הקונספציה של נתניהו: גאולה דרך הביבים

================================

בפוסט הקודם עסקתי ב"קונספציה" המדינית המטורללת, ובעיקר טיפשית ושקרית, של השמאל הישראלי,  ובתרומתה לפשיטה של הטרור העזתי, מסע מפלצתי של רצח, אונס ושוד בעוטף עזה. גם בחינה שטחית מגלה, שה"קונספציה" הישראלית משמאל-מרכז  אינה הרבה  יותר מתרגום לעברית צולעת של הקונספציה השמאלנית העולמית, הגידמת מצידה, וליתר דיוק, בנוסח המפלגה הדמוקרטית האמריקאית. כלומר – משמרנים זהירים במרכז, ועד  קנאי שמאל תומכי פוטין ואיראן החומיניסטית, חמאס והחיזבאללה; מי שאבלים על העוול שנגרם תוך זדון אימפריאליסטי-קפיטליסטי לקדושים מסוגם של אוסמה בן-לאדן ואל קעידה מחמל נפשו, ועמו  אל בגדדי, הוא וחלום חייו האסלמיסטי – כנופיות  של סכינאים משספי גרונות של כופרים, דוהרים על גב טויוטות לבנות וקוצרים בני אדם, לרוב בני עמם ודתם,  הפעם במיקלעים רכובים, מתעללים בנשארים בחיים, ואחרי קציר הסכינים והמיקלעים לוכדים ילדים ונשים ומשעבדים אותם לעבדות ולשעשועי מין של סוטים מזוהמים – ואלה מלאכי החב(אל)לה של דעאש , עם הדגל הפיראטי השחור לבן. במקום  עצמות גולגולת בלבן – פסוקי קוראן בערבית, שמספרים אותו סיפור שיהאדיסטי  בשם אללה, שמספרת הגולגולת של הפיראטים. הסיפור מן הביבים, שחביב גם על ביבי, לפיו  עלינו להתפלש בחרפת החטא והפשע, לסבול בזוהמת הרמייה והנוכלות, ליפול לריב אחים,  לנקוט לשון פיגולים, להרבות בהסתה ובליבוי השנאה, בחירחור ריב ומדון .בהסתת חלקי אוכלוסיתה והטחתם אלה באלה עד זוב רוק, ובעקבותיו דם, במסגרת טכניקת השלטון הידועה כ"הפרד ומשול" שבה מתמחים ה–1 ביבי ומשפחתו, והמוני האפסים הנגגרים מאחוריהם.

דגל דאעש: הגולגולת והעצמות של המדינה האיסלמיתהשנאה,   ולסבול עד לא ידע. להתחפר בשיכרותנו חסרת ההכרה לאבד חושים, רגש ודעת, ורק לכשנשקע עמוק-עמוק  בתהומות הבלבול, שיאי הכאב והצער המייסר  וחוסר המוצא, עמוק מאוד, כאמור, רק אז נימצא במצב של שיכרות והזיה, חסרת תחטושה,  רק  כשנהיה לגמרי אבודים ומוכים, רק אז נשכיל להבין ולתפוס את נשגבותו האלוהית-כמעט של מושיענו ביבי ומשפחתו הקיסרית. ואז הכל יתהפך עלינו, לפתע, לטובה.

ולא רחוקים מזה מעשי החמאס. דומים מאוד. והכל בשם אללה,  זה אללה המורה לפי אמנת  ואמונת המחאס:  המוות הוא "משאלתו הנעלה ביותר של אללה ", למען שלטון האיסלם הרצחני הנ"ל בעולם כולו. ובכך תומכת האינטליגנציה המערבית הששה להתאבדות, ואפילו הבורגנים המוסלמים של רמאללה ואלכסנדריה,  וגם נצרת ואחוזה שבחיפה, בשכונות העשירים והאספסוף האינטלקטואלי, ובטח באוניברסיאות, צוהלים, מוחאים כף, מביאים הסבר דרשני-פוליטי לעמדתם אוהבת האדם, ומקנחים בכנאפה המתוקה לכבוד יהודים מתים ומחוללים וערבים מתים בנוסח שאהידי לטובת הכותרות במערב המתאבד והמתאבל.

דגל הג'יהאד הבינלאומי,השראה לדגל דאעש ולסמלים של ארגוני טרור נוספים

 

שבת פחים גם יחד.

ואם אין אמת בכטלם, כפי שמסכימים ביניהם הפחים המשכילים, יורשי המרקסיסטים העתיקים  והפוסטים החדשים, הסכמה שבין כנופיות מאפיוזיות, הרי שהשקר, שהוא פבריקציה כלומית מעצם קיומה, והאמת הכלומית גם היא, כמסתבר, הם שווי מעמד, ובוודאי שאין להעדיף "נראטיב" של אחד מהם על פני היפוכו.

הקונספציה של נתניהו

טוב,סוף סוף הגענו לקונספציה של הביבי שלנו, זו שלכבודה התכנסנו הפעם. זו הידועה היטב,  מרוב שחזר עליה והדהד אותה במשך שנים, ועימו כתבלביו העלובים, ושריסי מפלגתו וחה-חה-"כיה, נשמות תועות של רכיכות חסרות עצם, וגם הם, שקרנים נלעגים כמוהו, מנסים עכשיו להשכיחה ולהופכה על פיה. כלומר: שהקונספציה לא היתה לגדל את החמאס נגד הרשות הפלשתינית, ולשם כך,בדיוק, הוזרמו לשם מיליארדים רבים של פטרודולרים, אלא שהכוונה היתה להטביע את החמאס בשיטפון של דולרים המסריחים מנפט, כך, שהשטרות על שם ג'פרסון יתקעו בקנה הנשימה של הנוח'בות ומנהיגיהם עד חנק.

המשפח הקיסרית, על גבול האלוהית: האב (מימין), הבן (משמאל), ורוח  הקודש (ביניהם)

לפי הקונספציה המקורית, הסכנה הגדולה ביותר לישראל  ולעולם כולו, היא, מדינה פלשתינית על גבולנו (אם מוחקים מהזיכרון  הלאומי והפרטי את נאום בר אילן של נתניהו, ואת חיבתו המופגנת לאח ערפאת, או שוכחים את איראן), נןץאחם עם מדינה מסוכנת  ממהותה,, המערערת את הסדר האזורי, ומרכז ודאי לטרור העולמי.

וכדי למנוע את סכנת המדינה השכנה צריך, במקור, צריך רק "הפרד ומשול" פשוט, מה שיודע בעל פה כל פוליטיקאי המסית את ההמונים במדינתו נגד "האליטה"  המשרתת את האופוזיציה לבדה, אף שהאליטה הנוראה  שולטת גם בקואליציה, זו, שגם היא  משרתת בנאמנות כלבית  את החזירון העליון. משלשלת לשון ארוכה, ומלקקת כל משטח  מניב.

ואין  לך "מדינאי-על", אלק,  כנתניהו , כדי   לנצל את המשאבים הטבעיים ואת הנתונים בשטח – תנאי ריב האחים והחמולות, הקנאות הדתית החשוכה,  הצימאון לדם ("דין מוחמד ביל סיף"), הצפות  של רדיפת בצע   ושל שחיתות עמוקה  בחוגי  המנהיגות הפלשתינית לדורותיה ולפלגיה, בדי לתרגל הפרד ומשול ספקטקולרי.

ומנהיגי האטרף: לכל אחד ארמון,לפעמים הרמון, ומטוס פרטי לכל מושחת עשיר כקורח, על חשבון בני עמו , עניים ורעבים. והוא רק משרת יפה את אחת המעצמות או כמה מיליארדרים תומכי טרור (בתנאי שהוא שומר מהם מרחק, מהמפרץ. מספיק עשירים כדי להביא מתנות לכל  החתונות, האמריקאית, האיראנית ועוד.

וכמו כן המשחק של ביבי  זה שלנו  בחבריו הקנאים מהלסת המשוננת שמנגד, שזה הימין הקנאי-דתי והקנאי-לאומני היהודי, משכן מוכח של שנאה ושל התנשאות גזענית לוהטת, ונטיה נלהבת להרפתקנות מדממות, למשל במרצפות הר הבית בחודש הרמאדן, וממנו צפונה וימה מזרחה ונגבה.

וכמו בכל תרגול של  טכניקת ה"הפרד ונ(מ)שוך(ל)", מטפחים ומחזקים את הצד היותר קטן והיותר חלש במשוואה, שלרוב הוא הקנאי והקיצוני יותר, החמאס, כדי שהקרב ייראה יותר אמיתי ושקול, שהמלחמה תהיה עזה יותר, הרסנית ומדממת יותר, וכך יתרחק כל סיכוי להסכם.

ועד אז – מהומה.

מה שמתואר במילה ערבית  אחת "פאודה!", בשתי  מילים בינלאומיות,"יאללה בלגן" או "בּוּקָה וּמְבוּקָה, וּמְבֻלָּקָה" בשלוש מילים תנ"כיות (בספר נחום, פרק ב', יא' וההמשך: "וְלֵב נָמֵס וּפִק בִּרְכַּיִם, וְחַלְחָלָה בְּכָל-מָתְנַיִם, וּפְנֵי כֻלָּם, קִבְּצוּ פָארוּר."  בעברית תנ"כית, בספר הנביא נחום פרק ב'  פסוק יא'. קִבְּצוּ פָארוּר – השחירו כשולי קדרה), יד איש באחיו, מהומת אלוהים. כולל גירסה של יאוש כבד, המובילה  ל"תמות נפשי עם פלישתים", או בעברית צה"לית "אם אני לא טס, אף אחד לא יטוס!", כדברי הצוער מהבדיחה, זה שהודח  מקורס טיס והסביר כך את בקשתו הנחרצת לשרת ביחידת נ"מ (ולהוריד את חבריו הטסים.)

וגם אם לא כולם אצלנו משולים לפלישתינים , ועימנו צוערים אחדים (כמו אהוד ברק ואולמרט) בעיני ראש הממשלה, הנה ברור, מדבריו, ובמיוחד  מדברי כתבלביו  ושריסיו, בתקשורת ההמונים ובפוליטיקה, שכפלישתים וכצוערים הוא מחשיב גם את ראשי השרותים החשאיים  והצבא, ושכאלה הוא מחשיב את ראשי "האליטות הישנות", המתנכלים לו, כמי שמערער על שלטונם, בדמות ה"דיפ סטייט" הנכלולי שמאחורי הקלעים, למרות שהוא משרת אותם בנאמנות. ויתכן שכאלה  בעיניו גם גם חלקים גדולים מ"בייס" הפוליטי שלו-עצמו , מי שאיבדו את האמון בו. שבינתיים הם מצביעים נגדו רק בסקרים, מעדיפים על פניו את גנץ ואת מחנהו על פני הליכוד, ולכן גם הם אויבים פלישתינים לכל דבר, ואו-טו-טו כבר מתבררים כ"חבר בוגדים" חסר עמוד שדרה אידיאולוגי ונאמנות אישית לקיסר ולקיסרות, ומכאן לגמרי אויבי המלכות הביביסטית . וכך ביבי, כמו הצוער המודח מהבדיחה, מצווח : "אם אני לא ראש הממשלה פה, אז אף אחד אחר לא יהיה", וכן "לכו כולכם לעזאזל!" ו"אחרי  המבול" או "או אני – או כלום".

לכך קוראים  חלק ממבקריו של ביבי "תיאוריית הכאוס". אך מכיוון שהכאוס אינו מתרחש במרחקים  ולא מדובר בתאוריה התלויה באוויר, כבר ברור וידוע שתוצאת "הקונספציה" הקונספירטיבית  קרובה מאוד ל"תמות נפשי עם פלישתים".  לכן אני מעדיף לקרוא לטקטיקה  הביבית הנוכחית  "גאולה דרך  ביבים". זה על שמו של זרם חשוב שנקרא כך בשירה הצרפתית, שהבולט במשורריו היה שארל בודליר; זרם ששיגשג גם בספרות העולמית, מהמחצית השניה של המאה ה-19 ואילך(גבריאל ד'אנונציו, תומס מאן),  והוא חלק מהתיאוריה ההיסטוריוסופית של "הדקדנס" (ניוון, שקיעה וריקבון). תפיסה שלפיה בעקבות תקופת שגשוג ופריחה, של האימפריה (הרומית, או הצרפתית), או של המדינה, כמו במקרה שלנו, בא תור השקיעה והריקבון באופן  הכרחי ו"טבעי".  כך, שרק אחרי שנתפלש כהוגן באגמי הרפש והסחי, ונסבול קשות בהלקאות ובכיבים, יוכל הגדול מכולם לגאול אותנו. כך שהאחד והיחיד,  ההוא שהביא עלינו שגשוג וצמיחה, שלום טברהמי וכל טוב בכלל, הוא המוביל אותנו לשאול תחתיות, כדי לאפשר את הקמבק האדיר שלו ושלנו.

וזו  תורת המלחמה  הנוכחית של  הביבי ומרעיו. מין תעלול סחיטה פוליטי-פלילי האומר: כל עוד נמשך המשפט ומנסים להדיחו ינסה הקיסר להעביר אותנו בכל מדורי הגהינום. מסע נקמות המתאים לרוזן ממונטה כריסטו. כלומר,  מהר המשיח.

איסעאיל הנייה מסביר את הפילוסופיה של המלחמה החמאסית

לאותו ענף שייכת גם "תעשיית המוות הפלשתינית" הפועלת מטעם החמאס בשיטתיות צבועה , אכזרית  וערמותית למען ריבוי עצום של הרוגים ופצועים, רעב, עוני ומסכנות בחברה ובעם שלהם עצמם. אם כי, במקרה הזה, זעקת המיוסרים והמוכים, שלא כמו .במקרה השיעי, אינה

פתחי חאמד, לשעבר שר בממשלת החמאס, גלה פרטים על "תעשיית  המוות הפלשתינית", שרוב השאהידים החשובים מבחינתה  הם הנשים, הזקנים והילדים של עזה.

מכוונת לאוזני היושב במרומים, ולהפעלת רחמיו,  אלא לכותרות  העתונים ומהדורות החדשות במערב הנרקב והולך ושוקע, מתנוון ומתפורר בעקבות  האליטות האינטלקאטואליות שלו, האקדמיה, העיתונות, האמנות והבוהמה, המנהל והשחיתות המובנית המעמיקה של החזירון העליון ומשרתיו הפוליטיים, כולל מערכות המשפט והאכיפה.אפופחים כולם בצחנת הריקבון המושחת, הקרוי בנימוס "דקדנס"

---

ועם כל זאת, יש בעייתיות גדולה בנסיונות להדיח מתפקידו ראש ממשלה ללא בחירות כחוק, או להצביע על "אשמתו" בכל עניין שאינו נוגע למשפטו הפלילי על שלושת הסעיפים. ועל כך בפוסט הבא.

,