טיפים: לחם, אבוקדו, ביצים, תה ונמלים

תזכורת לכמה טיפים, רוצים עוד, יש בקטגוריה "טיפ" מתחת לכותרת הבלוג.

היזהרו מלחם מקומח

————————-

המון מי לא נתקל בחנויות ואפילו המפונפנות ביותר, בלחם שקרומו מקומח יפה. סגנון כפרי, אלק.
ובכן, היזהרו לכם מהיעני כפרי הזה. לעתים קרובות מאוד (מדי), טובלים האופים את הלחם בקמח כדי להחביא מתחת לשטיח הלבנבן בעייה קשה: קרום חרוך עד שרוף, שחור במקור.
רק זאת לדעת, שביס בקרום מפוחם שכזה, מבחינת הקיבה האנושית, כמוהו כעישון של כמה עשרות סיגריות, ואף אחד בדעה צלולה לא צריך אצלו בבטן ביס כזה.
הסיבה לכך שהאופים מגיעים לתוצאה המביכה הזאת – קרום מפוחם, מקורה בניסיונות לחסוך בזמן ובמקום. שאינם מוציאים זה את זה.
אז מה עושים כשנתקלים בלחם כזה מאוחר מדי, כשהוא כבר בבית? לוקחים סכין חדה, אפשר משורית, ומסירים בזהירות (על האצבעות) את הפחם בצורת קרום. בשום אופן לא לאכול, גם אם זה נראה או זכור כטעים. מדובר ברעל מסוכן.

איך בודקים טריות של ביצים

———————————-

בתחילת המילניום התגוררתי בשכונת שפירא בתל אביב, ברחוב "בעל העקידה" (על שמו של מחבר הספר הנושא את השם הזה, ר' יצחק עראמה, מחשובי הפילוסופים של יהדות ספרד). ברחוב הניצב הסמוך לביתי, רחוב רלב"ג (ר' לוי בן גרשום, גם הוא מאותו ז'אנר) היתה המכולת של בתיה. גברת שידעה כל מה שקורה בשכונה. בוקר שישי אחד הגעתי לבתיה כדי  לקנות חלה לשבת, ותוך כדי המתנה, צפיתי במחזה מוזר. גבר אחד מזדקן, רוסי על פי לבושו (כובע מצחיה שחור, דומה לכובע קצינים של פעם), ניצב ליד תבניות הביצים הגדולות (30 ביצים האחת), שולה מהתבנית בכל פעם ביצה אחרת, מנענע אותה בעוז ליד אוזנו, ומחזיר לתבנית – או מניח בתבנית קטנה שלצידה. כשהגיע תורי, שאלתי את בתיה לפשר המחזה, והיא הואילה להסביר לי:

ככה הוא בודק אם הביצים טריות.

ואמנם, כשחזרתי הביתה בדקתי ומצאתי את ההיגיון שבתופעה. תוכן הביצה, כידוע, עטוף בקרום דקיק, הדבוק מצידו לקליפת הביצה. והנה, כשהביצה מתיישנת, נפרד הקרום מקליפת הביצה, וכאשר מנענעים את הביצה ליד האוזן ניתן לשמוע קול שקשוק קל, המעיד על כך שהביצה מתנועעת בחופשיות בתוך קליפתה וטריותה מוטלת בספק. נסו והיווכחו.

חליטה אולטימטיבית

————————-

הבדואים ידועים בחוגים מסויימים כמומחים בהכנת קפה. אבל גם תה. והם מחשיבים את הזוטא הלבנה

זוטא לבנה: עשב התה של הבדואים

זוטא לבנה: עשב התה של הבדואים

עד כדי כך, שהן קוראים לצמח הזה עִשְבִֵֵּת אלשָּאי, שזה  "עשב התה" אפשר  להשיג טרי בשווקים, לגדלבעציצים או באדמה, או לקנות מיובש בחנויות תבלינים. מה שעוד צריך בשביל החליטה הטעימה ביותר שאני מכיר, הזה רק עוד קצת מרווה, שגם אותה לא בעייה למצוא. מרתיחים מים, משתמשים בקצת עלים על הגבעולים או בלעדיהם(קצת, כי הטעמים מאוד חזקים), מניחים ל-5 עד 10 דקות, מסנניים, ממתיקים אם רוצים, והרי לנו תה הצמחים הכי טעים שיש.

 

פלפל  חריף נגד נמלים

—————————

העונה החמה מתקרבת, ועימה, המתינו ותראו, טורי הנמלים על השיש במטבח. הפאשלה הנוראה ביותר שקרתה לי מאז שהתחלתי לכתוב טיפים, היתה, כשנחפזתי פעם להמליץ על זריית מלח מטבח פשוט בתור תרופה לא קטלנית  נגד נמלים, בתום ניבוי קצר מדי. (הניסוי  היה קצר מדי). אך הכישלון עם המלח לא ריפה את ידי. ניסיתי פלפל חריף, וגם הדשחור והלבן עובדיםן יופיהקטנות העמלניות נעלמות במהירות הבזיקה, וכנראה שהחוויה כה קשה, שהיא נשארת להן בשיכרון, והן לא מממהרות לחזור. ואם כן – בוזרקים רצת על דרכו של הטור, והנמלים מסתלקות כנשוכות נחש.הרבה יותר בריא וטוב מגזי העצבים  שבקוטלי החרקים למיניהם, שיש בהם אותו חומר שבו השתמש אסאד ג'וניור כדי לקטול אכזריות את אזרחיו.מעכיוון שהפלפל הטחון מתמוססיפה במים, אפשק גם לתיז מי פלפל על משטחים אנכיים.

 

איך מקלפים אבוקדו בקלות

———————————

השיטה עובדת בקלות עם האבוקדו בעל הקליפה הנוקשה, אבל בקצת זהירות והקפדה על הפרטים, השיטה מאפשרת טיפול גם באבוקדו דק הדליפה.

אבוקדו: חוצים ושולפים את הפרי כמו עם שופל של טרקטור

וה מה שעושים: חוצים את הפרי לאורך ומפרידים בין החצאים.  משכיבים מחצית אחת על גבה הקליפתי. מצטיידים בכף אוטו בכפית, דוחסים אותה בין הפרי והקליפה, וכמו בשופל של טרקטור שולפים את הפרי  מתוך הקליפה. זה בנאה לי כה פשוט ובסיסי, שלפני שפרסמתי את הטיפ הזה בפעם הראשונה, חיפשתי בגוגל, אולי כבר עלו  על זה ולפני אני יכול להסתפק בלירק. אז חיפשתי מצאתי שיטה אחרת, גם היא טובה מסתם קילוף, ואני מביא לכם את הלינק. החליטו בעצמכם. אם לא  מחסלים את כל האבוקדו בארוחה, הנה הדרך לשמר במקרר את המחצית הנותרת לשימוש  מחר. שומרים על הקליפה של המחצית שרוקנה, ומשאירים במקומו את הגלעין. מצמידים את הצד הפנימי של הקליפה לבשר הפרי שנשאר עוטפים הכל היטב בניילון או בנייר כדי למנוע ככל האפשר חדירת אוויר, גומיה מהדקת להבטחת האריזה, ומניחים במקרר לשימוש נוסף.