אז אלה היו שומרי הסף שלנו? בררררר

ראיתי (גם) את הפרק הרביעי בסדרת "שומרי הסף", ואת הדיון שבעקבותיו, שכמו בכל השידורים הקודמים, היה מעניין בהרבה מן הסרט עצמו. בסרט מלעיט אותנו אותנו הבמאי דרור מורה ב"נראטיב" הלעוס לעייפה והשקרי לחלוטין של השמאל המדומה שלנו אודות ההיסטוריה של  הסכם אוסלו (בפברואר השנה ניסה רביב דרוקר ב"המקור" למכור לנו בדיוק אותו סיפור בערוץ 10).

ואגב, טעה הח"כ צחי הנגבי כשאמר בדיון שסיפור הבדים של מורה הוא הנראטיב הפלשתיני. כפי שאראה בהמשך הרשומה פה, הפלשתינים, בניגוד לשמאל המדומה הישראלי, דווקא מספרים את האמת. זו שלשמאל המזוייף שלנו יש עניין להעלימה, כי היא לא מתאימה לצרכים התעמולתיים שלו.

אז מה ראינו אתמול, ההיסטוריה לפי מורה?

יצחק רבין הגיבור ויאסר ערפאת הגיבור חותמים בגבורה על שלום של אמיצים (הסכם אוסלו) ורוכבים בצוותא לעבר השקיעה. אמנם פה ושם יש פיגועים זניחים שמבצע החמאס, כמובן בעיקבות פרובוקציות ישראליות מכוערות בתואנה של "סיכולים ממוקדים" – למעשה רצח בדם קר של לוחמי חירות פלשתינים – אבל שום דבר לא מזיז את גיבורי השלום בדרכם הנחושה, עד שמתרחש הרצח של רבין .

ואז מתחרבש הכל.

כי בנימין נתניהו נבחר כראש הממשלה, ומשאיר את ערפאת לבדו בחזית שוחרי השלום. אחר כך נבחר  אהוד ברק והמצב  לא רק שאינו משתפר, אלא מחמיר. גם עכשיו ערפאת לבדו במלחמה ההירואית למען השלום, כשברק עושה כל תרגיל וכל מעשה נכלים שבספר ומחוץ לספר (למשל, להציע לערפאת מדינה פלשתינית כולל חצי ירושלים) כדי לשבור את הכלים, עד שהוא מצליח ופורצת האינתיפאדה העממית שוחרת השלום של העם הפלשתיני נגד הציונים הרשעים.

למרבית הצער מתברר שהפלשתינים  נפלו למלכודת שהכין להם צה"ל הערמומי שהיה מוכן היטב למערכה.

את הסיפור הזה מוכר לנו מורה בשיטות הרגילות של עריכה יצירתית. הוא שואל את השאלות המתאימות ומתעקש שוב ושוב עד שהוא מצליח לגרד ממרואייניו את התשובה שחיכה לה. הוא ממעיט מהחשיבות של מה שלא מתאים לו ומדגיש מה שמשרת את הסיפור שלו.

האינתיפאדה השניה: המחלוקת שבין אמ"ן והשב"כ

ומה בקשר לעובדות ההיסטוריות המכריעות, ששומטות את הקרקע מתחת לכל הסיפור?

אותן מורה עורך החוצה מן ההיסטוריה. אין להן זכר בסיפור המפוברק שלו.

אצל מורה אין זכר לעובדה שהחתימה על הסכם אוסלו היתה מעשה רמייה גמור ומוחלט מצידו של יאסר ערפאת, כפי שהודה הוא עצמו, במסגד ביוהנסבורג, שם הוא אמר במאי 1994 :

"ההסכם הזה (אוסלו), אינני מחשיב אותו יותר מאשר ההסכם שנחתם בין נביאנו מוחמד ובין (שבט) קורייש, ואתם זוכרים שהחליף עומר דחה את ההסכם הזה כשביתת נשק בזויה…אנו מקבלים עכשיו את הסכם השלום,  רק (כדי) להמשיך בדרך לירושלים."

החליף עומר קרא לאותה שביתת נשק חסרת משמעות "סולחה דונייה", הסכם מהסוג הנחות ביותר, וזה הכינוי שמעניק ערפאת להסכם אוסלו.

או מה שאמר ערפאת לעיתונאי עבד אל-ברי עטואן, עורך העיתון אל קודס אל ערבי ביולי 1994:

 "בשם אללה אני אטריף את דעתם. בשם אללה, אני אהפוך את ההסכם הזה לקללה עבורם. בשם אללה, אולי לא בימי חיי, אבל אתה תחיה לראות את הישראלים בורחים מפלסטין. קצת סבלנות."

או מה שאמר ערפאת בפברואר 1996 ל-40 דיפלומטים ערביים בבית מלון בשטוקהולם:

"אנו  מתכננים לחסל את מדינת ישראל ולהקים מדינה פלסטינית טהורה. נעשה את חייהם  של היהודים בלתי-נסבלים באמצעות לוחמה פסיכולוגית והתפוצצות אוכלוסייה.  יהודים לא ירצו לחיות בין הערבים… הם יוותרו על בתיהם ויהגרו לארצות-הברית. אנו  הפלסטינים נשתלט על הכול, כולל כל ירושלים."

אבל בשביל דרור מורה כל זה לא קרה ויאסר ערפאת הוא לוחם שלום דגול.

עמי איילון: לא הצליח לייצר

וזה עוד כלום לעומת הבלוף של האינתיפאדה השניה והצורה שבה פרצה. מדהימה העובדה, שלמרות כל מה שנודע בינתיים, המשיכו כל ראשי השב"כ  שהתראיינו אצל מורה (חוץ מאברהם שלום שכבר לא היה בתמונה) בהובלת עמי איילון למכור לנו את הסיפור שידו של ערפאת לא היתה במעל. שהפלשתינים נגררו למעשה לאינתיפאדה בעקבות מסע הצליינות של אריאל שרון על הר הבית, וכמו כן נפלו למלכודת של צה"ל שירה "מיליון כדורים" כדי להוליכם לכך – כל הגירסה הזאת בניגוד לעמדת אגף המודיעין של צה"ל, שטען כי ערפאת יזם את האינתיפאדה.

ומכיוון שהשקר המטופש הזה חוזר על עצמו, ראוי שגם האמת תיאמר שוב. אז הנה מה שאומרים בעלי הדבר עצמם, הפלשתינים:

קטע מנאום של  עימאד אל פאלוג'י, שר פלשתיני מדצמבר 2000:

"הרשות הפלסטינית החלה להיערך ולהתכונן לפריצתה של האינתיפאדה  הנוכחית מאז החזרה מהמו"מ בקמפ-דייוויד, וזאת על פי בקשתו של הנשיא יאסר  ערפאת, שצפה את פריצתה של האינתיפאדה כשלב משלים לעמידה הפלסטינית האיתנה  במו"מ, ולא כמחאה ספציפית על עלייתו של שרון לאל-חאראם אל-קדסי (הר  הבית)".

והנה מה שאמר חבר הוועדה המרכזית של הפתח, סח'ר חבש, ליומון הרשות הפלשתינית, "אל חיאת אל ג'דידה" (07.12.2000):

 "לאור המידע ובעקבות בחינת העמדות המדיניות לאחר פסגת קמפ-דיוויד – כמו גם בהתאם להערותיו של האח אבו עמאר (ערפאת) – התברר לתנועת הפתח שהשלב הבא מחייב היערכות לעימות, משום שראש הממשלה ברק אינו מהווה שותף היכול להיענות לשאיפותיו של עמנו." 

וכך  צוטט איש החמאס מחמוד א-זהאר ב "א-שרק אלאווסט" (29.9.2010):

 "הנשיא הפלסטיני המנוח יאסר ערפאת הורה לתנועת חמאס לבצע מספר פעולות צבאיות בלב המדינה העברית, וזאת לאחר שחש שהמו"מ באותה עת עם ממשלת הכיבוש (קמפ דיוויד והמשכו) נכשל".

והנה עדותו של ממדוח נופל, יועצו של ערפאת  ב"אל דראסאת אל פלסטיניה", גיליון 47, קיץ 2001:

 "היא (האינתיפאדה) אינה תנועת המונים נפרדת מן הרשות או פרצה מעצמה. נהפוך הוא, היא החלה על יסוד החלטה מלמעלה של הרשות, לפני שהפכה להיות פעילות עממית. הדבר אירע מייד לאחר ביקור שרון באל-אקצא. באותה העת התכנסו הגופים הפוליטיים והביטחוניים של הרשות הפלשתינית  וקיבלו החלטה להגן על אל-אקצא. ערפאת ראה בביקור באל-אקצא נקודת פיצוץ של המצב הקיים, המספיקה להצית שרפה לא רק באדמה הפלשתינית,  אלא גם להשפיע על המצב מחוץ לגבולות פלשתין. התקבלו החלטות שעסקו בהכנות מעשיות, ונערכו ישיבות של הכוחות הנוטלים חלק ברשות, והוחלט על הנעתם לעבר אל-אקצא ביום שישי. כן תוגברו סידורי האבטחה של המסגד באמצעות הבאת שומרים נוספים והוצאת הנחיות למנגנוני הביטחון להיכנס לאל-אקצא ולהגן עליו".

לכל אלה אין זכר בסרט של מורה.

אז למי נאמין? למורה, העורך החוצה מההיסטוריה המפוברקת שלו את הכוונות האמיתיות של יאסר ערפאת באשר להסכם אוסלו –  או לפיגועים בשטח, שהוציא החמאס על פי בקשתו של הראיס, כפי שמודה מחמוד א-זהאר?

האם נאמין למורה ולראשי השב"כ,  הטוענים שאין שום עדות לכך שהאינתיפאדה היתה מתוכננת – או לאמ"ן, וחשוב מזה, לפלשתינים עצמם האומרים את האמת ומספקים את העדויות במו פיהם ולשונם?

אגב, האמת נפלטה בטעות לעמי איילון, שאמר לקראת סוף הפרק ש"עד ספטמבר (2000, לקראת פרוץ האינתיפאדה) ערפאת לא מצליח לייצר שום דבר." (כלומר, לא מצליח לעורר את האינתיפאדה שתיכנן, לפי עדויותיהם של חבריו הפלשתינים.

די מפחידה המחשבה על ראשי השב"כ לשעבר,  שאו שהניחו לבמאי מורה לעשות מהם צחוק בפומבי, או שבאמת לא ידעו מה מתרחש מתחת לאפם, ועכשיו הם מנסים לסדר לעצמם כסת"ח בצורה תיאור מעוות של המהלך ההיסטורי.

ועוד הערה: ראיתי שמורה מתרעם על הדיונים המגמתיים, לדבריו, המתנהלים בעקבות הסרט "הדוקומנטרי" שלו.

איזו בדיחה.

הסרט של מורה הוא סרט תעמולתי מובהק. לאמריקאים אולי אפשר למכור אותו בתור "דוקומנטרי", אבל לא אצלנו.

וכל אחד ואחד מן המשתתפים, משני עברי המתרס הפוליטי,  בכל הדיונים שהיו בערוץ 1 בעקבות פרקי הסידרה, היה הגון וישר יותר, ידען יותר ומעניין וחדשן יותר מהיוצר דרור מורה ומהסרט שלו.

______________________________________________________________________________

תוספת, 24.10.2013, מתוך משפט בירושלים של תביעת נזיקין שהוגשה על ידי נפגעי טרור נגד הרשות הפלשתינית, על פי דיווח של נדב שרגאי, "יישראל היום" 27.09.2013

האני אל חסן ברת "אל ערביה", נובמבר 2004:

"לנו בפתח יש כלל: המאבק המזויין זורע והמאבק המדיני קוצר. מי שאינו זורע, אינו קוצר, ומי שזורע ומסרב לקצור – הוא פושע".

פייסל חוסייני,לפני מותו במאי 2001,  בראיון ל"אל ערבי" המצרי:

"הצבא היווני, כאשר פשו בו חילוקי דעות ומחלוקות, לא הצליח לפרוץ לטרויה. הגייסות האלה התחילו לסגת בזה אחר זה, עד שמול חומות טרויה נותר המלך היווני לבדו, וגם הוא סבל ממחלות וממחלוקות ונכשל בפריצה לטרויה… אלא שאז טיפסו אנשי טרויה על חומות עירם ולא מצאו מולם כל זכר לצבא היוונים, פרט לסוס עץ ענק. הם שמחו, בחושבם שהגייסות היוונים הובסו ונסוגו והשאירו מאחוריהם שלל תמים עשוי עץ. הם פתחו את החומות והכניסו את סוס העץ לעירם. אחר כך קרה מה שקרה…(הלוחמים היוונים יצאו מבטן הסוס, ופתחו את שערי העיר לחבריהם שחזרו בלילה מנסיגתם המדומה)…אמרתי לכולם…היכנסו לבטן הסוס. וכולנו נכנסנו לבטן הסוס, והסוס עצמו נכנס אל פנים החומות וכעת הגיעה השעה שנאמר: רדו מבטן הסוס והתחילו לעבוד…למען המטרה שלשמה נכנסנו לבטן הסוס."

יוסי קופרווסר (תא"ל מיל. ראש חטיבת מחקר באמ"ן 2001-2006, עדות במשפט:

"המהלך של הרשות הפלשתינית ושל אש"ף הוכן מראש על ידי מנהיגיהם ופעיליהם המרכזיים במשך שנים רבות וביחוד בחודשים שקדמו לו: מהלך מתוכנן. היכולות, התשתיות והאמצעים התודעתיים והפיסיים הוכנו בקפידה ובשיטתיות. כך גם בחירת העיתוי, והאמתלה ששימשה הסבר לתחילת האירועים – ביקור שרון בהר הבית…בעוד שהצד הישראלי בא לשיחות האלה (אוסלו) עם עניין אמיתי לקדם שלום, הפלשתינים לא ויתרו על הטרור…לא ויתרו על השאיפה להגיע בסופו של דבר ליעד האסטרטגי שהוא ביטולה של הציונות. היעד האסטרטגי הזה לא בוטל בשום נקודת זמן." 

ברור, שהערכתו של קופרוואסר עולה בקנה אחד עם כל העדויות של הבכירים מהרשות, מהחמאס  ומאש"ף, בעוד שעמדותיהם של ראשי השב"כ, כפי שהובעו בסרטו של מורה, עומדות בניגוד גמור לדבריהם של קופרוואסר והפלשתינים.

וברור כשמש מי צודק ומי טועה.

והנה עוד תוספת מה-22.01.2014, מתוך מאמר שפורסם על ידי ישי גולדפלם ב"פרספקטיבה" ב-13.01.2014, ואשר פורסם במקור כבר במרץ 2010 בתגובה למאמר של יואל מרקוס ב"הארץ", שבו יוחסה פריצת האינתיפאדה לביוקר שערך אריאל שרון על הר הבית. להלן מתוך המאמר:

בראיון של אבי יששכרוף עם זכריה זביידי, מי שפיקד על גדודי חללי אל-אקצא בג'נין, אמר זביידי את הדברים הבאים:

בימי אבו-עמאר (יאסר ערפאת) היתה לנו תוכנית, היתה אסטרטגיה והיו הוראות שלו, שאנחנו ביצענו.

יששכרוף: בעצם אתה אומר את מה שעמוס גלעד והמודיעין אמרו תמיד, שערפאת תכנן הכל?

זביידי: נכון. כל מה שנעשה באינתיפאדה נעשה בהוראת ערפאת, אבל הוא לא היה צריך לומר לנו את הדברים מפורשות, הבנו את המסר שלו.

בנאום מראשית 2001 של שר התקשורת של הרשות הפלסטינית, עימאד אל-פלוג'י, במחנה הפליטים עין אל-חילווה שבלבנון, הוא אמר בין השאר את הדברים הבאים:

"כל מי שחושב שהאינתיפאדה פרצה בגלל ביקורו של שרון המתועב במסגד אל-אקצא טועה, גם אם הביקור הזה היה הקש ששבר את גבם של הפלסטינים. האינתיפאדה הזו תוכננה מראש, מאז שובו של הנשיא ערפאת מהמו"מ בקמפ-דייויד, שם הפך את השולחן על הנשיא קלינטון. (ערפאת) נותר איתן ואתגר (את קלינטון). הוא דחה את התנאים של אמריקה ועשה את זה בלב ארה"ב".

בראיון שהעניק מרואן ברגותי למגזין "ניו יורקר" ב-29.1.2001, הוא אמר בין השאר:

"הפיצוץ היה מתרחש בלאו הכי. זה היה דרוש על מנת להגן על זכויות הפלסטינים. אבל שרון סיפק תירוץ טוב. הוא אדם שנוא."

ברגותי שב וחיזק טענה זו ביוני, 2001:

"האינתיפאדה לא התחילה בגלל ביקורו של שרון באל-אקצא, למרות שזה היה הקש האחרון. האינתיפאדה התחילה מתוך הרצון לשים קץ לכיבוש ומכיוון שהפלסטינים לא קיבלו את תהליך השלום במתכונתו הקודמת (ג'רוזלם טיימס, 8 ביוני, 2001)."

בראיון ששודר ברשת אל-ג'זירה עם ממדוח נופל, יועצו הפוליטי של ערפאת, ב-28.9.2005, הוא אמר בין השאר:

"אני חושב שהוא (שערפאת) תכנן אינתיפאדה מזוינת. הוא טיפח את המיליטריזציה שלה כבר מההתחלה, מכיוון שהוא העריך שבאמצעות מיליטריזציה הוא יוכל להפעיל לחץ על ברק ולאחר מכן על שרון, ולכפות עליהם לבצע וויתורים. הוא חשב כי ייתכן שתהיה התערבות בינלאומית כמו בקרב על המנהרה (מנהרות הכותל) בימי נתניהו".

בספר שכתב מרוואן כנפאני, אחד מיועציו הבכירים של ערפאת, הוא כתב בין השאר:

"'אבו-עמאר' (ערפאת) חשב על האינתיפאדה ב-1997, עם עלייתו של נתניהו, שהחליט לחסל את תהליך השלום ושאמר על 'אבו-עמאר' שהוא מקים משמר לאומי, משמר כבוד, שולח שגרירים ושהוא בונה מדינה."

גם הח"כ לשעבר יוסי ביילין, מי שנחשב לאחד מאדריכלי הסכם אוסלו ותומך נלהב של משא ומתן עם אש"ף כתב באתר שלו:

 "בניגוד לאינתיפאדה הראשונה, זו (האינתיפאדה השניה) לא היתה ספונטנית. היא פרצה ביוזמת התנזים – המיליציה שהקים הפת"ח, מתוך מגמה להקדים את החמאס ולמנוע את השתלטותו על הרחוב הפלסטיני."

———————————————–

לנוכח ריבוי העדויות, אין מנוס מהמחשבה שראשי השב"כ שהתראיינו למורה מייצגים גירסה שונה במקצת של שלושת הקופים: אינם שומעים, אינם רואים – אבל מדברים בלי הכרה.