טיפ/מטבח/ מה עושים בגבעולים הירוקים של השום

את ע. אתם כבר מכירים בעיקר מהסיפורים על דאדא (דוד רובין ז"ל) והוותיקים אולי זוכרים אותו מסקירות הכדורגל אשתקד. ע., כמו דאדא (וכמוני) הוא  (גם) טבח, אחד מהזנים האנושיים החביבים עלי, ולא במקרה, שהרי אדם קרוב אצל עצמו.

גבעולי שום במצב הגולמי

והנה, בפעם האחרונה שנמצאתי מול הטלוויזיה שלו,  כדי לראות כדורגל אירופאי ש"עידן" עדיין לא מספק,  למדתי ממנו על הדרך, בין גול של פ.ס.ז' לגול של בארסה, מה עושים בירוק של השום. עונת השום נמצאת עכשיו בעיצומה, ובשוק מוכרים אותו בשתי צורות עיקריות: עם הגבעולים הירוקים – או בלעדיהם. המחיר עם הגבעולים הוא בסביבות 6 ש"ח לקילו, ובלי הגבעולים – 12 ש"ח לקילו.

אז מה כדאי?

תסמכו על סוחרי השוק, שהם עושים את החשבון היטב. אין מצב שלקונה יהיה רווח מצד זה או אחר.

ובכל זאת יש שובר שוויון.

ואותו סיפק לי ע. :

שכן, מסתבר, יש מה לעשות בגבעולי השום הירוקים.

וכך עושים זאת:

גבעולי שום מקולפים מוכנים לשימוש

מקצצים את הגבעולים במרחק של כמה סנטימטרים מראש השום. מקלפים את העלים החיצוניים, את החלקים היבשים, המתייבשים והגסים והסיביים מדי.  פורסים בסכין חדה וזורקים בבלנדר. מכסים בשמן ובקצת מים עד שגובה הנוזלים יתנשא מעל לסכין ובוזקים קצת מלח. על זה מוסיפים מה שרוצים: עשבים (שמיר, פטרוזיליה, כוסברה, ריחן ועוד, ואפשר גם כובע הנזיר וחרדל מן הבר, המצויים עכשיו בשפע, אבל לא חובייזה, כי לחובייזה אין טעם משלה). ואפשר גם מה שעשיתי אני הפעם: שתי גמבות עסיסיות, ושני ענפים גדולים של סלרי אמריקאי, כולל העלים.

משחת גבעולי שום

טוחנים היטב עד למשחה, ומקבלים בסיס טעים להפליא, בעל טעם שום עדין (נוטה לטעם הבצל), היכול לשמש להכנת רטבים לסלטים, רטבים לבשר או לדגים או לתבשילי ירקות ולפסטות, וכמובן לשיפור טעמם של מרקים.