דילוג לתוכן

עמוס עוז הקדוש ומלחמתו במפלצת הניאו-נאצית

מאי 11, 2014

קראתי שהסופר עמוס עוז אמר באיזו קבלת שבת תל אביבית, שהחולירות הקרויות תג מחיר ונוער הגבעות, ראויים להיקרא בשם מפלצת ניאו נאצית, או ניאו-נאצים עבריים, וזה כי "אין דבר שעושים הניאו נאצים, ואין הניאו-נאציים העבריים דנן עושים."

קנה מידה ושיטת השוואה שעלולים להביא אותנו רחוק מאוד, בכל מיני מיקרים, אבל לעצם העניין, במקרה הזה, מוטעים לחלוטין.

*****

איך שקראתי את הדברים, מיד נזכרתי בשיחה הזויה שנערכה ממש לא מזמן אצלי בבית לפני שבועות אחדים. אני לא זוכר איך בדיוק הגענו לנושא (אם כי יש לי השערות) אבל איכשהו הוזכר שמו של הח"כ משה פייגלין, ו-א. אמר שפייגלין הוא נאצי.
היה ברור שהוא מדבר ברצינות גמורה, כי היו לו נימוקים.
ומה עם נתניהו? שאל מישהו.
-נאצי! הודיע א. אחרי הרהור קצר.
ובוגי? שאל מישהו אחר.
-נאצי! הכריז א..
לפיד? שאלה נ..
-נאצי! הודיע א..
אז מה תגיד על אסאד? שאל ז..
-נאצי! הכריז א..
-פוטין? שאל א. אחר..
-נאצי! אמר א..
-ואובמה? שאלתי אני, בתקווה להציל בכל זאת מישהו מעמוד התליה.
-בטח נאצי! אמר א. בביטחון גמור.

למרות רצינות הנושא, פרצנו כולנו, כולל א., אגב, בצחוק גדול ומשחרר.

****

אז ברור שכאשר נודע לי על אבחנתו החדשה של עוז, צחקתי.

צחוק קטן ומשחרר.

אין לי ספקות בגדולתו של הסופר עמוס עוז. עמדתי עליה לפני עשרות בשנים, אחרי שקראתי את ספרו הראשון "ארצות התן". שום דבר שכתב עוז מאז – בתחום הספרות היפה – טרם עמעם בעיני את זוהרו של אותו רושם ראשון וחזק.

אבל בתחומים הלא-ספרותיים, זה די ברור, משמש עמוס עוז כעין ליבוביץ לחילוניים האמידים של האינטליגנציה הבורגנית. אורים ותומים של "השבט הלבן". מהגורואים הנחשבים של "השמאל הציוני". בשורה הראשונה של "אנשי הרוח".
ובקיצור, עוד אחד הכוהנים הגדולים של כנסיית הסכל שלנו.

הסופר עמוס עוז: ריאליזם פנטסטי (תצלום מהוויקיפדיה)

הסופר עמוס עוז: ריאליזם פנטסטי (תצלום מהוויקיפדיה)

והנה, בתור שכזה, לא מצטיין עמוס עוז בתפקיד יותר מחבריו למסדר הניצבים סביב המזבח. דהיינו, גם אצלו השימוש במילים, אפעס, לא ממש אחראי. עד כדי כך שניתן לומר ששום דבר מהיסודות הפנטסטיים והפלגות הדמיון המציינים את כתיבתו הספרותית, אינו הולך לאיבוד כשהוא והמילים עוברים ביעף לכיוון הטקסטים הפוליטיים.

וחייבים להודות שיש כאן בעייתיות מסויימת, כי נהוג לצפות שהקשרים בין מילים ועובדות יהיו הדוקים יותר בתחום הפוליטי מאשר בתחום הספרותי (מחוץ לחוגים של הפוסטים למיניהם, שאצלם הכל הוא בחזקת "נראטיב" והאמת היא "מחמאה שאדם נותן לאמונותיו").

*****

קבלו סקירה קצרצרה ושטחית, פרי ריפרוף בויקיפדיות, על ההבדלים בין הניאו נאצים בעולם ובין ה"מפלצת" המקומית שברא עוז בהבל פיו הגדול:

"המסדר", ארגון ניאו נאצי אמריקאי, רצח את אלן ברג, שדרן רדיו יהודי (עשו על זה סרט). "האחווה הארית", ארגון ניאו נאצי הפעיל בעיקר בבתי כלא אמריקאים, מונה אמנם רק פרומיל אחד מאוכלוסיית האסירים, אך אחראי ל-20% ממקרי הרצח בבתי הסוהר שם. הארגון עוסק גם בסחר בסמים, בסחיטה ובאלימות מינית.יש לו קשרים עם המאפיה והוא מבצע גם התנקשויות בתשלום. "המעגל הארי", עוד ארגון ניאו נאצי חיסל 2 שוטרים בלואיזיאנה ועוסק גם בהברחת אמפטאמינים. בגרמניה התפרסם ב-2001 מחקר ממשלתי שמצא כי ארגונים ניאו נאציים במדינה ביצעו בשנת 2000 15,951 עבירות, כולל מעשי רצח. המפלגה הניאו נאצית הרוסית הציגה לא מזמן סרטון וידיאו-סנאף, שבו הוצגה עריפת ראשים אותנטית שנעשתה בשני מהגרים. אפילו במונגוליה יש מפלגה ניאו נאצית, והיא רוצחת באופן קבוע מונגולים שהם פרו-סינים.

ואילו אצלנו טרם שפכה "המפלצת הניאו-נאצית" את דמו של איש. אמנם יש סברה שאנשיה ניסו לשרוף בית ערבי על יושביו, אך הדברים הם בחזקת השערה, ובכל מקרה איש לא נפגע.

וצריך להודות שיש הבדל גדול מאוד – מאוד מאוד אפילו – בין ארגונים רצחניים, וביןארגון שלפחות בינתיים אינו כזה.

מי שאינו מבין את ההבדל הזה, הוא סוג מצוי של חנטריש-לקרדה.

אז נראה לי די ברור שכאשר עורך הסופר עמוס עוז השוואות פוליטיות, הוא נוקט בשיטות הלקוחות מתחום הספרות הפנטסטית. בקיצור – סתם מחנטרש במקרה הטוב, או פשוט משקר במקרה הטוב קצת פחות.

*****

ברור שהדיבור הזה של עוז הוא חסר כל ערך כשמדובר בדעת הקהל הישראלית. בערך 95% מקוראי העיתונות וצרכני התקשורת המקומיים שיש להם עניין כלשהו בנושאים פוליטיים מתייחסים לדבריו של הסופר הדגול כערכם: קשקוש גמור בקומקום. ברור שמבחינתם הוא רק מזיק לעצמו ולאגף הפוליטי שאליו הוא משתייך בבלה-בלה חסר השחר הזה.
באשר ל-5% האחרים, חלק גדול מהם שמאל מזוייף, אלה אינם זקוקים לעמוס עוז לצורך ההשוואות שהם עורכים כבר מזמן בין ישראל ובין מה שקורה בתוכה וביחסיה עם הפלשתיניים, ובין כל מיני משטרים אפלים בהיסטוריה.
גם הם, כמובן, לא מאמינים למילה אחת מהדברים שהם אומרים. כבר הזכרתי שבעוד הם מדברים על ישראל כמדינת אפרטהייד הם עושים כל מה שביכולתם כדי להותיר בגיהנום הגזעני הזה את אורחינו האפריקאים הבלתי קרואים. ובעוד הם צורחים ככרוכיות "נאצים"! "נאצים"! כלפי חיילי צה"ל או המדינה בכלל, הם מתנגדים בכל מאודם, למשל, להפריד בין הדיקטטורה הנאצו-פאשיסטית דנן ובין אזרחיה הערביים המתגוררים במשולש שבשרון, לפי הצעת שר החוץ אביגדור ליברמן.
שלא לדבר על שלוות הנפש המוזרה שלהם, כשהם ממשיכים להתגורר פה ואפילו אינם מהססים להודיע ברבים את דיעותיהם כלפי המשטר הרצחני הזה שלנו על פי "דעתם".
כך שאין להתייחס אליהם ואל "דיעותיהם" ביותר רצינות מכפי שמתייחסים לעוז ולהברקותיו הספרותיות בתחום הפוליטי.

*****

אז מדוע ולמה, ישאל השואל, משתמשים אנשי כנסיית הסכל ועימם עוז במילים הללו?
התשובה ידועה לכל וברורה מאוד.
הסוכנים הזרים שביניהם – מקנת כספם של מיליארדרים זרים, מעצמות זרות, ארגוני שו-שו וארגונים כנסייתיים, הם משרתים במודע ובמתכוון את התעמולה האנטישמית האנטי ישראלית.

ואילו האידיוטים השימושיים שלהם עושים זאת בחינם מתוך איזה דימוי עצמי מסולף לגמרי של עצמם בתור אנשים מוסריים.

*****

באשר לסופר עוז עצמו, הוא כבר מזה שנתיים לפחות משחק אותה אידיוט שימושי של הקרן החדשה לישראל. זו הקרן שמנכ"לה דניאל סוקאץ' הרי הודיע ברבים שאינה אלא זרוע ביצועית בישראל של קרן אחרת – קרן פורד האנטישמית.

הסופר עוז צורף לפני כשנתיים למועצה הציבורית של הקרן החדשה לישראל. בסמוך לכך הוא קיבל בלונדון פרס בסך 2,500 ליש"ט על פועלו, וברוחב לב הוא תרם את הסכום הזה לארגון אחר הזוכה בתמיכה רחבה של אותה קרן – "שוברים שתיקה". עוד אחד מארגוני הסוכנים הזרים שלנו, שחוץ מהקרן החדשה לישראל מממנים אותו גם האיחוד האירופי, ממשלות בריטניה, ספרד והולנד, ארגון נוצרי בשם "כריסצ'יאן אייד" וכמובן ספסר המט"ח ג'ורג' סורוס.

בקיצור: שטינקרים בשירות ה-BDS.

וזה, למרבית הצער, גם מה שעושה הסופר עמוס עוז מעצמו כשהוא מחנטרש בכיוון הנאצי. עושה את עבודת האדונים מקרן פורד. אלה שמאז ועידת דרבן עושים כל מה שהם יכולים למען הטלת חרם על ישראל. פעם בתואנה של "אפרטהייד" ופעם בתואנה של "נאצים" ועכשיו, בחסות סופר הפנטזיה עוז, גם בתואנה של "ניאו-נאצים".

******

ונא שלא ישתמע מכל זה, שיש לי משהו לומר לטובת החולירות הגזעניות, מחרחרי המלחמה, מלבי השנאה, ציירי הגרפיטי המחליא, משחיתי המסגדים וכן הלאה, הקרויים בלשון חלקלקות (ובכך אני מסכים עם עוז) "תג מחיר".

הם אינם טובים בעיני בכהוא זה ממחרחרי המלחמה וזורעי השנאה מן השמאל המזוייף. נניח טיפוסים מסוגם של הפרופסור זאב שטרנהל שהמליץ לפלשתינים עוד באינתיפאדה השניה לרצוח מתנחלים, או סופרת "הארץ" עמירה הס שהמליצה לידידיה הערבים ממש לא מזמן לפצח באבנים ראשי יהודים ולצלם בשעת מעשה.

אבל "תג מחיר" הם לא ניאו-נאצים. הם סתם פרובוקטורים גזעניים.

וגם הס ודומיה מן השמאל המזוייף אינם ניאו-נאצים. הם סתם פרובוקטורים אנטישמים.

ולא כל אנטישמי הוא ניאו-נאצי.

******

אגב, חבל לי בכנות על המקרה הזה של עוז, כי שמעתי אותו זה עתה מתראיין בתוכנית של רזי ברקאי בגל"צ, כשהוא אומר את האמת, ומסביר שהשלום בינינו ובין הפלשתינים הוא בהישג יד, ורק ההנהגות הפוליטיות של שני העמים הן פחדניות וחסרות אחריות, והשלום נמנע מאיתנו בגלל התנהגותן. אני מסכים כמובן לכל מילה.

17 תגובות
  1. האנרכיטקט permalink

    עמוס עוז אננו שמאל, לבטח לא "גורו לבן של השמאל הציוני".
    ראו נא, הציונות החלה כסוציאליזם לאומי אמיתי. אלא שהיא רחקה ממנו עד לימיהם של ז'בוטינסקי שהיכה בה מהימין הלאומני הקפיטליסטי ובן גוריון שהיכה בה מ"השמאל" המזויף הלאומני, את מכותיהם הניצחות, שגרמו לדעיכתה המוחלטת אם לא למותה.
    חשוב להבין: העיוות הלאומני שלתוכו נסחפה הציונות המדינית והמעשית החל למעשה מהקונגרס השלישי, למרות שבשביעי, עם זניחת רעיון אוגנדה (שנשען בין השאר על הכרתו של הרצל בקיומה של הבעיה הלאומנית יהודית שלא תאפשר לערביי ארץ ישראל להשתלב בחזון הציוני ועקב כך לא תזכה לאשור ראשי האומות. משום שהללו יצפו ללא קושי, עימותים בין הישות היהודית הלאומנית לעולם הפן ערבי…ומי צריך חור כזה בראש?), ניתנה הגושפנקה המלאה לניתוק הסוציאליזם הערבי מהמפה הציונית הסוציאליסטית (הראשון שניתק את הציונות מהסוציאליזם הלכה למעשה, היה זבוטינסקי, אך זה ענין אחר).
    כלומר השמאל הציוני, אננו ציוני, משום שאננו שמאל אמיתי (סוציאליזם המדבר על אינטרנציונל של עמלים מכל לאום ק"ו יהודים וערבים גם יחד). כי זאת יש לזכור ולא לשכוח, הציונות האמיתית הייתה ועודנה סוציאליסטית, ע"פ משנתו של משה הס.
    הוא יצר אותה והוא העבירה לתיאודור הרצקה שהעבירה לתאודור הרצל, על אין על זה ויכוח. ומי שחושב אחרת (אך אינו מוכן ללכת וללמוד קצת היסטוריה), שיבושם לו בבורותו המתקרנפת.
    הימין, כמובן וכמובן, אננו ציוני, כי אם כידונאות קולוניליסטית מספחת ומצמיתה, שעלתה לשלטון בישראל על רקע דתי לאומני. וכמו הזאב (תרתי משמע) שטרף את סוסו של הבארון מינכאהוזן תוך כדי דהרתו, עד שמצא עצמו רתום במקום הסוס לעגלתו של הבארון, כך הימין בישראל, מצא עצמו בשלטון כאשר הסוס הציוני "השמאלני", נעלם זה מזמן ונבלע בבטנו המספחת שאיננה יודעת שובעה.
    השמאל האמיתי נעלם ואיתו הקיבוצים שהפכו לאיזו פלטפורה המתחנפת לקפיטליזם, ובן גוריון למרות שהתגאה בעובדת היותו קיבוצניק, הפך את השמאל בישראל לקפטילסטי יותר ויותר. עיקר נזקו היה בכך שמנע מהקיבוצים לפתח את האוואנגארד הסוציאליסטי באופן כללי, ולהכשיר גם אזרחים ערבים בתוכו, באופן פרטני כבסיס להכנת עם הפלסטיני או ערביי ישראל (אין חשיבות לשם), להיות חלק בלתי נפרד מהאינטרנציונל הציוני. הוא הפך אם כן את הקיבוצים לאליטות יהודיות, הנהנות ממשמני המדינה ואדמתה באופן הקפיטליסטי החזירי ביותר.
    כלומר אין הבדל בין רבין, לביבי או בין בוגי לאהוד ברק (אתם יודעים מה? בוגי הוא אפילו יותר "סוציאליסט" מברק, איש הנדל"ן והפנטהואזים, "העושה למען ביתו" הידוע, שהיה נוהג להכריז על עצמו שהוא בן גוריוניסט, זוכרים?).
    אך בתרבות ומציאות בה כל חוכמולוג ודעתן בגרוש, עונה לשאלה "מהי דמוקרטיה" בתשובה, שמדובר ב"חופש ביטוי", אין שום סיבה שמונחים ומושגים כמו ציונות וסוציאליזם, לא ינוכסו גם כן, ע"י בעלי לשון גדולה, חוכמולוגית ודעתנית עד זרה, ירוקנו מכל תוכן, עד אשר גוויותהם המצומקות והשמוטות יוכלו לשמש למנכסיהם, כדגלים מתנופפים.
    שהרי היום בעידן המסחרי והרייטינג, הסיסמה מנצחת! והבאנר המתנוסס הוא "המדבר" וגם ה"תופס".
    ובכן, חד וחלק: עמוס עוז, אננו שמאל. הוא גם לבטח אננו ציוני.
    הוא ימין תחמן ומספח, לא כדוגמאת פייגלין שיש לו היושר הפנימי להודות בשאיפות הסיפוח ובטרנספר המתבקש, לא, לשם הוא לא הגיע או יגיע, אך הוא אותה הגברת בשינוי של אדרת.
    הוא מחפש את "היושרה", את "ההגינות" ואת "המו"מ שיוביל להסכמי שלום". רך כשם שהסכמי אוסלו הובילו לגורנישט, כך הוא עצמו ב"דרכו המדינית", לא יועיל ולא יעשה דבר מעבר להנצחת המצב הקיים. כלומר, הוא זאב (קפיטליסטי) בעור של שועל (פסיאודו לאומני סוציאליסטי) בעור של כבש (סוציאליסטי) שנטרף כידוע זה מזמן.
    אין טעם להתווכח עם אנשי הימין כשם שאין טעם להווכח עם אנשי "השמאל" המזויף. כולם אינם ציונים אמיתיים ולבטח אינם סוציאליסטים. ואצל כולם הדעתנות וסיסמולוגיה עובדות שעות נוספות.
    על כן בתור עונש (קטן, זה לא העונש הגדול), לא נותר להם אלא לאחוז איש בגרונו של רעהו ולנהל מלחמות בכוס תה ביניהם (אין לישראל את הלוקסוס לנהל "מלחמת אחים" של ממש, ראו מה עוללה אחת כזו לפלסטינים).
    אז עכשיו התרנגול עוז נעמד על ג'בלתו ומקרקר קוקוריקו גדול השזור "בביטויים פרובוקטיבים" במרץ וכל הדיקים בעלי הכרבולת והגרגרת מובלטת הזפק, מהצד השני עונים לו בגולגולגול אחד גדול. איזה יופי ושמחה במשק העזר.
    אך הספור הולך ומסתבך, משום שהעונש לא נגמר כאן. גם בצד הפלסטיני נשמעים בדיוק אותם הקולות. אותה השינאה הגיזענית, הדתית והלאומנית, גם אותו הלהט הקדוש בדבר זכויות אבות, דת, נביא ואללה. וגם אצלם, הפלא ופלא, קימים אותם הסוציאליסטים המזויפים ("השמאל הפלסטיני", הפת"ח), נוסח אבו מאזן, שמחזיק כבדרך אגב, בבעלות בנו, את רשתות התקשורת ב"מדינתו". גם שם הם אוכלים את אותו העונש הפנימי (זה עדין העונש הקל), גם שם איש ידו אוחזת גרגרתו של חברו.
    אך העונש הגדול האמיתי, תסכימו איתי, מתרחש במפגש בין שתי הישויות המזויפות האלה:
    על כר הדשא המכדורגלל, של ארץ ישראל השלמה.
    הציונות הלאומנית הישראלית מחד והלאומניות הפלסטינית מאידך. וקשה להתכחש לקיומו של עונש זה, הוא מתרחש כאן ובצלילים צורמים להחריד, כבר כמאה שנה.
    ובכן למי שלא יודע, העונש על טמטום הוא שנשארים בו.
    וזה גורלם של התרנגולים: הם מקרקרים וצורחים, פורשים כנפים ושורטים ומנקרים בחוזקה זה את זה, אך סופם שהם מוצאים דרכם הישר אל הסיר.
    אז עכשיו עמוס עוז קרקר…ממש ביג דיל.
    ודרך אגב לדעתי הוא אננו סופר גדול, אלא גרפומן מיגע.
    אך משום שכותב המאמר לא טרח לנמק מדוע עוז הוא סופר כזה גדול, גם אני אתן לעטי לנוח בנושא זה.

    אהבתי

    • מבחינה אידיאולוגית כל אחד ואחד יכול לומר כל דבר שהוא רוצה על שמאל או על ימין. דהיינו שאין שמאל, שאין ימין, שאין מרכז וכו' וכו', וזה בערך מה שאתה עושה. אך ברור שדיון כזה הוא חסר תועלת. הכרזת על דיעותיך וזהו. נגמר הסיפור.

      גם ההגדרות הפוליטיות, הפחות אידיאולוגיות, הן בעייתיות. על פיהן המפה מחולקת בערך חצי חצי, בדומה לחלוקה באסיפה הלאומית הצרפתית שבה נקבעו המושגים האלה, שמאל וימין (ושם לא היו עדיין סוציאליסטים). חצי שמאל או נוטים לשמאל וחצי ימין או נוטים לימין (כולל אלה מהמרכז או מהחרדים או מהמפלגות הערביות. כולם נוטים לכאן או לכאן).

      על פי המקובל הימין לאומני ומעריץ עשירים.

      השמאל בעד פיוס בין העמים ומעדיף את טובת רוב העם.

      אך גם בחלוקה הזאת יש בעיות קשות. למשל, יש לאומנים פופוליסטיים מסוגם של מירי רגב או חיים כץ מהליכוד, או שוחרי פיוס עשירים ורכושנים מסוגם של הרצוג או מרגלית מהעבודה.

      ברור שגם עוז הוא בעייתי: הוא שוחר פיוס ולכאורה גם סוג של סוציאליסט מבחינה חברתית – זאת אומרת שמאל גמור – אבל כל זה מתנדף כעשן בגלל שהוא מתברר כעושה דברם של טייקונים אמריקאים עשירים (הקרן החדשה וקרן פורד) שהם גם מחרחרי מלחמה סידרתיים בין שני העמים פה.

      מה שמציב אותו למרבית הצער בעמדה של השמאל המזוייף – מיעוט קטנטן, ב"ה, אך קולני מאוד, המשתף פעולה עם שמאל מדומה אחר – המפלגות הלאומניות/גזעניות הערביות וגם חלקים נכבדים מחד"ש, שגם עסקניהם על הפיירול של הקפיטליסטים מאמריקה והקלריקלים מאירופה.
      והרי זה ברור שמי שתומך בגזענות הלאומנות הפלשתינית אינו יורת שמאל ממי שתמוך בגזענות הלאומנית היהודית.

      המסקנה שלי מכל הבלגן הזה: השמאל והימין הפוליטיים אינם יותר מעוד שיטה של המאיון העליון והסנג'רים שלו בעשירון העליון, חגורת המגן שלו, לקיים את שלטונם על ידי זריעת פירוד (הפרד ומשול) בתשעת העשירונים שאותו עשירון רודה בהם. המאיון העליון ועושי דברו מעוניינים בעיקרו של דבר בהמשך המצב הקיים – סכסוך לאומי נמשך על אש קטנה, המאפשר להם להמשיך ולרדות את הצוף במינימום מאמץ. התוצאה שבשטח: עשירון עליון המנכס לעצמו חלק הולך וגדל מהעושר הלאומי, אי שיוויון גדל והולך, אי-צדק זועק לשמיים – והמון מלחמות-סרק פוליטיות או אידיאולוגיות.

      מכאן נובע שכל החלוקה שמאל/ימין אינה אלא זריית חול בעיניים. כל זמן שתשעת העשירונים התחתונים(כולל יהודים וערבים, כולל מזרחיים ואשכנזים, כולל חילוניים וחרדים, בדומה לחזית הרחבה שתמכה במחאה החברתית של קיץ 2011 כפי שהופיעה בכל הסקרים מאז ועד היום) יניחו לעשירון העליון לתעתע בהם ולהתעלל בהם, מה שהיה הוא שיהיה. וכל הסיפורים על הציונות והסוציאליסטים הטהורים או הקפיטליסטים הטהורים הם פאסה מארץ הפאסה.

      ומה ההוכחה המוחלטת לכך שאני צודק? שכל מנהיגי המפלגות בכנסת ישראל , יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, גברים ונשים, נטועים עמוק בתוככי המאיון העליון מבחינת רכושם והכנסותיהם, ואפשר להסביר בקלות כל פעולה שלהם ככזו המשיגה את מטרתה – המשך המצב הקיים מבחינה מדינית ומבחינה חברתית וכלכלית.

      הכל משחק בנדמה לי, וכל זמן שגם אנשים אינטליגנטיים ובעלי רצון טוב משתפים פעולה עם הרמייה הזאת ופוסעים לפי קצב המארש שמאל/ימין/שמאל, תוך כדי צפיה בזבל הטלוויזיוני לשם בידור, ככה זה גם יימשך.

      אהבתי

      • מנחמי בן-ציון permalink

        מאפיהו,

        כל הסופרים ואמנים למיניהם ,עושים טעות איסטרטגית כאשר הם

        נכנסים לתחום הפוליטי .מכך שהערכה ליצירתם, אינה אוביקטיבית

        יותר והם מאבדים את קהל הקוראים שלהם. את ראית המציאות

        שלהם הם צריכים לעשות דרך האומנות בלבד .קראתי "חנוק" את

        קופסא שחורה .היום המחנק הזה לא קיים יותר.זה ממש כבר לא

        אותו דבר, וחבל .קראתי בקפידה את מה שכתבתם ואיך שחיברתם

        בין הדברים ,לי האדם הפשוט ,זה נראה קצת דמיוני ודמוני מדי.

        וסיכומך שזה סבך מייאש, שאי אפשר להתירו , גם הוא קצת קיצוני

        עבורי .עדיף כבר לא לדעת כלום "מרבה דעת מרבה מכאוב" .

        זה לא אומר שהצד השני לדבר, הוא התבהמות, אלא לחפש את

        הדברים שעבורם כדאי לחיות ויש כאלה בשפע.

        אהבתי

  2. לא מבינה את השימוש שלך במלה "שטינקרים". מה הסוד החשוב שגילו אנשי שוברים שתיקה? במי הם בוגדים כשהם מספרים בגילוי לב מה עשו – הם, לא אנשים רעים אחרים – בצבא הישראלי?
    הביטוי הזה הוא ביטוי מסוכן, ויש קפיצה גדולה בין הידיעה שמישהו מקבל מימון מחו"ל לבין הטענה שהוא סוכן של גוף זר. מי בישראל יממן את פעילות החיילים שמכבסים את הכביסה בחוץ? אף אחד. לכן הם זקוקים למימון זר.

    אהבתי

  3. בן ציון,
    אני לא רוצה להכליל באשר ליחס בין סופרים, אמנים ואנשי רוח ובין התעסקות בפוליטיקה. יכולים להיות מקרים מוצלחים יותר וגם פחות. הבעייה העיקרית עם עוז ועם כמה מבני דמותו בישראל היא העדריות, שהיא תמיד אחותה של השטחיות ובת דודתה של הרמייה. יכולים להיות גם מקרים של אנשי רוח שמביאים יציאה ראויה בתחום הפוליטי, אם כי נכון שהמקרים האלה נדירים.
    באשר לעניין השני שהעלית – אני לא חושב שראייה נכוחה וריאליסטית של המצב (ולפי דעתי התיאור שלי עומד בקריטריון) יכולה להיות מייאשת. לדעתי רק ניתוח מפוכח לגמרי של המציאות הפוליטית יכול לאפשר גם שינוי שלה לטובה. כלל לא טענתי שאין מוצא מהסבך, אלא להיפך: שכדי לצאת מהסבך צריך קודם כל להכיר בקיומו. והיה סמוך ובטוח שהתובנות שלי אינן מפריעות לי ליהנות מארוחה טובה או מטיול בנופים יפים ושאר המנעמים שמזמנת לנו ארצנו הטובה ואנשיה.

    אהבתי

  4. מנחמי בן-ציון permalink

    מאפיהו ,

    בזמנו כתבתי לחיים באר ויאיר גרבוז ,את דעתי זאת, על כניסתם

    בפומבי לנושאים פוליטיים וציינתי שבגלל שהסופרים הקלאסיים

    כמו טולסטוי דוסטוייבסקי ושכמותם, העבירו את השקפת עולמם

    דרך יצירותיהם ,(בעיקר משום שהשילטון אז, לא איפשר אחרת.)

    זכו לתהילת עולם . נדמה לי, למרות שלא השיבו לי ,זה השפיע

    עליהם וחדלו. (לטובתם). כמו שחשיפת מקורות המימון של עוז,

    משפיעה לרעה בעיני חלק מהציבור, בהערכת יצירתו הספרותית .

    אהבתי

    • בן ציון, טוענים שאין שום יתרון לסופרים, משוררים או אמנים בבואם להביע את דעתם בענייני ציבור ופוליטיקה, וכמוהם כאחד האדם. אני בהחלט מסכים לכך. אבל בדיוק כמו שאין להם יתרון, גם אין להם חיסרון, ומותר להם להביע את דעתם כמו שמותר הדבר לכל אחד. את העובדה שדיעותיהם זוכות לתהודה רבה אין לזקוף לחובתם. ככה זה גם עם ספורטאים או עם אנשים עשירים או עם גיבורי ריאליטי ושאר סלבס למיניהם. בקיצור: אני נגד לסתום את הפה למישהו בכל תואנה שהיא. את דבריו של כל אחד יש לשפוט לגופם, ולא לגופו.

      אהבתי

  5. מנחמי בן-ציון permalink

    מאפיהו,

    ההפסד הוא של כולם ,שלי בגלל שאינני יכול היום להנות

    מיצירות האומנות שלהם בצורה אובייקטיבית ושלהם שהם

    מאבדים קהל קוראים. ברור שהבחירה איך לנהוג, היא בידי

    כל אחד ואחד .דעתם הפוליטית לא משפיעה על רצונך

    להתעניין בהם ? עלי כן ,בעיקר שדבריהם נראים בעיני

    טיפשיים ולא לעיניין , כל הערכה שלי אליהם נפגמת, מה

    לעשות ?. אני לא מסוגל להפריד בין הדברים .

    אהבתי

  6. בן ציון, ממליץ לך להפריד. לי יש חברים מימין ומשמאל (אילו הייתי מתחבר רק עם כאלה החושבים בדיוק כמוני הייתי נשאר בלי חבר אחד לרפואה), ואני יכול ליהנות מאמנים ויוצרים מכל גוון וצבע (טוב, כמעט). ראשית, למה לי להגביל את עצמי? ושנית: כל אדם יכול לשנות את דעתו ורבים גם מנצלים את ההזדמנות. ושלישית, אני נגד חרמות ונידויים.

    אהבתי

  7. מנחמי בן-ציון permalink

    מאפיהו.

    כאשר הסופר חיים באר אומר בראיון טלביזיוני ,שהכיבוש משחיט .

    ולדוגמה לכך מספר, שהיה לו חבר צנחן, שלאחר כיבוש עזה, ניצל

    נער עזתי מצחצח נעליים ,בכך שלא שילם לו . והכליל את כל צה'ל

    כמושחט ,כאילו שהוא לא מכיר מי הם לוחמנו, ילדנו .כתבתי לו שחבר

    שלו הוא פוץ אחד ,וכניראה שהקלישאה הזאת, מתאימה לגישתו הפוליטית.

    התאור הידוע של הקלגס עם הנעליים הגבוהות ,היא שהמציאה את

    התאור של אותו "חבר" (דמיוני) . אנשים במעמדו צריכים לחשוב יותר,

    לפני שמספרים דברי השמצה על צה'ל . האם זה בעיניך סתימת

    פיות ? לא קראתי לאיש להחרים או לנדות אותו ,הבהרתי לו ששגה .

    אילו היה גבר היה מודה בטעותו . אני לא יודע אם בכלל שירת בצה'ל.

    הוא לא ענה לי וזו כמובן זכותו .

    אהבתי

    • בן ציון, נדמה לי שעל שרותו ברבנות הצבאית הוא כתב באחד מספריו. ברור שמכיוון שלא היה חייל קרבי, אין לו מושג לאילו מצבים יכול חייל כזה להתגעגע, ולכן הוא נאלץ להסתמך על עדויות שמיעה ועל דמיונו הספרותי, הכין שההיצמדות לעובדות אינה בגדר הכרח. לדעתי אין הרבה טעם להתרעם על כך שמישהו ששייך לברנז'ה מסויימת מתנהל, מתנהג ומתבטא לפי הכללים הנהוגים באותה ברנז'ה. זה אופייני באותה מידה גם לברנז'ות מצד ימין. בני האדם לא המציאו את התנהגות העדר. היא קיימת גם אצל כבשים, עיזים וחזירים.

      אהבתי

      • מנחמי בן-ציון permalink

        מאפיהו,

        העדריות, היא כורח אצל כל הנבראים ,לצורך שרידות . כולל נמלים,דבורים,צרעות וכו'

        הם פועלים על פי אינסטיקטים גנטיים, ואי אפשר להאשימם .אבל האדם, פאר היצירה

        עם יכולת הבחירה ? הברנג'יות מקטינה את ערכו בעיניך, עד כדי השוואה כזאת ? או

        שאין למשהו אחר להשוות .יותר מתאים "אחרי רבים להטות " ההסכמה כללית גוררת.

        עדיין יש הבדל בין סיפור אמיתי ,ליצירה ספרותית מגמתית .זה מראה על איכות האדם

        ואמינותו .חבל שסופר כל כך מוכשר, נופל אל קלישאות כאלה .

        אהבתי

  8. מנחמי בן-ציון permalink

    בדקתי הוא שירת ברבנות הצבאית .

    אהבתי

  9. נילי permalink

    לא מושחט — מושחת

    אהבתי

  10. מנחמי בן-ציון permalink

    נילי .

    תודה ,שחיטה מושחתת .מה יש לך לומר לעצם העיניין ?

    אהבתי

    • בן ציון, לא שאני מתיימר להיות מומחה לנימוסים והליכות, אבל לדעתי אם נילי טרחה ותיקנה לך טעות באיות, מה שיכול לקרות לכל אחד, היא ראויה על כך לשבח ולתודה נטו.

      אהבתי

  11. מנחמי בן-ציון permalink

    מאפיהו,

    צודק ,בפעם הבאה .(סתם התבדחתי על עצמי) .

    אהבתי

התגובות סגורות.