יהדות(?) חרדית: טפילות, גזענות, השתמטות, הפקרות, בורות וגזל

באופן טבעי אני מרגיש קרוב יותר לחרדים, מאשר לחילוניים. זה בגלל שאני  שותף להם בעניין עקרוני וחשוב לי ואף להם  – האמונה היהודית בבורא עולם.

יה אלוהים בלשוני, ובלשונם הקב"ה, אדוני, ה' אלוקים, יוד קה, וו-קה, השם,  ועוד שמות.

אך במקום שבו אנו נפגשים, אנו גם נפרדים. איפה שאנחנו מסכימים, אנו חלוקים.

אז לא, אני לא שונא אותם. אבל הבירורת שלהלן – מבחינתי כהודי מאמין – בלי חשבון.

כי החרדים, יותר ממה שהם מאמינים באל, הם מאמינים לרבניהם. הם  חסידים של רבנים( פה ושם מפוקפקים), נתינים של כתות, חברים במפלגות. הם יותר דתיים ממאמינים. ואני יהודי כללו בלתי מפלגתי. סתם אחד מאמין ביה אלוהים,  מבני ישראל החיים פה עכשיו בארץ-מולדת.

ודת מהי ?דת היא אידיאולוגיה. מבנה של טיעונים, לרוב שקריים ומופרכים, המשרתים מבנה חברתי-פוליטי קשוח ומרושע, של  מנהיגים ועדרים, נישאים מעם ופשוטי עם, רבנים וח"כים, גזברים, גבאים ובני רבנים ומשמשי רבנים, פוליטיקאים ועוזריהם, דוברים ועיתונאים, מוסדות וסיעות, כמו שיש בכל מפלגה ומפלגה, כולל החילוניות ביותר.

מה לזה ולאמונה באל לפי היהדות?

אם נכון מה שנאמר מפורש בפסוקים הראשונים שלאחר פרשת השבוע הזה ("כי תבוא") " כי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ."(דברים ל', א'), וזה, כשברור מה הוא  "הַדָּבָר" שיש לַעֲשֹׂתוֹ."(שהוא  הדרך הנכונה שילך בה המאמין) – מי באמת צריך את כל מערכת התיווך המסועפת והמסורבלת הזאת, שכל מטרתה, בפועל, היא    להרחיק את המאמין מן הַדָּבָר (הדבר הזה, הקרוב אליו מאוד,  שבפיו ובלבבו, באינסטינקט ובאינטואיציה, בחוש ובשכל, בדבר האל ובמצוותו). כי ככל שהוא מתרחק מליבו, מתחזק הצורך בתיווך, גוברת התלות בו, והנכונות לשלם תמורתו למתווכים, כמו בכל ענף כלכלי אחר (למשל, בסחר הירקות, זה מה שעושים ארגוני המגדלים, "תנובה", סוחרי השוק הסיטוני, המובילים, הרשתות וכו' – מרחיקים את הצרכן מהמלפפון שגידל החקלאי בשדהו,וככל שגדל המרחק מתרבים דמי התיווך והצרכן משלם יותר על המלפפון, שטריותו יורדת, והחקלאי מקבל פחות)

ריקודי קורונה חרדיים" "ונשמרתם לנפשותיכם?"

האידיאולוגיה של המבנה הסמכותי, הדכאני, הנצלני  הזה,מבטיחה את הזרימה של המשאבים והטובין, כמו בכל ארגון פוליטי או כלכלי כזה, מלמטה כלפי מעלה.

למעלה עשירים מופלגים, נוסעי לימוזינות ממוזגות, מקושטים בפרוות ממותן עד ראש, בעלי אחוזות וחצרות. למטה עניים מרודים, רועדים מקור בחורף ונמקים בחום הקיץ, שנדרשים לגמול למנהיגיהם-אדוניהם כחסידים מסורים וכקולות בקלפי, כמשלמי מסים וכקונים בחנויות.

האם זה מה שרוצה אלוהינו, שואל החסיד הקטן את עצמו ברגעים ובשעות (רבות) של התפכחות וספיקות, כשהאשה מתלוננת, וכשילדיו העצבניים מצטווחים בגלל הצפיפות, השיעמום והמחלות, כאשר  הרבנים המפוטמים ומלכחי הפינכה שלהם טובלים בעושר, בפרסום ובכבוד? האל הטוב רוצה שאנחנו נחיה ככה?- שואל החסיד המתפכח לרגע – והם לגמרי אחרת, כשהם מוכרים לנו בובע מעיישעס על עליונות הרוח על החומר? ולאן נעלם לפתע "אם אין קמח אין תורה"?

והגרוע מכל, כמובן – הפקרת החיים.

הרב חיים קנייבסקי: הבל הפה של דרדקי בית רבן 

איך ציוו עליהם חלק מרבניהם, בראשות הרב המנוח חיים (שם אירוני בהקשר הזה) קנייבסקי הליטאי, להמשיך ולשלוח את ילדיהם הרכים לחדרים הצפופים, את נעריהם לבתי הספר ואת בחוריהם לישיבות ולכוללים. איך לא עצרו הרבנים והח"כים תפילות המוניות, מסיבות המוניות וריקודים המוניים בחגיגות ובעדלאידע? איך קבעו ש"הבל הפה" של  "דרדקי בית רבן", חשוב יותר מעצם החיים?

גם אחרי המגפה איך התמוטטו יציעים בכנסים מכובד היושבים עליהם . איך נחנקו למוות עשרות ב"הילולה" (אוי להילולה כזאת) של ל"ג בעומר במירון, ואין פוצה פה ומצפצף?

זו יהדות? רשלנות פושעת? הפקרת חיים? צייתנות עדרית מטומטמת להוראות ולפסקי הלכה של רבנים מורמים מעם? הליכה של צאן קודשים אל מותו בעקבות פוליטיקאים סוג ב' ומטה, כמה מהם גם לקוחות סדרתיים של מערכות החוק.

וזה אולי הגרוע מכל – שהם מוציאים שם רע ליהדות, לאמונה התמימה באל עליון, בורא שמיים וארץ, זן ומפרנס לכל. שהרי בני עמם היהודים, הרבים מהם, היושבים עימם פה, שהם מי שזנים ומפרנסים באמת את עדות החרדים וכתותיהם, מתבוננים ומאבחנים:

"לילה של ניצחן ענק!"מועד ג'

יהודי אם כך, הוא סוג של פרזיט, יצור טפילי החי על עבודת אחרים, שהפוליטיאים שלו, בנכלוליהם, סוחטים למענו את הקופה הציבורית; שבעוד בני החילוניים נקראים לשרות צבאי רב שנים, ולעתים קשה ממאוד ומסכן חיים, נהרגים להם בנחת בני החרדים "באוהלה של תורה"(חה-חה); מה, הם באמת סבורים, שמישהו מאמין לבלבולי הביצים הטיפשיים והשקופים שלהם?

ועכשיו גם סגרו מנהיגיהם עיסקה רקובה אופיינית עם "טורף השרצים". זה, שבזכותו הצליחה להם הילולת המוות במירון בל"ג בעומר. ועכשיו הוא מבטיח לשלם להם עוד ל"מערכת החינוך", ובתנאי שיסכימו  להשאיר את ילדיהם בבורותם האומללה, שלא ילמדו עוד שפה, שהיא עוד עולם ומלואו, ושהמחשב עדיין ייראה בעניהם כמכונת שטן, ושימשיכו לסמוך על מי שעושים תורתם קרדום לחפור בו, ומשיגים למענם "תוספת בורות" נדיבה.

נוער חרדי: שיא המסירות והאומץ

ומה עם אפליית  הנשים שלהם ודיכויין? היחס לאשה כלאדם סוג ב'-ג'? גם פה התרוץ השקרי שלהם, ש"כבוד בת מלך פנימה", ממש לא תופס.

ראשית, מה חטאו בני המלך, הזכרים החרדיים, ש"נאלצים", נעבעך, להחצין את כבודם? ומה בדיוק קרה, שאף נראה, שהאחים והבעלים של "כבודן פנימה" עושים את זה בחוץ בעונג רב ביותר?

ושנית, יותר ויותר נשים חרדיות אמיצות מואסות בהשפלות, באפליה  ובהעלמתן מפני השטח הציבורי, ותובעות את זכויותיהן ואת שוויונן, בדרך העושה לצחוק ולקלס את חירטוטי  ה"פנימה" של הרבנים הגזעניים והבעלים המחצינים.

ואם כבר מדברים על גזענות, חלק גדול מהחילוניים מתייחס בחשש ובדאגה מוצדקים בהחלט לנטיה ימינה ופאשיסטה של צעירי החרדים. לשנאת ערבים וכל סוג של זרים, להערצה פתטית ל"טורף השרצים" הנאשם בשחיתות, העומד בראש הימין, ולנכונות הזאת של ראשי החרדים להרכין ראש בפני המלקק למיליארדרים ולשחיתות הרבה במעלה הצמרת, שיש לה ממי לקחת דוגמא.

מה לזה וליהדות?

ואם כבר הגענו עד הנה, לפנינו גם הפנים המכוערות של יהדות השרירים הימנית, הביריונות האלימה והאכזרית של "הקוזקים של הקב"ה", "נערי הגבעות" של יהודה והשומרון, על מנהיגיהם הפוליטיים כסמוטריץ, בן גביר ושות', שגם היא נותנת שפע של תחמושת רעילה לשונאי היהדות, העם והאמונה,מסוג אלה המככבים ב"הארץ" והאווטארים האנטישמיים שלהם בתקשורת האלקטרונית, אלה שחזקים בדיקלום פסוקים מבודדים מהמקרא, שמשמשים להצדקת שנאתם הגזענית.

אך מה העניין עם בני הדוסים האלה? ילדיהם ונעריהם לא מגיעים בחדרים שלהם, בבתי הספר שלהם, בישיבות ובכוללים וב"מכינות" שלהם לישעיהו פרק א':

"חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח נִלְאֵיתִי נְשֹׂא וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם גַּם כִּי-תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ  יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ… לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמוֹץ שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה.  לְכוּ-נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְהוָה אִם-יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם-יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ… 
 אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים. כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם.  שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא-יָבוֹא אֲלֵיהֶם."

ומה קרה ליחס לגר היושב עימנו? 36 פעמים, מציינים חז"ל, מאזכר המקרא את היחס הנאות שזכאי לו הגר היושב עימנו בארצנו. יותר מכל מצווה אחרת, מהמצווה לשמור על השבת ועד מצוות המילה. האיסור לקפח את שכר הגֵר או לרמות אותו; חובת מתן מנוחה בשבת לגר,ושיתופו  בשמחת החגים היהודיים  והבטחת משפט צדק לגר."וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶש הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות כג 9).

כן, נראה שגם 36 האיזכורים האלה חמקו מעיני המלמדים והתלמידים בחדרי הדוסים, בבתי הספר שלהם, בישיבות, ובכוללים וב"מכינות".

אך מה לכל הטפילות והניצול, הבורות המטפחת, הפחדנות, ההשתמטות  והגזענות, מה להתעלמות מאי צדק ולהטיית ממשפט —

— מה לכל אלה וליהדות?מה לכל אלה ולחיינו פה ועכשיו, ככתוב באותו ספר דברים פרק ל', פסוק ו'

"וּמָל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-לְבָבְךָ, וְאֶת-לְבַב זַרְעֶךָ:  לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ–לְמַעַן חַיֶּיךָ. "

יותר ברור מזה?

 

.