טיפ: תבלינים, רק על המשקל ורק במקרר

מדי פעם, כשאני נקלע למטבחים בבתי חברים, אני יוצא מזועזע במיוחד ממצב התבלינים. כמעט בכל הבתים אני מוצא את שפופרות הפלסטיק המטופשות ההן, הדקות והמאורכות,  שמוכרים במרכולים, או את שקיות הניילון הקטנות שאינן טובות בהרבה מן השפופרות. לעתים התבלינים מוצגים לראווה על מדף המיוחד לדבר, בקרבת מקום השימוש. לא פעם מתוח אותו מדף גם מעל הכיריים. אצל אחרים נמצאים התבלינים באחד מארונות המטבח הסגורים והחמים. כאשר יוצא לי, מדי פעם, לבדוק את מצבן בפועל של אבקות התבלין המצויות במטבחים האלה, איני מופתע לגלות בתוך כלי הקיבול האלה גושים נוקשים ומיובשים, או אבקות שחלקן כבר התגבש והתייבש. לעתים (במיוחד בפפריקה מתוקה) אפשר למצוא תולעים. ובהרבה מאוד מקרים, גם כשלכאורה לא קרה לתבלינים שום דבר ניכר לעין, יגלו כל ריחרוח קל או טעימה מהירה, שהתבלינים האמורים כבר איבדו מזמן את עיקר טעמם, אם לא את כולו.

לא פלא.

נא לזכור: תבלינים אינם אלא מיני ירק או פרי, גזעים, זרעים עלים או שורשים טחונים. כלומר: צמחים.

וצמחי מאכל, בלי קשר למצב הצבירה שלהם או ליעודם, בתנאי שהגיעו לבשלות, יש לשמר בקירור. אחרת הם פשוט מתקלקלים.

מי שמחזיק את צמחי המאכל שלו במקומות חמים – מעל לכיריים או בארונות המטבח הסגורים, פשוט דן אותם למוות מוקדם.

ובוודאי שזה המצב כאשר מדובר בתבלינים, שלעתים קרובות השימוש בהם אינו מרובה, והם אמורים להשמר לזמן רב.

לעניין אחרון זה קשורה גם צורת האחזקה ולא רק המיקום והטמפרטורה. ואני מדבר על שפופרות הפלסטיק ועל שקיות הניילון. החומרים האלה עשויים מחומרי-לוואי של תעשיית הנפט. הם כלל לא מתאימים להחזקת מזון לטווחים ארוכים, בוודאי לא מחוץ למקרר, ובטח לא במקומות חמים. הפלסטיק והניילון פולטים בתנאים האלה גזים רעילים (נסו לשרוף חתיכת  פלסטיק או שקית ניילון והריח שתקבלו יבהיר את התמונה).

שלא לדבר על המחירים.

על כל התבלינים שאתם קונים בשפופרות ובשקיות במרכולים אתם משלמים מאות או אלפי אחוזים יותר מאשר בחנויות התבלינים ובשוק.

ולא פחות חשוב מזה, טריותם מוטלת בספק.

רק כדי שתקבלו מושג: רוב התבלינים שבהם משתמשים בבישול הרגיל או באפייה בבית נמכרים בחנויות התבלינים ובשווקים במחירים שבין חמישה-שישה שקלים ל-100 גרם עד 10 שקלים ל-100 גרם, ורק מעטים מהתבלינים מגיעים למחירים גבוהים מאלה. על כל התבלינים במרכולים אתם משלמים פי כמה וכמה.

אז איך קונים תבלינים ואיך שומרים אותם: קונים כמויות של 50 עד 100 גרם בחנויות או בשוק, ומאחסנים אך ורק בצנצנות זכוכית קטנות (של דבש, ריבות, נס קפה או אפילו גרבר ודומות להן) בעלות סגירה טובה (כדי למנוע חדירת לחות). הכי טוב  להחזיקן במדפים שמצויים בדלת המקרר.

הנה רשימה בסיסית קצרה של תבלינים שכדאי להחזיק בכל בית.

לבישולים: כמון (טוב גם לאפיית לחמים), כוסברה (זרעים טחונים), פלפל חריף (שחור, לבן או אדום) פפריקה מתוקה (אסור להחזיק פפריקה מתוקה מחוץ למקרר), זנגוויל (ג'ינג'ר), כורכום, פלפל אנגלי (שלם), עלי דפנה (לחמוצים), סומק (לדגים ולעוף), אורגנו (רטבים לפסטה).

למתוקים: קינמון, הל, מוסקט (רצוי להשתמש בפרי הנוקשה שממנו מגרדים בשעת הצורך), ציפורן.

בסך הכל, ב-10 עד 15 צנצנות, אתם מסודרים.

ואם כבדה עליכם ההתנהלות הזאת לחנויות ולשווקים, לפחות עשו לעצמכם טובה  גדולה במיידי, והעבירו את כל הכבודה למקרר.