דילוג לתוכן

פסגת ההתגברות/(1)החד צדדיות של בית המשפט העליון

דצמבר 27, 2022

 

בתמונה : אלת הצדק תמיס: עיניה מכוסות, ינה נושאת פנים.  מאזניים וחרב בידיה הצדק והדין.

זמן רב שלא התייחסתי לפרשת בית המשפט העליון/פסקת ההתגברות. לא פוסט, לא תגובה, לא לייק. זה בגלל שהתלבטתי, ועדיין אני מתלבט. אך נראה לי שאני יכול לחדש קצת באשר למהות האמיתית של הפרשה, וגם זה משהו. אביא את עיקר הטיעונים לכאן ולכאן בשני הפוסטים הבאים.

לכל ידוע כיצד הגיעו הדברים לידי כך, שבית המשפט העליון מותקף מחד כ"דיקטטורה" על ידי חלקים במערכת הפוליטית, ומגיניו תוקפים מצידם את המאשימים , כמי שהם עצמם מבקשים לכונן "דיקטטורה" מתוקף הפגיעה בסמכויותיו, וכך לערער ולהפר את האיזון בין הרשויות, ולהעניק לפוליטיקאים שלטון יחיד, שהרי הם שולטים גם ברשות המחוקקת וגם ברשות המבצעת. ועכשיו גם הרשו השופטת תהיה בידיהם.

ואילו מתנגדיהם טוענם, ש"האקטיביות" היתרה של המערכת המשפטית, מכפיפה תחתיה את הרשות המוחקקת והמבצעת,כאשר חוקי הכנסת והחלטות הממשלה כפופים לאישוא המערכת המשפטית, היכולה לבטל אתם כרצונם של השופטים, ועל פי שיקוליהם. כלומר, זן המערכת המשפטית, שמפירה את האיזון הרצוי בין הרשויות.

אלת הצדק תמיס: עיניה מכוסות, בידיה מאזניים וחרב

הגדרה אחרת, ממוקדת יותר של אותה עמדה: מתנגדי "הדיקטטורה של בגצ" רואים במוסד השיפוטי הזה, מיסודו של בית המשפט העליון, מאחז של השמאל הקיצוני, המשתלט על סדר היום הציבורי, בניגוד להכרעתהבוחר בתחומים הפוליטיים, התחומקתיים והממשלתיים.

כשם שמי שמבקשים להגן על סמכויותיו של בית המשפט העליון מגדירים את יריביו בתחום הפוליטי כימין קיצוני, המבקש לקדם כינונו של משטר פאשיסטי, היכן שהאזרח נתון באופן מוחלט לשרירות ליבם של פוליטיקאים ומשרתיהם הנאמנים, והרוב הפוליטי הדורסני רומס את זכויות המיעוט, המוגנות על ידי המערכת המשפטית.

שני הצדדים רואים, כל אחד בעצמו, את הדמוקרטים "האמיתיים", ובצד האחר את אויבי הדמוקרטיה.

אתייחס תחילה לטיעון נפוץ ורווח מאוד של מגיני מערכת המשפט בכלל, ובית המשפט העליון (שבו במיוחד תפגע "פיסקת ההתגברות") בפרט.

על פי הטיעון הזה – על מה בכלל המהומה?! —

— שהרי במהלך עשרות השנים, שבהן הפעיל בית המשפט העליון את סמכותו לערער על תוקפם של כמה עשרות מחוקי המדינה שחוקקו על ידי חברי הכנסת, לא כולם בעלי אופי פוליטי, אידיאולוגי או חברתי, מספר שאנו עולה על מה שקרה באותו פרק זמן ביחסים שבין הרשויות האלה, הפוליטית והמשפטית, במדינות מתוקנות אחרות בחלקים הנאורים של הכפר הגלובליץ.

אלת הצדק תמיס: עיניה מכוסות, בידיה מאזניים וחרב

אך הטיעון הסטטיסטי הזה יכול להיות תקף לעמוד, רק כל עוד אין נכנסים לפרטים הקטנים והמעצבנים, ולמשמעותם החמורה..

שכן 95% מהחוקים, בעלי האופי האידיאולוגי, והחברתי פוליטי, שחוקקה הכנסת, ושנפגעו ולמעשה נשלל תוקפם על ידי שופטי העליון, היו חוקים , שהיה חשוב לשופטי העליון לעקור מהם את עוקצם הימני.מה שמייצג הבחנה ברורה וחד משמעית לגבי פסקותיהם של שופטינו אלה:שכן, אילו היו נימוקים משפטיים ותחוקתיים עומדים בשורש ההחלטות, ניתן היה להניח ולצפות, שייפסלו חוקים העלי אופי ימני ושמאלי כאחד, ביחס של פיפטי-פיפטי,או בערך כך, ובכל אופן, לא ביחס הסוחף, המאפיין את המצב בפועל: הטיה שמאלית חדה וברורה.

אך החד-צדדיות המובהקת של הפסיקות לטובת השמאל, אינה יכולה לעלות בקנה אחד עם האפשרות של שיקולים משפטיים עניינייים (אלא אם כן מניחים, שהחוקים בעלי האופי הימני בתור שכלה, טבעם שהם מנוסחים ברשלנות או שהם נגועים מראש בסטיה קשה מההיגיון והמסורת המשפטית והחוקתית הנוהגיפ, בעוד שהחוקים הנוטים שמאלה הם מופת נדיר של שלמות והקפדה, ומלכתחילה, ממהותם, אין למצוא בהם פגם).

אך החד צדדיות הבוטה. מבהירה, די בוודאות, שלא החוק, או איזו אמת מקודשת ומוסכמת על הכל, כאותו סמל ידוע, המסמן את אופי המשפט, פסלה או תמונתה של אלת צדק שעיניה סומות, הם שהדריכו את השופטים בפסיקותיהם –

— אלא מניע שונה לגמרי, אישי-אידיאולוגי או פוליטי, שאל לו לפגוע בשיקול דעתם של הבאים לפסוק, במערכת משפט מתוקנת, ואין להעלות על הדעת שיוכל ויורשה לעמוד בבסיסן של הכרעות משפטיות.

כלומר – מדובר אצלנו בבית משפט מוטה, שנראה כי אינו יכול ואינו מסוגל כלל, בתור שכזה, לפסוק ולדון בצדק וללא משוא פנים, במשפטים המובאים לפניו בנושאים הנתונים למחלוקת ציבורית.

ומכאן, שאכן, כטענת הימין, יש צורך דחוף, ואף הכרחי, לאזן את הטיית הדין המוכחת בעליל של שופטי העליון, על ידי אותה פיסקת התגברות, המאפשרת לכנסת, ובאמצעותה לאזרחי המדינה, המצביעים בבחירות, את האפשרות להתגונן מפני מערכת מש, אלא אל נטיות ליבם ועמדותיהם האידיאולוגיות-פוליטיות הפרטיות.

ולא מיותר להזכיר, שהמספר המצומצם של שינויי החקיקה לכיוון שמאל, מעט יותר מעשרים, המספר הזה בטל בשישים, לעומת רוב עצום של פסיקות מוטות שמאלה בנוגע לתביעות, לערעורים ולעתירות משפטיות המובאות בפני בתי המשפט.

מה עוד שרבות מאוד מאלה, בעניינים אידיאולוגיים, פוליטיים וחברתיים, מגיעות להיכלי המשפט ביוזמת, במימון ובהכוונת ישראלים, שהם בפועל ולמעשה סוכנים זרים, בהיותם מועסקים בגלוי וכרשום (ולכן, שום תיאוריית קונספירציה סודית אין פה, הכל מתועד ועל השולחן) על ידי עמותות רשומות כחוק ברשם האגודות והעמותות, עמותות הממומנות ונשלטות בגלוי על ידי קרנות של ממשלות ומפלגות זרות, על ידי תאגידי ענק כלכליים ורב לאומיים ועל ידי מוסדות וארגונים דתיים, שבמהותם הם לרוב "ארגוני חזית", שכן עיקר מימונם מגיע כתרומות מממשלות ומתאגידים כלכליים, שותפיהם בקרנות העלות העמותות.

וכולם, במקרים רבים, מונעים על ידי אלה, שעניין רב להם בה-לגיטימציה ובדמוניזציה של מדינת ישראל. ובצדק רואים הסוכנים הזרים ושולחיהם בבית משפט המוטה שמאלה שותף חשוב לקידום מאבקם באינטרס הישראלי.

———————————————————————————————

חושבים שהפוסט הזה היה חד צדדי? – לא יותר מן הפוסט הבא בסידרה: מדוע הניע נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, את מהלך "האקטיביות" של מערכת המשפט ומדוע חשוב לשמור על עצמאותה.

 

 

 

 

 

From → כללי

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: