המחאה והסטטיסטיקה: הבלוף ושברו

רק לעתים רחוקות אנו זוכים  בחדשות מעודדות ממש, ולכן אסור לתת להן לחמוק כלאחר יד. חדשות טובות כאלה סיפק לנו לפני כמה ימים  הבלוג "הקפיטליסט  היומי" ב-NRG, וכדאי להתעכב עליהן.  ישראל, הודיע לנו ה"הקפיטליסט",  היא כבר בימינו התגשמות של החזון הנביאים – "המדינה השוויונית ביותר בעולם"! כך ממש, במילים אלה, בכותרת.

אך קודם כל סיפור מאמצע שנות השמונים, תקופת הזיוף הגדולה. ועוד לפניו שיעור קטן בתולדות הכלכלה.

בזמנו, כשעדיין לא התקיים כסף הנייר, היתה למלכים תרגולת קבועה  בכל פעם שנכנסו לחובות או כשהיו צריכים דחוף קצת פצ'ה-מצ'ה. במטבעות שלהם, איפה שהיו מחשלים את הכסף בכבשן ובחותם, הם נהגו להוסיף ארד למטבעות הזהב ובדיל למטבעות הכסף.  בדרך כלל זה קרה בעקבות מלחמות (שם מכובד למסעות שוד)  כושלות, או כשלמלכים הדלפונים התחשק לממן את גיוסו של צבא  לרגל מסע שוד חדש. לאחר זמן מה היו הזיופים  האלה מתגלים (מכיוון שהסוחרים ידעו את סוד המשקל הסגולי של המתכות השונות), אבל זה היה תמיד מאוחר מדי.

אחר כך הומצא כסף הנייר, ומלאכתם של הזייפנים הממלכתיים הוקלה: במקום המטבעה החמה והמסורבלת הוכנסה לשימוש מכונת הדפוס. שטרות חדשים מהמכונה, דומים בכל לאלה שכבר נמצאים בשוק (כתוצאה מעבודתה של אותה מכונה),  שימשו את "הממלכה" לשלם את חובותיה למועסקיה ולקבלניה. גם השיטה הזאת  לא היתה חסינת כשלונות, כי ברגע שהבין העם שמרמים אותו (לכסף יש ריח), קפצו המחירים וגם השכר והניירות הלכו והתקרבו לערכם הנומינלי (כלומר, למה ששווה משקל הנייר שבהם) .

ככל הידוע הראשונים להפעיל את השיטה של  זיוף הניירות  בהיקף רחב, היו שליטי הדרום בעל העבדים במלחמת האזרחים האמריקאית באמצע המאה ה-19. אז גם זכה הזיוף הזה לשם חדש: אינפלציה. כלומר – ניפוח, נפחת. עד היום חביב הביטוי הזה על הפוליטיקאים , כי הוא מצליח להשכיח את האופי האמיתי של הפעילות הזאת – זיוף המטבע. המונח הזה, "אינפלציה", חביב גם על הכלכלנים, כי הוא מאפשר להם לפתח שלל תיאוריות על "הסיבות לאינפלציה"  או על "הסטגפלציה" (שזה קומבינה שכזאת של האטה, מיתון – סטגנציה – ושל אינפלציה), בעוד שמה כבר יכול להיות מדעי בסתם מעשה זיוף? מי שרוצה להתבדר שיקרא את הסברי הכלכלנים המקצועיים להתקפי הזיוף הגדולים בגרמניה שבין שתי מלחמות העולם, או בארגנטינה ובישראל בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת. (טעות גדולה עושות משפחות הפשע אצלנו, שאינן משקיעות חלק מהרווחים בקצת קתדרות לכלכלה, שבהן יוכלו הכלכלנים למחשב ולמדע את הענפים הכלכליים המשגשגים של הפרוטקשן, ההימורים או הזנות והרכוש הגנוב. אין לשער אילו פלאים יכול מידוע אקדמאי שכזה לעולל לתדמיתם המדורדרת של כרישי העולם התחתון).

עד כאן על הזיוף של מטבעות המתכת ושל כסף הנייר.

ואילו בימינו, ראו את פלאי הטכניקה – כבר אפשר לבצע את מעשה הזיוף בעזרת סתם מקלדת.

אבל רצנו מהר. אנחנו עדיין בשנות השמונים. ובכן, מעשה הזיוף הסיטוני של הממשלה הסתיים אז במשבר חמור כמו שקורה בכל פעם שנחשפת רמאות: המערכת הפינאנסית כרעה תחתיה. הבנקים התמוטטו. והיה צורך דחוף בייצוב המערכת.

ומי נקראו למשימה? ניחשתם. הפרופסורים. בראש הוועדה שהיתה אמורה להציל את המצב הועמד פרופסור חשוב ביותר והוועדה הציע תכנית לייצוב המשק, שבמרכזה  שחיקה עזה של  שכר השכירים.

כלומר: הממשלה, בתפקידה הרגיל כבובה של טייקונים, באמצעות הוועדה הפרופסורלית, בתפקידה הרגיל כבובה של הפוליטיקאים, החליטו להטיל על השכירים במשק לממן, מתוך צרורם הנקוב, שכבר נשחק באינפלציה כהנה וכהנה,   את הצלת אוצר המדינה ואת הצלת הבנקים.

כך שגם השכירים  שימשו בתפקידם הרגיל. תספורת לטובת הטייקונים ותגלחת לטובת הממשלה.

אלא שאי אפשר היה, כמובן, לומר את הדבר הזה גלויות. כלומר – תספורת ותגלחת לרוב הגדול לטובת כמה מיליונרים, פוליטיקאים ופקידים בכירים.  צריך היה תירוץ אחר – ובשביל זה יש פרופסורים, יש סטטיסטיקות, יש לשכה מרכזית לסטטיסטיקה, יש מסבירים ויש עיתונות אוהדת.

והנה התירוץ שהומצא על ידי הפרופסורים: השכר, הודיעו המלומדים, עלה יותר חזק ויותר מהר מהתוצר הלאומי! השכר ממש התפרע! חייבים לקרוא אותו לסדר!  להוריד לו את הראש!

במילים אחרות: יש תואנה מדעית,  אובייקטיבית, בלתי ניתנת לערעור!  הנתונים מראים את זה! מדובר באמת סטטיסטית בלתי ניתנת לערעור! השכר התפרע!

באותה תקופה הייתי עורך כלכלי באחד העיתונים, ועד היום אני זוכר כיצד נקראתי, עם עוד כמה עשרות עיתונאים כלכליים ללשכת ראש הממשלה בירושלים  ושם עמד הפרופסור הראשי עם מקל ושקופיות והסביר לנו את הנחיצות שבהורדת שכרינו, כדי שנוכל להסביר לקוראינו שזה המצב ושיש לקבל אותו בהכנעה.

עברו כמה שבועות, ובלי קשר הגעתי לביתו של שר אחד כדי לראיין אותו בענייני משרדו. והנה, על שולחנו ראיתי חוברת שעליה היה כתוב – "התכנית הכלכלית החדשה – חוברת למסביר". שאלתי את השר אם אוכל לקחת אותה והוא הסכים ברצון.

וכשהצצתי בחוברת, זיהיתי אותה מיד. זה הטקסט ששימש את הפרופסור מירושלים כדי לפרשן את השקופיות שהראה לנו במשרד ראש הממשלה.

אחר כך, כשעברתי על המספרים,  חשכו עיני. או אורו. לא ברור.

התברר לי  כי הנימוק לצורך בשחיקת השכר, היה בלוף. שקר.

הסבר קצר: כל מי שעוסק בסטטיסטיקות, יודע שכאשר עוסקים בהשוואה סטטיסטית של סדרות שונות של נתונים חשוב עד חיוני ששנת המוצא של החישובים תהיה שווה.

והנה, מה שהתברר לי מהעיון בחוברת היה, שכדי להוכיח שהשכר עלה יותר מהתוצר, לקחו הפרופסורים (לכלכלה! מומחים בסטטיסטיקה!) של "התכנית הכלכלית החדשה" את נתוני השכר החל משנת מוצא  שבה היה השכר נמוך במיוחד  (וכך יצא להם שהשכר עלה מאוד בתקופת ההשוואה), ואילו את נתוני התוצר הם לקחו מטבלה שתחילתה בשנת מוצא שבה היה התוצר גבוה יחסית. וכך, כשהשוו את שתי הסדרות של הנתונים, יצא להם שהשכר דהר לעומת התוצר, ולכן הגיוני  לשחוק אותו! כלומר, הישוו חיטים לשעורים כדי לקבל את התוצאה השיקרית המבוקשת.

מובן שבדקתי את הנתונים הנכונים לפי שתי הטבלאות ולפי שתי נקודות המוצא, ובשני המקרים יצא לי שעליית השכר פיגרה אחרי עליית התוצר! בשום פרק זמן רלוונטי לא היה מצב שדהירת השכר הדביקה את דהירת התוצר. הפרופסורים והפוליטיקאים פשוט שיקרו. עבדו על העם בעיניים. עשו מעשה זיוף חמור לא פחות מזיוף הכסף שבו עסקה הממשלה. פשוט השתמשו בזיוף חדש כדי להתחמק מתוצאותיו של הזיוף הישן.

אני זוכר שכשפרסמתי את השערוריה, כתבתי שאילו היה תלמיד של אותו פרופסור מגיש לו עבודה סמינריונית עם תעלול סטטיסטי שכזה, בטח היה זוכה לציון 0 ונזרק מהחוג בגלל מעשה רמיה. ולעם הוא לא התבייש להציג את זה כאמת מדעית.

ואם אתם חושבים שפרסום השערוריה בעיתון היומי שבו כתבתי זכה לאיזכור באיזה עיתון אחר, אינכם אלא טועים. כל העיתונאים היו בעד המטרה הקדושה , בעד הצלת המשק, ועניינים קטנים כמו עובדות ואמת לא נחשבו בעיניהם.

מאז התחלתי להזהר מאוד מפרופסורים לכלכלה, ממדעי הכלכלה והסטטיסטיקה,  משרים וממשלות. אם לפני כן הייתי קצת חשדן וספקן, כפי שראוי לכל עיתונאי, הנה בעקבות המקרה הזה עברתי פאזה.  בהמשך לאותה פרשה גם  התחלתי לשאול שאלות לגבי נתונים שונים של הלמ"ס, וסופו של דבר אף נקראתי לישיבת נזיפה אצל הדובר והסמנכ"ל של המוסד המכובד הזה בירושלים. עד  היום, אגב, אני מתייחס בחשדנות ללמ"ס, בין השאר בגלל  השימוש השיטתי שלהם במושג "השכר הממוצע" או "המשפחה הממוצעת", במקום בשכר החציוני ובמשפחה החציונית, וכך תורמים למיצג-שווא ורוד באשר לתנאי החיים של רוב הישראלים.

את כל אלה הזכרתי  אפרופו רשומה שנתקלתי בה היום בבלוג של "מעריב",  "הקפיטליסט היומי", מפרי המקלדת של אורי רדלר.

ב"קפיטליסט" לא אוהבים את המחאה. מאוד לא. היא לא  מסתדרת להם עם איין ראנד, מילטון פרידמן ועוד כמה  הוגים ופרופסורים שרואים  ה"משק חופשי","תחרות חופשית" ובקיצור בטייקונים, את פאר היצירה. העם, מבחינתם של כל אלה, צריך ללמוד להסתדר איכשהו בתוך הסמטוכות שיוצרות התיאוריות הכלכליות שלהם. גם להם (כמו לכלכלנים המסבירים את הזיוף הפלילי של השלטון כאינפלציה מדעית הנובעת מצורך כלכלי כלשהו)   יש  כל מיני סיפורי מעשיות המציגים תאוות בצע חמדנית כשקלול מדעי של היצע וביקוש, או התמוטטויות של נוכלות  בורסאית מסוג הפירמידה כמשברים עונתיים וכ"תיקונים" של המערכת וכן הלאה.

וכך כבר התנבא "הקפיטליסט", פעם ועוד פעם על סופה של המחאה החברתית, ולא התביישו  להשתמש שם לפני שבועות אחדים במיצג שווא כדי להראות שמספרי המפגינים אינם עולים עוד. אחרי שתפסתי אותו בקלקלתו, וכדי להסביר את מיצג השווא, זכיתי לקבל מכותב הרשומה שם  תירוץ קלוש ביותר.  ואילו ברשומה מהשבוע, שבה ענייננו, הוא מסביר לנו – חייבים לקרוא כדי להאמין –  שישראל היא המדינה השוויונית ביותר בעולם!

בניגוד מוחלט לכל המחקרים  וההשוואות הבינלאומיות המסתמכים על מדדי ג'יני ולורנץ!

בניגוד מוחלט לכל הנתונים שהובאו בעיתונות שלנו מאז מחאת הקוטג', המבהירים לכל מי שיש לו ספק, שבישראל, שבה נמדדת רמת השכר הממוצע (ובוודאי החציוני) הנמוכה ביותר בגוש המדינות המפותחות, קיימת רמת מחירים מהגבוהות ביותר באותו גוש.

בניגוד מוחלט לדו"ח שהותירה פה מאחוריה ממש לא מזמן ועדת הבדיקה של האו-אי-סי-די, ובה הקביעה שתפוצת העוני בישראל גדולה מאוד יחסית למדינות המפותחות החברות בארגון הזה וגם בהשוואה לאחרות.

וכמובן גם בניגוד מוחלט לכל היגיון סביר.

אבל לא זוטות כאלה יעצרו את "הקפיטליסט היומי" האמיץ שלנו,  השם את נפשו המטאפורית בכפו המטאפורית בשירות הטייקונים הממשיים ביותר.

ולקפיטליסט  יש חדשות מסעירות בשבילנו:

מעולם לא היה מצבנו טוב יותר!

כדי להגיע לסקופ המסעיר,  השתמשו ב"קפיטליסט" באחד הסקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. סקר הבודק הרגלי צריכה, "תצרוכת" של מוצרים שונים בשכבות אוכלוסיה שונות . הניחוש שלי הוא שהסקרים האלה נערכו במקור כדי לקבוע את הרכב הסל של מדד המחירים לצרכן. והנה העלה כנראה מישהו את הרעיון, לפרסם את  תוצאות הסקרים האלה, כאילו אפשר ללמוד מהם משהו גם על רמת החיים בפועל של האוכלוסיה בעשירונים השונים.

לא חשוב שהסקר נערך בקרב כמה אלפי משפחות .

ויותר מזה: לא חשוב שהסקר מתבסס אך ורק על שאלון שאותו ממלא מישהו במשפחות הנסקרות.

ועכשיו, זיכרו מי הם האנשים בעשירון התחתון במדינתנו.

המון חרדים והמון ערבים. הרבה אתיופים ותושבי שכונות נחשלות. הרבה משפחות מטופלות בילדים שגרות בתנאי עוני מחפירים. לפעמים גם בבתים ובחורבות מטות ליפול ובתים נטושים. לפעמים אין בבתים חשמל ואין צנרת של ביוב. המון קבצנים (שרובם לא עשירים, כמו באגדות האורבניות הרווחות בבורגנות השבעה), נכים ומוגבלים, דיירי מוסדות, וגם הרבה מאוד סתם  משפחות של אנשים חסרי עבודה. רבים מהם בורים, חלקם אינם יודעים קרוא וכתוב, ותנאי ההיגיינה האישית  שלהם אינם מזהירים  מכורח הנסיבות. ברוב המשפחות בעשירון התחתון (750 אלף איש, למי שלא יודע) אין מפרנס שעובד במשרה מלאה, ובדרך כלל הן חיות מקצבאות של הביטוח הלאומי ומתרומות קטנות של  גופי סיוע.  הבה נניח שהסוקרים של הלמ"ס  אמנם הגיעו, במסגרת הסקר, אל 550 משפחות כאלה. אבל גם אם הגיעו – מה חלקו של הסוקר עצמו במילוי השאלון שעליו מסתמך הסקר?

ועכשיו, שימו לב למה שהלמ"ס ובעקבותיו "הקפיטליסט היומי" מבקשים מעימנו להאמין:

שבשנת  2009, שבה נערך הסקר, ושבה היתה ההכנסה הממוצעת נטו של משק בית בעשירון התחתון 2705 שקלים , הוציאה משפחה ממוצעת בעשירון התחתון לא פחות מ-7,992 שקלים על תצרוכתה! כלומר – שהוצאותיה עלו ב- 5,200 שקלים על הכנסותיה!

וזו התמונה גם בעשירון השני, השלישי וכן הלאה – עד לעשירון התשיעי. כולם, בלי יוצא מן הכלל, הוציאו יותר מהכנסותיהם! ורק בעשירון העליון התמונה הפוכה. רק שם הגיעו סוקרי הלמ"ס לכך שיש הפרש לטובת ההכנסות, בגובה של 5,700 ש"ח בערך.

איור מה"קפיטליסט היומי": המצב המזהיר במדינה השוניונית ביותר בעולם.

מי יכול להאמין לשטויות סטטיסטיות שכאלה?

לפי נתוני הלמ"ס, אם מחברים את ההכנסות של ארבע משפחות מארבעת העשירונים התחתונים, מגיעים לסכום של 20,019 שקלים. ואם מחברים את ההוצאות של אותן ארבע משפחות על פי הסקר, מגיעים ל-34,615 ש"ח. ההפרש בין ההוצאה להכנסה הוא 14,596 שקלים, סכום שגודלו כשלושה רבעים מן ההכנסות!

מי יכול להאמין לשטויות כאלה?

כדאי לציין,  שאת סכומי ההכנסות  למשפחה לא עורכים בלמ"ס בשיטת השאלונים, המספיקה להם לצורכי חישוב התצרוכת. לצורך חישובי ההכנסות למשפחה, מסתמכים על מספרים של סכומים  שמשולמים בפועל, הנאספים בסקרי חברות  מהנתונים של הביטוח הלאומי. ורק בשנים האחרונות , כך מודיעים לנו, החלו להתחשב גם בנתונים הנאספים מהשאלונים  בסקרי ההוצאות (מה שמעלה את החשד שבשנים האחרונות מוטים  גם המספרים הנוגעים להכנסות כלפי מעלה) .

כדי להראות עד כמה טוב מצבנו בעולם, השווה "הקפיטליסט היומי" את נתוני ההוצאות ל"תצרוכת" של  משפחות ישראליות לאותם נתונים הנוגעים למשפחות  לפי עשירונים בכמה מדינות אירופאיות, בעיקר סקנדינביות.  ניסיתי את כוחי בפיענוח המקורות שהלינקים ברשומה מובילים אליהם, ולא הצלחתי (חוץ מהמקרה של בוסניה הרצגובינה). לכן איני יודע את השיטה שבה נאספו הנתונים באותן מדינות, וגם לא הצלחתי להגיע לנתונים הנוגעים לחלוקת ההכנסות לפני עשירונים באותן מדינות, כדי לראות אם גם שם יש הפרשים כה גדולים בין ההכנסות וההוצאות של אותן משפחות עצמן.

ואל תחשבו שכותב המאמר ב"קפיטליסט" אינו מודע לקושי במספרים שהוא מסתמך עליהם. ובהחלט שווה לקרוא מה הוא כותב בעניין הזה:

הדרך היחידה להתיר את התעלומה היא להניח כי יש פער ניכר בין הנכונות של אזרחי ישראל הנסקרים על-ידי אנשי הלמ"ס להודות בגובה הכנסותיהם האמיתיות, לבין נכונותם לדווח אמת כמה גרם נקניק פסטרמה, ביצים, לחם, חלב ועוף הם קנו. או, במלים אחרות, נוכל להבין את הפער בין הנתונים אם נניח שהכלכלה השחורה בישראל מפותחת כדבעי, ורווחת מאוד בקרב העשירונים הנמוכים יותר. רק כך נוכל להבין כיצד העשירון התחתון נהנה בישראל מהכנסה מוצהרת של 2,705 שקל, אך מוציא לתצרוכת מדי חודש 7,922 שקל; ואילו העשירון החמישי מדווח על הכנסת נטו של 9,038 שקל למשק בית, ומוציא 11,685 שקל.

מובן?  "הקפיטליסט" משתמש  רק בשקר קטן  אחד:  "יש פער ניכר בין הנכונות של אזרחי ישראל הנסקרים על-ידי אנשי הלמ"ס להודות בגובה הכנסותיהם האמיתיות…" וגו'- (כביכול הנתונים על ההכנסות של אזרחי ישראל נשענים על דיווחיהם, ולא על מקורות מהימנים יותר, כפי שהוסבר למעלה) וכבר הוא יכול להסיק מזה שאזרחי המדינה, מטומטמים שכמותם, חושבים שאם ידווחו לא-אמת על הכנסותיהם, ואמת-לאמיתה על הוצאותיהם בלבד – לא יצליח "הקפיטליסט היומי" לתפוס אותם בקלקלתם!

ומסקנתו הבלתי נמנעת: תשעה העשירונים התחתונים בישראל מורכבים מכרישי השוק השחור! ככל שאתם עניים יותר, דפוקים יותר, חיים בשכונות נחשלות יותר – כך אתם יותר עברייני מס, מפוצצים במזומנים ומשתמשים בערימות של דולרים שחורים בתור כריות לשינה! ורק בעשירון העליון, זה של הטייקונים, שם אין שום דולרים של טלנסקי, אין חשבונות בנק בבהאמה,  אין כספות עם אימפרסיוניזם משובח בשוויץ, אין עיסקות מזומן ענקיות – שום כלום! החברים של "הקפיטליסט היומי" – הם הגיבורים הטובים בסיפור שלו. עשירון אחד של מלאכים לעומת תשעה עשירונים של בדאים וגנבים. שלא לדבר על הרמאים מה-או-אי-סי-די ושאר בעלי הטבלאות ברשת  המוציאים דיבת ישראל רעה, כאילו היתה במקום כה גרוע במדדי אי השיוויון, שניה (בינתיים) רק לארצות הברית.

עולם שלם של שקרים גדולים מול האמת  הקטנה של "הקפיטליסט היומי".

נספח: ההכנסה נטו  וההוצאה  בש"ח לפי עשירונים בישראל ב-2009. ההוצאה – "התצרוכת" מופיעה  בסוגריים.

הכל לפי נתוני הלמ"ס. ההכנסות בעיקר מסקר חברות וביטוח לאומי, ו"התצרוכת" מסקר שאלונים במשפחות.

1. 2,705 (7,992). 2. 4,411 (7,752). 3. 5,646 (8,764). 4. 7,257 (10,107). 5. 9,038 (11,685). 6. 10,761 (12,935). 7. 12,581 (14,314). 8. 15,049 (15,901). 9. 18,163 (18,602). 10. 27,939 (22,125).

כדאי לשים לב לקוריוז: לפי הלמ"ס העשירון התחתון מבחינת ההכנסות – מוציא יותר ל"תצרוכת" מהעשירון שמעליו. כך שכל אחד משני מהעשירונים האלה, כשמו לא כן הוא.