הכת נגד הפסח/ רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר? "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?"

שידור חוזר, פורסם לראשונה באפריל 2019.

כמו בכל חג יהודי או גם ישראלי, צצים לנו גם הפעם, כפטריות רעילות שלאחר הגשם  אלה שנמצאים "מעל זה". "הנאורים",  "האנשים החושבים."

מיעוט קטנטן ומתנשא, שיודע הכל טוב מכולם, ורק את המון-המוני  טעויותיו המטופשות ומשוגותיו המחרידות  אין לו זמן ולא חשק למנות, ובטח לא ללמוד את לקחן ולשתף בלקחים את הקורבנות ששילמו את מחיר הטעויות.

מתוך הכת הזאת בדיוק צצו אלה, שהודיעו לנו ב-2015 החגיגיות, עד כדי "ריד מיי ליפס", שהרצוג מהמחנה הציוני עומד להיות ראש הממשלה בישראל; הכת הזאת ניפקה לנו את נביאי השקר שב-2016 הכתירו את הילרי קלינטון לנשיאות בארה"ב; והם גם אלה שב-2017 הודיעו לנו שאין מצב שבריטניה תפרוש מאירופה (ברקזיט),

ואילו ב-2018 וב-2019 הם הסבירו שאחת דינו של הנשיא טראמפ – הדחה. אבל הוא סתם הפסיד בחירות בתום כהונתו, כשאר נשיאים.

מהכת הזאת גם צצו אלה שטענו בזמנו, שיאסר ערפאת הוא מנהיג דגול ורודף שלום,  המייצג את הסיכוי האחרון להגיע להסכם עם הפלשתינים.

הם גם אלה שעד היום  אומרים אותו דבר על יורשו הכושל-כמוהו, רודף השלום החדש, אבו-מאזן.

ומתוך עומק הבנתם את המציאות בת ימינו, אפשר להסיק על הבנתם באורחות העבר הרחוק.

הרמאים מדברים בשם האמת, והבורים בשם המדע

אלה החילוניסטים, שמבחינתם הדת היא אופיום להמונים, ואלוהים הוא אגדת עם, כשמדובר בסיפור של יציאת מצרים – והוא גם  ישות נוכחת, כשמדובר בשואה, שהיא הוכחה הניצחת לאכזריותו של האלוהים היהודי, ולאדישותו כפויית-הטובה כלפי עמו "הנבחר", זה אלוהי ישראל , שלנוחיותם הוא צץ והתגשם בדיוק בשלב הזה של ההיסטוריה האירופאית – ישות שהיא להד"ם מוחלט, חוץ מהמקרים שמציאותה עשויה לשרת את הטיעון האוטו-אנטישמישל כוחות הקידמה.

יציאת מצרים, ציור מאת דיווידד רוברטס, 1828. (צילום מהוויקיפדיה)

אלה האתאיסטים הקנאים לדתם, האתאיסטית המחופשת לעתים לספקנות בריאה (רק כשמדובר בדתות אחרות, שאינן יהדות.).

אלה המדעיסטים הבזים לכל הסיפורים האלה על יציאת מצרים,  כי אין "הוכחות ארכיאולוגיות" בכתבי החרטומים לקיומו של עם העבדים העברי במצרים.

את ההכחשה של יציאת מצריים מבססים הפייקים המקומיים על "מחקריהם" וספרם  התעמולתי של פרופסור מקומי ידוע, ראש החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטה ישראלית, ואחד סופר אמריקאי, שבינתיים קמו להם כמה אפיגונים, מקומיים וחו"ליים, המתחרים על ליבם של האידיוטים השימושיים הרגילים מה"שמאל" האנטישמי הנאור..

והנה דוגמא אחת מרבות לשקר ולרמיה המאפיינים את "ההוכחות המדעיות" או את "עליונות הארכיאולוגיה" בכל מה שכרוך להכחשתה של יציאת מצרים שבאותו ספר.

"למרבה ההפתעה,"  כותבים בספרם הארכיאולוג והסופר,"באף אחת מן התעודות הקשורות בתקופת ההיקסוס, או בתקופה מאוחרת יותר בתולדות מצרים, לא נזכר השם  ישראל." ומזה, כמובן, הם מבקשים להסיק, שבני ישראל לא היו שם ומכאן שלא היתה יציאת מצרים.

זוהי הוכחה מגוחכת במיוחד על פניה. כי "באף אחת מן התעודות" מאותה תקופה, של ההיקסוס, אין אפילו אזכור אחד ויחיד  לשלטונם של ההיקסוס עצמם במצרים – עם גדול, אדיר ורב-כוח, ששלט הבמצרים מאות בשנים! המילה "היקסוס"("חקא חסות" במצרית) מופיעה פעם אחת ויחידה בכתב המצרי, שהיא מץטארת את מה שנראה בציור-קיר כפול שהתגלה בבני חסאן, ןבו  שיירה של נוודים ממוצא שמי, שחורי שיער, גברים מזוקנים, רוכבי חמורים, מגדלי צאן, ולוחמים נושאי חניתות וקשת מורכבת ("עאמו", ששמו של אחד מהם הוא  "אבישה" או "אבישר").

וחוץ מזה כלום.

אבל למדעיסטים הנ"ל מהזן הארכיאולוגי של אוני' תל-אביב, בנותיה וממזרותיה, נראה לגמרי סביר,  שלפרעוני מצרים, שהשתיקו כל זגכ לשלטונו של עם זר בארצם במשך מאות בשנים, דחוף לתאר בכתביהם ההיסטוריים את קיומו של עם  קטן שעשה מהם צחוק ונמלט לנפשו ממקומות עבודתו מתחת לאפם, וגם ברכוש גדול, בהנהגתו של בן עבדים שחונך בחצרו של פרעונם.

ואם נמצאיפ לא הזכירו את הארוע, הנה לכם ההוכחה  המדעיסטית שהכל בלוף.

שזה בלטינית הטיעון הכוזב בשם הבורות, או ההעדר, הידוע בלוגיקה כ"ארגומנטם אד-איגנורנטם".

אם אין הידי המדענים הוכחה ש"מפלצת הספגטי המעופפת" אינה בנמצא – סימן שהיא קיימת.

כמו, אם אין הוכחה ךתיאולוגים המדעיסטים שאלוהים קיים, סימן שאינו קיים.

מסקנות מטומטמות ושקריות על סמך מה שאיננו. ככל שאתה יותר בור וחבר הוכחות מחייבות או שוללות, אתה חופשי יותר לברבר ולקשקש כרצונך. וזה אסמו מדע.

עלבון לאינטליגנציה.

האכזריות היהודית הנוראה

בני הכת הזאת אלה ההומניסטים ,שמה שמפריע להם נורא, ביהדות, בפסח וביציאת מצרים, היא האכזריות הנוראה של העם היהודי המרושע, שעוד כשהיה צעיר וקטן, חגג על עשר המכות שניחתו על המצרים החפים מפשע, ואחר כך על הטבעת צבאם בים סוף, בחגיגות חג החירות. ממש נורא.

חיילי המהפכה הצרפתית טובחים בהמון אזרחי בעיר וונדה. ציור על זכוכית בכנסייה מקומית (צילום מהוויקיפדיה)

אך אילו היו טורחים הצבועים האלה להציץ בהמנון המהפכה הצרפתית, בהמנון האמריקאי, או גם ב"אינטרנציונל' הסוציאליסטי-מהפכני, היו מגלים זוועות אנטי-הומניסטיות ממש כמו בהגדה שלנו, בקריאה לחירותו של עם.

לַנֶּשֶׁק, אֶזְרָחִים!
עִרְכוּ אֶת הַשּׁוּרוֹת
צָעוֹד נִצְעַד
עַד דָּם טָמֵא
שַׁדְמוֹת צָרְפַת יַרְוֶה…

כך כתוב ב"מרסייז" הצרפתי. זה מה ששרים הצרפתים הדוגלים ב"אחווה" בכל 14 ביולי וגם בהזדמנויות הומניסטיות אחרות.

ו-עשרה ימים קודם, באותו חודש, ביבשת אחרת:

דמם שטף את זיהום צעדיהם המתועבים.
שום מחסה לא ינצור את השכירים והעבדים, (מכוחות האוייב)
מאימת המנוסה ומאפלולית הקבר.

זה מההמנון האמריקאי, שהולך חזק בכל 4 ביולי, ומתאר את הטבח שעורכים כוחותינו בכובשים האנגלים ובמשת"פים האמריקאים שלהם, שכיריהם והעבדים.

הנשיא לינקולן התבקש להעיר כמה הערות בתום נאומו הארוך של נשיא אונ' הארווארד על קברי החיילים בגטיסברג. נאומו ארך שתיים/שלוש דקות ונכנס להיסטוריה באחד הגדולים.

שלא לדבר על מה שידוע כ"נאום גטיסברג" של הנשיא אברהם לינקולן, כמה שנים לאחר הקרב הכבד שנערך שם (בדרום פנסילבניה), בשנת 1863, במלחמת האזרחים, ובו נטבחו כ-7000 חיילים ועוד אלפי סוסים. זה הנאום ששימש את הרמאים  הנאורים מאז ועד היום כדי להפיץ ברבים את אחד הבלופים הגדולים בהיסטוריה, האגדה שלפיה  ה"דמוקרטיה" היא "שלטון העם, על ידי העם, ולמען העם" מה שלא קרה מעולם, וכנראה גם לא יקרה, כל עוד יהיו לחזירון העליון, השליט האמיתי ב"דמוקרטיה" כמה דולרים מיותרים, לרכישת פוליטיקאים, פרופסורים, עיתונאים, שוטרים  ושופטים שירמו, ידכאו  וישדדו למענם את העמים שלרגיהםץ

ולבסוף:

קוּם הִתְנַעֵרָה עַם חֵלֵכָה
עַם עֲבָדִים וּמְזֵי רָעָב
אֵשׁ הַנְּקָמוֹת הַלַּב לִחֵכַה
לִקְרַאת אוֹיַב הִכּוֹן לַקְרָב.

לַבֵּה הָאֵשׁ וְהַךְ בְּכֹחַ
כָּל עוֹד בַּרְזֶל עוֹדֶנּוּ חַם
וְכִי רַעַם אֲבָדוֹן יָרִיעַ
עַל רֹאשׁ אוֹיְבֵינוּ לְהַמֵּם.

כך כתוב באינטרנציונל הקומוניסטי, שירם של המתקדמים ביותר והנאורים מכולם. מובילי האתאיזם ואלופי הדיכוי והדיקטטורה.

לא תשמעו מעדת הצבועים שלנו מילה רעה על עקרונות המהפכה הצרפתית או מלחמת העצמאות האמריקאית. והאינטרנציונל? זה בכלל קדוש.

וכדי למחות על האכזריות היהודית בסיפור יציאת מצרים (עשר המכות ו"סוס ורכבו רמה בים"), הם שוכחים, כמובן, את הטיעון המדעיסטי שלהם, שכל עניין יציאת מצרים לא היה ולא נברא, ושאין "הוכחות ארכיאולוגיות" לעשר המכות.

עלבון לאינטליגנציה ואשפה מוסרית, הם מאפייניה הרגילים של התעמולה הפייקית.

וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִנָּיו 

מצחיקים במיוחד הם חברי הכת האלילית הקטנה הזאת, כשהם מלינים על התנהגותו  המתנשאת של "העם הנבחר".

הם כלל אינם שמים לב, שבעשותם זאת, הם מתארים בדיוק את עצמם ואת התנהגותם. כת אתאיסטית-שמאלנית  מתבדלת, יהירה ומתנשאת,  שרואה בכל האחרים אספסוף נבער, בבונים, בורים וטיפשים.

וכך הם נמצאים מתאימים מאין כמותם  להגדרת אחד הבנים בהגדה של פסח:

רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר? "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?", לָכֶם – וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל, כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ: "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם"  לִי – וְלֹא לוֹ. אִילּוּ הָיָה שָׁם, לֹא הָיָה נִגְאָל.

למרבית האירוניה, אגב, יש להם אחים תאומים בחברה הישראלית, בכל הקשור להתבדלות ולהתנשאות המאפיינים את התנהגותו של הבן הרשע, ואלה הם החרדים שנואי נפשם.

אך לפחות על כך אני מודה לחברים הרבים שלי מהכת הנאורה בשדות הפייסבוק, שטרם נתקלתי  השנה בתלונה מרה על טעמן של המצות, או במתכון נפלא לפיתה במילוי שינקן כתחליף טכנולוגי מתקדם  למצה-בריי הפרימיטיבי.