Skip to content

ב"הארץ" ידעו כבר יומיים אחרי הבחירות בארה"ב מה לא יעשה הנשיא הנבחר

אחד מקוראי בבלוג (תודה, איתי) סיפר לי שאתמול היה יום מעניין בטוויטר מבחינת החומרים האהובים עלי – צחוקים. חיטטתי קצת ומצאתי. הרשיתי לעצמי להעתיק תמונה מציוץ של דרור אידר.
אז הנה זה לפניכם.

עיתון "הארץ", 13.11.2016, כמה ימים אחרי הבחירות בארה"ב. חה-חה

בעיני, אין הרבה דברים מצחיקים כמו הפגנות של הטמטום האנושי. ואין שיאים גבוהים יותר של הטמטום הנ"ל, מאלה שמפגינים מטומטמים שנדמה להם שהם חכמים. ומה מצחיק יותר, ממטומטם מתוחכם בדיוק מהסוג הזה, שאינו מבין לא את העבר ולא את ההווה – והוא מעז לדבר בביטחון של עגל על מה שיקרה, או לא, בעתיד? אז הנה לפניכם אחד כזה בדיוק. כמה ימים אחרי שנבחר טראמפ לתפקידו כבר ידעו ב"עיתון לאנשים חושבים" (חה-חה), מה יעשה הנשיא הנבחר (או לא). תהנו. ואל דאגה: עוד יהיו הרבה צחוקים, כי "הארץ" עדיין יוצא לאור, הנביא עדיין כותב שם, והעתיד עוד לפנינו (או לא).

מודעות פרסומת

טראמפ והפרישה מהסכם הגרעין/ שווה להאזין לפרשנות האיראנית

עם כל הכבוד לכל השאר, תודו שמה שהכי מעניין, בכל מה שקשור בפרישה של ארה"ב מהסכם הגרעין, היא העמדה של האיראנים.

ובכן, עוד לפני ההודעה הדרמטית של הנשיא דונלד טראמפ, הצלחתי לקלוט תחנת טלוויזיה איראנית, נדמה לי ממשלתית.

הופיע שם פרשן מזוקן מרשים, שהסביר, שגם אם יפרוש הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ מהסכם הגרעין – עדיין לא יהיה בכך כדי לשלול את ההישג הגדול של הנשיא האיראני המתון, חסן רוחאני.

לדברי הפרשן האיראני, מלומד מעמיק ואיש אקדמיה, המטרה המדינית של הנשיא רוחאני, כבר עם היבחרו למשרה, ויותר מזה עם החתימה על הסכם הגרעין מול המעצמות החשובות בעולם, היתה "להחזיר את איראן אל משפחת העמים".

הפרשן האיראני הסביר, בתגובה לשאלות של המנחה מטעם הערוץ , שבסך הכל תבעה לעצמה איראן של רוחאני את המקום המכובד, הראוי לה, בין הציביליזציות הגדולות ובין המעצמות החשובות בעולם.

ובמידה רבה כבר הגיעו רוחאני הנשיא ומדינתו להישג המכובד הזה, לפחות באזורנו, אמר המלומד האיראני:

שהרי המעצמות הגדולות, בחפשן להן "גורם יציב", שיוכל להשליט סדר במזרח התיכון הבעייתי, מצאו את המעצמה האיראנית כמענה למשאלותיהן.

וזה הישג, הסביר הפרשן האיראני בגאווה לא מוסתרת, ששום החלטה של הנשיא האמריקאי לא תוכל לקחת בחזרה מרוחאני ומאיראן!

*****

וכיצד מצאתי את תחנת הטלוויזיה האיראנית הזאת, אתם שואלים? וכיצד הבנתי מה אומר הפרשן, שהרי איני מבין את השפה הפרסית ואיני דובר אותה?

 

ובכן, זה היה פשוט.  הערוץ הממשלתי האיראני שידר בעברית והיה קל לעלות עליו.  הקישו 14 בשלט, ותקבלו את ערוץ עשר, תכנית הקרוייה "לונדון את קירשנבאום" (בפרסית זה נשמע יותר מצחיק).

*****

והנה מה שיש לי להעיר לתעמולה האיראנית הממשלתית והשקופה הנ"ל:

ש"הגורם היציב" האיראני במזרח התיכון, אינו נחשב ככזה, משום מה,  על ידי הרוב הגדול של מדינות המזרח התיכון עצמן.

המדינות  האלה – ישראל ועוד כמה מדינות סוניות, אפילו חוששות מפני "יציבות" בנוסח איראן. זה בגלל שהן טרודות יותר מדי מן העובדה הבאה:

שהיציבות שמייצרת המעצמה האיראנית, שהתקבלה ל"משפחת העמים", בסוריה למשל, מושגת בעיקרה על ידי העברה של עשרות אלפי, אולי אפילו מאות אלפי סורים,  מהמצב הרופף, חסר הוודאות והמפוקפק של נשימה עצמונית –

אל המצב המתמיד  והבלתי משתנה – יציבות לאורך זמן שאין שנייה לה –

של העדר חיים.

הפרשן הממשלתי האיראני גם התעלם לגמרי מהעובדה, שתושבי אחת המדינות האלה במזרח התיכון, מתקשים לשכוח, שבכל רגע נתון של היממה, מכוונים אליהם מגבולם הצפוני (באופן מאוד יציב), מאה אלף טילים נושאי ראש נפץ (קונבנציונלי, בינתיים), כולם במימון ו/או מתוצרת איראן, "הגורם היציב", שגם שולטת בארגון הטרור שהטילים הנ"ל הם שלו.

ושאיראן זו, מ"משפחת העמים", רואה בנו, הישראלים, את "השטן הקטן", שאחת דינו, להישמד מתחת לשמי האל.

אז מה הפלא שתושבי אותה מדינה לא יודעים אם עליהם להתגרד בעצבנות, או לפרוץ בצחוק גדול, כשהם מאזינים לפרשן איראני בערוץ עשר, מסביר להם בעברית רהוטה, שאיראן היא  "גורם יציב", במזרח התיכון, שגם נמנה על "משפחת העמים" של העולם כולו.

 

פסקת ההתגברות/ אהרון ברק רצה להציל את המדינה (1)

עד כה לא כתבתי אף מילה על פרשת בית המשפט העליון/פסקת ההתגברות. לא פוסט, לא תגובה, לא לייק. זה בגלל שהתלבטתי, ועדיין אני מתלבט. אך נראה לי שאני יכול לחדש קצת באשר למהות האמיתית של הפרשה, וגם זה משהו.

לכל ידוע כיצד הגיעו הדברים לידי כך, שבית המשפט העליון מותקף מחד כ"דיקטטורה" על ידי חלקים במערכת הפוליטית, ותוקף מצידו את המאשימים אותה,  כמי שהם עצמם מבקשים לכונן "דיקטטורה" מתוקף הפגיעה בסמכויותיו.

כלומר, שני הצדדים רואים בעצמם את הדמוקרטים "האמיתיים".

הגדרה אחרת של אותה עמדה: מתנגדי "הדיקטטורה של בגצ" רואים בו מאחז של השמאל הקיצוני.כשם שמי שמבקשים להגן על סמכויותיו של בית המשפט העליון מגדירים את  יריביו כימין קיצוני.

*****

אז איך זה נולד?

זה נולד בעשור בעייתי מאוד של ההיסטוריה הפוליטית הישראלית, ובהחלטתו המודעת של השופט אהרון ברק להציל את הפוליטיקה של ישראל – הרשות המבצעת והרשות המחוקקת – מידי עצמן.

בסתיו של שנת 1982 החליט ראש ממשלת ישראל דאז, מנחם בגין, לכונן את ועדת כהן לחקירת הטבח שנערך במחנות הפליטים הפלשתינים של ביירות, סאברה ושתילה. יצא לי לסקר את דיוני הוועדה הזאת עבור "העולם הזה". נכחתי כמעט בכל הדיונים. אהרון ברק, אז שופט עליון טרי למדי (הוא התמנה ב-1978) ישב בוועדה. הוא הרשים אותי. היתרון שלו על שני שותפיו לוועדה (נשיא בית המשפט העליון יעקב כהן, והאלוף במיל.ׂׂׂ יונה אפרת), היה העבר שלו כיועץ המשפטי לממשלה. הוא ידע, מבפנים, איך העסק עובד, וידע לשאול את השאלות הנכונות. יתרון נוסף: לא היה עליו "מוראה של מלכות". ברק חקר את ראש הממשלה ושריו, את הרמטכ"ל ואלופיו, כמו היו אחד האדם, ולא הניח להם להתחמק.

שופט עליון אהרון ברק: להציל את המדינה (צילום מהוויקיפדיה)

ומה התגלה והתברר בדיוני הוועדה? שאריאל שרון, שר הביטחון דאז, ועימו רפאל איתן, הרמטכ"ל של המלחמה, ביטלו למעשה את הממשלה. הם עשו כעולה על רוחם.

והכנסת?

היא לא היתה קיימת כלל, ככל שהדברים היו קשורים במלחמת לבנון הראשונה.

הרשות המבצעת (במובן של ממשלה)? הרשות המחוקקת? הצחקתם אותי.  בפועל, המדינה, בתקופה קריטית של ניהול מלחמה, הסתדרה בלעדיהם.

עברו שלוש שנים, וב-1985 הוקמה עוד ועדת חקירה. ועדת השופט משה בייסקי, לחקירת משבר המניות הבנקאיות. ברק לא היה שם, אבל בטח שם לב למה שהתברר שוב:

ראשי המערכת הבנקאים והבורסה עשו בכלכלה הישראלית כרצונם, עם כמה משת"פים בעמדות מפתח במנהל הציבורי. הממשלה והכנסת נמצאו בסוגריים. מה שאריק ורפול עשו לממשלה ב-1982, עשו מנכ"לי הבנקים עם נגיד בנק ישראל ושר האוצר ב-1982-4.

רשת מבצעת? רשות מחוקקת? הצחקתם אותי. וכנראה גם את השופט אהרון ברק.

וזו היתה רק ההתחלה.

כי בסופה של 1987 פרצה האינתיפאדה הראשונה. ההתקוממות האמיתית הראשונה וגם האחרונה של הפלשתינים, שגם גררה תוצאות כלשהן, לטוב או לרע (הסכמי אוסלו). יצחק רבין, שהיה שר הביטחון, לא חשב לחזור לישראל מביקורו בארה"ב כשהתחילה האינתיפאדה. הוא חשב שאפשר יהיה לגמור את זה ב"נשבור להם את העצמות". ראש הממשלה דאז יצחק שמיר כלל לא הבין בפני מה הוא עומד. שוב חוסר אונים גמור של המערכת הפוליטית. ממשלה וכנסת כאחד.

והניינטיז הביאו עימם את המבול הגדול, מבול השחיתות. המפלגות, הכנסת והממשלה, הימין, השמאל והדוסים, היו שותפים לבוננזה:

בוועדות הכנסת קראו לזה אז "כספים יחודיים", וחילקו עשרות ומאות מיליונים להתנחלויות ולישיבות. האבטלה הגיעה לשיא של 12% ויותר. היו פרשות שחיתות סביב ש"ס ובתוכה. שמעון פרס, חבר נכבד בממשלת שמיר דאז, רקם את "התרגיל המסריח" (הגדרה של שותפו למפלגה ולממשלה, יצחק רבין). בתוך הליכוד נשא דוד לוי את "נאום הקופים" והוקיע את הגזענות במפלגת השלטון. מבקרת המדינה, השופטת מרים בן פורת, פרסמה את הדו"ח שלה על מלחמת המפרץ הראשונה. הממשלה ומערכות ההגנה של העורף הכינו את הציבור למתקפה כימית שלא היתה, וגם זאת עשו ב"כאילו", כי המסכות, אמצעי ההגנה העיקרי, לא היו תקינות. האינתיפאדה שהחלה באבנים עברה לטרור רצחני. אבי קדיש, קצין מילואים צעיר, הוביל תנועת מחאה גדולה, תחת הכותרת "מושחתים נמאסתם".

המערכת הפוליטית על שתי רשויותיה, המבצעת (הממשלה והמנהל הציבורי) והמחוקקת (הכנסת והוועדות)  – נתפסו לא רק כלא-מתפקדות. הן נתפסו כרקובות עד היסוד.

כך שב-1993, כשהתמנה אהרון ברק למשנה לנשיא בית המשפט העליון (הנשיא היה מאיר שמגר), הוא החל במהלך, שאין לי ספק שהוא ראה אותו כמהלך של הצלת המדינה. לא פחות.  אם המערכת הפוליטית קורסת בצורה מסוכנת – החיים הפקר (המסיכות, האינתיפאדה, הטרור), הכלכלה הפקר (ויסות המניות, השחיתות) – צריכה הרשות השלישית – מערכת המשפט – לקחת על עצמה את נטל האחריות.

זה מה שעמד בבסיסה של "המהפכה התחוקתית" מתוצרת אהרון ברק. עם כל הכבוד לתהליכים "הדמוקרטיים" הרגילים – בחירות כחוק, כינון קואליציה, כנסת עם ועדות – מה זה שווה אם הכל קורס?

*****

אך החולשה של המערכת הפוליטית הישראלית הביאה לא רק לערעור האיזונים בין הרשויות, אלא גם לכניסה מאסיבית של שותפים לשלטון.

"הקרנות" של "החברה האזרחית".

זהו שם כיסוי, מסך עשן, למה שבפועל הוא מעורבות מאסיבית של הכסף הגדול בפוליטיקה המקומית. בישראל מדובר בעיקר בכסף זר.

מיליארדרים זרים, ממשלות זרות ומוסדות דתיים זרים מקימים "קרנות" המריצות לאורך השנים מיליארדים של דולרים. במיליארדים האלה מעסיקים בעלי הקרנות אלפים רבים של  סוכנים מקומיים, המקדמים את האינטרסים של בעלי הקרנות.

מה רוצים בעלי הקרנות?

אם אלה מיליארדרים של הימין, הם רוצים לקדם את מדיניות ההתנחלות, ולתחזק ראש ממשלה ימני.

אם אלה מיליארדרים של השמאל, או ממשלות אירופאיות מחרחרות מלחמה, או ארגונים קלריקליים נוצריים, ולרוב אנטישמיים, הם רוצים לשנות את אופייה של ישראל כמדינתו של העם היהודי. חלקם רוצים לקדם דימוניזציה ודה-לגיטימציה של ישראל.

ונא לא לבלבל לנו את המוח, עם כל "התרומות החיוביות" של הקרנות הזרות ל"חברה" ול"כלכלה" ודאגתן ל"זכויות האדם". כל אלה חלק מסיפור הכיסוי. זה כמו מוסדות החינוך, הרווחה והסעד של החמאס (דעאווה), או להבדיל של המפלגות החרדיות, או של ההסתדרות בשעתה. ככה מגייסים פעילים, בשר תותחים להפגנות, אצבעות של מלייקים בפייסבוק או של מצביעים בבחירות.

"הקרן לישראל חדשה", או איגוד הבישופים הקתולים האנטישמיים של אירלנד,  לא תורמים כסף ל"עמותות" כי הם אוהבים את מסתנני העבודה מאפריקה. הם תורמים כסף ל"עמותות" כי המאבק להשארת מהגרי העבודה בישראל מקדם את מטרותיהם הפוליטיות: שינוי אופייה של המדינה "היהודית", וכן "חשיפת" האופי "הגזעני" של המשטר, הממשלה, או המדינה בכלל.

וברור ש"העמותות" העוסקות במישרין בפעילות הפוליטית והתעמולתית, שהן העיקר,  הן גם הזוכות בעיקר התקציבים.

הן הדובדבן והן הקצפת.

*****

וזו היתה רק שאלה של זמן, עד שנוצרה הקואליציה בין בית המשפט העליון, בתפקידו החדש כמי שביקש (באמת ובכנות) להציל את המדינה מידי מערכת פוליטית, ולה רשות מבצעת ומחוקקת בעלות תפקוד לקוי ואף מושחתות –

ובין המוסדות והארגונים של "החברה האזרחית" שניצלו את חולשתן של אותן רשויות שלטוניות, כדי להתערב בעוצמה רבה בפוליטיקה הישראלית,  לקידום  האינטרסים הזרים שלהם.

פוסט ראשון בסדרה

 

 

 

 

 

מסמכי הגרעין/ הפרסום ב"ידיעות אחרונות": או שהשר מונייז משקר עכשיו, או שהנשיא אובמה שיקר אז

"ידיעות אחרונות" גייס את שר האנרגיה האמריקאי לשעבר, ארנסט מונייז, כדי להבהיר שאין חדש במסמכים שהשיג המוסד.
מונייז אמר, שהיה ידוע, לקראת חתימת ההסכם, שהאיראנים משקרים כשהם טוענים שאין ולא היה בכוונתם לייצר פצצה גרעינית.

מונייז משקר.

או, לחילופין: הוא מודה בכך שהנשיא שלו, ברק אובמה, הוא שקרן, והעביר את הסכם הגרעין בדרכי רמייה והונאה.

ו"ידיעות אחרונות" המביא את דבריו של מונייז  ללא ערעור, הוא שותף לשקר של היום ו/או להונאה הנכלולית שליוותה את חתימת ההסכם אז.

כי הטענה החוזרת והנשנית של הנשיא ברק אובמה ושל ממשלו, במשך שנים, בכוונה להעביר את ההסכם בדעת הקהל האמריקאית והמערבית, היתה, שלמשטר האיראני אין ולא היתה כוונה לפתח פצצה גרעינית.

בתור הוכחה, סיפר אובמה פעמים רבות ובהזדמנויות שונות, על קיומה של "פאתווה" (איסור דתי) שהטיל המנהיג הדתי העליון של המשטר, עלי חמינאי, המסתמכת על "האיסלם", ואוסרת על ייצורו של נשק גרעיני.

אין ולא היתה "פאתווה" כזאת. אך אובמה קנה את השקר האיראני והפיץ אותו.

או שאובמה ידע שזה שקר, ולמרות זאת השתמש בו לצרכיו.

או שאובמה האמין לשקר האיראני – ואז יוצא שמונייז משקר עכשיו, כשהוא אומר שהשקר האיראני היה ידוע, ו"אין חדש".

מסמכי הגרעין האיראני/ השקרים האטומיים של הפייק-שמאל

ממה שקלטתי לאחרונה באגף מסויים של התקשורת,  וגם משיחות שקיימתי  עם חברים מאגף מקביל של הפייק-שמאל, מתקבלת התמונה הבאה של יחסי ישראל-איראן, מה שנקרא אצלם נראטיב.

 

מפת המזרח התיכון: מימין איראן, 1,648,000 קילומטרים מרובעים, בערך פי 70 משטחה של מדינת ישראל, קצת שמאלה במפה, שאת שמה היה צורך לציין על פני הים התכול. שטחה של איראן שווה לשטח של בריטניה, צרפת, גרמניה וספרד – ביחד (המפה מהוויקיפדיה).

והנה הסיפור ("הנראטיב"), שהם רוצים שנקח אותו ברצינות.

שמדינה צרה וקצרה ליד הים, ששיטחה מגיע לאחוז בודד (1%) משטח האזור, ומספר תושביה אינו מגיע ל-9 מיליון, עומדת לצאת למלחמה, סתם ככה, כי זה בכיף שלה –

נגד מדינה הגדולה ממנה פי 70, ומספר תושביה – בערך פי עשר!

סתם, כי המדינה הקטנה היא שליחת הקולוניאליזם הקפיטליסטי הרב-לאומי, הבין-תאגידי והיודו-נאצי.

סתם, כי היא נטע זר באזור.

סתם, כי תושביה בכלל אינם עם.

(וזה מדעי!)

סתם, כי היא אוהבת מלחמות מטבעה.

סתם, בגלל החקירות של ראש הממשלה.

סתם, בגלל התחרות ביבי-בנט על נפשו של הבייס הימני.

וכן הלאה. העמדה של ישראל וממשלתה היא התגלמות של הרוע והאיוולת.

*****

בסוגריים:

אין זה מפתיע, שהעמדות של בעלי "הנראטיב" מסתדרות יופי עם העמדות של המשטר האיראני, המותקף על ידי המדינה הקטנה והמרושעת. למשטר הזה יש שם בשביל אותה ישות סוציו-פוליטית מוזרה:
"השטן הקטן".

ושליטי איראן יודעים בדיוק מה הם רוצים לעשות לה ולתושביה.

הן מבחינת דתם, הן מבחינה פוליטית והן מבחינה צבאית.

"כתם על המפה" שיש להסירו.

"מוות לישראל", כדבר הכיכרות.

סגור סוגריים.

*****

אבל, מבחינת בעלי "הנראטיב", מה שרוצים האיראנים מישראל, זה לא רלוונטי. זה בסוגריים.

עניין האיומים שמשמיעים האיראנים נגד ישראל, וכן בניית מאגר הטילים של החיזבאללה, הסיוע והעידוד ליוזמות-הסנאף המתחדשות לבקרים של החמאס והג'יהאד בעזה, הנסיונות שלהם להקים לגיון זרים שיעי בסוריה לצורכי מלחמה בישראל מחזית נוספת –

כל זה לא שייך לענייננו.

אין בזה ממש.

מדובר בסתם נאומים, בסתם צעקות, בסתם טילים, בזאר ים תיכוני, כולה. זה הכל לא ממשי.

עובדה: האיראנים מעולם לא הרימו יד עם איש!

(ויעידו כמה עשרות או מאות אלפי סורים, וזה רק לאחרונה)

*****

בזה הטמבלים האלה רוצים שנאמין.

שנתניהו, עם ישראל המיניאטורית, מתייחס יותר מדי ברצינות להבטחותיו, איומיו ומעשיו של המשטר השיעי הקנאי בטהראן (שכאמור, מעולם לא עשה רע לאיש) –

בעוד שבפועל, מתאימה לו עכשיו מלחמה, כמו בדרך כלל.

נתניהו זה – הוא התוקפן!

*****

וזה עוד לפני שנכנסנו לעניין הגרעין. האפשרות שבידי המשטר האיראני דנן, המבקש להשמיד את ישראל, תהיה פצצה גרעינית.

בעלי "הנראטיב", כלומר, השקרנים,  טוענים:

א. שאין דרך לעצור את דרכה של איראן אל הפצצה.

שזה שקר מוחלט על פניו. האיראנים מנסים להגיע לפצצה כבר המון שנים, ולא הצליחו. עובדה. השקרנים לא אוהבים עובדות.

כלומר: אפשר לחסום את דרכו של המשטר השיעי באיראן אל הפצצה. ועד כה הדבר נעשה אפילו בלי צורך להפציץ את המתקנים שלהם.

ב. שקר נוסף: שההוכחות שהשיג המוסד הישראלי, בדבר נסיונותיו של המשטר הקנאי והרצחני באיראן להגיע אל הפצצה – דווקא הם מדגישים את חשיבותו של הסכם הגרעין הנוכחי.

שגם זה שקר מוחלט על פניו. כי בדיוק זו הבעיה של ההסכם הזה. נכון שהוא מעכב את המהלך של הקנאים הרצחניים מטהראן אל הפצצה – אך באותה עת הוא גם סולל את דרכם אל הפצצה.

הם רק צריכים לחכות קצת.

ג. בעלי "הנראטיב טוענים "שאין חדש" במסמכים שהמוסד הישראלי השיג. "היה ידוע" שהאיראנים משקרים.
מה, כן? אז איך זה, שהנשיא היוצא ברק אובמה, אבי ההסכם, כדי להסביר שלאיראנים אין רצון בפצצה גרעינית, הסתמך על "פאתווה" (שלא היתה ולא נבראה) של המנהיג העליון עלי חמינאי, נגד פצצה גרעינית? כאילו האיסלם אוסר על זה?

 

 

צחוקים/ מה קרה, שהפעם מותר לאנשים החושבים לדעת על האנטישמיות של הפרטנר האולטימטיבי?

לא תאמינו, אך עיתון "הארץ" הואיל להתייחס הפעם לנאומו האנטישמי האחרון של הפרטנר האולטימטיבי שלנו לשלום, הלוא הוא מחמוד עבאס המכונה אבו-מאזן.

היו התייחסויות גם  אתמול, ואפילו היום, אמנם בעמוד חמש למטה, בכותרת צנועה על שני טורים, ובידיעה של 250 מילים ספורות בקפדנות, אבל בכל זאת!

שלוש פעמים כיפאק-היי לעיתוננו החביב.

לפתע העיתון מרשה ללקוחותיו, "האנשים החושבים", לדעת, כי יש מקום לחשש, שהפרטנר שלנו לשלום –

הוא סתם אנטישמי קטן.

ולמה מדובר בהתקדמות ענקית מבחינת העיתון?

כי למשל, לרגל תשפוכת אנטישמית קודמת של היו"ר אבו מאזן, בנאום שנשא באיזה כנס בטורקיה בדצמבר 2017, לא התפרסמה ב"הארץ" אפילו מילה אחת, אפילו לא אות, על הגזענות של היו"ר הפלשתיני הנכבד.

כשנשאל המו"ל עמוס שוקן לפשר השתיקה הרועמת, הוא לא ניסה להתחבא מאחורי "חופש העיתונות" של העורכים. הרי לכולם כבר ידוע שזה הוא שמחליט בעניינים עדינים כאלה. שימו לב לתשובתו לשאלת העיתונאי , פה משמאל, – אולי החומר לא ראוי לפרסום?

 

אז הפעם לא הסתפקו המו"ל והעורכים בפרסומה של הגזענות האנטישמית של ליברמן, וזה יפה. שאפו לעמוס שוקן, שבמקרה הנוכחי הוא לא סמך על כלי התקשורת של הימין, והרשה ל"אנשים החושבים" לטעום, ולו על קצה הכפית, מהקולחין שהפיק מפיו אבו מאזן.

ובאותו נושא, היה מעניין לשמוע את הח"כ לשעבר מוחמד בראכה, שהיום עומד בראש "ועדת התיאום העליונה", מנסה להסביר את דבריו של אבו מאזן, לרזי ברקאי בגלצ.

ובכן, על פי הסוציאליזם המדעי, שבו דוגל הקומוניסט בראכה,  ומשמש אותו  גם בניתוחיו ההיסטוריים המעמיקים, מדינת ישראל אינה יותר מהמצאה שהמציא לורד סקוטי, הלוא הוא ארתור בלפור!

הבו כבוד לתבונתו של בראכה,

אך באותה הזדמנות מותר להביא בחשבון, שאותה המצאה של הלורד מהאי הבריטי, היא מדינת ישראל, מוכחת בינתיים, לפחות ב-100 השנים האחרונות (מאז הצהרת בלפור) ועוד יותר ב-70 שנות קיומה, כהמצאה מוצלחת לאין שיעור  יותר מהמצאת הסוציאליזם המדעי, זוח ההמצאה המשמשת את בראכה בניתוחיו המעמדיים.

תראו מה יצא מהציונות ב-100 השנים האחרונות, וב-70 שנות קיומה של מדינת ישראל –

וראו, לעומת זאת, מה נשאר מהסוציאליזם המדעי, ומה נשאר מהגשמתו עלי אדמות בברית המועצות האדירה.

זו שהצליחה להתקיים, אם אפשר לקרוא לזה כך, במשך 72 שנים, ולא עוד.

שמחוץ לבראכה ולקומץ דומיו, אין אף אחד שמתגעגע אליה.

 

 

 

 

הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן: נא להמשיך את הבלגן במזרח התיכון

תקציר של פרשנות שפרסמתי בבלוג לפני כשלוש שנים, ביולי 2015, עם חתימת הסכם הגרעין בווינה.

 

ניסיתי לפענח, מה בעצם אומרים לנו בהסכם של ווינה האדונים שחתמו עליו.

במילה "לנו", אני מתכוון לרוב גדול מתושבי האזור הזה – המזרח התיכון הקצת מורחב, מפקיסטן עד תוניס ומערבה, מטורקיה עד קרן אפריקה.

ובמילה "האדונים", אני מתכוון למעצמות המערב והמזרח מצד אחד, ולמעצמה האזורית החדשה בהתהוות – איראן.

אז הנה מה שמסבירים לנו בעצם האדונים דנן בהסכם הזה:

התבוננו היטב סביבכם, תושבי אזור יקרים.

רואים את כל הכנופיות החמושות האלה סביבכם,  שיורות ומפוצצות והורגות, אונסות, משעבדות, מתעללות ותולות, צורחות ומפחידות?

ככה זה הולך להימשך.

מה שאתם רואים, זה מה צפוי לכם.

What You See Is What You Get

אולי אפילו יהיה גרוע יותר.

למעצמה האזורית  שחתמנו איתה, היא איראן חביבתנו, יהיה מעכשיו הרבה יותר כסף.

ובעצם, מצידנו, שהמלחמה תימשך ברמה הנוכחית – לנצח.

אתם תושבים יקרים של האזור, תמכרו לנו את הנפט והגז שבאדמתכם.

וככה יהיה לכם מספיק כסף לשלם תמורת צעצועי המוות שאנחנו מספקים לכם,  בחפץ לב וכמעט בלי הגבלה.

זו משמעותו של הסכם וינה.

שחתומים עליו, כזכור, גם אובמה וגם פוטין וגם עוד.

הנשיא ברק אובמה: מעריך שהמרחק והגודל יצילו אותו

הנשיא ברק אובמה: תנו נפט, קחו נשק

טיפ כלכלי קטן: ששת האדונים שחתמו עם איראן בווינה אחראיות ל-79% מיצוא הנשק בעולם. 4 מכל 5 רובים, פצצות, מוקשים או מטוסים שאינם מתוצרת מקומית, מגיעים לכאן ממדינותיהם של האדונים מווינה.

כל זה לא אומר, תושבי אזור יקרים, שהאדונים עוזבים אותנו לנפשנו ונותנים לנו להילחם את עצמנו לדעת. לא-לא. הכל נשאר כמו שהיה גם בתחום הזה.

הכל לפי ההסכם. הרוסים והסינים ממשיכים לתמוך בצד האיראני, תוך חילופי קריצות עם מדינות מהצד השני. ואילו מעצמות המערב מתייצבות בדרך כלל לימין הצד השני, עם קריצות לאיראן. מה לדעתכם הולך עכשיו לעשות שר החוץ הצרפתי לורן פאביוס בטהראן, חוץ מלהביא וואחד קריצה לגזברים של ההייאטוללות?

והנה האסטרטגיה המשותפת של הנשיאים אובמה את פוטין במזרח התיכון:

הם לא משתדלים לנצח. לא ממש.

הם רק עושים כמיטב יכולתם, ובמינימום השקעה של אכ"א, שהצד שלהם לא יפסיד.

מה שמבטיח, כמובן את התמשכות המלחמה האזורית.

ומהסכם וינה ברור שככה זה הולך להימשך.

עם קצת סטיות תקן של הגרף, בעיקר כלפי מעלה.

מבחינת האדונים אנחנו גרפים וסטטיסטיקות.

*****

בקיצור ולעניין:

1.הגרעין בסוגריים לפרק זמן לא ידוע (הסוגריים עלולים להיפתח החל מיוני 2016, כשיוסרו הסנקציות והכסף יזרום חופשי לאיראן – ואילך).

2. ואם ועד שיפתחו, ובטח אחר כך, היכונו להמשך המצב הקיים.

 

 

הגרעין האיראני/ ההייאטוללות ו"האנשים החושבים" נפגשים במחוזות השקר

הבורסה נפלה!

הציבור היה מבוהל במשך חצי יום!

השתבש סדר היום של מושב הפתיחה של הכנסת!

למה הוא חושף בציבור דברים שצריך להעביר בשקט למי שצריך לדעת?!

ולחלופין: הכל כבר ממילא ידוע!

עוד הופעה מיותרת של נתניהו, כמו אז בקונגרס האמריקאי!

עומק החשיפה כעומק החקירה!

ואני לא מדבר על מה שכותבים החברים הטובים שלי בפייסבוק. כבר הערתי שם, שהייתי יכול לבנות לי צריף-עץ, ולרהט אותו קומפלט, עם בדיחות הקרש מתוצרתם, שמצאתי אצלי בפיד, אפרופו הופעת נתניהו אמש בקריה בתל אביב.

*****

ולמה כל זה משאיר אותי אדיש עד מתפקע מצחוק?

כי אני כבר מכיר היטב את הסחורה.

הנשיא הפאשלונר אובמה: WISHFUL THINKING

*זה אלה שתלו תקוות-שווא, ברמות, בנשיא הדגול ברק אובמה, שהתברר כאחד מגדולי הפאשלונרים מאז ומעולם.

*זה אלה ש"האביב הערבי" עשה להם את זה: ישראל החשוכה והפשיסטית עומדת להיות מוקפת במדינות ערביות דמוקרטיות למופת.

*זה אלה שהזו ודמיינו, בכל עונת מלפפונים, שאו-טו-טו מיליון פלשתינים עומדים לעלות על גדרות הגבול שלנו.

*זה אלה שטענו, שאינתיפאדת המסכנים והסכינאים היא הדבר הבא, ואו-טו-טו תחשף הציונות הישראלית בקלונה ובחולשתה.

*זה אלה שטענו שבאיראן של ההיאטוללות, כולל תלוי אחד ליום בממוצע, מתקיים משטר רציונלי.

*זה אלה שטענו שנתניהו הולך להפסיד את הבחירות ב-2015, והרצוג יהיה ראש הממשלה הבא.

*זה אלה שטענו שלטראמפ אין שום סיכוי לזכות במועמדות לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקאית, שלא לדבר על הבחירות לנשיאות, ושכבוד הנשיאה הילרי קלינטון תזמין בכבוד את הרצוג, מהסעיף הקודם, לביקור חשוב בבית הלבן.

נשיא דונלד טראמפ: צריך להחליט

*זה אלה שבכל כמה חודשים הם מנבאים לנו מלחמה נוראה, פעם באביב ופעם בקיץ, פעם בסוריה ופעם בלבנון, או גם טבח קרוב בעזה, בשעת הצורך והרצון.

*זה אלה, שעם מכשיר עינויים לא תוציאו מהם גינוי לטבח הנורא שעורך בעמו הרוצח מדמשק, לפעמים בטענה שהם מתעניינים רק במה שקורה פה אצלנו. הצבועים.

כל הדוגמאות האלה רק מהעשור האחרון.

שלא לדבר על המוני השקרים שהם זקוקים להם כאוויר לנשימה, כדי לבסס את תחזיות הסרק ונבואות השקר.

אך מדובר גם באותם אלה, שמזה 50 שנים ויותר, מספרים לנו, בכל שני וחמישי, שישראל עומדת להגיע לתחתיתו של המדרון החלקלק, ולהיות מדינה פאשיסטית, תיאוקראטית, ניאו-נאצית, נא למחוק את המיותר.

*****

מה שהכי מצחיק, שמדובר באנשים המחשיבים את עצמם ל"אליטה", ל"אינטלקטואלים" –

ל"אנשים חושבים".

כפי שמכנה אותם העיתון, שמשמש במה עיקרית למבול השטויות והאיוולת שהם מפיקים מעצמם ומפרסמים לידיעת הציבור הרחב, למרבית המבוכה והשעשוע.

בשעה שכל מה שהם עושים, "האנשים החושבים" הללו, הוא לדקלם סיסמאות נדושות, להתנהל כעגלות מלומדות בעדר חסר-דעת, כשהם תקועים עמוק בתוך ה-WISHFUL THINKING, שבויים בכללי הפוליטיקלי-קורקט, שטופים בשנאה ל"אספסוף" שהוא עמם, לכודים בקורי העכביש של איזו אידיאולוגיה מעופשת –

ומומחים גדולים בהונאה עצמית.

ראש ממשלה נתניהו: חשף את השקר

זו האחרונה מאפשרת להם להתעלם מהמון נבואות השקר, להדחיק את תחזיות הסרק ואת הערכות-היתר או הערכות-החסר שהם נפלו בהן עד כה –

ולנחות נינוחים ובשלים בחיקה של האיוולת הבאה.

*****

בעתידו של המזרח התיכון ממתין תאריך חשוב ביותר: היום שבו יפקע תוקפו של הסכם הגרעין שנחתם של המעצמות ואיראן. בגלל טיבעו השערורייתי, השקרי והמזוייף של ההסכם הזה, לא ברור לגמרי מתי יקרה הדבר. כנראה בעוד 8 עד 13 שנים. נתון לפרשנויות.

והפרשנים החשובים ביותר לעניין זה הם האיראנים עצמם. אך מה שברור הוא, שביום שבו יפקע ההסכם, ישוב משטר הבלהות האיסלמי של טהראן להעשיר אורניום  במלוא התפוקה, כדי לייצר ארסנל עשיר את נשק גרעיני.

נשק גרעיני הוא מרכיב חיוני של תכניתם המדינית.

שהיא: להשליט בעולם – המזרח התיכון תחילה – את האיסלם השיעי על פי הגירסה הפרסית.

כלומר – עם סוויץ' זראתוסטרי, של מלחמת הטוב ברע.

מיהו הטוב, זה ברור.

ומיהו הרע? כל מי שאינו איסלמי-שיעי, אך במיוחד "השטן הקטן" – מדינת ישראל והיהודים שבה, ו"השטן הגדול" – ארצות  הברית.

הפאשלונר המטומטם אובמה חשב, שאם הוא יהיה נחמד אל הקנאים הדתיים האלה, אחד המשטרים המושחתים והרצחניים ביותר בעולם, הם ישתנו לטובה. "המתונים" יתגברו על "הקיצוניים" בעזרת מאות מיליארדי הדולרים שהוא ישחרר להם. העם האיראני יתרגל לרמת חיים משתפרת והולכת, ולא ירצה לוותר עליה למען הרפתקאות מלחמתיות.

מנהיג עליון חמינאי: שקרן איראני

רק שזה לא קורה. בינתיים קורה ההיפך. "הקיצוניים" מרחיבים את שליטתם לשטחי  המזרח התיכון כולו, וכבר יש להם אחיזה חזקה בארבע בירות נוספות, מחוץ לטהראן: בגדד, דמשק, ביירות וצנעא. ואף אחד לא מפריע למשטר הזה להכין כבר עכשיו את הטילים הבליסטיים ארוכי הטווח והמדוייקים, שעליהם יורכב הנשק הגרעיני שייוצר לאחר שההסכם יפקע.

בעוד 8 עד 13 שנים.

ואילו העם האיראני נשלט ביד ברזל.

נשים נאלצות להתחפש לגברים כדי לחזות במשחקי כדורגל.

*****

מה שמאפשר את ההשתלטות האיראנית על המזרח התיכון, ואת קידומו של השלב הבא, הוא אותו הסכם גרעין שנחתם ב-2015.

כך שמה שיכול למנוע את השלב הבא, הגרעיני, בהשתלטות של האיסלם השיעי על המזרח התיכון, והלאה ממנו, הוא שינויים בהסכם –

או ביטולו.

שינויים שימנעו מאיראן פיתוח של נשק גרעיני גם אחרי שיפקע תוקפו של ההסכם.

או ביטולו, והטלת סנקציות חריפות על המשטר, תוך הבהרה:

בשום אופן, ותוך נקיטה בכל אמצעי הדרוש לכך, לא יינתן להייאטוללות לייצר נשק גרעיני.

מול אלה, לא חשובה נפילת הבורסה בתל אביב, או השיבוש בפתיחת מושב האביב של הכנסת. ובדיחות הקרש רק מעידות על מי שממציאים אותן או צוחקים מהן.

*****

המסרים שביקש בנימין נתניהו להעביר אתמול הם ברורים.

על סמך המסמכים שהגיעו לידי המודיעין הישראלי, ההנהגה האיראנית, כולל "המתונים" שיקרו לעולם כולו, כולל לטמבל אובמה ולאידיוטים השימושיים, מנהיגי אירופה המערבית, כאשר הם טענו, שוב ושוב שאין בכוונתם לפתח נשק גרעיני.

שהם מעולם לא רצו בכך, ואינם עוסקים בכך, כי פיתוח של נשק גרעיני הוא "מנוגד לאיסלם", או "לא מתיישב עם המדיניות האיראנית".

מחמינאי ועד זריף, מאחמדינג'אד עד רוחאני, "קיצוניים" ו"מתונים", אותם תמלילים ואותן מנגינות.

ומבול של שקרים.

השקרים הם המחוז שבו מתחבר המשטר האיראני עם "האנשים החושבים".

*****

ברור לגמרי הקשר, בין הופעתו של נתניהו אמש, ובין החלטותיו העתידיות של הנשיא דונלד טראמפ באשר לעתידו של הסכם הגרעין מול איראן.

*****

אני לא נותן עצות לפוליטיקאים ולמדינאים, לא פה ולא במקומות אחרים, לא בעניין הזה, ולא בעניינים אחרים, באשר לצעדים פוליטיים מעשיים.

כל מה שידוע לי בא ממקורות גלויים.

כדי להגיע להחלטות מושכלות וסבירות, צריך, להבנתי, הרבה יותר מזה.

 

 

 

 

חדש! החומוס של ערן בשוק תלפיות בחיפה

חומוס תלפיות, סירקין 38, קצת אחרי המדרגות שיורדות לשוק שבמבנה, בין חנות דגים לחמרה

חדשות משמחות בתחום הגסטרונומיה: החבר ערן גינצבורג פתח חומוסיה בשוק תלפיות בחיפה. ערן, מי שחדש  בבלוג, כבר הוזכר פה לא פעם וכונה על-ידי "בעל האיצטדיון" כי בטלוויזיה המשוכללת שלו היינו רואים כדורגל ומבכים את מכבי חיפה, האהובה המאכזבת.

ולעיקר. אתם יורדים ברחוב המרכזי של השוק, רחוב סירקין, לכיוון המבנה הרב-קומתי, שבתוכו תמצאו את המחירים הנוחים ביותר?

בשלב הבא אתם חולפים על פני המדרגות היורדות, עוברים לצד השני של הרחוב, ושם, בין חנות דגים וחמרה חמודה, בסירקין 38, תיתקלו במקום של ערן.

הטבח ערן מכין צלחת חומוס: מגרגירים בולגריים, חמים וטעים

זהו חומוס תלפיות, כשמו כן הוא. חומוס של השוק. המומחיות של ערן בתחום הזה מגיעה מחיים שלמים של מסעדנות, וגם מהמוצא: למרות שם המשפחה האשכנזי, יש בגנים אמא טבריינית אסלית, שעם זה מגיעה גם מומחיות רבת-חגים  של הבן בבישול מקומי:  קוסא-מחשי (קישואים ממולאים), עכוב ממולא (עכובית הגלגל) ומקלובה (הפוכה) כל זה לעשרות פיות של בני משפחה בכל חג – בין השאר. מכולם יצא לי לטעום.

אבל נעזוב את הפולקלור. לערן יש גם ניסיון ארוך במסעדנות מקצועית. היתה לו מסעדה, "נמסטה" בתל אביב והוא עבד כטבח בכמה מקומות, האחרון שלהם  קפה ביאליק. פעם אפילו פתח עם החבר דאדא המנוח (דוד רובין) חנות גבינות ראשונה מסוגה בשוק הכרמל בתל אביב, בירידה מערבה, שלימים הפכה לאימפריה.

אז את החומוס של ערן, (יש מנות מגרגירים בולגריים שבושלו בציר בקר וויש מגרגירים שבושלו בציר ירקות),  אפשר לקבל ב-26 ש"ח לצלחת, כולל טחינה  וגרגירי חומוס ו/או פול. מנה נדיבה, חמימה וטריה, ישר מהגרגירים המתבשלים בסיר הגדול, ומבשמים את החלל הקטן של המסעדה בריחות המזרח התיכון. מזליפים קצת שמן זית, קצת מיץ לימון, קצת תיבול, מסומק עד כמון, ועם פיתה שמקורה מהוואדי (ניסנס) אפשר להתחיל במלאכת הניגוב.

ומי שאוהב, למשל אני, יכול לקבל את הארוחה גם בצורה הידועה כמשאוושה:  טחון גס, המון גרגירים שלמים, מתובל בחוזקה.

אז יש גרגירי פול שחומים וטעימים להפליא,  יש ביצים שחומות,  יש כמובן סלט ירקות (ישירות מהדוכנים בשוק),  יש סלט פיקנטי שצובט את החיך אך לא שורף, ויש גם סחוג מתוצרת הבית, שגם יודע לשרוף. יש זיתים קטנים ושחורים ומלפפונים חמוצים מתוצרת הבית, ובתכנון עוד סלטים מעניינים.

וכל זה אפשר לקנות גם הביתה, במחירים נוחים כנהוג בשוק.

ומי שרוצה לקנח, יש קפה שחור כלילה,  וחליטת תה שבה ערן מתמחה: מרווה וזוטא. ובקרוב, אולי יגיעו גם מעוייני בקלאווה או בסבוסה. ואם תהיו נחמדים, הדוד ערן גם יספר לכם סיפור.

צחוקים והמזרח הרחוק/ הפסימיות של "הארץ" – סיבה לאופטימיות

מה אמרתי לכם, שהשמאליברלים הטיפשים אוכלים את הלב הרחום שלהם, לנוכח החדשות הטובות מהמזרח הרחוק – צפון ודרום קוריאה מדברות שלום –  ובמיוחד לנוכח המעורבות של הנשיא דונלד טראמפ השנוא, במהלכים לקראת פירוק גרעיני אפשרי של צפון קוריאה?

אז הנה לפניכם התרגום לאנגלית של הפרשנות המתפרסמת ב"הארץ" שלנו, פרי המקלדת של הפרשן המהולל חמי שלו (מומחה לענייני ארה"ב!) הכותרת אומרת הכל:

"פרס נובל (לשלום) אולי רחוק, אבל לטראמפ ולקים בטח מגיע אוסקר"

 

כלומר – חכו-חכו עם השלום במזרח הרחוק – מה שבטוח – הכל הצגה אחת גדולה.
שבשבילי זו כבר סיבה לאופטימיות.
ולמה אני אומר? פשוט מאוד: לנוכח הצלחותיו המרעישות של הפרשן המהולל שלו מ"הארץ" בתחזיות קודמות, יתכן מאוד, מבחינה סטטיסטית, שגם לתחזית הזאת צפוי גורל דומה.
דהיינו – שיקרה להיפך.
קבלו למשל את התחזית של שלו, כמה ימים לפני הבחירות שהביאו את טראמפ לבית הלבן:
"הפערים הללו (בתוצאות בין הסקרים השונים) מאפשרים לדונלד טראמפ לברור את הסקרים הנוחים לו כדי להכריז שבעצם הוא מנצח, ובכך למנוע דה־מורליזציה בין מצביעיו. במקביל, כמובן, הוא כבר מכין מראש את האליבי, וטוען שאם הסקרים האלה, שהם היחידים שאמינים כל עוד הם נותנים לו סיכוי, יתבררו כעורבא פרח אז זה לא בגלל שהם טעו, אלא בגלל שהבחירות זויפו."

וזה אחרי שבמאי אותה שנה, כמה חודשים לפני הבחירות, התחייב שלו לאכול את הנייר שעליו נכתב הטור שלו ב"הארץ", אם טראמפ יזכה בבחירות. כי בטור היא ניבא תבוסה לטראמפ.
נו, עם מעיים גדושים בקרעי נייר עיתון – ועוד עיתון כמו "הארץ" – מזון נחות שכזה בטח משפיע גם על תפקוד המוח – למה כבר אפשר לצפות מהפרשן המהולל שלנו?
ונקודה מעניינת מתוך הפרשנות של שלו בכתבה:
מועלית שם תמיהה, איך זה שטראמפ נעשה מאוד נחמד כלפי קים הצפון קוריאני, עם משטר האימים שלו בארצו – בעוד שהוא כה לוחמני כלפי איראן, אפרופו הסכם הגרעין, כאשר איראן עומדת בכל תנאי ההסכם!?
כלומר, תהיה מוסרית נעלה: למה טראמפ טוב אל הרעים, ורע אל הטובים!?
איזה אידיוט. האם זה לא ברור, שברגע שהאיראנים יביעו נכונות לוותר על תכנית הגרעין הצבאי שלהם, טראמפ יהיה נחמד בריבוע גם אליהם?
ולהציג את הצפון קוריאני הרע לעומת האיראנים הטובים, והמשטר ההומניסטי הנאור והמתקדם של ההייאטוללות מטהראן, עם תלוי אחד ליום על מנוף יפאני צהוב…

ולא מיותר להזכיר פה, ששלו לא לבד בתהומות האיוולת. כבר התייחסתי לפני כמה שבועות למומחים המהוללים של "ידיעות אחרונות", אורלי אזולאי ואלון פנקס, ותגובתם להסכמתו המהירה של טראמפ להיפגש עם קים ולדון עימו על פרוק הגרעין.
שטות ואיוולת, הם כתבו, רשלנות וחוסר אחריות, הם אמרו. חוסר הכנה וחובבנות, ואפילו שיגעון, הם כתבו. ניסיון לספין שקוף שעניינו להסיט את האש מבעיותיו של הנשיא עם אותה כוכבת הפורנו, ופגיעה קשה באמינותה של ארה"ב, באמינותו של שר החוץ שלה, כולל התנגשות חזיתית עם הגנרלים המכהנים בממשל של טראמפ.
וגם על התחזיות הקודמות של שני החבר'הלך האלה אפשר לבנות סמינרין בפקולטות למדעי הצחוק.

אז אני לא אומר שבטוח יושג שלום המלווה בפירוק הגרעין במזרח הרחוק. אני רק אומר שהתחזית של שלו, ושל דומיו, המתבדים חדשות לבקרים, חדשות לצוהריימים וחדשות לערבים – היא לפחות מבחינה סטטיסטית סיבה לאופטימיות. והסיכוי שיהיה שם נובל, גדול בהרבה מהסיכוי לאוסקר.

%d בלוגרים אהבו את זה: