמוניזציה", או "דה-לגיטימציה": הצגת ישראל כמדינה פושעת, שאין לה זכות קיום, שראוי להחרימה, מופת של אפרטהייד, פאשיזם, ניאו-נאציזם וכו'. זו הסיבה שהקרן מקימה, מתחזקת ומממנת "עמותות"כמו "בצלם" , "שוברים שתיקה","עדאלה", "רבנים למען", רופאים למען" וכן הלאה. זה תפקידם בכוח. ללכלך על המדינה ועל צבאה.

באותו תחקיר טלוויזיוני, "המקור בערוץ 10, שבו נחשפה המנכ"לית של "הקרן" במלוא הדר טיפשותה(על פי הודאתה) , נחשפה גם היו"רית היוצאת של הקרן, רחל ליאל, בכל הדר שקרנותה.

הקרן, על פי מדיניותה הרשמית, אינה אמורה לממן "עמותות"  המתנגדות לקיומה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.

רשמית, ,"קרן החדשה לישראל" היא בכלל "ציונית"(חה-חה), ולכן אינה מממנת עמותות שמתנגדות לזהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. אלא שמדובד בשקר גס. אחד מרבים.

אך הנה, ממש בשעה שליאל נשמעה אומרת "און קאמרה" , שעמותת  "עדאלה", מתוצרת "הקרן" כלל "לא מתנגדת לישראל כמדינת הלאום של העם היהודי". באותו רגע הוקרנה על המסך הכחשתו הגורפת של מנכ"ל עדאללה, הטוען בתוקף:"אנחנו מתנגדים!"(לישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.)

האם תמיכת הקרן הוסרה מעדאלה?

תשכחו מזה.

ליאל,אגב,  באה ל"קרן" מ"העבודה" וחזרה לשם עם סיום תפקידה.

*****

זו הקרן, שתומכת (מקימה, מממנת ומפקחת על הפעילות של) הן בארגוני הסיוע לפליטים"(האפריקאים) והן בשורת "העמותות" שהזכרתי, שעניין כולן ללכלך על ישראל, בארץ ובעולם.

"עדאלה", לפחות, אינם מסתירים את כוונותיהם כלפי מדינת היהודים.  אך מה בקשר ל"בצלם", שהמנכ"ל שלה נושא נאומים אנטישמיים, המתחזים לאנטיציוניים, בפורומים בינלאומיים? או "שוברים שתיקה" , חבורה של מלשנים בשכר, שממש בימים אלה הם מבקשים להרים מיצג אנטישראלי  בפני הפריץ האירופי המתחלק עם "הקרן החדשה" בתשלום שכרם?

דובר "שוברים שתיקה" (היום מנכ"ל) אבנר גבריהו , מנפיק עלילת דם שקרית על חיילי צה"ל, לחבורה של אורחים מחו"ל(בסרטון שעליו מסתמך הדובר, נראה בברור שהחיילים יורים לעבר קומות עליונות של בניינים ריקים בחברון, שמהם נפתחה אש לעבר צה"ל ואזרחים ישראלים, ודייריהם נטשו מזמן, בהיותם מודעים למדיניות של צה"ל, לירות על ריק.

*אלה ארגוני "הקרן", שח"כ "העבודה", הפרופסור יוסי יונה, מכהן ב"מועצה הציבורית" שלה.

*הח"כ עמיר פרץ התגאה בכך, שהוא חבר בהנהלת הקרן (הנהלת הקרן, למרבית המבוכה, הכחישה).

*הח"כ מרב מיכאלי עשתה את הסטאז' הפוליטי שלה, בטרם הגיעה לכנסת, ב"שדולת הנשים" של הקרן, היא גם קראה  לאמהות ישראליות “לא לשלוח את ילדיהן לצבא”.

*הח"כית שלי יחימוביץ והח"כ מיקי רוזנטל הודיעו בגאווה כי הם תורמים ל"קרן החדשה" ממיטב כספם.

*לח"כית סתיו שפיר ולחברה מהמחאה ח"כ איציק שמולי, אמנם היו הסתייגויות מהפעילות של "בצלם" ו"שוברים שתיקה"(בעיקר הסתייגו מהפעילות בחו"ל) אך הם הצביעו עם חבריהם בעד הפעילות של הקרן וסניפיה, המלכלכים חופשי על ישראל בשרות אינטרסים זרים.

*****

מפלגת "העבודה", שהתייצבה לצד מהגרי העבודה מאפריקה, ונגד תושבי שכונות הדרום והעובדים הישראלים בתחתיות סולם השכר, דיממה מנדטים בכל מקום שבו שוכנת "ישראל השניה".

מפלגת  "העבודה", שהתייצבה לצד שכירי הלשון והמקלדת המקומיים של אינטרסים זרים ועויינים לישראל, איבדה בהמוניהם את קולותיהם של ישראלים טובים, שלא אוהבים(איזה אנשים מוזרים!), שמלכלכים על המדינה שלהם,  שמדביקים עלילות דם זדוניות ושקריות לבנותיהם ולבניהם המשרתים בצה"ל.

בכתבה הטלוויונית שצוטטה פה, ניפק הכתב ישראל רוזנר הבחנה פוליטית מעניינת.  הפעילות של הקרן החדשה לישראל, הוא אמר, מבצעת למעשה "חרקירי לשמאל הישראלי".

בדיוק מה שקרה. הישראלים הנוטשים את "העבודה" יצביעו לגנץ, יצביעו ללפיד, יצביעו  לאורלי לוי אבקסיס. להם אין עסקים משותפים עם "הקרן" ועם ו"העמותות" שלה.

הם אומרים "ביי ביי", למפלגת העבודה, שקברה את עצמה  במו ידיהם המונפות של הח"כים שלה, שהצביעו בעד או נגד החוקים הלא-נכונים.

 

 

 

 

 

.

 

העבודה מתפיידת (1)"נשלם מחיר כבד", הזהיר היו"ר החדש גבאי, וזה מה שקורה

הבעייה של מפלגת העבודה אינה אבי גבאי.

הבעיה של מפלגת העבודה היא הח"כים של מפלגת העבודה.

יו"ר אבי גבאי: "זה ייתפס לא טוב בציבור"

גבאי הוא רק עוד מיליונר כבד, בשרשרת של מיליונרים כבדים המתייצבים בראשה של מפלגת העשירים הזאת. גבאי בא אחרי אהוד ברק ממגדלי הכסף,ו בעקבות המיליונר  בוז'י הרצוג, שמקור עושרו הגדול הוא חלקו במשרד עורכי  הדין הידוע, הרצוג-פוקס-נאמן, מהגדולים והעשירים במדינה. גם לשותפתו ליצירת המחנצ,  ציפי לבני,  לא חסרים אפסים אחרי הספרה.

ההבדל הוא בכך שגבאי אינו אשכנזי צפונבוני, הבדל חשוב, כפי שנראה בהמשך.

לא שההבדל הזה עזר לו, או לה.

זהותו של היו"ר לא  שינתה את ה-DNA של המפלגה.

*****

קבלו קצת תוצאות אופייניות מקלפיות בשכונות העשירות בערים, ובמקומות היישוב של העשירים בבחירות של 2015.

בקלפי  מס. 137 בבית הספר לאומנויות, בשכונת העשירים הירושלמית טלביה, קיבל המחנצ 26% מן הקולות – בערך 50% יותר מהממוצע במדינה כולה- 18.67%. גם מאות אחוזים יותר מהממוצע בירושלים כולה, שעמד על 9.7% מהקולות.

בקלפי בבית ספר "המשתלה" בצהלה, שכונת מגוריו העשירה של בוז'י הרצוג בתל אביב, גרפה המחנ"צ 51% מהקולות. כמעט פי שלושה משיעור ההצבעה הארצי למחנצ.

בקלפי מס. 174 שפעלה  בבחירות ב-17 במרץ 2015  במועדון הצופים בשכונת המיליונרים החיפאית דניה: מפלגתם של בוז'י וציפי גרפה שם 41.5% מהקולות,לעומת 25.3% בממוצע חיפאי.

בקלפי מס. 499 בבית הספר בלפור (אזור שינקין) בתל אביב, שם מתגוררים בני העשירים המרכיבים את האינטליגנציה הבורגנית התל אביבית, קיבל המחנ"צ ב-2015. 39.4% ובקלפי נוספת מאותו מגדר, בקלפי 535 בנווה צדק קיבל  המחנה הציוני של בוז'י וציפי 38% מקולות העשירים והיאפים של השכונה, פי שניים מהממוצע הארצי.

בקיסריה העשירה, מקום מגוריו של ראש הליכוד בנימין נתינהו, קיבל המחנה הציוני של בוז'י וציפי 38% מהקולות, פי שניים מהשיעור הארצי, והרבה יותר מהליכוד של ביבי (23%)

ברמת השרון העשירה קיבלה מפלגתם של בוז'י וציפי 44% מהקולות. המחנה הציוני קיבל 53% מהקולות בכפר שמריהו וכ-44% מהקולות בסביון (שיעור ההצבעה הארצי למפלגה,  כזכור, 18.67%).

ואותו דבר בדרום.

במושבת העשירים עומר קיבל המחנה הציוני 38% מהקולות. כמו בקיסריה שבשרון.

ומה קיבלה מפלגת העשירים בצד השני של  העשירונים?

זוכרים את קיסריה העשירה, שם קיבלו בוז'י וציפי 38% מהקולות? פי שניים מהשיעור הארצי?

באור עקיבא הסמוכה,  המעושרת פחות, הם קיבלו 6.22%, שישית מקיסריה, ושליש מהממוצע הארצי.

בבחירות של 2013, כשהעבודה רצה לבדה, בראשות שלי יחימוביץ הסוציאליסטית, אימת העשירים, היא קיבלה בקיסריה 17% מהקולות, ב-2% יותר מהליכוד של המיליונר נתניהו.

ובאור עקיבא? "העבודה", שהיתה לבדה ב-2013,  זכתה לקבל בשכנה הגדולה בהרבה והעניה בהרבה של קיסריה, רק 5%.

פחות ממחצית הממוצע הארצי.

והנה עוד שורה של תוצאות, המראות מה קיבל המחנצ – (18.67% בממוצע ארצי) ,אצל עמך ישראל בבחירות של 2015.

בסוגריים נמצא את התוצאות של "העבודה" בבחירות של 2013, כשהתמודדה בכוחות עצמה, בראשות יחימוביץ, וקיבלה 11% מהקולות בממוצע ארצי:

מוושב אביבים 2.63%, (2% ב-2013).

אופקים, 5.52%(4%).

אשקלון9.74%(7%).

אשדוד 8.56%(6%).

באר שבע12.24%(8%)

מושב זנוח 2.93%(3%)

בירוחם קיבל המחנצ ב-2015 1.2%מהקולות, 50% פחות מהסטלנים של ירוחם, שהעניקו ל"עלה ירוק 1.8% מהקולות.

ואין מה להוסיף.

*****

אז למה זה קרה להם?

איך זה, שמ-11%  מהקולות שקיבלה "העבודה" לבדה  ב-2013, וקרוב ל-19% שקיבלה ביחד עם "התנועה" של ציפי לבני, מתקרבת "העבודה" לגבולו המסוכן של אחוז החסימה, עם 6 מנדטים – כ-5% מהקולות (לעומת ֱֱֵ11% ב-2013).

איפה הם שגו?

*****

בחמש השנים שעברו בין בחירות 2013 לכנסת ה-19, לבחירות באביב הקרוב, לא היו שום יוזמות מדיניות נועזות,שכתוצאה מהן הצטיירה "העבודה" כמפלגה שמאלנית, יונית במיוחד או תבוסתנית.

כזאת שאפשר ללכלך עליה כמפלגה ש"מוכרת את נכסי הלאום" לידיו של "האוייב הערבי", וזאת "תמורת מקסם שווא של שלום מדומה".

זה לא קרה.

אז מה כן?

בחמש השנים האחרונות היו על סדר היום שתי סוגיות שהסעירו את דעת הקהל לאורך כל התקופה.

אחת מהסוגיות האלה מתחה קו ברור בין האינטרסים של מצביעי "העבודה" בשכונות העשירים ובמושבותיהם, ובין הרוב הגדול של הציבור הישראלי, ובוודאי רוב השכירים בששת העשירונים התחתונים.

שלי יחימוביץ: הערכים הבסיסיים של המפלגה

מצד אחד דיירי רמת השרון, סביון  וצפון תל אביב, רובם אשכנזים, קוראי "הארץ", שמאליברלים מצויים.

ומצד שני דיירי שכונות הדרום  של תל אביב, ועוד המוני שכירים בענפי השרותים, המזון והניקיון. וגם המוני שכירים ברמות השכר הנמוכות, ששכרם נגרר באכזריות כלפי מטה, רובם מזרחיים, אתיופים, עולים מחבר העמים וכמובן ערבים.

זה מה שקורה, כאשר לתחתית סולמות  השכר,  נכנס גוש גדול מאוד, יחסית למימדיו של המשק הישראלי, של עובדים זרים.עשרות אלפים.

"מבקשי המקלט" , "הפליטים", "מהגרי העבודה," "המסתננים"

אורחינו האפריקאים.

ומי מרוויח מהירידה ברמת השכר ברמות התחתונות? מרוויחים העשירים, המעסיקים במשק הבית של הווילות והארמונות שלהם משרתים צייתניים יותר, זולים יותר, חסרי אזרחות. מרוויחים על המצב היטב בעלי המלונות והמסעדות, קבלנים ובעלי מפעלים בענפי תעשייה עתירי עבודה זולה.

******

המנהיג החדש של מפלגת העבודה דווקא הבין היטב את הנקודה. הוא מבין בכלכלה. הוא מזרחי. הוא קשוב למה שאומרת  לו אמא שלו וחבריו מילדות. חלקם ליכודניקים.

עמדת המחנצ בעניין הצעת החוק לגירוש פליטים, שעלתה לקראת סופה של 2017,  היתה נגד.

זה,למרות שהחוק זכה באישור הבג"צ.

גבאי הגיע לישיבת הסיעה בכנסת, לקראת ההצבעה בקריאה הראשונה  ואמר:

"לא צריכים להיות יותר צדיקים מבג"ץ. אנחנו נשלם מחיר כבד על ההתנגדות לחוק, זה ייתפס לא טוב בציבור".

הח"כ בוז'י הרצוג תמך ביו"ר שהחליף אותו. הוא הסביר לחבריו:

"המסתננים תפסו עבודות לערבים ישראלים".

בהצבעה בישיבת הסיעה היה לגבאי רוב. 12 חברים הצביעו בעד הצעתו, 11 התנגדו.  ח"כ שלי יחימוביץ טענה, שתמיכה ביוזמה יוצאת נגד "הערכים הבסיסיים של המפלגה". 

בפועל בקריאה הראשונה, הצביעו על פי החלטת הסיעה רק 4 מחברי המחנצ, מתוך 17 חברי הסיעה שנמצאו באותה שעה במשכן.

לקראת ההצבעה בקריאה שניה ושלישית, בדצמבר 2017, כבר פרץ מרד כללי נגד גבאי. 18 מחברי המחנצ, כמעט כולם מ"העבודה" הצביעו נגד החוק.

ביניהם עמיר פרץ, שלי יחימוביץ, מיקי רוזנטל, עומר ברלב, מרב מיכאלי, וגם הכוכבים החדשים, איציק שמולי וסתיו שפיר.

ועכשיו, שילכו כל אלה לחפש את החברים שלהם בערים ובעיירות של עמך ישראל,ו/או המצביעים המזרחיים המעטים שנתנו להם קצת קולות באור עקיבא או באביבים, באשדוד או במושב זנוח.

כי בדיוק  כפי שהזהיר אז אבי גבאי, משלמת עכשיו "העבודה" "מחיר כבד".

כבד מאוד.

הציבור אכן תופס "לא טוב" את עמדתה של   המפלגה – בעד האינטרסים של העשירים, ונגד האינטרסים של הישראלים מן  השורה.

שלי יחימוביץ וחבריה נשארו עם "הערכים הבסיסיים של המפלגה" (שהם האינטרסים של העשירים השמאליבראלים, קוראי "הארץ" מרמת השרון ומכפר שמריהו?)

אך בלי המצביעים.

_____________________________________________________________________________________

בפוסט הבא: מה המכנה המשותף בין עמדת "העבודה" בסוגיית מהגרי העבודה מאפריקה, ובעד חופש הביטוי של "שוברים שתיקה"? 

מה למדתי מנאום גנץ

עקבתי אחרי נאום גנץ, והיה לו בהחלט מה להגיד  בשורה של נושאים חשובים כמו (מה שהספקתי לרשום, לפי סדר אלף-ביתי) :

נאום גנץ, מא' עד ת'.

אחדות, איראן, בוגי, בגין, ביטחון, בריאות, בעלי מוגבליות, בקעת הירדן, גאים, גדר ההפרדה, גושי ההתיישבות, דיור, דמוקרטיה, הסתה, חיבורים פוליטיים, חרדים,  יהודים וערבים, יועץ משפטי לממשלה, ימין ושמאל, ישראל, כתב אישום, לאומיות, מיעוטים, ממלכתיות, משטרה, מנהיגות,  נאום בר אילן, נתניהו , נשים,  עזה, עם אחד, פלגנות ושיסוי,  פרוטקשן (דולרים לחמאס), צה"ל, רבין, רוח רעה, שוויון, שחיתות, שכבה קטנה ומסואבת,  שלום והתקווה.

לא היה לו הרבה מה לומר בנושאים שמתחילים באותיות ו',ז', ט' , ס, ו-,ק, שזה בגימטריה 182, כלומר, קפ"ב.

מהתגובות על הנאום הבנתי,ששונאי ביבי יחשבו שגם באיזדרכת ניתן למצוא יושרה מצודדת, בוסריות מבטיחה וערכיות מלבבת, אם יש לה משהו נגד ביבי הנורא. ואילו אוהדי ביבי, ענק בדורו היו פוסלים גם את מנחם בגין ז"ל כשמאלני מתחזה (התבוסתן הבוגדני עשה שלום  עם ערבים) אילו היה מעז להתמודד מול ביבי שלהם.

אני לא יודע מה כל זה אומר, אבל מה שהבנתי, שורה תחתונה, שבני גנץ  מקווה להיות ראש ממשלה, אך יתכן גם שיסיים כראש אופוזיציה או כשר בממשלה הבאה. כך שיש למה לקוות.  שיהיה בהצלחה, בני.

גילוי נאות,  הייתי ונשארתי עם כחלון.

ונצואלה/ חיוכים והמומחה דווידי בגלצ

חיוכים. אני קורא לפוסט חיוכים, ולא צחוקים , כהרגלי, כי הבדיחה כבר די משומשת. אבל חיוך מנומס היא שווה. שמעתי הערב בגלצ את המומחה לאמריקה הדרומית, אפרים דווידי, בעניין הבלגן האחרון (בינתיים) בוונצואלה ההרוסה. לדווידי (תנחשו בעצמכם באיזו אידיאולוגיה מוכה המוח שלו)היה כמובן מה לומר על המעורבות האמריקאית הזרה בוונצולה. סי.אי.איי. וכאלה.
 
"תתארו לעצמכם איך היו מגיבים, למשל, אזרחי ישדאל" פנה דווידי המזוע-זע למראייניו, "אילו היו אזרחי ישראל יודעים שהאמריקאים תומכים בגנץ לראשות הממשלה?"
 
ובכן, דווקא יש לי ניחוש. למשל, לאזרחי ישראל נודע ממש מזמן, כי בבחירות לכנסת ולראשות הממשלה ב-1999, התיישב על הכסא המיוחל אהוד ברק, גם בזכות כסף אמריקאי כבד שהוזרם למערכת הבחירות של (בעניין זה שמר בוז'י הרצוג, יד ימינו של ברק, על "זכות השתיקה" בחקירתו במשטרה, והוציא את עצמו ואת הבוס שלו מצרות צרורות ואילו מנהל הקרן החדשה התגאה במעשיו במכתב ששיגר לתורמי הקרן.).
 
חלק ניכר מהכסף שזרם לברק, הגיע מ"הקרן החדשה לישראל", ש"קרן פורד" האנטישמית, היתה ספק הכסף העיקרי שלה שנים רבות.
 
והנה, קרן פורד זו, היתה הקרן האמריקאית שעמדה בראש רשימת הקרנות האמריקיות שמומנו על ידי הסי.אי.איי. אותה סוכנות ביון נוראה המתערבת עכשיו בוונצורלה.
 
נו,ומה עשו אזרחי ישראל בעניין זה, כבוד המומחה דווידי?
 
אבל למה לחטט בהיסטוריה עתיקה? בימים אלה ממש, פועלות כאן בישראל עשרות "עמותות", שהמוני ישראלים עובדים פה מטעמן. ברבות מהעמותות האלה מועסקים לא מעט קומוניסטים נאמנים מהמפלגה שדווידי שלנו אוהב.
 
אנשים שאם תעירו אותם באמצע הלילה הם יצליחו לדקלם, בלי שום הכנה, שורה של סיסמאות מלהיבות, אנטי-קפיטליסטיות, אנטי אימפריאליסטיות ואנטי קלריקליות
 
אך מכספם של מי הם ניזונים, הקמארדים האלה, וכמוהם פעילים רבים של מרצ והעבודה, עם אחלה סיסמות גם הם? ואת האינטרסים של מי הם משרתים?
 
הם,כמובן, משרתים נאמנים של קפיטליסטים, אימפריאליסטים וקלריקלים.
 
אז בוונצואלה זה ממש נורא, לפי המומחה שלנו דווידי. ומה הוא אומר על מה שקורה פה אצלנו.
 
ובכן, היה שווה חיוך מנומס?

רזי והמומחה ג'קי בגלצ:הדומה והשווה באיומים מצד איראן ומצד ישראל

הבוקר, בתכניתו של רזי ברקאי בגלצ, זומן כתב התחנה "לענייני ערבים", ג'קי חוגי, כדי לדון באיום ההשמדה האחרון של האיראנים כלפי ישראל. "אה, כן" הפטיר המומחה לערבים כלאחר-פה, "כמו שישראל מאיימת בהשמדת איראן.

רזי נבהל. לישראל אין שום דבר נגד העם האיראני,הוא הזכיר למומחה. רק נגד המשטר.

"גם האיראנים, "הודיע המומחה, "מאיימים רק על המדינה והמשטר".

רזי, שאף פעם לא טענתי שהוא מטומטם, אמר, כבדרך אגב, שהוא תוהה מה יכול להיות גורלו הפרטי של המומחה ג'קי, במסגרת הלחימה האיראנית נגד המשטר הישראלי.

הוא לא הרחיב בעניין, אולי כדי שלא לפגוע בכבודו של המומחה שלו, זה שטוען בקלותכזאת, , שאין הבדל בין איומי ההשמדה של איראן וישראל.

אבל לי לא אכפת לפגוע קצת בכבודו של המומחה ג'קי.

מעניין אותי לדעת,איך הוא מפרש את הודעתו של הנשיא לשעבר אחמדינג'אד,שמדינת ישראל (לא "המשטר הציוני") היא כתם על המפה, גידול סרטני וכו'.

והצהרות כאלה נשמעו עוד מאז.

או למשל התובנות של המנהיג העליון עלי חמינאי בקשר לעם היושב בציון ומדינתו:

מדינה חסרת מוצא וייחוס, מדינה מזוייפת, אומה שיקרית. קיבצו מכל קצוות העולם את האנשים הרשעים והקימו שם אמלגם (תערובת מסיגים שונים) בשם ישראל. הזוהי אומה? קיבצו אותם שם מכל מקום בו היו יהודים רשעים ומרושעים…"

או עוד תובנה מטעם הנשיא לשעבר מחמוד אחמדיניג'אד:

"היום ברור לכולם שהציונים אינם יהודים, אינם נוצרים ואינם מוסלמים. הם לא מאמינים באף אחת מן הדתות האלוהיות. הם חסרי דת ואין להם זכות לזכויות היסוד המינימליות של האדם(כמו הזכות לחיות, ג'קי המומחה?בלי קשר למשטר כלשהו?)."

אני תוהה,אם אזכה לשמוע בהזדמנות, גם את התובנות של המומחה ג'קי בקשר לאמנת החמאס, ועד כמה דומות הכוונות של החמאס בקשר לג'קי,או לרזי, או לכל חברי וקוראותי פה, לכוונות של המשטר הציוני בירושלים, לחסל כל אחמד, מוחמד ופטימה בעזה.

אוי, גלצ,גלצ.

 

טוב שקליש-רותם החליטה להוציא את הצלם מהמוזיאון

כמו בפרשת רגא' זעאטרה, הסגן המיועד לשעבר,  לקח לראשת העיר חיפה, עינת קליש-רותם קצת זמן עד שנפל לה האסימון, והיא החליטה על הוצאת הצלם  מהמוזיאון.

מוטב קצת מאוחר מאשר מאוחר מדי.

והיא עדיין טירונית ומתלמדת, ככה שזה נסלח.

*****

מה,עדיין לא נמאס מהפרובוקטורים רודפי הפרסום הללו, המעמידים פני אמנים?

כל כוחם בליבוי שנאה, בהפרת שלום הציבור, בחרחור סכסוכים בין קבוצות אוכלוסיה וכו'.

כולה סוכני  שנאה סוג ג' ואמנים סוג כ"ד(מישהו יכול להצביע על יצירת אמנות שווה שיצרו הפרובוקטורים האלה ב-50 השנים האחרונות? פסל? ציור? הצגת תיאטרון?), שיש בהם עניין אך ורק בזכות כל מיני תיאורטיקנים מפוקפקים של אמנות מתוצרת כנסיית הסכל. פרופסורים, מבקרים ואוצרי מוזאונים או מנהלי תיאטראות ,שמוחם זוהם לעייפה בכל מיני אידיאולוגיות מפוצלחות, יענו פוסט-מודרניות או ניאו-מרקסיסטיות אלק, הכל פייק אחד גדול על גבי פייק שני גדול ממנו.

וכולם מתחבאים מתחת לסינור של חופש הביטוי, שבמקרים שלהם הוא חופש השיסוי והביזוי.

כמו דגלן התחת ההוא מוועידת "הארץ" בזמנו(שאף קיבל לאחרונה פרס מעירית תל אביב הנאורה,חה-חה), או אמנית הקקי המחרבנת בלייב עלי דגלים.

זאת אמנות, זאת? זה סתם חרא, אם תסלחו לי על הצרפתית. או במקרה הטוב, חרא בלבן.

הבריונים ששומרים עלינו, או: הימין והשמאל, הטווידלדם והטווידלדי של המוסר הכפול

בפתח הדיון הפרלמנטרי  האחרון שלנו, פתח אחד  החברים, שמאלני לתפארת,  והפגין את ההומינזם חסר הפשרות ואת חוסר הפניות הפוליטי שלו, המאפיין, כידוע, פייק-שמלאנים בהמוניהם המזעריים.

וזה אפרופו פרשת חקירות  השב"כ ונערי הישיבה הרכים שנחשדו במעשה רצח נורא, כשמועליות האשמות כבדות כלפי אופן חקירתם.

"ביריונים כל אלה, המשטרה והשב"'כ, מעשים נוראים",הודיע לנו הפרלמנטר השמאלני.

"אתה לגמרי צודק. ממש ביריונים." הסכמתי איתו מיד."אבל מה הקטע? שבשביל לתפוס רוצחים, צריך ביריונים.אלא מה? פרופסורים נאורים של תורת המוסר, או אינטלקטואלים שמאלנים, את אלה נשלח לעצור רוצחים? " זה מה שאמרתי, ובחוכמה שלאחר מעשה אפשר להוסיף, שכשהרוצחים יראו את האקזמפלרים מהסוג הנ"ל, באים לעצור אותם או לחקור אותם – מיד יפלו תחתיהם ותיפח נשמתם. פשוט  ימותו. ימותו מצחוק.

אז תודה לאל שיש לנו גם ביריונים. ביריונים בצבא, בריונים במשטרה , בריונים בשב"כ. כי בזכותם, ורק בזכותם, יכולים ההומניסטים הנאורים, כולל מהפייק שמאל, ובאותה הזדמנות, כולנו, להסתובב ברחובות ולשכב על משכבנו בלילות, בטוחים יחסית.

ולרגע אני לא שוכח מפני מי  שומרים אותנו הביריונים שלנו, תודה לאל על קיומם. כלומר, מיהם הרוצחים שהביריונים שלנו עוצרים, אוסרים, או גם נפטרים מהם לפעמים בכל דרך המתחייבת מהנסיבות.

האם אין אלה האינטלקטואלים הפייק- שמאלנים שלנו, הם עצמם,  שטוענים שזכותם ואף חובתם של הרוצחים הערבים מבין שכנינו,להרוג יהודים באשר הם? ובכל צורה שימצאו לנכון? ואם אינם מעיזים לומר בעצמם את אשר עם ליבם, הם רק מהללים ומשבחים ומעלים על נס את המסיתים לרצח, אוכלי הנבלות, הבאים מתוכם?

כך שמה ההבדל בין ההומניסטים הנאורים-דמיקולו האלהשל הפייק שמאל, ובין רבני הימין, בעלי "תורת המלך", ראשי ישיבות שטופי שנאה ופוליטיקאים גזעניים, שהם מקורות ההשראה של "נערי הגבעות" של  "תג-מחיר", ושאר הרוצחים מקרב הימין הקיצוני והרצחני. התאומים היהודים, שלוחי הרבנים, של הרוצחים הערבים חביבי הפייק שמאל.

אלה בשם אליליהם ההומניסטים-חילוניסטים-מדעיסטים, ואלה מטעם הרבנים, הנושאים לשווא,להבל ולשפך הדם את שם האל. הטווידלדם והטווידלדי של המוסר הכפול והפגום.

"טווידלדם וטווידלדי: רבני הימין והאינטלקטואלים של הפייק-שמאל

כל מיני לוחמי כורסא,קתדרה ומקלדת. מסיתים נתעבים לרצח, חובבי סנאף ואוכלי נבלות, גיבורים בלשלוח אחרים, כדי להשביע את צמאון הדם שלהם, שתמיד מתחפש למשהו רוחני ונשגב:

ארבע מילים לי לאלה ולאלה.

עלבון לאינטליגנציה ואשפה מוסרית.

*****

ושנא לא יובן מזה,  שאני תומך במעשי עוולה, בשיטות חקירה פסולות, בעינויים וכו'. אני יודע שגם הדברים האלה קורים.

כמו שאני יודע, שמספר המתים לשווא והנכים המעונים  בבתי החולים, כתוצאה מטעויות ורשלנות של רופאים, או אחיות, גדול, כנראה, לאין שיעור ממספר הנפגעים ממעשי העוולה בבתי מעצר וב"מרתפי השב"כ".

ואף עם פי כן, לא אעלה על דעתי לקרוא לאנשי הסגל הרפואי חבר רוצחים או "ביריונים".

אנשים מועדים לטעויות,אפילו כשכוונותיהם הן הטובות ביותר.

והכי צריך להיזהר מפני בעלי הכוונות הרעות. למשל הרבנים החשוכים מימין והאידיאולוגים הנאורים משמאל. תמונת מראה,אלה של אלה.

הטווידלדי והטווידלדם של התועבה המוסרית.


טווידל-די וטווידל-דם, דמויות של תאומים מהספרות האנגלית, הנתונים לכאורה במריבה מתמדת. הגם שלמעשה הם לגמרי מסכימים. הנה מתוך  הספר "אליסה בארץ המראה:

טִווידְלדָּם וְטִווידְלדִּי חָזְרוּ לִקְרָב יָשָׁן,

כִּי טִווידְלדָּם נִזְכַּר שֶׁדִּי קִלְקֵל לוֹ רַעֲשָׁן.

פִּתאֹם נָחַת עוֹרֵב הָרִים שָׁחֹר מִשּׁחוֹר כִּבשָׁן,

וּמֵרֹב פַּחַד כָּל הָרִיב כּלָה כְּמוֹ עָשֵָׁן.

 

 

 

 

 

 

 

אם הגשת כתב אישום עשויה להבטיח לביבי ניצחון גדול, למה הוא מתנגד?

ב"ידיעות של הסופ"ש מצאתי שניים, שטוענים שהגשת כתב אישום נגד ביבי לפני הבחירות תועיל לו לנצח בגדול בקלפיות (תראו למשל את הסקרים). עמית סגל (שאולי רוצה בנצחונו של ביבי),תוהה, בקריצה, אם אין זה פוטין,שכדי לסייע לחברו נתניהו, מסית את מנדלבליט להחפז בהגשת כתב האישום.
 
ולעומתו בן-דרור ימיני, שאולי רוצה בתבוסתו של נתניהו, שואל אם לא כדאי להיענות לתביעתו ולעכב את הגשת כתב האישום, כדי למנוע ממנו ניצחון סוחף.
 
הדים לתפיסות האלה מצאתי גם במקומות אחריםבסופ"ש. כך שמתעוררת השאלה:
 
היתכן שבעל-העניין עצמו, כלומר, נתניהו, אינו מבין מה  שמבינים סגל, ימיני ואחרים?
 
מה, הוא לא קורא סקרים? הוא לא רוצה לגרוף ניצחון גדול בבחירות?למה הוא מפריע למנדלבליט לעשות צעד שרק יועיל לו בקלפיות?
 
על השאלות האלה יש לי כמה תשובות, המבוססות על ההנחה הסבירה, לדעתי, שראש הממשלה נתניהו מבין בפוליטיקה- ובסקרים- קצת יותר מהעיתונאים.
 
א. הבחירות הקרובות לכנסת וניצחון בהן אינם חזות הכל. ניצחון בבחירות אינו מבטיח לנתניהו שום דבר. כתב אישום יכול להקשות עליו מאוד, או אף למנוע הרכבת קואליציה לאחר הבחירות. משה כחלון (כולנו) ואורלי לוי-אבקסיס (גשר) כבר הביעו את דעתם,- הם לא יצטרפו לממשלה שנגד ראשה הוגש כתב אישום. ויתכן שזו רק ההתחלה.
 
ב. אין ספק, שביבי מקווה, שניצחון גדול בבחירות,יגרום ליועץ המשפטי אביחי מנדלבליט לחשב את מהלכיו מחדש לאחר הבחירות(אולי "מיליונים יקומו", כפי שחזה-איים  "המצליף" אמסלם? )או חקיקה מזורזת?
 
ג. הסקרים שעליהם מסתמכים העיתונאים הם כמעט תמיד כאלה שעורכים אמצעי התקשורת. אלה סקרים קמצניים, שנערכים לצורכי כותרות. סביר שלפוליטיקאים יש סקרים יסודיים יותר.ויתכן. שהתוצאות שם שונות.
 
ד. יתכן הבדל גדול בין מה שאומרים סקרים הנוגעים לעתיד בדבר  התנהגותם הצפויה של הנסקרים "אם וכאשר" יוגש כתב אישום,  ובין מה שיעשו הנסקרים בפועל, בדממת הקלפיות. כאשר ה"אם וכאשר" יהפכו למציאות נוכחת, "כאן ועכשיו". דוגמא: כאשר החזאי מנבא גשם, ויש אפילו עננים בשמיים, איש אינו ממהר לפתוח מטריה. אבל די בכמה טיפות של גשם אמיתי ונוכח,  והמטריות יפתחו גם  יפתחו. סביר שנסקרים התומכים בנתניהו נוטים להתגרות בעורכי הסקרים, ו"מאיימים" עליהם בתשובה "דווקאית", בבחינת: "שלא יעיזו(להגיש כתב אישום, כי אנחנו עם ביבי באש ובמים.)" אך הגשה בפועל של כתב אישום תביא חלק מאוהדי נתניהו למחשבה  שניה. בניגוד לדעה השלילית והמכלילה של  רבים ולא טובים במיוחד בתקשורת הממוסדת(ואפיגונים ברשתות), הימין הישראלי אינו מורכב מבבונים חסרי דעת.

 

%d בלוגרים אהבו את זה: