המשפטנית דינה זילבר: (בית) ספר לעקיפת הדמוקרטיה, שטיפת מוח והטעיית הציבור

מצאתי בפיד שלי  את הפוסט שפרסם חברי מהפייסבוק (ולשעבר גם ממחנה של"י), מיכה מימון, בזו הלשון:

"דינה זילבר בספרה: המגמה היא העתקת מרכז הכח השלטוני ויכולת ההכרעה המעשית בשאלות של מדיניות מהדרג הפוליטי הנבחר לדרג הפקידותי הממונה"

פוסט שגיליתי בפייסבוק: קצה הקרחון

נראה לי ממש לא אמין. נראה לי כתעמולת זוועה נגד המשפטנית המסורה הזאת, המשנה ליועץ המשפטי שלנו.

שוב הימין הקיצוני מלכלך על השמאל בפייק-ניוז.

אבל את מימון טרם תפסתי בשקר, אז בכל זאת החלטתי לבדוק. הקשתי את המשפט הזה בגוגל, ומה גיליתי? כתבה של יהודה יפרח מסוף יוני השנה, ב"מקור ראשון", שממנה התברר לי –

שזה רק קצה הקרחון.

גיליתי שהגב' זילבר, ברוב כנותה, או איוולתה, או שניהם, פשוט חשפה את קלפיה בספר שכתבה. ספר ושמו:

"הבירוקרטיה כפוליטיקה".

אז קבלו כמה ציטוטים מהספר:

"טענתי היא כי במדינה המנהלית חשיבותו של המנהל הציבורי ראשונה במעלה.

לפיכך חשוב שהדרג הפקידותי יכיר בכוחו לעצב מדיניות בנושאים קרדינליים.

המגמה החשובה היא העתקת מרכז הכוח השלטוני ויכולת ההכרעה המעשית בשאלות של מדיניות, מהדרג הפוליטי הנבחר לדרג הפקידותי הממונה.

תהליכים אלו מתרחשים במסווה של ניטרליות ושל מומחיות אובייקטיבית, תוך עקיפת ההליך הדמוקרטי וסיכונו (מאיפה צץ "וסיכונו" כאן, כשברור מכל הכתוב בקטע שהיא ממליצה על הפרקטיקה הזאת? הכנה מרושלת לאליבי?) מבלי ליתן דין וחשבון לציבור הרחב שגורלו נקבע בדרג הפקידותי".

משנה ליוהמ"ש דינה זילבר: אינדוקטרינציה

והנה עוד ציטוט מהספר:

"המומחים (שהם המשפטנים בשירות הציבורי) מהווים קהילה סגורה, בעלת שפה מקצועית המוכרת רק לבעלי המקצוע.

כמו בוגרים של כת סודית, שההשתייכות לשורותיה כרוכה במסלול של הכשרה קפדנית.

מסלול זה כולל הכשרה ספציפית, עמידה במבחנים מסוימים עם אינדוקטרינציה שוטפת בלתי מודעת (שזה בעברית פשוטה שטיפת מוח), בדרך אל ההכרה המיוחלת להיחשב כמומחה.

עיצוב המומחים בהתאם לאתגר הרצוי נעשה באופנים מסוימים, הכוללים עיצוב שפה מיוחדת ורכישת קודים המובנים רק לחברי הקבוצה, ולפעמים גם אופנים של דיבור ולבוש."

וכן:

"התחום המשפטי הוא דוגמה לתחום בו שולטת שפה משלו, ההופכת נפוצה ומובנת יותר בחברה הממושפטת שלנו.

השיח השורר בו הוא שיח פנימי של מומחיות.

מונחים כמו סבירות ומידתיות הם חלק משיח פנימי של גילדה מקצועית.

לאדם מן היישוב שאינו בעל השכלה משפטית אין אפשרות אמיתית לפצחו.

באופן הזה מתאפשר המשכה של שליטת המומחים המרכזיים באופן קבלת ההחלטות.

קבוצות אינטרס אחרות, הנעדרות את הכרת הקודים הנדרשים, אינן יכולות אפילו להתחרות בתנאים שווים על אפשרות עיצוב המדיניות".

את הפרקים 1-3 בספר של זילבר אפשר למצוא כאן בגרסת PDF

לסיכום:  המשפטנית זילבר מספרת לנו איך הם עושים את זה בגילדה המשפטית:

איך שוטפים את מוחו של מי שמתקבל אצלם לעבודה, כדי שיתאים לשטאנץ.

איך מעוותים את רצון הבוחר על ידי העמדת פנים של נייטרליות מקצועית.

איך עוקפים את המנגנון הדמוקרטי (בשעה שמעמידים פנים, שמדובר ב"שומרי הסף" של הדמוקרטיה).

איך מבלבלים את מוחו של הציבור על ידי שימוש בז'רגון מטעה (בשעה שמעמידים פנים, שיש פה "עניינים מקצועיים").

איך נוטלים מן הציבור (שזילבר מתיימרת לדבר בשמו!) את היכולת להתגונן מפני התעלולים והתרגילים האלה.

וכל זה –

בהודאת בעלת הדבר עצמה, פקידה בכירה בשרות הציבורי.

הודאה כתובה עלי ספר.

הודאה שניתנה מרצון, שהיא, כידוע,  "מלכת הראיות" בתחום המשפט.

*****

שנא יהיה ברור. אין לי שום  העדפה לשיטת מנוי היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה, מיסודה של שרת המשפטים איילת שקד. יועצים משפטיים שנאמנותם המוחלטת נתונה לשר הממונה עליהם, סביר שמקצועיותם עלולה להיפגע.

אבל כל אחד חייב להשיב ביושר לפחות לעצמו: האם עדיפים יועצים משפטיים שעברו "אינדוקטרינציה" באיזו "כת סודית" של פקידים, המעמידים פני "שומרי סף", ועניינם  לעקוף את הדמוקרטיה ולהשליט את סדר-היום הפוליטי של הדרג "המקצועי"?