"הכל שפיט" הטוטליטארי, והפודלים והבולדוגים של התקשורת

הבה נתאר  לעצמנו, שאנחנו באמצע המאה הקודמת, תחילת הפיפטיז, ימי שיא הסטליניזם הבולשביקי  בדמוקרטיה העממית הרוסית, ובו בזמן שיא המקרתיזם בדמוקרטיה הקפיטליסטית האמריקאית, ובדיוק אז קם לו שופט עליון מטעם השלטון הדמוקרטי, העממי במ\רח או  הליברלי במערב,  ומודיע ש"הכל שפיט", שמשמעותו — לשופטי בית המשפט העליון, כמוהו מינויים מטעם גם הם, נתונה הרשות  לבטל או לפחות לעוות עד-בלי-הכר כל חוק וכל החלטה או תקנה ממשלתית וכל מנוי, של שר או גנרל, מטעם הנשיא או הסובייט העליון, לפי שיקול דעתם "הסביר", עם הסבר ל"סביר" מהו: סוציאליסטי או ליברלי, סובייטי או אמריקני, נאור ומתקדם או שמרני וטבעי, אוניבסלי או פרטיקולרי, הכל כפי שמתאים באותה שעה לשמש העמים ג'ו סטאלין או לסנאטור ג'ו מקרתי ומתאים לשופטים  שהם מינו. צעד

שמעניק היתר לשופטים העליונים לתקן במיידי, בכוח שניתן להם, כל סטיה הכי קלה מהשורה ההנהגתית של הסטליניזם במזרח  או המקרתיזם במערב,  מאז ועד עולם, וכמובן שבאפשרותם להפעיל נגד כל מתנגד של השלטון כל אמצעי, אם יש חור או אין – כי "הכל שפיט". וכל חוק הוא רק חומר ביד היוצר "הסביר" – כבוד השופט.

בולשביק יוסף סטלין: שמש העמים

קל מאוד להבין, אצל מי סידור אשר זה יכול להתפס כ-"דמוקרטי" — בולשביקים ומק קרתיסטים, חובבים נלהבים של כל דיקטטורה טוטליטרית.

והנה, עשרות שנים לאחר שסטלין ומק קרתי, הם ורעיונותיהם כבר הושלכו זה מכבר עמוק-עמוק לתחתית פח האשפה של ההיסטוריה, והזבל האידיאולוגי שלהם כוסה מזה כבר בשכבות-שכבות של זבלים דומים ונוספים שהצטברו שם מאז, והמשטרים השניים,

במערב ובמזרח, כבר השתנו  מאוד, עם השינויים העצומים בדעת הקהל בכל תחום, כולל הצבעת הציבור בבחירות, כמו אצלנו  – ובכל זאת  קמות פה, ממש בימינו, תנועת המגוננות בכל כוחן על "הכל שפיט" ועל מיני "הסתברויות" שונות ו"המידתיות" שסקושי היו נכונות לשעתן, אך עדיין הן נכונות לשעתנו מבחינת הבולשביקים והמק-קרתיסטים של היום.

והכל בשם "הדמוקרטיה" אלא מה.

וכל זה מתאפשר, כי גם השופטים מאז לא השתנו – הם אותם השופטים שמנסים לשמר את רוח הבולשביזם הסטליניסטי והמקתיזם הפשיסטי, ולשמר את כוחם.

סנאטור ג'ו מקרתי: גם אנטי קומוניסטים

והנה, בתחילת הניינטיז של המאה הקודמת, ימי שלטון הבולשביזם-מקרתיזם (חוץ מחרות ומק"י) המפא"יניקי-מרצי בארצנו, ימי הפנקס האדום הבולשביקי, וחשכת הלילות  של ועדת העורכים המקרתיסטית –(לפי אגדה אורבנית ידועה, מקרתי היה כ"כ עסוק ברדיפת קומוניסטים, עד שאפילו "אנטי-קומוניסטים" נחשבו בעיניו ככוד סוג שך קומוניסטים.

— קם לו אז השופט העליון אהרון ברק, מנוי של ראש הממשלה דאז מטעם מפא"י-"העבודה", מי שהיה   יבואןהאמריקנה הגדול עד אז, יצחק רבין, ושופט שהיה פרופסור ל"משפט קונסטיטוציוני" בעצמו , ובספרו "על השקפת עולם",  בעמ' 477, 485  כתוב לאמור:

"בעיני, מלוא כל הארץ משפט.כל התנהגות אנושית היא נשוא לנורמה משפטית. גם כאשר סוג פעילות מסוים – כגון יחסי חברות או מחשבות סובייקטיביות – נשלט על-ידי האוטונומיה של הרצון הפרטי, אוטונומיה זו קיימת, משום שהיא מוכרת על-ידי המשפט… בכל מקום שיש בו בני-אדם חיים, שם יש משפט. אין תחומי חיים שהינם מחוץ למשפט." . (הציטטה לעיל ולהלן מתוך עבודתו של הלל נייער ב"תכלת")

וכדי שידעו השופטים מהו קנה המידה הנכון בעבודת ביטול החקיקות שלהם, כלומר מה סביר, קבע ברק ,שקונפליקטים שאינם ניתנים ליישוב בין ערכים יהודיים לערכים דמוקרטיים, חייבים להיפתר על פי ערכיו של "הציבור הנאור". זה שהפנים את  "מכלול הערכים המעצבים את דמותו של הישראלי המודרני" אותו חלק מן הציבור "שערכיו הינם אוניברסליים", ושהוא חלק "ממשפחת האומות הנאורות".

כלומר,  אותם ערכים שניסתה להתהדר בהם העלית האינטלקואלית של הבולשביזם המפא"יניקי דאז, שבפועל היתה כת מתנשאת, גזענית למדי (או אפילו מאוד), שותפה נאמנה ואחות לדרך של החזירון העליון, השולט פה עד היום, חבורה פוליטית שהצטיינה בטוטליטריות אידיאולוגית נוקשה, ואימצה רעיונות מדיניים, חברתיים  ופוליטיים ליברל-הומנסטים, שאפסותם הוכחה שוב ושוב, תוך גרימת נזקים חמורים למדינה ולעם.

פודל מחמד: על משמר ביבי

רק שבימים שברק המציא את "הכל שפיט", היו למפא"י ולמרצ 56 ח"כים בכנסת, שיצגו 47% מהמצביעים. היום נשארו מהם שאריות מדולדלות,  רק 4 מנדטים, המייצגים 3 אחוזים ושליש האחוז מהישראלים, ועוד אחוז וחצי ממרצ שלא עברה את אחוז החסימה. כ-5% מציבור המצביעים הישראלי.כ

ואיך למה אבדו לגוש הזה כ-90% ממצביעיו בתוך 30 שנה? כי התברר לתמימים  דאז  לאילו תהומות הוליכו  אותם "השמאל" ומשרתיו ב"הכל שפיט": אוסלו ושתי אינתיפאדות שותתות דם ועוד אחת בדרך בימים האלה, קיפאון כלכלי, פסיקות בג"צ  נוטות חסד לטרור, למסתנני עבודה,

פקינז-שעשועים:שומר על לפיד

לאתאיסטים, לשונאי דתיים ויהדות, לקרנות זרות של מעצמות עוינות, של תאגידי-ענק רב לאומיים, מחרחרי ממלחמה לשם מיקסום רווחים ושל ממסדים קלריקליים אנטישמיים; הם והסוכנים הזרים הישראלים שלהם, שכירי "העמותות", שאף מתחזקות באופן קבוע לפחות שופט/ת 1 בעליון.

והתקשורת המשרתת את האגף הזה בוודאי איננה "כלבת השמירה " המגוננת  על "הדמוקרטיה", שאינה, במקרה הזה,  יותר ממגדל קלפים אידיאולוגי שהתמוטט וקרס תחתיו, וכל מה שנשאר ממנו הן סיסמאות ריקות המשרתות את הכת השלטת, כולל אילי ההון, כולל בעלי התקשורת, ומקנת כספם בשוק  הפוליטיקאים, העיתונאים, האקדמאים, המנהל והמשפט הממוסדים. ועדיין הם מבקשים לשלוט פה  ביד

פיטבול אמריקאי:ימין ושמאל

ברזל, ככל יכולתם המידלדלת  – למרות שאיבדו כמעט לחלוטין את בסיס התמיכה הציבורי שלהם.

כי הנה כל מה שנשאר מהתקשורת: להקות של כלבי שעשועים, פודלים ופקינזים , מימין ומשמאל, השומרים על התחת של החזירון העליון, שהוא בעל הבית האמיתי של "הדמוקרטיה" שלנו, כמו של כל האחרות. וכמו כן,  כשהם תוקפים אלה את אלה, מדובר בפיטבולים אמריקאים ובולדוגים אנגליים, להקות של כלבי תקיפה  מימין ומשמאל. כשהם מתנפלים ונושכים אלה את אלה, אך משחקים אותה משת"פים חביבים בשמירה על האינטרסים של החזירון העליון המעסיק אותם בנדיבותו, וחביבי הקרנות המממנות את שני הצדדים שכביכול נאבקים ביניהם, ובעצם הם מסכימים ביניהם בכל עניין החשוב לחזירון העליון, המשך סדיר של זרימת השטרות והמטבעות מלמטה כלפי מעלה.