דילוג לתוכן

חנוכה, 2,200 שנות התיוונות ויהדות(3) על המתייונים שלנו, עכשיו וכאן

הפיזיקאי אלברט אינשטיין, יהודי, שדחה בחריפות את הזמנת "הגרמנים בני דת משה" להשתתף בכינוסם ב-1920, הגדיר את עצמו כאגנוסטיקן, כלומר, מי שאינו יודע (גנוסיס=ידע. א-גנוסטי=מי שאינו יודע) אם יש אלוהים, או אין. הוא סבר שאין דבר כזה "השגחה פרטית" ואין אל "טרנסצנדנטי", מעבר לעולם הטבע.  אך הוא היה מוכן לקבל את "אלוהי שפינוזה" הפנתאיסטי. מין זהות בין אלהים, העולם הטבעי והחוק המדעי. אבל, אלוהים כזה או  אחר,  איינשטיין היה לגמרי יהודי מבחינת לאומיותו. ואילו מבחינה דתית, הוא הסתפק במה שהוא הבין כעיקרה המוסרי של דת-עמו: "בעיני מהות תפיסת העולם היהודית היא חיוב החיים של כל היצורים. לחיי היחיד יש משמעות רק אם הם משמשים לייפוי ולעידון חיי כל היצורים החיים. החיים הם קדושים. זאת אומרת שהם הערך העליון וכל שאר הערכים כפופים לו. קידוש החיים העל-אישיים מביא לכיבוד כל דבר רוחני – תכונה אופיינית במיוחד למסורת היהודית…ברור ש"לעבוד את האל" משמעו "לעבוד את החיים". למען מטרה זו לחמו ללא לאות טובי בניו של העם היהודי.* דעתו זו של איינשטיין אינה מקורית ואינה מיוחדת לו.  רבים שותפים לתפיסה הזאת, של קדושת החיים כמהותה ועיקרה של היהדות (גם כשאינם מקבלים את דעתו, שמדובר בחיים כהפשטה, ולא בחיים קונרקרטיים, ממשיים. היהדות מתרחקת מהפשטות). ברור שיש לכך סימוכין רבים בתנ"ך  וגם במשנה ובתלמוד. התפיסה הזאת גם עומדת ביסודו של המשפט העברי. אפשר למצוא בקלות את השפעתה באספקטים רבים של החיים במדינת ישראל, כולל אסטרטגיות בטחוניות וטקטיקות צבאיות, אבל לא תמיד.  למשל, בכל מה שכרוך בטיפול  במגיפת הקורונה,לא בימי נתניהו (6,453 קורבנות) ולא בימי בנט (1,746, עד כה), וביחד 8,199, מתים במגיפה, 879 מתים לכל מיליון תושבים, פי 97(!) מניו זילנד, שם היתה התייחסות "יהודית" vtn, ת לקורונה (כמו בעוד  מדינות במזרח הרחוק), עם 44 מתים בסך הכל, ו-9 מתים לכל מיליון תושבים. אז באיזו מדינה  שכחו מה זה להיות יהודים? ואילו ל"גרמנים בני דת משה", באיוולתם הנוראה, היתה יד בחורבנה ובהשמדתה של יהדות גרמניה, אולי גם מחוצה לה, שהרי ל"בני דת משה" מגרמניה, צצו חקיינים גם במדינות אחרות באירופה, שגם הם נרדמו מול האיומים הברורים, וגם סופם היה במחנות ההשמדה (ולא טובים מהם היו הרבנים האורתודוקסים והחסידיים, שלא התריעו והזהירו, כי לא רצו לראות בהתפרקות קהילותיהם, שעליהן היתה פרנסתם, וכמה מהם מילטו את עצמם ומשפחותיהם בלבד) הכי רחוק ממהותה של היהדות, ש"החיים הם קדושים. זאת אומרת שהם הערך העליון וכל שאר הערכים כפופים לו" בטח "שוויון זכויות", "פרנסה בשפע" ועוד.

******

 .  המתיוונים קינאו ב"בילדונג" של האינטליגנציה הבורגנית הגרמנית, אותו הינדוס עצמי של התודעה:"תהליך רציף של התגבשות עצמית והתפתחות הדרגתית של אישיות הרמונית ואוטונומית דרך טיפוח רציונליות, טעם אסתטי וציווי מוסרי."המתיוונים היהודים בגרמניה חששו שיהדותם תקשה עליהם לפתח "אישיות הרמונית ואוטונומית" מטיפוס גרמני, ולטפח "רציונליות, טעם אסתטי וציווי מוסרי", מהסוג המייצג את "התרבות הגבוהה" ("Hochkultur ")הגרמנית. (והרי כבר ראינו מה נותר מה"Hochkultur" הנ"ל, כשנשאיה הנאורים, כולל דוקטורים ופרופסורים,  עשו הון מטונות של שיני זהב, שעקרו הנבלים עתירי התרבות האלה מפי היהודים שנרצחו על ידם במיליונים, שלא לדבר על תעשיית הסבון משומנם של אותם יהודים עקורי השיניים).

העיתון ההולנדי "טלחרף" מדווח על סוחר עתיקות, המציע למכירה סבון גרמני  משומן יהודים, ב-199 יורו לחתיכה כמחיר פתיחה: "Hochkultur"

אך טועה מי שסבור שהלקח הקשה נלמד. המסורת הנוראה והאווילית שהותירו המתיוונים הללו, מאירופה של המאה והאלף שעברו. ההתיוונות של "הגרמנים בני דת משה", הגיעה גם לזמננו ולמקומנו, כולל עליית מדרגה גם המתיוונים בישראל  מכחישים שהיהודים הם עם או לאום. אבל למתיוונים שלנו, גם הם מעריצים מושבעים של ה"Hochkultur" האירופאית (ואפילו ה"Hochkultur"האמריקאית טוב בעינהם מהתרבות היהודית הנחותה), להם יש הצעה לשידרוג ההתיוונות: להם כבר אין חפץ ב"דת משה". מבחינתם, הדת הזאת פסולה מעיקרה, בדיוק כמו שפסול העם היהודי מיסודו. תיאורטית, אין למתיוונים החדשים בעיה בלוגיקה או חשש מהאשמתם בגזענות אנטישמית. שהרי לפי משנתם,  כל העמים-לאומים הם סוג של בלוף והמצאה חסרת שחר, ולא כל שכן כל האמונות  הדתית,  שהן סוג של "אופיום המונים" ואמונות תפלות לפי המרקסיסטים והנאו-מרקסיסטים, וכן סגידה אווילית ל"אלוהים מת" לפי שותפיהם להתיוונות, מעריצי פרידריך ניטשה ה"Hochkultur", מהזן הפוסט מודרני. אך כלל לא מפריע להם, שמכל ה"עמים-בלוף", האנטישמים בני העם-בלוף האיראני, למשל, ועמים-בלוף נוספים,  נחושים להשמיד, משום מה, דווקא את "העם- בלוף" היהודי. כולל, אגב, את המרקסיסטים והפוסט מודרניים שבינינו, לגודל הזוועה. ואף הם עצמם, המתיוונים, דחוף להם מאוד לעשות כמיטב יכולתם כדי לבטל דווקא את מדינתו של "העם בלוף" היהודי, ושאר מדינות הלאום, שימתינו לאחרית הימים. כשם שאין למתיוונים הצבועים האלה בעיה עם זה, שמטעם הדת-בלוף האיסלמית של אחינו ושכנינו הפלשתינים, שהם חביבי המתיוונים,  אומרים רק על בני העם-בלוף היהודי, שהם "צאצאי קופים וחזירים". שזה כולל, אגב, את המרקסיסטים והפוסט מודרניים, שהתיוונותם לא תציל אותם, לגודל הזוועה, וגם למרבה הגיחוך, בגלל אבותיהם הקדמונים מהג'ונגל ומהרי הכרמל. כך שהאנטישמיות שלהם בכל זאת נחשפת בקלונה. וגם בנקודה הזאת אפשר להבחין בזהות המצערת והנוראה בין המתיוונים היהודים-גרמניים של אז, ובין המתיוונים היהודים-ישראלים שבינינו. גם הם דוחים את הבחנתו של אלברט אינשטיין, ש"החיים הם קדושים. זאת אומרת שהם הערך העליון וכל שאר הערכים כפופים לו"(לפי היהדות) גם מבחינתם יש עניינים חשובים ו"עקרוניים" יותר מהחיים הבנאליים והסתמיים של בני עמם ושל עצמם, עניינים כזכויות אדם ואזרח או אפילו זכותו של העם-בלוף הפלשתיני להגדרה עצמית,  וכן זכותה של הדת-בלוף האיסלמית להעיר בעזרת רמקולים בבקרים,לפני עלות החמה,את השכנים היגעים.. אלה חשובים יותר מהזכות הקדושה לחיים,, גם כאשר הנהגותיו של העם-בלוף הפלשתיני  ושל הדת-בלוף המוסלמית, מאיימים גם על חייהם של חסידי זכויותיהם, מה"Hochkultur", ומדי פעם, כשרק מזדמן להם,  מממשים את האיום. אז כמה רצינות אפשר לייחס  לדעותיהם של הטיפשים בריבוע האלה, שמוכנים להקריב אפילו את חייהם לטובת איזה תיאוריות מפוצלחות וחסרות שחר,  יצורים מוזרים בעליל, תוצרים של ה"בילדונג" שערכו לעצמם מרצונם הטוב (בעצם הרע)"בילדונג"זוכרים?   "תהליך רציף של התגבשות עצמית והתפתחות הדרגתית של אישיות הרמונית ואוטונומית דרך טיפוח רציונליות, טעם אסתטי וציווי מוסרי" ונותר  רק לקרוא את תוצרי ה"בילדונג" האלה ב"הארץ" או להאזין להם ב"שבת תרבות(Shabat-kultur") כדי לצפות בהערצה מלמטה ב"Hochkultur" שלהם,שמתברר כגזענות אנטישמית, המחופשת לשנאה פוליטית לישראל מדינתם של הבלוף-יהודים, והכל בשכר כלשהו מהמו"ל, או בדולרים ויורו מקרנות זרות נדיבות ומניבות יותר . ——————————————————————————————- בפוסט הבא: כיצד מתבצע ה"בילדונג" של המתיוון היהודי-ישראלי

חנוכה, 2,200 שנות התיוונות ויהדות(2) גרמנים בני דת משה ואלברט אינשטיין

נפוליון בונפרטה , הגנרל שיצא למלחמות כדי להפיץ את בשורת המהפכה הצרפתית (שלטון הבורגנות העירונית יורש את שלטון המלך, האצולה והמימסד הקלריקלי) הובס בווטרלו, אך 33 שנים לאחר תבוסתו, ב-1848, נחלה מלחמתו ניצחון, לאחר שחילחלה הבשורה לכל רחבי אירופה, בדמותו של "אביב העמים". הבורגנויות העירוניות, מונהגות על ידי הכי עשירה – של הבירה ו/או הנמל,  יצאו נגד השלטון הישן, וטיפחו את הלאומיות ואת רצון העם המתבטא בבחירות, כתחליף ללגיטימיות של שלטון המלך והאצולה בחסד האל, המיוצג על ידי אפיפיור וחשמנים או מטיפים.

תאודור הרצל: הציונות המאיימת (צילום מהוויקיפדיה)

בעם היהודי, זה התבטא בהתעוררות הציונות לקראת סוף המאה (הקונגרס הציוני הראשון כונס ב-1897) ,כשתיאודור הרצל הסיק ממשפט דרייפוס (1894) שליהודים, ולעלית הבורגנית שלהם,  אין מקום  ואין סיכוי לשוויון זכויות גם במשטר "המתקדם" של הבורגנות באירופה החדשה, שעדיין היא יותר אנטישמית  מהומניסטית. 

והנה, חדירת הציונות , דווקא בקרב האורתודוקסים (הרבנים קלישר וגוטמכר) והמשכילים המעורבים (משה הס) ולאחר שתנועת ביל"ו הציונית נוסדה בינואר 1882 במזרח הרחוק של אירופה), כל זה החל לאיים על הבורגנות היהודית בגרמניה של סוף המאה ה-19.

האינטלקטואלים היהודים הצעירים יחסית מהאינטליגנציה הבוגנית, חשו לעזרת הוריהם העשירים, שאותם ראו במצוקתם: יהדותם לא באה  טוב לבורגנים האלה. היא גירדה להם. הפריעה לעסקים, גרמה תחושות לא נעימות בשכונה, בחנות, במשרד ובמפעל, בבית הקפה  ומול הרשויות של המדינה ובתי המשפט, ובטח בחיים החברתיים, בגלל הכשרות ועוד, במסיבות הבירה והשמפניה, ואף הרחק מהאצולה ומחצר הקייזר. 

הבנים החכמים של הבורגנות הציעו פשרה: לא ויתור על היהדות בכלל, אלא סירוסה מבחינה לאומית. היהדות אינה עם, הודיעו האינטלקטואלים-ג'וניור, לא לאום, אלא רק דת. ועל כן, כמו שיש גרמנים פרוטסטנטים, שהם הרוב, וגרמנים קתולים, יש עוד דת מיעוט בלאום הגרמני  – הדת יהודית נטולת הקפאין הלאומי המיותר, המושלך בזאת לפח הזבל של ההיסטוריה, באופן יסודי ומוחלט, כמו שכל הבירה מהספל נעלמת בגרונו של בווארי במינכן. יא-יא.

וכך  נוסדה בזריזות,  4 שנים לפני הקונגרס הציוני הראשון, בשנת 1893, "האגודה המרכזית של האזרחים הגרמנית בני הדת היהודית". (שכונו "גרמנים בני דת משה").

האגודה הלכה ותפחה, הרבה מעבר לחוגי הבורגנות, ובשיאה מנתה 75 אלפי חברים, שאם נוסיף  את רעיותיהם וצאצאיהם, הם היוו רוב בין יהודי גרמניה. יותר מהאורתודוקסיה היהודית, מהציונים ומהשמאליברלים היהודים, כולם יחד.

הרעיון המפתה הזה גם השתלב להפליא עם מושג חשוב במסגרת הלאומיות והדמוקרטיה של הבורגנות הגרמנית המתחזקת:   היה זה ה-Bildung הגרמני של התקופה, שהיה בעיצומה של מהפכה.

זו מילה שנגזרה מהמילה הגרמנית לחינוך או ידע –  Ausbildung.  אך תוכנו של ה-Bildung מזכיר את המשמעות המקורית של המילה העברית המקבילה – חינוך, כסוג של אילוף, במובן של הינדוס התודעה. 

 ביסודו של ה-Bildung עמד חינוך, אילוף-הינדוס תודעתו  העצמית של הבורגני הגרמני המבוסס והמשכיל. הוא נקרא, בעצם, להבנות את התודעה שלו עצמו על פי הערכים הרצויים לתודעה המעמדית-לאומית, כפי שהיא מסתדרת עם הערכים של עשירי הבורגנות, שבידיהם (בקואליציה הכרחית עם הגנרלים ועם המנהל הממשלתי הקיסרי של התקופה), כבובות או כצעצועים, מנוהלים התקשורת, הפוליטיקאים, האקדמיה וכוהני הדת.

מושג הבילדונג היה מרכזי במעמד השליט הגרמני במשך שנים רבות והוא בעל חשיבות שם עד היום. תפיסת הבילונדג רואה בחינוך לא רק שינון ולמידה אלא עיצוב האישיות של האדם בעזרת המטען התרבותי והספרותי שמונחל לו על ידי הדורות הקודמים. אחד האידיאולוגים הבולטים של הטכניקה (טכניקה של הנדסת תודעה, כזכור) הגדיר את הבילדונג כ"תהליך רציף של התגבשות עצמית והתפתחות הדרגתית של אישיות הרמונית ואוטונומית דרך טיפוח רציונליות, טעם אסתטי וציווי מוסרי".

בתקופה שבה פרצו "הגרמנים בני דת משה", לקראת מפנה המאה, כבר החלה האידיאולוגיה הבורגנית במסעה לסילוק המסורת ה"יונקרית" של השלטון הקיים, שהוחלף לבסוף במשטר של רפובליקת  ווימאר הבורגנית , בעקבות התבוסה הקיסרית במלחמת העולם, 1918) המובסים היו בעלי האחוזות הפרוסים, גנרלים או קולונלים במילואים או במשרה מלאה, ובראשם הקייזר. האצילים, שהידוע והחזק ביניהם היה הקנצלר אוטו פון ביסמרק. אלה,  שכור ההיתוך שלהם היה הצבא, והגרמני הנכון מבחינת הבילדונג שלהם היה קצין  צבא איכרי, או סטודנט עירוני בתא סטודנטים ימני-שמרני, שמסתבך בדו-קרבות ונושא על גופו ופניו צלקות, כעיטורים,  הוכחת גבריותו ונאמנותו לערך הכבוד של האדון (ה-Herr) הגרמני. 

את מקומו של הצבא ככור היתוך, עם התחזקות הבורגנות,  ירשה האוניברסיטה. הגרמני "הנכון" מבחינת הבילדונג, היה, עם פריחת האינטלגנציה הבורגנית,  לקוסמופוליטי בעל "תרבות גבוהה", שהמוסריות שלו עברה תהליך של חילון. במקום הבסיס הדתי-נוצרית הקודם  השמרנות והמלוכנות החלו להתחלף באיזמים החדשים – ליברליזם, מודרניזם וקפיטליזם, ולאחר זמן גם סוציאליזם ואף מרקסיזם וקומוניזם.  

כל זה התאים מאוד ל"גרמנים בני דת משה". הם העדיפו להתעלם מהעובדה המצערת, שגם הגרמני החדש והמתקדם מהאוניברסיטה, מעוצב הבילדונג,  עם האיזמים, עדיין דבק בלאומיות ואף בלאומנות ובגזענות אנטישמית, מורשת המשטר השוקע (וגם בימינו פורחת האנטישמיות בגרמניה, מחופשת לאנטי ציונות,  הפעם במסגרת הבילדונג של חוגי האינטליגנציה הבורגנית השמאלנית.) 

האינטלקטואלים היהודיים  הטיפשים סברו אז, שהטישטוש וההעלמה של הזהות הלאומית היהודית, יעשו את שלהם לטובת ההתקבלות וההטמעה של היהודים בתוך החברה הגרמנית, ויאפשרו גישה  לסלוני העלית העשירה ו/או  "המודרנית".

(טיפשים, כי כבר ידוע היטב,  מה נשאר מהאשליות המטופשות הללו, המאפיינות אינטליגנציות בורגניות עד ימינו ובמקומות רבים) 

 הארגון  נעלם מהשטח ב-1938, כש"ליל הבדולח" סימן את תעודת הפטירה שלו. אז כבר היה ברור לשמאליברלים היהודים הכי חילוניים שיש, שהגרמנים, כעם וכעלית,  נסחפו  לגזענות הנאצית, ולא קונים את הסחורה הזאת, שאין עם יהודי. ואם לא די בכך, הם אף מנסים להקנות מציאותיות חדשה לרעיון חסר השחר הזה, על ידי גרושם ו/או השמדתם של בני ה"לא-עם" הזה בדיוק.

פיסיקאי אלברט איינשטיין: קדושת החיים

הרבה קודם, בשנת 1920 הזמינו ראשי הארגון את המדען היהודי המפורסם ביותר בעולם דאז (ואולי עד היום),  אלברט איינשטיין, להשתתף בחגיגתם השנתית.   איינשטיין לא ראה את עצמו כיהודי מאמין, אך בהחלט החשיב את עצמו כבן לעם היהודי. הנה קטע ממכתב הדחיה ששיגר איינשטיין לראשי האגודה:

"…יותר הדרת כבוד, יותר עמידה של בני חורין בשורותינו אנו! כל עוד לא נעז לראות את עצמנו כאומה, כל עוד לא נכבד אנו את עצמנו, לא נוכל לזכות בכבוד מצד האחרים…

כאשר אני נתקל בביטוי "גרמנים בני הדת היהודית", איני יכול אלא להחניק חיוך דואב. כי מה עומד מאחורי הביטוי המרומם הזה?…

האם יש בעמדה כזאת כנות ויושר?

האם 'הארים' יכולים לכבד מלחכי פינכה שכאלה?"

ואמנם, לא חלף זמן רב, והמוני "גרמנים בני דת משה"(אלה מהם שלא נמלטו בעוד מועד לא"י-פלשתינה או לארה"ב), אלה,  שנרדמו כשלחיים מונחת בשלווה על דפי הספרים של עמנואל קאנט ומנדלסון או  היינה וקארל מרקס –

—  הם  התעוררו  כיהודים-נטו מיותרים, למשק גלגלי הרכבות שהובילו אותם להשמדתם בדייקנות, ביסודיות  ובחסכנות גרמנית בחלמנו, בסוביבור, בטרבלינקה, בלז'ץ, במיידנק   ובאושוויץ (כשהגז התברר כזול ומהיר יותר,  יעיל לא פחות מקליעי מכונות היריה, לא "אישי" ונמוטרל מרגשות פרימיטיביים כרחמים או אהדה אנושית)

 ודמם של אלה גם על ידי האינטליגנציה הבורגנית היהודית המטומטמת, זאת שהרדימה את בני עמה על מזרוני  האיוולת של "הקידמה", "ההומניזם"  ו"המרקסיזם", לפי כללי ה"בילדונג" המעמדיים והתודעה הבורגנית המקובלת.

 בפוסט הבא, מס. 3, (ואולי גם מס. 4) –  היהדות והבילדונג של המתיוון הישראלי בן ימינו

 

 

 

קצרים מרשת, מהאומיקרון עד איכוני השב"כ

חרדים מתפללים בצפיפות בניגוד להוראות. הצילום מתוך כתבה על מטוס שהביא מניו יורק 11 חרדים  אמריקאים חולים שעלו למטוס עם אישורים "שליליים" מזוייפים. החרדים הניו יורקיים גרמו לגל תחלואה גדול, בסיבוב  א' של המגפה, במיוחד, כמובן בערים שבהן מתגוררים חרדים רבים. חתיכת "כל ישראל חברים" שכזאת, או גם "ישראל ערבים זה לזה", חה-חה.

כמו שטענתי, המאבק עם הקורונה מתנהל בין כוחות לא שווים: נגיף, כוח טבע נחוש ומשוכלל ומולו מערכות פוליטו-רפואיות שאננות ומרושלות.
 ב-2 באוגוסט בפוסט בבלוג "מאפיהו",כתבתי על נגיף הקורונה  כ(כותרת)"מכונת חיסול משוכללת, נגד האנושות המטומטמת: "יש לנו עסק עם נגיף שהוא מכונת חיסול משוכללת, שטרם היתה כמוה, מבחינת מגוון הכלים ההתקפיים. כמו שמעולם לא היינו אנו, קורבנותיו המיועדים, כה חלשים ונטולי הגנות. עם מערכות חיסון הרוסות, כפי שלא היו מעולם, אחרי עשרות רבות של חיים בעולם המתועש בכבדות בחסד "הצמיחה", "השגשוג" ו"העלייה בתמ"ג", חיים בעולם מזוהם, נושמים אוויר דפוק, שותים מים מזוהמים, אוכלים מזון ספוג רעלים (חומרי הדברה ותרופות). קורבנות קלים. בקיצור ולעניין: אם לא נתפוס את עצמנו ונעשה משהו – הלך עלינו. וכאמור – מולנו נגיף חסר מעצורים, שאינו צריך להתחשב ברב קנייבסקי ובח"כים החרדים מהקואליציה, שלהם יש להעניק, בלית ברירה, רישיון יבוא לנשאי מגיפה מוטסים מניו יורק. הנגיף גם אינו צריך,

מהעיתונות: רוב החולים שהגיעו בטיסות לישראל, באו מטורקיה (צילום מנתב"ג בימים שלאחר חג הקורבן המוסלמי)

כמו "ממשלת השינוי"(חה-חה) להתחשב באיסלמיסט עבאס, בלאומן טיבי או בגזען עודה, ולאפשר יבוא חופשי, ללא מכס, של נשאים מוטסים מהמגזר מחגיגות הקורבן מטורקיה או מאיחוד  האמירויות.
 
******

אז מה נלמד מכך, שאלה, כשהיו באופוזיציה היו נגד, ועכשיו בממשלה, הם בעד? ואלה, כשהיו בקואליציה היו בעד, ועכשיו, באופוזיציה, הם נגד?

נלמד, שמדובר בשתי להקות נלעגות של קשקשנים ריקניים, שלהגם אמנותם. אפסים חסרי תועלת מימין ומשמאל, תמונת מראה, אלה של אלה, שתי לסתות של החזירון העליון. טובים בשבילו, רעים בשבילנו.

******

שיא של אירוניה ותהומות של חוסר מודעות: השופר המסור י. ברדוגו בגלצ על החלטות הממשלה בעניין הנגיף החדש, האומיקרון: "הכל אישי והכל פוליטיקה". מה,יתכן שנדמה לו, לפרשן, שיש מי שיאמין, שהפרשנות שלו עצמו לא אישית, לא פוליטית, ולא לגמרי מפוזיציה ידועה ושקופה לחלוטין, להגנתו של זה שהכיל 6,453 מתי קורונה כשהיה ראש ממשלה?

******

איכוני השב"כ: רוצים לדעת מה תעשה בעתיד ממשלת השינוי (חה-חה)? הקשיבו לכל מה ששריה התנגדו לו בכל תוקף, כשהיו באופוזיציה. כי אז היה מדובר ב"מדרון חלקלק " המוביל בוודאות ובמהירות ל"סוף הדמוקרטיה" בשרותה של "ממשלה מושחתת בדרך לפאשיזם". מצחיקים שכמותכם. אפסים מלהגים וחסרי דעת.
 
******
 

 

 

הקורונה/ תבוסה בטוחה – מכונת חיסול משוכללת מול אנושות מטומטמת(1)

מאפיהו

בינינו ובין נגיף הקורונה מתנהל מאבק שבו נועדנו להפסיד.

זהו מאבק בין שני כוחות שאינם שווים.

בין סוג של אורגניזם נחוש ועיקש, חסר עכבות, חסר מעצורים, סתגלני, מהיר תגובה, תוקפני וקטלני ולגמרי ענייני מצד אחד –

— כשמהצד השני ניצבים  מנהיגי האנושות, פוליטיקאים חלשים וטיפשים (זוכרים? ברברה טוכמן, "מצעד האיוולת":"לאורך ההיסטוריה כולה, ללא הבדל מקום ותקופה, אפשר להבחין בתופעה של ממשלות הנוקטות מדיניות המנוגדת לאינטרס שלהן-עצמן…מדוע פועלים אנשים הנושאים המשרות רמות, לעתים קרובות, בניגוד למה שמורה ההיגיון ובניגוד לאינטרס העצמי הברור? מדוע רואים אנו שלעתים קרובות אין הליך החשיבה הנבונה מתפקד?")

*****

וכך, מול נגיף נחוש  ועיקש ניצבים פוליטיקאים השבויים בחשבונות זרים, רוצים לשוב ולהיבחר, רוצים למצוא חן, רבי התחייבויות,  עניניים רק לעתים רחוקות, ובמידה רבה מאוד משמשים כבובות על חוט של החזירון העליון, שמממן את מסעי ההיבחרות שלהם, ושמבטיח להם תעסוקה מכניסה והולמת כשיושלכו מכיסאות המיניסטר, שמטיס אותם בפרטי ומשיט אותם ביאכטות המפוארות.

זה אותו "האלפיון", שתכונתו העיקרית…

View original post 592 מילים נוספות

"יש לנו כתר, כתר מזהב" סידרת נטפליקס. 

התסריט

 

תמונה ראשונה:

ערב, ,פנים, מסעדה מפוארת בניו יורק. סועדות ביחד משפחת אדלסון ומשפחת מילצ'ן. באמצע  השולחן, שני מגשים ענקיים, אחד נמוך מונח  על השולחן ואחד מוגבה, נוצצים, עם פרי ים, צדפות שחורות, שרימפס ורוד וסרטנים ורודים, קלמרי לבנבנים, המון קרח, בקבוקי שמפניה על השולחן ובדלי קרח על שרפרף ליד השולחן, מוסיקה חרישית., my way של סינטרה. שלדון המנוח  בלבן עם כנפי מלאך, ארנון בטוקסידו, הנשים בשמלות ערב  צבעוניות. 

ארנון מילצ'ן: שמעתם מהם משהו?

מרים אדלסון: הגברת  נזכרה שראתה פעם בלונדון עגילים יפים של "רויאלטי"

אמנדה מילצ'ן: פנינים?

מרים: לאהפעם. 65 יהלומים קטנים של חצי קראט על זהב 14 קאראט מסביב, עם איזמרגדים ענקיים באמצע, שיתאימו לבלונד שלה, היא אומרת.

אמנדה: בכמה?

מרים: בזול. משהו כמו 1,200 דולר, לפני מע"מ.

ארנון (לשלדון): אם אתה רוצה, אני יכול לזרוק את זה בקלות על פאקר. במחיר כזה, הוא ירגיש שזה הוא שמקבל את המתנה, אחרי השרשרת שהוא קנה לה ב-42 אלף דולר. זו תהיה המתנה הכי זולה שיצא לו לקנות לה אי פעם. שיא הזול.   קטן עליו.

שלדון: בתנאי שהמע"מ עלינו.

ארנון: (מדפדף בסלולרי שלו): אני רואה שהעגילים באים  עם צמיד. צפו לבקשת-המשך. הצמיד יהיה עלינו.

שלדון: מה היא תעשה עם כל התכשיטים שלה, עכשיו כשהוא כבר לא ראש ממשלה? מתי ואיפה היא תלבש אותם?אין בית לבן, אין קוקטיילים באליזה, אין קבלות פנים –  מרכז הליכוד זה לא מקום בשביל הדברים האלה.

אמנדה: היא מתעקשת שתוך כמה חודשים הם חוזרים הביתה לחורבה בבלפור. הממשלה לא תחזיק מעמד. העם משוגע עליה ועליו, היא אומרת.  

מרים: ואת מאמינה לזה? שהם יחזרו?

אמנדה: מה פתאום. היא תגיד כל דבר בשביל לקבל את העגילים. אולי רק הוא שקרן יותר ממנה. וגם זה לא בטוח.

 

 

 

הימין, השמאל והחיים שלנו פה

זה ממש לא מפתיע, שסרבני החיסונים, מכחישי הקורונה האלימים הרוחשים במפגנים האירופאיים הנוכחיים מול כוונת השלטונות שם להאבק ברצינות במגיפה, באים בהמוניהם מהימין.

בוז לחיים, סובלנות כלפי אלימות, נטיית חיבה לשפך דם, אידיאולוגיות של "אדם לאדם – זאב", ו"הכלה", וכמובן קונספירציות מטורללות, כל אלה אופיניים לימין. לא רק בארה"ב אצל הטראמפיסטים, או באירופה בקרב הפריפריות של הנאו-נאצים השורצים ביבשת, אלא גם בקרב הביביסטים המקומיים. בימין גם  נמצא את העמדות  חסרות האחריות כלפי הסכנות לכדור הארץ כתוצאה מההפקרות האנושית. גם בין השופרות של האליל שנשרמבלפור וכתבלביו נמצא את הנסיונות להמעיט בחשיבות ובמשמעות של  הזיהום המתפשט והשמדת המוני מיני הצמחים ובעלי החיים על פני הכדור. זה גם מה שמאפיין את  העמדות הנתעבות של הימין בסוגיית האחזקה  של כלי נשק חם בידי אזרחים ומתן היתר לאקדוחנים נטולי מדים להשתמש בכלי יריה כלפי אחיהם האזרחים, בשעות הפנאי ובזמן איכות. כל אלה, היחס למגיפה, להשמדת החיים על ידי התעשיות, והסחר החופשי בכלי נשק, מבטאים את היחס של הימין לחייהם של אחרים.

שרת פנים איילת שקד מהימין: מכילה מתים

אין זה מקרה, כמובן, שמי שמרוויחים בגדול מהתפשטות הקורונה ומי שמקווים שהמגיפה תמשיך להשתולל (ביחוד בגלל חיסול מתחרים בינוניים וקטנים, מה שמגדיל בעשרות אחוזים את נתח השוק שלהם, וכמובן בגלל שכר עבודה שנשחק במהירות מחמת האבטלה שגורמת המגיפה), הם גם המזהמים העיקריים של הכדור, והם מי שעושים כסף גדול וקל מסחר-מכר בכלי ירי ובתחמושת המשמשים להרג סיטוני של אנשים.

ומי אלה?

אלה עשירי  החזירון העליון. המליאנים והתאגידים  הגדולים, שהימין הוא תוחעס לייקער קבוע שלהם, סנג'ר נרצע ונלעג, המנפיק מקירבו על הדרך גם פרופסורים ועיתונאים, שמעניקים היתרים מדעיסטים ופופולאריים לניצול, לשחיתות ולדיכוי, שמאפיינים את הקפיטליזם החזירי בכל אשר יפנה ויפרח.

בארץ, התמונה בקרב סרבני החיסונים ומכחישי הקורונה קצת שונה, בגלל הפרימאט הפוליטי. בתקופת שלטונו של נתניהו, בלטו חובבי הקונספירציות, מתנגדי הסגרים והחיסונים מקרב השמאל המקומי.  הם אלה שההפגנות הפרועות שלהם נגד נתניהו ושלטונו (בבלפור ובצמתים)  היוו, באותה הזדמנות, ביטויים של מרי והתרסה נגד הגבלות הקורונה, שלא לומר נסיונות לשבש את הנסיונות של מערכת הבריאות ומשרדי הממשלה להחניק את המגיפה.  זה מתוך תאווה ותיקווה להכשיל את נתניהו ואת המדיניות של ממשלתו – כישלונות שהיו אמורים להניב לשמאל דיבידנדים פוליטיים, ולחברה  קדישא הרבה עבודת קברנות.  השמאל הישראלי היה אז אוהד קורונה וחובב קורונה, לא סתם מכיל מתים אלא מעודד תמותה,  מרוב שנאתו השוצפת אל נתניהו.

וממש לא הפריע לשמאל, שעל הדרך הוא משרת באמונה את הקפיטליזם החזירי. שהרי בדיוק ממנו באים המימון והמצביעים של השמאל הישראלי: מסביון, הרצליה פיתוח, קיסריה, כפר שמריהו, נווה צדק, דניה, רחביה, רמת השרון, צהלה ורמת אביב, והדברים ידועים (הביטו בנתוני הקלפיות לפי מקומות יישוב).  זהו "שמאל"  שטוף שנאה, אליטיסטי, מתנשא, עשיר ומפונק. יותר פייק מאשר שמאל. כך כשהיה באפוזיציה וכך עכשיו כשותף בשלטון.

אך מאז ה-13 ביוני השנה, עת הושבעה ממשלת השמאל-מרכז, והאליל נתניהו נועד לנטוש את ביתו-מבצרו ברחוב בלפור,  השתנתה התמונה. זה לא שהשמאלנים "המרדניים" של הקונפסירציות חזרו בהם ועכשיו הם עומדים בתור לחיסונים, ומוכנים להפקיר את ילדיהם הרכים בידי הרופאים השטניים וזריקותיהם הקטלניות, אך הם איבדו את בולטותם באגף ההזוי הזה, ואת מקומם הולכים ותופסים הזויי הימין המטורלל, שעכשיו הם אלה המנסים לשבש את המהלך הבריאותי-ממשלתי להחנקת המגיפה.

כי הפוליטיקה, כלומר השנאה ליריבים הפוליטיים, מעל לכל. בטח מעל לחיים.

שר אוצר אביגדור ליברמן: "ישראל שלנו"? של מי?

שהרי גם השמאל, לא רק אצלנו אלא גם בעולם הרחב, רק משלם מס שפתיים ל"אקולוגיה", ולסכנה שב"התחממות כדור הארץ" (ראו את התוצאות האפסיות של "התקווה החדשה הגדולה" בכנס גלאזגו הכושל, בעקבות כנס פאריס הכושל שלפניו) ולצורך להציל את הכדור הזה שלנו, ביתנו היחיד,  מידי מהרסיו ומחריביו – עשירי החזירון העליון.

שהרי הם אלה, שקונים  בכספם את השמאל הבינלאומי והמקומי.

זהו "המימון"  הנדיב שמעניקות "הקרנות" של המליאנים  ל"עמותות" של "החברה האזרחית" או "המגזר השלישי " (המרכאות הכפולות מבטאות את  הבלוף והרמיה של המושגים האלה, המייצגים למעשה את סוכנויות הביצוע  הפוליטי הישירות, החוץ-ממשלתיות,  של החזירון השליט).

כי מי משלם, דרך "העמותות", משכורות נאות לאספסוף האינטלקטואלי של האינטליגנציה הבורגנית – שהיא הבסיס הסוציולוגי של הפייק שמאל הבינלאומי והמקומי? כמו כן, מי, לדעתכם, מממן את האוניברסיטאות והמכללות, מכוני המחקר וכמובן את התקשורת הממוסדת, טלוויזיה, רדיו ועיתונות מודפסת ודיגיטלית, ובטח את המפלגות, שהם אתרי הקינון המרכזיים של האגף השמאליברלי הצבוע והמתחסד, ושל הימין הפוליטי כאחד.

שרת כלכלה אורנה ברביבאי: יש עתיד? למי

וכך, הימין והשמאל, שתי הלסתות של החזירון העליון, פעם זו למעלה, ופעם האחרת, למי אכפת, משחקים למען בעלי הבית שלהם את המשחק המכוער והמסוכן של ה"הפרד ומשול",  טובלים באוקיאנוס של שקרים וגולשים בים של הסתה ושנאה.

טוחנים למענו  ולמען רווחיו אותנו, האזרחים הקטנים.

שמה בסך הכל אנחנו רוצים?

שנבחרינו "הדמוקרטים"  ימצאו את הדרך להגן עלינו מפני צר ואוייב, ויזהרו לא לחזק את הטרוריסטים הגרועים יותר או להכניס את בעלי בריתם של הטרוריסטים  הנ"ל לקואליציה, משיקולים פוליטיים-שלטוניים, כשהמשמעות היא הפקרת חיינו;

שימצאו את הדרך להתגונן מפני מגיפה ארורה, ולא יתייחסו אלינו כבשר-נגיפים בשרות מדיניות "ההכלה" הנתעבת שלהם;

שיתנו להתפרנס בכבוד, שזה לא רק גובה השכר או הקיצבה, שעכשיו הם זוממים  לשחוק באינפלציה המתוכננת;  זה גם המחירים שאנו משלמים על המזון והדירה, אלה המחירים ששרת הכלכלה, ה-X-גנרלית  מ"יש עתיד" (חה-חה,למי יש פה עתיד?), סנג'רית של בעלי רשתות השיווק, בהופיעה כקריקטורה  מ"מותק בול באמצע" ושל שר האוצר מ"ישראל ביתנו"  (חה-חה, של מי הבית הזה?)  נותנים למליאנים  מהחזירון העליון "קארט בלאנש"  להתחרע עליהם, ועלינו, במחירי המזון והדיור, כבר בחודשים הבאים.

זוכרים את המעשה בנוכלים,שאחרי שלוחצים להם יד, ראוי לספור את האצבעות? אלה אותם נוכלים,  שאחרי שמצביעים להם, כדאי לבדוק אם האצבעות עדיין ברשותנו.

 

 

קצרים מהרשתות: מדודי אמסלם עד חזירי השכונה

דודי אמסלם בתנוחה אופיינית.  לא בן יחיד ולא אחד בדורו. אין מחסור בביריונים גסי רוח בימין ובשמאל. פשפשים שעלו למעלה, שטופי שנאה, מסיתים ונקמנים, סנג'רים מאוסים בשרות החזירון העליון, יוזם ההסתה והפילוג של ה"הפרד ומשול" שעליו מבוסס שלטונו המדכא והנצלני.לא מפתיע שהתקשורת מריצה אותם. גם היא מסונג'רת.

******

טיפ 1 ליום: הגשם בא? מיד לתלות כביסה. נשמע מפתיע? לא כשנזכרים בכמויות של החומרים הכימיים הרעילים באבקה,שלפי הריחות שאמורים טשטש אותם, אינם נשטפים בקלות ומזיקים לעור. אלרגיות, גרויים ויובש מהמלחים.

******

ד"ר יפעת שאשא ביטון: לשם שינוי פירגון.

פירגון 1 ליום: לשרת החינוך ד"ר שאשא ביטון (פירגון לא קל בגלל העמדה המופרעת שלה ביחס לקורונה, אבל כשמגיע מגיע), על שמנעה מהפרופ' עודד גולדרייך את קבלת פרס ישראל. למה לצ'פר בכבוד ובמזומנים נבל כזה, רודף כבוד וכסף, ששונא אותנו, בני עמו ומדינתם, כתומך בארגון החרם (BDS),שמבקש להשמידנו.

******

אחרי שהרסו לנו את הדשא, הגיעו השכנים הוותיקים, החזירים המתוקים, חביביה של ראשת העיריה, האדריכלית עינת קליש-ררותם והנה הם חורשים בחריצות אופיינית ובתאבון רב  גם את אדמת החצר השכנה, בחיפוש אחרי השורשים הטעימים.

על הזיוף האינפלציוני בשנות ה-80' (2): 445% ועיסקת חבילה

בפוסט הקודם עסקתי במקור המושג "אינפלציה" (כתיאור מכובס בעל צילצול מדעיסטי למה שהינו בפועל זיוף המטבע על ידי הממשלה עצמה), שתיארה מה שקרה בתקופת מלחמת האזרחים האמריקאית במחצית השניה של המאה ה-19,כשממשלת הדרום, שלבסוף הובס ונכנע, הדפיסה שטרות נייר ממוספרים ללא חשבון, כדי לממן את המלחמה. כך נוצרה "היפר אינפלציה" בסך 9,000%.

זו לא היתה הופעתה הראשונה של התופעה הפלילית הזאת מטעם השלטונות. כלכלנים עם חיבה להיסטוריה, יודעים להצביע על מקרים רבים של התקפי זייפנות ("התפרצויות אינפלציוניות") במהלך התקופות ובמרחבי היבשות. למעשה, נוהל קבוע למדי, מאז שהחלו ממשלות להטביע כסף-מטבעות בכבשנים הממשלתיים, בממלכת לידיה שבאסיה הקטנה במאה השביעית לפני הספירה. שיטת הזיוף שהיתה נהוגה בתקופת מטבעות המתכת כללה הוספת אבץ ועופרת לכסף וערבוב של נחושת וארד במטבעות הזהב, ובימי הביניים אף נוסקו נמטבעות לדיסקיות דקיקות , כמעט עד כדי שקיפות, יש הטוענים. הופעת כסף הנייר רק הקלה על הזיוף, ועוד נראה מה קורה לזייפנות בתקופת הדיגיטציה.

חותמים על חבילה: מימין לשמאל, שר הכלכלה גד יעקובי, שר האוצר יצחק מודעי,  ראש הממשלה שמעון פרס, מזכיר ההסתדרות ישראל קיסר ויו"ר התאחדות התעשיינים אלי הורביץ, עליהם השלום.

אצלנו פה לפני כארבעים שנה, באייטיז של המאה שעברה, שימש זיוף המטבע (אז לירה תחילה ואח"כ שקל, ולבסוף שקל חדש), למימון מלחמת לבנון ולהקלת מסעי הקניות האדירים שערכו הישראלים שההשתחררו מהבולשביזם המפא"יניקי  המתקמצן (על כולם חוץ מ"חברינו"), וכמובן את "שיקום השכונות" המהולל. כל זה בלי להכביד במיסים על החזירון העליון שקיבל חופש התעשרות מפליג. כך יצא, שהתקציבים לא היו ריאליים, היו רחוקים מלהספיק לכל הבזבזת הפוליטית הרגילה, והזיוף היה הדרך הפשוטה "לאזן" את התקציב. זה היה הליברליזם החדש  והבזבזני של "להיטיב עם העם" בניסוחו של ראש הממשלה אז, מנחם בגין. זה שתחת ניצוחו הריצו שרי האוצר שלו, שמחה ארליך, יגאל הורביץ ויגאל כהן-אורגד זיוף הולך ומתגבר של הלירה/שקל כדי לממן את ההטבות לציבור. 

וכך, עם האינפלציה, השכירים התרגלו למצב, שהמשכורות שלהם מאבדות תוך שבוע, שבועיים ושלושה אחוזים רבים מכוח הקניה שלהן, וברבות הימים גם עשרות אחוזים.

אך החזירון העליון, וכן בעלי חברות ואף עצמאים מצליחים, יזמו ללא הרף התייקרויות על מוצריהם, במסגרת הרצת   האינפלציה ועידודה, שהיו רצויים להם.

אך גם הם חיפשו דרך להגן על רווחיהם מפני זיוף המטבע ותוצאותיו. הפיתרון נמצא בבורסה לניירות ערך בתל אביב. בעצם, זה היה תרגיל פירמידה ענק ("פונזי"), כשמה שהריץ כלפי מעלה במהירות את שערי המניות, בלי שיפורים כלשהם בעיסקי החברות, המפעלים והתאגידים שמניותיהם נסחרו. עליות השערים שיקפו רק את כמויות הכסף ההולכות ומתרבות שצרו על המניות המעטות יחסית גם אחרי ההנפקות החדשות.  ועם התגברות הזיוף, החלו להגיע לבורסה גם כספי המשכורות של השכירים הנשדדים יותר מכולם על ידי מסע הזיוף האינפלציוני. 

אך גם לזה היה סוף, כמו לכל תעלול פירמידה, כשהתמוטטה הבורסה, כשגדולי הברוקרים והסוחרים  החליטו לממש רווחים (כי הם הרי ידעו את המצב האמיתי, דהיינו, שמדובר בבועה נפוחה). אך לכמויות המניות הגדולות שנזרקו לשוק בשלב הזה כבר לא היו קונים, ושערי המניות קרסו, כשהתוצאה החברתית החשובה היתה ההתמוטטות הפינאנסית של התנועות הקיבוציות והמושביות. אצל אלה הצטברו רווחי הענק של החקלאות ותעשיות המזון,  שהובילו במקרים רבים את ההתייקרויות המהירות והתכופות.נפבדם נראה כביטוי של צדק פואטי, נקמה על אובדן האידיאולוגיה הסוציאליסטית בלב המאםליה של הקפיטליזם החזירי. 

 אז מה עכשיו? הבנקים נענו לאתגר והציעו את המניות שלהם עצמם כמסלול ההשקעה ה"סולידי" שיבטיח, שהרווחים האדירים של אנשי העסקים לא יישחקו  כמו המשכורות האומללות  במהלך הזיוף הממשלתי הגובר ("האינפלציה"), ושלא ייגרמו להם הפסדים נוראים בבורסה המתנודדת.  ואמנם, זרמי הכספים שנמלטו מהבורסה המפוקפקת והמחשבת להתרסק, זרמו בהמוניהם למניות הבנקים, ששעריהן גאו והלכו בלי קשר לביצועים הממשיים של הבנקים. כלומר, שוב  נוכלות פונזי, אך הפעם "סולידית", חה-חה.

עד שגם זה הלך ונגמר,  ונתיב ההשקעות "הבטוח" החדש היה המט"ח, וליתר דיוק – הדולר האמריקאי. מה שפיחת עוד ועוד את  השקל המזדייף והולך.

כך זה הדרדר, עד ששר האוצר יורםארידור הציע לערוך במשק "דולריזציה", כלומר, לוותר על המטבע הישראלי שהתקרב לרמת הכלום והאפס מרוב זיוף. בשיאה הגיעה האינפלציה ל-445% בשנה, כך שמשכורת איבדה אחרי שבועיים מיום קבלתה עשרות אחוזים מכוח הקניה המקורי – שגם הוא כבר הצטמק מאוד, היה די מגוחך לעומת שכר החודש הקודם וכוח הקניה שלו.

היה ברור שהעסק מתמוטט, כשנודע, שהבנקים כבר מייבאים בוכטות של דולרים מחו"ל כדי לתחזק איכשהו את שערי המניות ("הסולידיות") המחשבים להתמוטט, כדי שלא יינטשו לגמרי על ידי המשקיעים המקומיים. המשבר הפך פוליטי/מדיני, כשהסתבכה מאוד המלחמה בלבנון, ומנחם בגיו הודיע ש"איני יכול עוד", נטש את כס ראש הממשלה והתבודד בדירה ברחוב צמח.

וכך, ואחרי הבחירות של 1984, בגלל  תוצאת התיקו,  נסללה הדרך לממשלת האחדות פרס-שמיר,מערך-ליכוד, הסתדרות-מעסיקים. הנגיד החדש של בנק ישראל, הפרופ' מיכאל ברונו, אימץ אז למעשה דרך ךחחתןב המשק, שהציעה אז  כלכלנית נידחת, אסתר אלכסנדר. גם היא,כמוהו,  מהאוניברסיטה העברית, אך ניתנה לה במה רק ב"העולם הזה".  אלכסנדר הבחינה בכך,  שפיחותי המטבע התכופים  היזומים על ידי הממשלה, מאיצים את "האינפלציה", והמליצה לחדול מכך. 

כדי לפצות את עשירי החזירון העליון ואת המעסיקים בכלל, על אובדן הרווחים העצומים (שהביא להם תרגיל הזיוף האינפלציוני),   בגלל האיסור החדש על הקפצת מחירים, שהוטל עליהם, העניקו להם הסנג'רים מבנק ישראל ומהממשלה את הסדר המניות הבנקאיות, שישאיר בידם חלק גדול מרווחיהם הכמעט-אבודים, שהושקעו שם כי סמכו על הבנקים. וכן, כסוכריה טעימה לא פחות,   את הקפאת שכר העבודה. הקפאת השכר, אגב,  תורצה  תוך שימוש בתעלול נכלים, בעזרת מיצג שווא סטטיסטי ש"נמכר" לציבור, ושאספר עליו בהזדמנות.

"השמאל" הסכים בקלות להקפאת שכר העבודה.   כי כבר אז לא ייצגו המערך וההסתדרות שבשליטתו את האינטרסים של השכירים, אלא את האינטרס של החזירון העליון, שמנהיגי המערך היו בשר מבשרו, וסנג'ריו המסורים, לא פחות מהפוליטיקאים של הליכוד. בעוד שאצל הראשונים זה היה ביטוי של צביעות, אצל האחרונים תאם השרות המסור של החזירון 1 ל-1 את האידיאולוגיה הפוליטית והחברתית, כפי שניתן לראות עד היום, ביחסו האוהד של הימין לזיהום הגובר ולהשמדת מיני הצמחים והחיים בביתנו, על פני הכדור – הכפפת החיים וכל אינטרס אחר לעגל הזהב וכוהניו בחזירון העליון.

—————————————————————————————

בפוסט הבא: על זיוף הכסף בעידן הדיגיטלי, ומה יממן הזיוף העתידי  בישראל

מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע? אך לפחות הושג צֶדֶק פּוֹאֵטִי

מצחיקים הסנגורים הנלהבים של ביבי  בתקשורת, אלה שלא נוח להם להקרא "כתבלביבים" או ""שופרות", כי לדבריהם, יש להם "דעה  עצמאית משלהם" – שהרי הם יודעים טוב לפחות כמו אלילם ביבי, מה טוב בשבילו.

נתניהו ושריסיו מוחאי הכפיים בפתח משפטו: ראש הממשלה מבקש צדק

עכשיו הם מתרכזים בהתקפות על מערכות החוק והמשפט המפשלות. "כתב האשמה קורס" וכו'.

מה עוד חדש? כבר שנים רבות מאז התחילה המשטרה לערוך מעצרים וחקירות לצורך יחסי ציבור, של פוליטיקאים,  ששוטרים עם אזיקים מעירים אותם בעלות השחר בבתיהם; כבר המון  שנים, שמדליפים לתקשורת חומרי חקירה והקלטות לתועלת הפרקליטות, בלי שהעבירה הזאת תחקר; כבר הרבה שנים נוקטת הפרקליטות בשיטות מאוסות כדי להשיג עדויות והודאות באשמה; שנים שבפרקליטות יש התנכלות וכתבי אשמה כוזבים נגד אישי ציבור ואזרחים מהשורה, שנזרקים לפח; המון שנים נאנקים חשודים מהציבור מול עוולות התביעה; שנים שהתביעה והשופטים  לא מוכנים לקבל שום ביקורת; כבר הרבה שנים, שהשופטים והתביעה  יד  אחת – כמעט כל המשפטים מסתיימים בהרשעה.

וזה עוד לפני מפעלות הבגץ הרוקד לחלילן של "העמותות".

כל זה ככה כבר שנים הרבה.

ורבות מהשנים ההן  חלפו בתקופות שלטונו של נתניהו

ומה עשו הוא ושרי המשפטים שלו, והרוב  שלו בכנסת, בכבל השנים, לתיקון המצב?

כלום בריבוע.

מדוע? מה מקור המחדל?

הכי סביר? אולי הוא קיווה שכמו שהוא טוב איתם ועם הפשלות שלהם, הם יהיו טובים אליו. יחס גורר יחס, כמו בסיסמה שהוא אוהב.

ובינתיים –  ירחם השם על נרדפי המערכת, האזרחים מהשורה או המורמים מעם.

אבל יצא, שהם לא היו טובים איתו.

ועכשיו הוא מקבל מהמערכת הזאת מה שמקבלים כולם. נתניהו כמו ריבלין וכמו בוזגלו. מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע.

אך לפחות הושג  צֶדֶק פּוֹאֵטִי

עכשיו  הוא סובל מהיחס,  שהוא עצמו הירשה למערכת להעניק לכל מי שאינו הוא עצמו, במשך שנים ארוכות.

אז הסנגורים שלו מהתקשורת (הלא כתבלביבים והלא שופרות) מתעצבנים?

שיתעצבנו. גם הם נידונים  עכשיו  לאותו  צדק פואטי.

קצרים מהרשתות: מהשר ליברמן עד לנסיך הארי

מיועד לביטחון אביגדור ליברמן: מקהה את שיניהםם

שר האוצר אביגדור ליברמן: מתכנן 12% זיוף אינפלציוני?

כשהשר ליברמן מפרסם תחזית על עליית מחירי הנדל"ן לשנה,הוא מנסה לסמן את גבולות הגיזרה של מימדי זיוף המטבע ("האינפלציה") הרצויים לו, באשליה שיוכל לרכוב על הנמר. אך מרוויחי האינפלציה – המעסיקים משלמי השכר הנשחק, שהם גם  ייזמי המחירים המופקעים, ימנפו את המהלך שלו, ו-12% הנוחים לו יהפכו בקלות גם ל-80%.

******

כשאני שומע מה דעתם של השר/ה אבידר ושאשא ביטון על הקורונה, בדיון בממשלה, כשברקע מזמזמת איילת ("המכילה") שקד. אני שואל את עצמי: מה זה האנשים האלה? לא מתאים להם שנחייה? האם יש עוד מדינה בעולם שבה אקזמפלרים כאלה יושבים ליד שולחן הממשלה?

לבושתי, אני מוחא כף לשר הורוביץ, שמעז לצאת נגדם. 

******

פייקית זהבה גלאון: כיבוש אום-אל-פאחם

את גיחוך הערב הביאה הפיקית זהבוש גלאון, ב"מצד שני", כשיצאה מזו-עז-עת ממראה הנגמ"שים הצה"ליים הדוהרים ברחובות אום-אל-פאחם. מה היה קורה, שאלה הפייקית, אילו היה צה"ל מדמה כיבוש עיר עברית? אז מה רוצה השטן שונא הפייק שמאל? שזה בדיוק מה שקרה ב-2013 בעיר העברית צפת, כפי שהראה לה גיא זוהר. 

******

איכשהו, ככה יצא, שאלה, שיש להם בעיה מוסרית/ערכית/עקרונית  עם גזר הדין המקל של אריה שיף, היורה בבדואי  מערד, אין להם שום בעיה מוסרית/ערכית/עקרונית עם רשות פלשתינית חביבה, שמחלקת לרוצחים מטעמה בונוסים כספיים נדיבים לפי גולגולת, בגין רצח יהודים בדם קר ובכוונת מכוון, ובמי שמחלק הבונוסים לרוצחים ששלח, אף רואים הצבועים הנתעבים האלה "פרטנר לשלום"

******

אתמול בסורוקה: מי טרם קלט (כמו הממשלות שלנו?) שאזור הנגב, הגדול בישראל, אינו בידי המדינה, אלא בידי כנופיות חמושות ורצחניות? וחיים בטעות מי שמדמים בנפשם שהשר הנוכחי (לבטחון פנים,חה-חה) עומר ברלב, טוב מקודמו,  אמיר אוחנה, או שרוה"מ בנט(ממשלת "שינוי וריפוי", חה-חה), עדיף על ביבי או ששר הביטחון גנץ למד משהו במעבר מממשלה לממשלה.

******

נו, חברימוס, שמתם לב איך מדברים אדוני רשתות השיווק אל הפוליטיקאים בוועדת הכלכלה של הכנסת? כדבר הבוסים של המאפיה, הגוערים בסנג'רים שלהם, שזה בדיוק המצב. 

******

כמה צחקתי, כשצפיתי בנסיך הבריטי הארי, פונה למפרסמים ומבקש בהתרגשות, שיחדלו לממן בכספי הפרסומות שלהם את שיח השקרים והשנאה ברשתות. צחקתי, כי זה בדיוק, השקרים והשנאה,  מה שמבקשים המפרסמים מהחזירון העליון לטפח, בשרות מדיניות ה"הפרד ומשול", המפלגת והמסיתה, שהיא הטכניקה הנתעבת שמאפשרת את שלטונם הנצלני.

******

הפרשנים מתבחבשים על כשלון הנבחרת. ההגנה חלשה? לכל משחק בקמפיין עלו שתי נבחרות ישראל. אחת סבירה ומסוכנת למחצית ראשונה, ואחת מותשת ואוכלת גולים במחצית השניה, כי אין כושר, ואז אובדים המהירות, הכוח, המרץ והלהט, ושחקני הקישור וההתקפה לא עוזרים בהגנה, כי אין להם אוויר לחזור.

 

%d בלוגרים אהבו את זה: