דילוג לתוכן

בלוג מסקרן בכתובת tamritzblog

אחד המגיבים החדשים פה ("משתמש אנונימי"), גילה לי את דבר קיומו של הבלוג "תמריץ" שכתובתו הגוגלית מצויה בכותרת לעיל. סיור היכרות קצר אתעורר ענייני, ומצאתי לנכון לשתף בתגלית את קוראי בבלוג/חברי בפייס. .זאת, בעיקר בעיקר בזכות שתי תכונות.
א לא פשוט לתייג בקלות את הבלוגר על פי התווים המייגעים והרווחים מדי וגם המייגעים למדי, של ימין/שמאל, אנטי/היידה ביבי, שמרן/ פרוגרסביסי.

ב. כתיבה רהוטה, לא מתלהמת, על פי נוסחת עובדות ומשמעותן – ומשמעותן/דעות ותימוכיהן.
בין המגיבים מצאתי  שמות מוכרים, מהעבר, ממשתתפי הבלוג המעולה על העיתונות,שתיחזקה בשעתו דבורית שרגל.
כל המעלות.(מזכיר במעט את הבלוג המעולה "התיבה הלבנה" של יהודה בלאו, שמזמן ציינתי את מיוחדותו).

מומלץ

.

חדשות אמת: שורה תחתונה – יש כשל במאבק נגד הקורונה.

במציאות האפורה, זו שיש בה יתרונות וחסרונות, אתם יודעים, ההווה היומיומי, יש ככל כנראה כשל גדול, בשורה התחתונה, במדיניות הממשלתית נגד הקורונה.

כי נראה, שמדיניות אחת,לא ממש מוצהרת, שהיא מדיניות הכלת המתים, מדיניות די מוסתרת, בגלל הזעם המוכח והמוצדק של אוכלוסיית הקורבנות המיועדת והגדולה, – נראה שהמדינות הזאת  גוברת על מדיניות מקבילה,לגמרי מצוהרת ולהתפאר בה -שהמשק  צריך  להישאר פתוח נונסטופ ואפילו יותר.

חבר שלי בפייסבוק, י.מ. מוסלי, כתב הבוקר בפוסט, שבתקשורת לא מפרסמים את מספרי המתים.

והנה, לפני שאני מתייחס בכתב למשהו, כולל מה שכותבים חברים, אני נוהג לבדוק, כדי שלא להתפדח. מומלץ לכולם, שהרי גם אני וגם חברים עשויים לטעות בתום לב. מכיוון שהפוסט של מוסלי נכתב בלשון הווה, התחלתי להאזין למהדורות החדשות השוטפות,  ומצאתי שהחבר – אמת דיבר.  בחדשות ששמעתי, דיווחו, בפרוט ובכיף, מהדורה ועוד מהדורה, על שורת נתונים סטטיסטיים הנוגעים למגיפה, שכולם יצאו חיוביים, אפעס.

ז"א, חיוביים מבחינת תחזיות המומחים, מבחינת מדיניות הממשלה, ומבחינת עורכי החדשות בתקשורת, שכבר לא סוד הוא, שם עובדים   כשופרי הממשלה, גם בלי צורך לציין זאת בחוזה ההעסקה שלהם. שופרי הממשלה והמומחים שמטעמה.  

ואיך יודעים שמספרי המתים אינם חיוביים? כי הם לא עמדוב ראש הרשימה החיובית שמנו בחדשות, מקומם הטבעי, עקב חשיבותם. שהרי זו השורה התחתונה. זה מה שמופיע בכותרות הראשיות לאחר  כשלון מביש או הצלחה מסחררת.  ועל כן, יש רק מסקנה אחת! זו שמופיעה בכותרת של הפוסט שלי אי שם למעלה.

 כמו בכל מקרה של כישלון, אין לכושלים אלא ברירת מחדל אחת – לשקר!. אז משקרת הממשלה, משקרים העיתונאים, ומשקרים האידיוטים השימושיים ברשתות, ורק המומחים, נעבעך, לא יכולים לשקר, כי תחזיותיהם צוטטו ודווחו במדוייק בשעת מעשה, ולהודות בכשלונם כחוזים וידעונים אינם מוכנים.

 רק שתדעו, שזה מה שקורה. ולכן אני קורא לזה "חדשות אמיתיות",בניגוד לאתם יודעים מה (חדשות התקשורת השקרנית כשופר ממשלתי?)

****

בתנאים רגילים, הייתי נוזף בעצמי בגין מסקנה חפוזה, ושימוש בטיעון הכוזב בשם ההעדר, או הבורות,ה שלפיו, אם לא מתקיים תנאי מסויים, זה אומר שההיפך נכון. אך לא כך הוא, כי יש עוד אפשרויות.   (ז"א, למשל, הטיעון ש'אין אלוהים, כי אין הוכחה מדעית לקיומו'. עובדה שיכולה להתפרש גם כך: כי מה שמוגדר כ'מדע'  כלל אינו יכול להביא הוכחה כזאת,  החורגת  מתחום העובדות הפיסיקליות ומתחום הקביעות שאין אפשרות להפריכן.  האם זה אומר שגם צדק אין? אהבה ושנאה אין, ועוד אמיתות אינספור, שהמדע, בהגדרה, אינו בנוי  לעסוק  בהן? אך במקום להודות בקוצר היד שלהם, משתמשים המדענים וה בטיעון הכוזב והשקרי בשם הבורות, כדי  להטיל את קוצר היד שלהם על אלוהים, שכביכול אפילו אינו קיים! 

אך התנאים אינם רגילים.לא מדובר בסתם טענה. מדובר בטענה של ש תועמלנים מקצועיים, שמתוקף תיפקודם ככאלה הם גם שקרנים מועדים, וגם אין להעלות על הדעת שיתרשלו בפרסום נתון שעוזר להם ולמוטביהם הממשלתיים. ולכן עומדת על תילה המסקנה שלי – שמספר המתים במציאות לא מסתדר עם מספר המתים  בתחזיות.

 

 בתנאים רגילים, יתכן שמספר המתים לא הופיע בחדשות, כיעורכי החדשות התרשלו, או כי המתים טרם נמנו, ויש עוד אפשרויות. 

אבל התנאים אינם רגילים: הדיווחים אינם מגיעים מפי אנשים רגילים, שהם דוברי אמת כברירת מחדל, אלא מפי תועמלנים מקצועיים , שאין לי ספק, שלא היו מעיזים להתרשל  במלאכתם ולא לדווח, ,כשקיים נתון  כה חיובי. והנה,   משרד הבריאות עומד על כך, שהוא מוסר נתוני אמת, ומכחיש בתוקף גם שקר ממשלתי-תקשורתי אחר, ( שמשתמשים בו גם האידיוטים השימושיים ברשתות, אלה שטוענים, שמדווחים  על מתים ממחלות אחרות כאילו מתו מקורונה, ואז הם מסתמכים על "ידע אישי מסטודנט בחמישה שקלים (שגם זה מחיר מופקע) טיעון מקובל מאוד אצל מכחישי קורונה ושקרנים אחרים ממחוזות הפייק ניוז. ידע אישי מסטודנט אינו שקול לדיווח רישמי של משרד ממשלתי

למה אני בעד ברקוביץ לאימון הנבחרת

שחקני ההגנה של הנבחרת(בכחול) מתבוננים ממרחק בטוח ביוונים (בלבן) בדרכם הקלה לשער הישראלי :דריכה במקום

אני לגמרי בעד אייל ברקוביץ כמאמן הנבחרת הלאומית, וזה מסיבות ענייניות בלבד, בלי להתייחס ללהיטותו לזכות בתפקיד או מנכונותו לוותר על שכר (שלדעתי אין להתחשב בה אם יתמנה).

 

זכור לי שבטורניר בינלאומי  כלשהו, די מזמן, שימש ברקוביץ כפרשן במשחקים ששודרו אז בערוץ 11. כתבתי אז, שהוא היה המצטיין בפרשנים, מבחינת ראיית המשחק, בהבנת ההתרחשויות השוטפות,  ובמיוחד באיבחון התפניות. רק מאמן הנבחרת אברהם גרנט שפירשן באותו טורניר היה בר השוואה לברקוביץ . אך אני העדפתי את האחרון  בגלל גישתו הקלילה יותר.שכן ברקוביץ היה קשוב וער ליסוד המשחקי של הכדורגל, וזה מה שהפריד בינו ובין הפרשנים האחרים, וגם בינו ובין מאמני הנבחרת עד כה, שתמיד התייחסו לכדורגל כקרב ומלחמה.( "ישראל – מלחמה!" כפי ששואג לפעמים הקהל שלנו) וזה הבדל חשוב וגדול. ברקוביץ לא שכח, גם כשחקן, את היסוד המשחקי, המשעשע ןהמבדר של הכדורגל אנו כבר יודעים עד לאן הביאה אותנו, אפילו בשיאנו, גישת ה'מלחמה' וגם זה היה לפני עשרות בשנים, ולא הגענו מאוד רחוק. וגם בכלל ניתן לומר שישראלים הצטיינו יותר כלוחמים בשדה הקרב האמיתי, בתעלות ובג'בלאות, , מאשר כשחקנים לוחמים בשדה הדשא  הירוק.

את ההבדל בין שתי השיטות ניתן לראות בקלות בהשוואה בין שני השחקנים המצטיינים היום בעולם, רונאלדו ומסי, שלרגע לא הייתי רוצה להסתבך בדרוגם כמספרי 1 ו-2, אך לגמרי ניכר, שבשביל מסי הכדורגל הוא שעשוע שניתן וצריך ליהנות ממנו, ובשביל רונלדו הוא מלחמה. כשמסי חולף על פני שורות ההגנה, הוא עושה זאת כדי לבדר את הקהל ולהנות את עצמו, ולהגיע להבקעת שער או למסירה יעילה לחבר בקבוצה. בעוד שרונלדו מתרכז בכדורגל כמלחמה: רוצה להוכיח את עליונותו על היריב, ואף להרגיז ולדכדך אותו על ידי כיבוש השער, והשגת יתרון על היריב, בדרך לניצחון, שהוא חזות הכל. ובכן, אני מעדיף את מסי, ועל פי נהירתם של ישראלים לשדה החדש של ברסה, ופחות למגרש על שם יאגו הקדוש במדריד,  נראה שאיני היחיד בישראל בעניין זה, כמי שמעדיף את ,הפרעוש'  החביב, המרחף  והקליל מארגנטינה שמעבר לאוקיאנוס,  על פני החייל המקצועי, שכיר הנעל הקשוח מפורטוגל שמעבר לגבול. שהרי בגלל השעשוע והבידור הגענו לאיצטדיון, אם איננו נמנים על 'הפמיליה' או כתות קנאיות בקבוצות אחרות, שחלילה לי לזלזל בחשיבותן, בנאמנותן ובמסירותן לקבוצה ולמשחק. 

מאמנים ופרשנים אחרים נוטים ללקות במחלה המאפיינת את מקצועני התחום, כמו גם מקביליהם בתחומים אחרים, כפוליטיקה או אומנות: ההנחה שמה שהיה, ומה שיש עכשיו, גםן יישאר כך. שאם אנחנו ביתרון, יש לשמר אותו בכל מחיר, ואם בפיגור –  לעשות מיד מאמץ עילאי נחוש כדי להשיג שינוי. ממאמן מסוגו של ברקו, אפשר לצפות הרבה יותר להרכבים ןלחילופים  'מעניינים', ובלתי צפויים,  למהלכים מפתיעים, לתעלולים ולעורמת משחק, שהם העושים את הכדורגל לספורט כה מרתק ושובה-לב, גם לעומת משחקי כדור קבוצתיים אחרים והם המקשים על מהמרים את ניחוש התוצאות בדרך לזכיה במיליונים. 

 אני לגמרי מודע לכך, שהאמונים על המנויים בהתאחדות, זאת אומרת העסקנים, נוטים הרבה יותרלגישה 'הקרבית', והגישה של ברקוביץ אולי נראית להם כילדותית ונאיבית. אבל גם ממבוגרים אחראים שכמותם מותר לצפות,שיתייחסו ברצינות ושלא יזלזלו במבחן התוצאה, ושלא יתעלמו מהבינוניות האפורה המאפיינת את הנבחרת הלאומית שלנו כבר כמה וכמה עשורים, ומביאה אותנו לדריכה הדי מייגעת  במקום, ולפעמים גם לנטישת הקהל היכולה להידרדר ולהיות הרסניתהרסנית למשחק בכלל ולנבחרת בפרט.

 אנימכיר את הטיעון, שלברקו אין ניסיון ממשי באימון, אך ראינו כבר מה שהשיגו בעלי הניסיון, וחוץ מזה, לברקו יש ניסיון ארוך ומוצלח כשחקן וכמי שמבין את רוח המשחק,וזה ממש לא מעט.

אצל ברקוביץ יש לפחות סיכוי לשינוי. 

וסיכוי לשינוי זה הרבה מאוד. לפעמים אפילו זה כל מה שיש, ולכן ראוי וכדאי להתאמץ בשבילו.

היידה ברקוביץ! 

 מלחמה!!!

אני צוחק.

רק תן לנו שואו טוב ושכנע אותם בקטנות וב'שעשועי חיך',כמו שקוראים לזה במשחקי האוכל. במקום שבו מתייחסים לענין רציני כאוכל כאילו היה משחק, בטח שכדאי להתייחס כך לכדורגל. יש הרבה מאוד להרוויח, ומעט מאוד להפסיד, מה שעושה את ההימור לראוי מאוד.

מנסים את הטרור על כל ראש ממשלה

אז איך נסביר את נאומו הקצר, בן הדקה, של הח"כ אחמד טיבי, איש
המשותפת בכנסת השבוע? כידוע, נחשב טיבי מאוד בעיני הפייקים של השמאל הישראלי, במיוחד אלה מהתקשורת. יש לו חוש הומור מבריק, , עברית מצויינת, רהוט ולא מתלהם, אחד שאיתו אפשר לעשות שלום.  בטח, בטח. והוא גם פלשתיני "אותנטי"(מה שזה לא יהיה) , כך הפייק-שמאליברלים מגלגלי העיניים.

.במהותו,  הם מסבירים, הוא רהוט ולא מתלהם, ומביע עמדההפלשתינית "אותנטית",  מבחינת האנתרופולוגים האלה, מה שזה לא יהיה. גם היה לו נאום מרגש  בעניין "השואה", וכאשר הוא נתפס  כמי שמכתיר רוצחי-אזרחים כ"שאהידים" התייצבו אוהדיו מהתקשורת הממוסדת בצרורות מאחורי המקרופונים והמקלדות שלהם, ושיקרו את עצמם לדעת, בניסיון חצוף להסביר, שכוונתו לא היתה קידוש נרוצחים,  אלא קידוש הקורבנות הערבים של  האלימות הישראלית שמטעם הכיבוש והאפרטהייד. מסרבים להאמין, שבנאומו הקצרצר השבוע, ציפצף טיבי על אוהדיו מהשמאל היהודי, כי עכשיו חשוב לו יותר הבייס הלאומני של בוחריו. ואינם אואין העייה בכך, שהוא שם אותם ללעג ולקלס.

וכאשר הוא יורד בגסות על ח"כית ערביה ממפלגה "ציונית"), מיד יקפוץ מי שיבהיר שככה טיבי מדבר גם אל גברים. 

וכך, עם חןצלןצץ מגן שמאליברלית,  וכך , תוך דקה אחת דשל נאומון בכנסת, הסביר טיבי, שחיסול שלושת הרוצחים בשכם, (שנתפסו על חם, עם כלי יריה ברכבם), מי שהתמחו בירי בחיילים ובאזרחים בכבישי יו"ש לא היה אלא "הוצאה להורג", מטעם "הכיבוש" ושזהטרוריסטים האמיתיים פה הם החיילים הישראלים.

וןךמה ךן כל זה?בכן, קודם כל יש לו, לטיבי חשבון פוליטי קשה, בתחרות על הבייס הלאומני- אנטישמי המשותף לו ולבל"ד והגזען שבראשה, הח"כ סמי אבו שחאדה, זה שהקדים את טיבי עם ה"הוצאה להורג", והגדיל לעשות כש הזהיר ואיים  במפורש:

"דמם של שלושת השאהידים לא נשפך לשווא.

התגובה תגיע,

דם תחת דם!", 

כאילו, שלפטריוטים, חביביו,  נחוצה איזו סיבה מיוחדת ומסויימת כדי לשפוך דם יהודים. ובקיצור: עם מחליף כזה, מותר אפילו להתגעגע לעזמי בשארה, השוהה כרגע במפרץ, לרגל עסקיו

.אך יש סיבה אחרת, מעניינת ועמוקה יותר לשקרים  ולאיומים של אבו-שחאדה ולברכות של אחמד טיבי.בעקבותיו.   

הממדלה הישראלית החדשה הושבעה ב-13 ביוני 2021, לפני יותר משבעה חודשים וחצי, וזה בערך הזמן, שלתומכי טרור קנאים מסוגם של אבו שחאדה וטיבי, כבר מדגדג חזק בידיים, במיוחד כאשר מדובר בממשלה ישראלית טירונית, ומסוכסכת, ובראש ממשלה קצת מבולבל שנידף ברוח, וזקוק מאוד לקולות של רע"ם ושל פייק שמאלנים ישראלים, מבולבלים על כל הראש.

מדגדג להם, כי נא שימו לה להסטוריה של העשורים האחרונים.

ממשלת ישראל ה-27, בראשות הטירון דאז בנימין נתניהו, הושבעה ב-18 ביוני 1996. ותוך שלושה חודשים ושבוע כבר הפעילו לוחמי החירות הפלשתינים את נשקם, במסגרת מה שנקרא "מנהרות הכותל". 25 חיילים ישראלים מצאו את מותם, ועוד עשרות אזרחים, כמעט כולם פלשתינים. 

ממשלת ישראל ה-28,של אהוד ברק, הטירון גם הוא על הכיסא הרם הזה, כמעט שניצלה מן הנוהל, כשברק פצח ביוזמת השלום התמימה שלו, לקראת שיחות קמפ-דייוויד מול יאסר ערפאת, שאת ההשראה לצעדיו קיבל  מהטבח, שערך הנביא מוחמד ביהודים של ח'ייבר(כפי שהודה ערפאת במו-פיו דובר הערבית בנאום שנשא במסגד  ביוהנסבורג מיד אחרי הסגירה של עיסקת אוסלו החלומית וגם בכמה הזדמנויות נוספות.אך ברק לא המתין, וניסה לחסום, לפחות זמנית, את הלהיטות הפלשתינית המוצהרת, הגלויה  והשגרתית לשפך דם של יהודים, כשהחל במאמצים לגייסם לאותו פיאסקו של "שיחות השלום" בקמפדייוויד, USA, וברשלנותו האובדנת  איפשר לאריאל שרון להבטיח את נצחון הימין – נצחונו שלו, בבחירות האישיות המתקרבות לראשות הממשלה, ועל הדרך- להצית את אש האינתיפאדה במסע הצליינות ההוא להר הבית.

אריאל שרון, שהשביע את ממשלתו הראשונה (מס. 29)בינואר 2001, כבר היה מטופל מעל לראשו באינתיפאדה השניה, מזרקת הדם והאש שהוריש לו קודמו, וליתר ביטחון, למוד-ניסיון,  יזם גם הוא "שיחות שלום" בטלות, הפעם  מול הסורים בשפרדסטאון, USA, בדרך אל (חודש) "מרץ השחור", בארצנו, עם 105 יהודים שנרצחו תוך 31  יום ולילה, כולל הטבח במלון פארק, ובעקבותיו מבצע "חומת מגן" 1, שההתגלגל ל"מצח נחושה", לריסון ערי הגדה.

אריאל שרון , צליין על הר הבית: "ארוע מתגלגל"

את ממשלת ישראל ה-30 השביע שרון ב=7 ביוני 2001, חטף את"המכה" (עפ"י הרב עובדיה יוסף) ןפנה למנוחתו, והוריש את המשרה לאהוד אולמרט ולממשלת ישראל מס. 32 , שהושבעה   ב-31 במאי במאי 2006.

 והפעם היה זה החיזבאללה, שלא הסכים לוותר על הזדמנות הפז שנקרתה לו:

 הנה לפנינו – עוד ראש ממשלה ישראלי טירון, והפעם, איזה כיף,   אחד ללא רקורד מלחמתי כלשהו.

וכך, כבר אחרי חודשיים, ביולי 2006, נשבו-נהרגו שלושת חיילי המילואים הישראלים בגבול הצפון, ועד מהרה התגלגלו הדברים למלחמת לבנון השניה והנמשכת, כאשר נסראללה המופתע, הסנג'ר של ההיאטוללות ומחריב לבנון, נאלץ לערוך היכרות מחרידה עם אולמרט בתפקידו כ"בעל הבית השתגע" ואף להודות לבסוף בתבוסתו, און קאמרה "אילו ידעתי שככה זה ייגמר…"

 

ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו: "מומחה לטירור"

את הממשלה ה-32, והשניה שלו, השביע נתניהו ב-31 במרץ 2009.רק אחרי שנה וקצת, בסוף חודש מאי 2010,  הצליח החמאס להוציא לפועל את תכנית "שבירת המצור" על עזה בשיתוף פעולה עם הקרנותדשל מחרחרי המלחמות היהודיות-ערביות, מעצמות אימפריאליסטיות  וטייקונים עשירים מאוד,  מרוויחי מלחמות,  וקצתתאנשי דת נוצרים, שגם הם לא חסרו דבר באגף האנטישמיות של אמנותם-רצחנותם. וכך זה נמשך והגיע לכמעט-אינתיפאדה של הסכינאים,לטובת הממששלה ה-33, ולמהומות הר הבית ולמסע הרצח של אזרחי ישראל הפלשינים התל אביב בכהונתה של הממשלה ה-34.

ןכך נהנתה הלאומנות הגזענית של,"לוחמי החופש",  לחופש=פעולה ניכר אצל המומחה הבינלאומי לטרור, בנימין נתניהו, מכיל החמאס, וכן אצל הגנרלים ברק המבריק ושרון הבולדוזר, ורק אולמרט האזרח מכך רגל עד ראש יצא איתם ראש, או חצי ראש, איכשהו, בעונת ההנחות של סוף העונה.זה היה כאשרהחיזבאללה ללחא היה מוכן לוותר על ההזדמנות הנהדרת, שלעד טירון ישראלי ניע לראשות  הממשלמ, ןיןד עם  אג'נדה אזרחית  מובהקצף ובלי טיפה של דם גנרלי בדמו.

מה שדווקא הצליח,כאולמרט נקט בשיטת "בעל הבית השתגע", ווטיגן על אש גדולה את את קציצות ה"דאחיה" של ביירות, עד שנסראללה נאלץ להודות בתבוסתו, כשאון-קאמרה הצהיר, ש"אילו היה יודע שככה זה ייגמר"..

 ןזה חזר על עצמו בשלשלת ממשלות של נתניהו, מאז נהעשור הראשון של המי ועד ל"חומת מגן" מס. 2, לא מזמן.

רוה"מ עכשווי נפתלי בנט: מומחה להכלה

כך, ראש ממשלה אחרי ראש ממשלה, מנסים הפלשתינים את כוחם, על כל אחד בתורו, פעם,פעמיים ןשלוש, ונכשלים שוב ושוב, כי אינם קולטים את הסיבה, שאינה תלויה בהם, אלא בנו. כי בניגוד גמור להם, שכל העולם פתוח לפניהם,  לנו אין לאן ללכת, כי בכל מקום כבר היינו, וגם שם ניסו לרצוח אותנו. כן, בטח, בטח, באשמתנו, שהרי אנחנו בלתי נסבלים בהתעקשותנו הביזארית לשמור על חיינו,, ןלהישמר  לנפשותינו , כדמתצטפשר, כפי שציוונו האל הטוב..

ומי שמצפה ,שהממשלה ה-36 שלנו, זו העכשווית, שכבר מתקרבת במהירות ל-3,000 מתי קורונה "מוכלים", מאז אמצע יוני אשתקד,  באוכלוסיה שברובה מחוסנת, ושכבר איבדה במגיפה כהנה וכהנה בלתי מחוסנים ודיירי קבוצות סיכון, דווקא היא לא תכיל מסיתים ומוסתים לאצח יהודים, כמו טיבי והבו-אדה, וקהלם.לא תכיל עוד ועוד מוסתים לרצח מטעמם של  טיבי הרהוט ואבו שחאדה המאיים – בעלי ציפיות מהסוג הזה, הם האידיוטים השימושיים של ממשלות מופקרות ושל מי שמושך להן בחוטים.

קורונה בקיצור, ועוד

"לחיות לצד הקורונה", לפי הממשלה והשופרות, כשהתוצאה במציאות – מוות מהמגיפה. זאת אומרת – חיים=מוות – שזה "שיחדש" לפי ג'ורג' אורוול , כפי שציינה לפני חברה מהפייסבוק, רונה שחר.

******

לעזאזל עם המציאות המצערת של המגיפה, שלא מסתדרת עם התחזיות המשמחות של המומחים מטעם המדע ועם צהלות התקשורת השופרית. ולא בפעם הראשונה. נראה שהנגיף לא מבין במדעיות יותר ממה שהמדע מבין בנגיפיות, ונראה שלתקשורת שופרית אין עניין במציאות, אלא בהנשמה מלאכותית  של הממשלה הנוכחית.

******

בשעה האחרונה ב-103: כהסבר לכך, שהולנד (שבסגר) נמצאת במצב טוב בהרבה מישראל, מבחינת נתוני הקורונה, המציא השופר הממשלתי המסור, בן כספית, שבהולנד יש פחות תושבים מבישראל! אך האמת הפוכה לגמרי. יש שם כמעט פי שניים תושבים! הולנד: 17.2 מיליון. בישראל: 9.3 מיליון. ככה זה השופרות. מימין או משמאל – תמיד משקרים.

******

יעקב ברדוגו הצבוע מגן על החזירון העליון מקפיץ המחירים בשם "השוק החופשי", איזה שוק חופשי? כשאדונו ביבי  ממנה לראשות 'רשות התחרות' סנג'רית צייתנית ונאמנה של הקרטלים החמסניים מקפיצי המחירים. קולחוז בנוסח החזירון העליון.

******

איך קיבלתי צל"ש כ"אוהד מוביל" של בנימין נתניהו?

ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו: "אהוד מוביל"

מרוב בלגנים, וריאנטים ואחיהם, היורשים אותם בעודם בחייהם, כמעט שכחתי לדווח לכם על החדשות הסנסציוניות של השבוע, נשבע שכל מילה להלן – אמת!

לא המצאתי כלום: 

השבוע קיבלתי הודעה רשמית מטעם חשבון הפייסבוק של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו,  הודעה בה הוכתרתי כ"אוהד מוביל" השבועי של ביבי שלנו! מה שגורם לו להיות "האהוד המוביל" שלי!, זה בהעדרם, אצלי, של תארים נוספים מסוג זה, השבוע. וכך למדתי שיש אמנם תואר שכזה,   "אוהד מוביל", המוכר על ידי שלטונות הפייסבוק, והוא אמור לשקף את מעורבותי בפעילות בחשבון הפייסבוק המסויים, שמטעמו זכיתי בתוארהזה.

 אך מה לעשות, כשבעצם, פעילותי שם, מסתכמת בפוסטים שמנהלי החשבון ההוא מלקטים מחשבון הפייסבוק שלי, והם משתפים אצלם, בלי  שום יוזמה ושום פעולה מצדי בעניין הזה.

ככל הזכור לי, הפעילות היזומה האחת והיחידה שלי נגעה לאיזה סרטון שהכיל ביקורת , שהסכמתי איתה, על מעשי הממשלה הנוכחית, והסברתי, בתגובה, שלא יכולתי להעניק "לייק", משום שהסרטון הכיל גם שקר שקוף, כאשר נתניהו התפאר כי תחת הנהגתו היתה ישראל המדינה הראשונה ביציאה מהקורונה, שזה שקר גמור, כמובן, כפי שכתבתי,  להד"ם בן להד"ם.מארץ הלהד"ם.

עם זאת, יש לי קצת תובנות מהארוע הזה.

  1. אין צורך להיות באמת  אוהד של מר נתניהו כדי להחשב כ"אוהד" שלו. ועוד "מוביל"."אם אני, על דעותי בעניין הנדון,  יכול להחשב  כאוהד לנתניהו, אז אחת מהשתיים: א. או שאיני יודע לכתוב. כלומר, לבטא במילים ובמשפטים את דעתי. ו- ב. או שאלה,שהעניקו לי את התואר אינם יודעים לקרוא.
  2. אם אני,עם דעותי המסויימות, יכול להחשב כאוהד של מר נתניהו, אני חושש לחשוב, מה עלולה להיות דעתם עליו, של אוהדים שלו, שהם פחות  מובילים ממני!
  3. בלי קשר ל-1. ול-2.,מי שהעניקו לי את התואר ציידו אותי בטיפ חשוב: אם ברצוני לשמור על מעמדי בתור "מוביל" שבועי, עלי להגביר את פעילותי בחשבון! 
  4.  ועכשיו נותר לי לבדוק, אם גם הפוסט הזה עצמו, שותף, ללא מעורבות מצידי, בחשבון הפייס של ראש הממשלה לשעבר.

BA2

בשעה  שממשלת הזדון והאסון המטומטמת שלנו, ועימה אוהדיה הדבילים והמומחים מטעם, תולים את תקוותיהם הנואשות בווריאנט האומיקרון, שהוא, אנא , שיביא אותנו כבר ל"חיסון העדר" (איך בכלל יכול "חיסון" כלשהו לעצור נגיף,שמפתח זנים, שיודעים לגבור על חיסונים, להדביק מחוסנים ולהמיתם?) וכך יגמור "חיסון העדר" על המגיפה, ויוכיח את תקוות השווא שלהם, משאלות ליבם התמים ושוחר הטוב, שאומנם ניתן "לחיות עם ולצד (בשיגרה מסודרת!) הנגיף" – והנה כבר צץ לאומיקרון אח-יורש, BA2, שהגיע מהודו וסין וכבר השתלט על שוק המגיפה בדנמרק, בצפון אירופה. והנה הוא זריז בהדבקה מן מהאומיקרון, ובאותה שעה ברור, שהמומחים מתחומי המדע והרפואה, נשלטים, כרגיל, על-ידי ה-WISHFUL THINKING שאוכל להם את המוח, מוצאים את הצד הטוב שב-BA2 החדש: יותר מהיר-הדבקה מהאומיקרון? יופי-טופי . אז הוא יחיש את השגת חיסון העדר המיוחל! ומה עם זה שהוא גם ידביק בקלות רבה יותר את הכאילו  מחוסנים?

 נא לא לשאול שאלות קיטבג, ילדודס. זה לא הזמן.

 המומחים האלה שבויים לגמרי ב-Wishful thinking  הילדותי, הטפשי ושוחר הטוב שלהם, והלגמרי לא מדעי, שמשתלב להפליא עם נטייתם הטבעית,לשרת את המימסד הפוליטי שמקצה להם תקציבים, ואת החזירון העליון שתורם להם מחלקות חדשות בבתי החולים ובמכוני המחקר.

הממשלה והפוליטיקאים חיים על נטיעת תיקוות ומתן הבטחות שלא ניתן לקיים, ואילו החזירון העליון רק רוצה שהמגיפה לא תיגמר, כי המגיפה מחסלת, אחד-אחד, את העסקים  הקטנים ולאט לאט גם את הבינוניים, ומשאירה לרודפי הבצע הציניים האלה שוק צרכנים נהדר, נקי מתחרות, פתוח למחירי קרטל מופקעים, ופועל  על שכר עבודה קטן והולך, ככל שמתרבים המובטלים וככל שמתאפשר להקפיץ אינפלציה שוחקת שכר. 

ו"המומחים"? סתם משת"פים. 

מזמן, מרגע שהחל משחק החיסונים, טענתי שלכל חיסון וחיסון שיופק במעבדות,  יהיה ווריאנט שיוכל להתגבר עליו, לעקוף אותו, לדלג עליו או לחתור תחתיו. 

וזה בדיוק מה שקורה שוב ושוב, וימשיך לקרות. 

וכן אני שב וטוען, שבין הנגיף החדש הזה, הקורונה, ובין האנושות המתיישנת שלנו, מתנהל קרב שאינו שווה כוחות:

מצד אחד יש לנו צורת חיים ראשונית, צעירה ורעננה, תאבת חיים, שאינסטינקט הקיום שלה, כוח החיות והסתגלנות הטבעית, דוחקים בה ללא הרף,  להסתגל למצבים חדשים, לחפש ולמצוא פתרון לבעיות הצצות על דרכה, לדלג על מכשולים ולגוון את דרכי הפעולה.

ומהצד השני עומדת מערכת פוליטית מאובנת, מטופשת, נגועה במיליון(בלי הגזמה) שיקולים זרים ואינטרסים סותרים ומתנגשים. מערכת,  שדרכה המסורתית גוזרת עליה שימוש בשקרים מביכים, נטיעת תקוות שווא ובריחה מאחריות. ועימה ולצידה, בשיטת הפטיש שבשבילו כל העולם מסמרים, מתנודדים המדע והרפואה, שכל מה שהם מכירים כפיתרון לבעיות רפואיות, מתמצה בתרופות, חיסונים, בדיקות ומדידות, סטטיסטיקות, סכין המנתחים, חבישות וגיבוסים, אינהלציה, MRI, CT ועוד כאלה. 

שעינינו הרואות, מצילים חיים פה ושם, אך לא ממש מדגדגים את הנגיף המשוכלל שתוקף אותנו.

 ועל האינטרסים הזרים של השליטים האמיתיים מהחזירון העליון כבר עמדתי.

 כך ש"לא כוחות"

זיהום האוקיאנוסים: לוויתנים מתאבדים על החוף במערב אוסטרליה

מאבק בין כוח טבע מהיר למידה ומהיר תגובה, נחוש, סתגלן וחסר מעצורים, ובין אנושות, שעל מידת תבונתה ועל מצבו העגום של אינסטינקט הקיום שלה, אפשר ללמוד אפילו מהדרך שבה היא נוהגת כלפי ביתה שלה, מרחב המחייה והקיום שלנו – פני כדור הארץ, היבשה, הים והנחלים, והאוויר. בשעה שאנו משמידים מיני צמחים ומיני חיים, מזהמים כל מה שעומד וכל מה שזז, אנו משמידים את עצמנו.

וכמו שהיא נוהגת בסכנת ההשמדה  הזאת, היא נוהגת גם במתקפה הנגיפית. ברשלנות פושעת,  בפרטאצ' חובבני, לא לומדת דבר מכשלונותיה התכופים והמתמידים, ובטח לא ממתי-מעט ההצלחות שהיו פה ושם במאבק נגד הנגיף. אנושות מתאבדת ומטומטמת, שבויה ב-Wishful thinking רצחני, עמוס  באידיאולוגיות מתישות מוח, בתקינות פוליטית צבועה  שהאמת מבחינתה היא חטא כבד. זהו שלטון השקר, הצביעות, רדיפת הבצע  והמיאוס בחיים.

 ואם האנושות הזאת לא "תתפוס את עצמה בידיים", הלך עליה.

זאת אומרת עלינו.

אנחנו כבר בעיצומה של הספירה לאחור.

 עשר…תשע….

הטימטום והרישעות שלנו,ובמיוחד של הנהגתנו, קובעים את הקצב.

8…7…

 

משהו חדש ומצחיק בקשר ל"מהפכת היסמין" בתוניס

 
חיוכון קל של קורת רוח, מהולה בשעשוע ומנת-קרב מדודה  של שמחה לאיד, נמתח על פני  כשקראתי אחת מהכתבות בסופשבוע של "מעריב" זה קרה לי  בטורו של שדרן גלצ לענייני ערבים, ג'קי חוגי, שהביא מידע חדש על פרשה בת עשור ויותר, מה שכונה "מהפכת היסמין" בתוניסיה, זאת שהעניקה את אות הפתיחה למה שכונה "האביב הערבי"(חה-חה), והסתיים, בינתיים, בשירת הברבור של השמדת עם  בסוריה.  

ובכן, מתברר, שכתבי התחנה הערבית של ה-BBC הבריטי, עלו על סידרת הקלטות נדירה, של שיחות שנערכו בפתח "מהפכת היסמין" בתוניס,  בין השליט הנמלט מן המדינה, הנשיא  זין עאבדין בן עלי, ובין הצמרת הפוליטית והצבאית- שותפיו וכפופיו בשלטון של בן עלי. ומה מתברר? שלאנשי חצרו של הנשיא, שאחרי עשרות שנות שלטון חלה, וכבר היה לקראת פרישה מהתפקיד, נמאס ממנו.

הבעיה העיקרית שלהם היתה עם אשתו החמדנית והמושחתת, הגברת טרבלסי, שבן עלי העביר לה עוד ועוד מסמכויותיו. טרבלסי היתה ידועה בקשריה המפוקפקים עם עשירי החזירון העליון.

היא פינקה אותם במכרזים תפורים, והם – בתמורה – אותה.

"מה כבר עשיתי לרחוב? הרי שירתי אותו".אמר הנשיא בן עלי בשיחה שקיים ב-15 בינואר עם שר ההגנה שלו, רדא ע'רירה, אחרי שיועציו גילו לו, שמתוכננת הסתערות המונית על ארמונו., אך שר ההגנה לא הבטיח לו הגנה, והצטרף ליועצים, ששיכנעו את בן עלי להימלט מהמדינה. ואמנם, הוא ארז מיד את משפחתו במטוס ונחת בעיר ג'דה, בסעודיה של המלך עבדאללה, אביו של הנוכחי.  מסעודיה הרבה בן עלי להתקשר למקורביו, כי רצה לחזור לכס השלטון. בזה אחר זה, הם היתרו בו להישאר בסעודיה, כי אין אפשרות להבטיח את בטחונו במדינה ובארמונו. הם פשוט לא רצו בו יותר,שהרי השלטון במדינה כבר היה בידיהם. 

 
   
   

אובמה בקאהיר: הדרך לרצח העם בסוריה (צילום מהוויקיפדיה)

הסיפור במצרים לא היה שונה מאוד. כפי שמציין גם חוגי. גם שם, קשרו הגנרלים של הכת הצבאית השלטת, ובראשם הפילד-מרשל חוסיין טנטאווי, על הנשיא חוסני מובראק, שבעצם היה איש הכת, אחד מהם. הקצינים  מאוד לא אהבו את נסיונו של מובראק להעביר את השלטון במצרים אל בנו. וכך חזר על עצמו הסיפור התוניסי, כשמוברק שוכנע על ידי קציני הכת, להימלט מארמונו, ונמנע ממנו לחזור לשם. גם בתוניסיה, וגם במצרים, שימשו ההמונים ברחובות ובכיכר תחריר את הגנרלים של הכת השלטת, כדי להסיר מעליהם את אדונם ולשלוט בעצמם. מה שקרה, כמובן,לאחר  שהאיש החזק של הכת, הנשיא דהיום עבד אל פתאח א-סיסי טיאטא מהשלטון את הקנאים הדתיים שניצחו בבחירות.
 

 

וזה מצחיק אותי , במייוחד כשאני נזכר בשירי ההלל שפרסמו ההוגים המטומטמים מלומדי הנאו מרקסיזם והפוסט קולוניאליזם, על נפלאותיו  הדמוקרטיות של "האביב הערבי", ובראשם המטומטם מס. 1, הרם והנישא מכולם, הנשיא האמריקאי ברק אובמה, שתמך בקנאים המוסלמים, למעשה הביא אותם לשלטון,  והפנה כתף קרה לגנראל א-סיסי, שהשיב את השלטון לכת הצבאית.

אובמה אף הגיע למצרים כדי לשאת את הנאום המטופש הידוע, בו הבטיח שארה"ב, בראשותו, תתמוך בתהליכי הדמורקרטיזציה (חה-חה) החדשים הרוחשים  בעולם הערבי. מה שגרם, כמעט במישרין, לפריצת המרד בסוריה נגד השלטון הרצחני של בית אסאד העלאווי. אובמה איפשר למשטר הסורי להפציץ את אזרחיו באכזריות בנשק כימי, ולא התערב, כפי שהבטיח, כדי למנוע את הזוועה. הוא איפשר לאיראנים, לחיזבאללה ולרוסים לחוש להצלתו של המשטר הרודני, תוך ביצוע טבח המוני במאות אלפי אזרחים והגלייה של מיליונים. ומאוחר יותר, עם חתימת הסכם הגרעין המופקר בווינה, הציף החתן הזה של פרס נובל לשלום (חה-חה)את משטר הקנאים השיעים באיראן במיליארדי דולרים אמריקאים, ואף העניק להם "קארט בלאנש" להשתלטות האיסלם השיעי הרצחני על המזרח התיכון כולו. מבגדד עד ביירות, מלטקיה בצפון סוריה, עד צנעה שבתימן בדרום חצי האי הערבי.

 

מיליוני סורים , מתים וגולים – עליו.

יותר מטומטם מזה? יותר מרושע מזה?

 

 השליח המיוחד ששלח אובמה למצרים, כדי לקבל הערכת מצב מהימנה,  דיפלומט ואיש ביון ותיק ומנוסה, אומנם  יעץ לאובמה לתמוך במוברק, כי הבחין באופי האיסלמיסטי של ה"מהפכנים", אך הנשיא הטיפש העדיף את דעותיו של ידידו, תום פרידמן, הפרשן הידוע לענייני היוניברס ובכלל, של ה"ניו- יורק טיימס".הטמבל הזה שידר מהכיכר בקאהיר  דיווחים מלאי פאתוס מהפכני מהסוג החביב על שמאליברלים "פרוגרסיבים" (רצ"ב סרטון יוטיוב).

וברור, שמי שהפיל לפח הכסילות והטימטום את הנשיא האמריקאי, עשה זאת בקלות לקולגות שלו מעתון "הארץ" המקומי. ברוחו  ובהשראתו של  הטמבל פרידמן, התנבאו גם הכתב שנשלח מצרימה מטעם "הארץ", אנשיל פפר, וכמוהו  הפרשן הידוע גדעון לוי, ממושבו בתל אביב עם המוטו הרגיל שלו, ערבים צודקים, ישראל רוצחת" וברוח טובה זו, גם  הכתב לענייני ערבים, צבי בראל. כולם, מפרידמן צפונה  העלימו עין מהאופי האיסלמיסטי המובהק של מובילי "המהפכה", האחים המוסלמים, שתפסו את השלטון אחרי מוברק,  הפרשנים המגוחכים האלה התרכזו במעט הפייק שמאלנים הרגילים, שכירי הלשון והמקלדת של הקרנות הזרות(קרן "האחים רוקפלר", הפועלת גם אצלנו, של תעשיית הנפט וענף הבנקאות האמריקאי, היתה פעילה אז במיוחד בקאהיר) שהסתובבו בכיכר, ובבחירות התבררו כקומץ לא משמעותי, בדיוק כמו שהם פה אצלנו.

סייענים ומשת"פים של איסלם אלים ודכאני.

הנה מה שכתב אז האהבל גדעון לוי, תחת הכותרת  המתוחכמת "מברוק, מצרים":

"אלפי המצרים הצעירים שהופיעו על מרקעי העולם גם הוכיחו שיש למצרים פרצוף אחר מזה שהורגלנו לחשוב…  התבוננו בתמונות המהפכה מכיכר א-תחריר: נראו בהן יחסית מעט דיוקנאות דתיים. אלה התפללו בשקט, וסביבם חגורה גדולה של מהפכנים חילונים… גם האשה המצרית אמרה את דברה: בכיכר נראו לא מעט נשים, גם אם הן עדיין במיעוט.(הקנאי האיסלמי מורסי, שהוא זה, שתפס את השלטון, למרות אבחנותיהם של פרידמן את לוי, פתח במבצע נרחב של מילת נשים בארץ היאור, מנהג, שמובארק, דווקא, ניסה לחסל) מצרים – לא מה שחשבנו."

איזה טמבל.

החוגגת הראשית במערכת הפוליטית בישראל, היתה בל"ד הלאומנית, הפאן-ערבית, בכנס שנערך בנצרת בפברואר 2011 והוקדש למהפכה במצרים ולהשפעות המקומיות, אמר הח"כית דאז חנין זועבי:

"אני חושבת שכל היחסים באזור ישתנו. ישראל הסתמכה מאוד על החולשה של העם הערבי, אבל עכשיו הנוסחה הזאת השתנתה. זה נותן לנו הרבה מורל וביטחון עצמי, כי אם העם המצרי הצליח להפיל את השלטון אחרי 30 שנים, אז אפשר להשתחרר גם מהכיבוש".

אך מהמהפכה במצרים נותר השלטון של הכת הצבאית, מהאביב הערבי נותר רצח העם בסוריה, והכיבוש, הוי הכיבוש…כל מה שיש לשמאל באמתחתו, לאורך כל הדרך, אלה הזיות ותקווות שווא, של אלה,  שמדריך אותם איזה "Wishful thinking" מטופש כמותם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

על הקלון – לקבל את ההחלטה הכי רגילה , טבעית ומועילה

הפכתי לפוסט תשובה שכתבתי לחברה שהגיבה על פוסט בעניין עיסקת הטיעון, הדחויה בינתיים, בסוף הגעתי לבעיית הבעיוות – הקלון.

קבלי מתוך פוסט שכתבתי במאי 2021:"מיום ליום אני הולך ומשתכנע, שמנדלבליט בעצם ניסה כל הזמן להציל את נתניהו. לכן הוא השמיט מידו והשעה והשהה והשהה תיק בטוח כמו תיק 1000, הישן והטוב, הוא תיק המתנות ותמורתן של מילצ'ן, תיק עשוי טבק, שמפניה תכשיטי זהב וברזל יצוק – לטובת התעסקות אינסופית, רב שנתית די מפוקפקת ובעייתית עם תיקי מוזס ואלוביץ', שמי יודע אם לא יתפוררו מאליהם". זה מתוך פוסט הנושא את השם , "פרטאצ' רדף את ביבי לעומק הפוילע שטיקים שלו, וגם את הפרקליטות לאותו מקום"( פייסבוק- מתה – ישראל הרמאי. מונע ממני לשתף פה פוסטים מהבלוג, בתואנת השווא, שהמשפט כתבתי בהספד לשחקן אשתקד, ציינתי, שבמערבון "דו-קרב באוקיי קוראל", קירק דאגלס, כדוק הולידיי גנב את ההצגה מהשחקן שמילא את התפקיד הראשי, ברט לאנקסטר כשריף ויאט ארפ. יש לי את זה בכתב, שלטענת מתה ישראל הרמאים, "אחרים ברשת" גילו "תוכן פוגעני " במשפט הזה, והתלוננו על כך, ובאותה הזדמנות כתיבתי , לדברי מתה, גם "נוגדת את כללי הקהילה". לא פלא שהקהילה מתה, חבר שקרנים בולשביקי.) כך שעדותה של קניינית החומרים הפסיכו אקטיביים,הדס קליין, עשויה להחזיר את נתניהו אל השולחן. מאידך, ואם לשופטים יהיו ביצים וביציות, הם ישאלו את התביעה, איך זה שנעדרת האשמה בשוחד בתיק הזה. כהאם זה בגלל שגם הגב' נתניהו קנתה לגב' מילצ'ן מתנת יודיאקה בשווי 31.9 דולרים אמריקאים, כך שמדובר בעיסי חברות טהורים. ומאידך קיימת אפשרות, שפילבר יגמור על תיק 4000 המוזר, ואז תחוש התביעה לעיסקה, כי יש לה עוד כמה אופציות להתרסק על טענות נגדה, בחשד לרדיפת ראש ממשלה, התעללות ע ופישינג – דיג במים עכורים. או אז, יישאר נתניהו עם הפרת אמונים אחת בלבד, אחרי כל הווג'ראס התביעתי האדיר. כך שגם נתניהו וגם מנדלבליט פירטצ'ו את דרכם, האחד כנוכל רשלני שלא יודע לשמור על התחת, וחושב לצאת מזה עם הטענה המצחיקה הרגילה : לא ידעתי שאסור לאיש ציבור לקבל שוחד.

והשני נמגלה/מתחבא/מתחפש לרב פרצופים, המגלמים 9 נשמות תועות ביער התיקים. בקשר לבעיית הקלון, לדעתי יש פתרון פשוט וטוב, הנשען על הרגלים מושרשים אצל מקבלי החלטוץ: לגחות. לדחות את ההחלטה בעניין, וכך, לפחות, ייאלץ נתניהו למתן את, ולשנות את הפרטיטורת לשופריו, לפחות עד שתתקבל ההחלטה, בעוד חודשיים, שנתיים או 7 שנים. כמה שיותר – יותר התנהגות נאותה, שמסירה את הגרשיים הלגלגניים משני צידי הביטוי –

— כל ישראלחברים —

 וכך להפוך את הצלפת השוט המכאיבה לקורבן, המסכן, לעוגת גזר הממתינה לסועד הנבון שעמד בתור לסעודה כמה וכמו שנדרש.

יָדַע שׁוֹר קוֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו ומכאן יוזמת "כיוס ההמונים" של השופר ינון מגל

             בתמונה: פרקליטים, בציור של אונורה דומייה)

מקורה של יוזמת "כיוס ההמונים" של השופר ינון מגל, הוא בהבנתו ("יָדַע שׁוֹר קוֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו"), שהמלך ביבי נגרר לעיסקת הטיעון בגלל דליפת המיליונים המשפחתיים של השושלת המלכותית לידי הפרקליטים היקרנים, שממילא לא יביאו ישועה.

ומכאן גם הסכמת המלכה והנסיך לעיסקה.

השופרות מקווים, שאם הבייס הביביסטי ישלם את שכר הטירחה, יאות הוד מלכותו הנאשם  להמשיך במשפט עד לסופו המר, שמבחינת השופרות "יוכיח את הנקודה" וימריד את ההמונים, רצוי באלימות, ברחוב, בכנסת ובבתי המשפט, למראה המלך בכתום בוהק (כפי שהם מקווים), נגד "ההגמוניה שאינה מודעת להגמוניותה", כמאמר השופר אב"ח.

 וזה, חברימוס, כל הסיפור. 

ןלי רק נותר לקוות, כי אין הוכחות, שהמשפחה המלכותית יותר שקולה, שפויה ואוהב עמה, מהשופרות המופקרים והנוראים, וגם ששה פחות לקראת תמונת המלך בבגדיו החדשים, כגרוי לאלימות המונית ולמלחמת אזרחים.

לדעתי, חשוב שתהיה עיסקת טיעון, כי זה הסיכוי הכי טוב שלנו להיפטר מממשלת הזדון והאסון של הילדודס הטי]שים והמופקרים, שבעיניים פקוחות מוליכים אותנו לתוככי מגיפה של מיליונים – פשע חמור לאין ערוך מההאשמות נגד נתניהו, שאצלו זה דיני ממונות, וממשלת הזדון חוטאת בדיני נפשות. 

 

 

על הנאמנות

 

כשאני מהרהר במקרים של נאמנות פוליטית מרשימה, הרואית,  ברמות ובמימדים שהן הרבה למעלה מהרגיל והמקובל,  אני שב באופן טבעי לשנות ה-50' של המאה הקודמת, אל תקופת שלטונו של הרודן יוסיף סטאלין בברית המועצות, שאותה שיעבד לאינקוויזיציה הקומוניסטית, בדמות הק.ג.ב., שבה המית מיליוני אוקראינים ברעב , ולא פחות מזה רוסים בגולאגים , בקור, ברעב, בעכבודת פרך  ובעינויים;

וכל זה לא הפריע כלל וכלל לכוחות הפוליטיים המתקדמים, הנאורים המשכילים והמתוחכמים ביותר בארצנו (היום כמו אז) לאהוב, להעריץ, לגלות נאמנות כלבית מוחלטת לרודן המחריד הזה, שאותו הם כינו "שמש העמים") בראש שורת המעריצים הנאמנים ניצבה, כמובן, המפלגה הקומוניסטית המקומית, מק"י, שהתגלגלה בינתיים לרק"ח. 

אך ממש כתף אל כתף עם מק"י, בשורת הכלבים הנאמנים לאדונם האדום, החמוץ מדם,  ניצבו גם מפ"ם הציונית וקיבוציה ה"שמוצניקים", ואף חלקים של "אחדות העבודה" ו"הקיבוץ המאוחד" שגם על הרקע הזה נפרדו ממפא"י ומ"איחוד הקיבוצים והקבוצות" שלה, ולימים הצטרפה לשמוצניקים במפ"ם. 

תמונות של הרוצח המשופם ממוסקבה היו תלויות בכל מבנה ציבורי, ופיארו אף את החדרים הצנועים של חברי הקיבוצים. 

שום דבר – לא האנטישמיות הבוטה של הקצב מהקרמלין, לא משפט הרופאים היהודים ואפילו לא העמדתו לדין של עסקן מפ"ם בכיר שנאסר בידי הגירסה הצ'כית של הק.ג.ב. בפראג – בגין עלילת שקר של "ריגול" – כלום לא העיב על הנאמנות הכלבית ההיא של השמאל.

זו הנאמנות, שהיתה עדות נאמנה ביותר, אם כבר מדברים על נאמנות, לעוצמתו האדירה של הפקק האידיאולוגי משתק המוחין, שאינו פוסח, ואף פועל ביתר שאת ובעוצמה אימתנית, דווקא אצל הכת המתקדמת-משכילה-נאורה הזאת – עד זמננו.

המשורר המתקדם, איש הבוהמה השמאלית, יהודה עמיחי, מספיד בשירו  המליצי את שמש העמים, הרודן הרצחני יוסיף סטאלין.

וכאז גם היום,אותה כת עצמה, נאורה, משכילה ומתקדמת כרגיל, עם אותו פקק אידיאולוגי עצמו, עיוורת לגמרי לאנטישמיות ולרצחנות של יורשי סטאלין במקומותינו, שדווקא איתם דחוף לנידחי הכת ההיא לעשות שלום ("עם אויבים").

ולא, הנאמנות הכלבית לא פשתה אז ואינה פושבה היום רק בחוגי העסקנים ובין חברים נאמנים מן השורה של המפלגות המדוברת. גם הכי חופשיים ומשוחררים, הכי מרדנים ובוהמיים, התגייסו עם אמנותם בשרות הנאמנות לרוצח האנטישמי. רצ"ב פה, מימין, למשל, שירו של המשורר הבולט יהודה עמיחי, העוסק ב"האנשה" של ברית המועצות, המתגלמת בגוף הבשר-ודם של הסטאלין הדגול, כשהנהרות האדירים של האימפריה, כמוהם כצינורות הדם (שכשלו) של סטאלין.

ודווקא את משורר החצר של המפלגה הקומוניסטית אפשר לציין לטובה. זהו  אלכסנדר פן, שהצטרף למפלגה ב-1947, אך ב-1948 הוא נמנע מ"תרומה" לגיליון המיוחד של בטאון המפלגה, שהוקדש למלאת 70 שנה ל"שמש העמים".

ובימינו, לעתים תכופות, דווקא מחוגי נאמנים ו"הבוהמה" מצטמחים אלופי הסגידה "לדרך", אטימות המוחין האידיאולוגית. והנאמנות הכלבית לעדר המקורנף. 

לא במקרה נלקחים התארים לנאמנות המופלגת ולעתים המומלצת מן הזואולוגיה – מהנאמנות הכלבית הידועה לאדונו האדם. כשאומרים על הכלב שהוא "חברו הטוב ביותר של האדם" הכוונה היא, כמובן לנאמנותו הכלבית וביטוייה הלקקנים וחובבי הליטוף והעצמות עם בשר עליהן.

והנה, ביום של חול, ממש בבוקר הזה, יצא לי להתפעם ממופע עדכני של נאמנות אידיאולוגית מפלגתית וכלבית למנהיג הרם, שמידתו אינה כמידת אדם. לא סתם ביטוי מליצי ריק למדי, כ"שמש העמים", שיוחס לסטאלין, אלא הערצה כלבית  בביטוי ממשי ומשמעותי ביותר מבחינת המוטב, שהונו הגדול הוא בבת-עינו, שגדולתו  חורגת מגדר הטבע! סוג של נאמנות ואמונה, עד כדי סגידה בנוסח פנאטי-דתי,שבאה לביטוי בכך, שהשופר הידוע,  ינון מגל, יסד, לא פחות, קרן מיוחדת, סוג של "גיוס המונים" של מזומנים לטובת הגנתו המשפטית  של נתניהו הנערץ. ממש כאיסוף תרומות מן העם על ידי כת הכוהנים, אי אז,  לבניית המשכן, או המקדש, בתקופת המדבר והמלכים.

שופר ידוע אחר של המנהיג האלוהיסטי של הימין, הלוא הוא שמעון ריקלין, אמנם לא הפליג למחוזות הפואטיקה כעמיחי בשעתו, אך הפרוזה שלו מפעימה לא פחות. קבלו ציוץ שופרי מאת ריקלין, הפונה בלשון "אתה" אל אלילו, בנוסח שלא היה מבייש שום סטאליניסט, ושום משורר-מעריץ אחר,  בשיטת "השירה המדוברת", הנהוגה בימינו:

"ערב טוב לנתניהו,

הלכנו יחד בטוב וברע.

בהישגים העצומים שלך.

אבל גם באישומים

שהעלילה עליך האוליגרכיה…

.כי ידענו שאתה מנהיג נדיר.

ושהם משקרים.

המאבק שלך הוא המאבק של כולנו.

בבקשה אל תחתום איתם על שום הסדר"

הכלב, משרתו הנאמן ביותר של האדם

המדובר, כמובן, בהסדר הטיעון הנרקם בין היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט ובין האליל נתניהו.  וגם שאר השופרות  כך, מסוייגים מאוד מההסדר הנרקם והולך, נאמנים לנתניהו ול"מורשתו ההיסטורית" אף יותר מנתניהו עצמו, ומתנגדים להסדר, שמשמעותו, מבחינתם,  הודאה נוראה באשמה של  האליל הדגול שמעל לטבע, האיש  "הנדיר" הזה, שבאותה הזדמנות עושה לצחוק, ללעג ולקלס, לדראון  ולשקר מופרך, את דברי ההגנה המתחנפים  ומלאי הלהט של השופרות הנאמנים;

 שמה להם ולמגיפה מסוכנת המפילה פה מיליונים בימים האלה, ומחייבת שלטון יעיל ומסודר, ואחדות ומסירות בתהליך ההתגוננות  מפניה.

אין הבדל בין עמדתם זו, ובין ההפגנות המופקרות והמפקירות של סיעת "רק לא ביבי" בבלפור, בשלבים מוקדמים של אותה מגיפה, שבצדק הוקעו אז על ידי השופרות של אליל השקר. 

ברור, שיוזמתו של מגל, אותו "גיוס המונים" הוא הביטוי הבולט ביותר לאיוולת ולנאמנות הכלבית של הזן השופרי הזה. העלאת התרומות המתוכננת מהמוני נאמנים מהשורה להגנתו של נתניהו, שיכול לקנות את התורמים רק מהריבית על הונו הרב והעצום 

נתניהו ושריסיו החנפנים מוחאי הכפיים מזן השופרות הפוליטיים בפתח משפטו 

"גיוס המונים", שאולי ראוי להקרא "כיוס המונים" שהוא שיא של איוולת מתחנפת, שיפלות רוח נכנעת, וחוצפה תהומית (מגל סיפר שלא התייעץ עם אלילו בקשר ליוזמה,  אך עד כה לא נשמעה הסתייגות מצידו של המוטב העשיר כקורח.) 

אז הנה, זה המקום הרגיל והמדוייק, שבו נפגשים התאומים, פקוקי המוח האידיאולוגיסטים, המטומטמים מימין ומשמאל, שטופי הסגידה לאדם בשר ודם; שהוא  יצור שבאופן קבוע למדי, חסרונותיו אינם נופלים מיתרונותיו, כמאמר חז"לינו – "לפום חרופתא שבשתא" (כמידת החריפות – הפיקחות – גם מידת השיבוש – הטימטום והטירלול). 

 כולל אצל הח"מ, שנא לא יהיו ספיקות. 

%d בלוגרים אהבו את זה: