דילוג לתוכן

שיעור מלומד, אבל בצרפתית: מה זו "אינפלציה" (1)

נובמבר 15, 2021

עם "גל ההתייקרויות" אצלנו, והדיווחים מהעולם,  חוזר לסדר היום המושג הוותיק "אינפלציה".

הרבה מסכי עשן אופפים את המשמעות האמיתית של המושג הזה. רעפים פוליטיים למעלה מעלינו (הנבחרים המורמים מעם, מזהירים ומביעים דאגה), וילונות תקשורתיים (בעיקר מדובר בזכרונות מהאייטיז אצלנו ומשנות ה-30 בגרמניה במאה הקודמת.) ונצנצים מדעיים (האינפלציה היא תוצאה של   "גידול חריג בהיקף אמצעי התשלום העומד לרשות הציבור, מעל ומעבר לגידול בייצור ובזרימת השקעות ממקורות חוץ", או תוצאה של יחסים תוך-גרפיים מקולקלים בין "כמויות הכסף", כמו גם עניין של "ציפיות" וכו', כלומר, בלה-בלה ז'ורנליסטי-מדעיסטי-אידיאולוגיסטי, שפעם אפילו התמחיתי בשכמותו. מין  שפה חצי עיתונאיסטית, רבע אקדמיסטית-מדעיסטית ורבע איזמית,לא חשוב האיזם. 

ולעומת זאת, סליחה מראש על הצרפתית שלהלן: אולי דווקא היא תעזור לנו  בהבנה ממשית של הסיטואציה האינפלציונית.   

כי המושג נוצר בתקופת מלחמת האזרחים בארצות הברית (1861-5). באותה תקופה כבר היה נהוג שם כסף הנייר, וזה מה שאיפשר הן את התעלול החדש, והן את ההקלה, בה בעת, של ביצוע התהליך הישן של זיוף המטבע.  במקום הינדוס תערובת של זהב וארד, די בהדפסה קלילה של כמה ניירות, עם כמה אפסים שרוצים על פניהם הצבעוניות.

וכך הונהג בארה"ב הנייר כמטבע: היו אלה שטרות מודפסים של איגרות חוב שהדפיסה הממשלת הפדראלית עוד במאה ה-18. הם הודפסו במקור כדי לשלם לאזרחים ממורמרים ממושבות הצפון, שיצאו למסע שוד כושל בקנדה השכנה, שהיתה אז בשליטה צרפתית. המילואימניקים המובסים מהמושבות שבו בלי שלל מלחמה בתרמיליהם, אפילו לא מתנות קטנות מהשלל לאשה ולילדים, ועם הפסדים בשכר וירידה בהכנסות. הם הסכימו לקבל את השטרות, המודפסים  כשכר, כי הממשלה הבטיחה לקבל אותם בחזרה לרשותה כתשלומי מסים מהאזרחים. ברבות הימים הפכו שטרי החוב הנוחים לנייר עובר לסוחר במסגרת  שוק המוכרים-קונים, ותחליף/תוספת נוחים למטבעות הכסף הנהוגים.

הערך המספרי הנקוב על השטר, ייצג את כמות הזהב או הכסף, שהאוצר האמריקאי אמור לשלם למי שיציג את שטר החוב לפרעון. זה, מתוך מחסני מלאי הזהב הפדראליים  בפורט-נוקס.(רק הנשיא ריצ'רד ניקסון, לפני 51 שנים, באוגוסט 1971, ביטל את בסיס הזהב של הדולר האמריקאי.)

כאן ואז נוצר המושג המכובס "אינפלציה": איור של הקרב הידוע (למומחים) בצ'יקמוגה טנסי, במלחמת האזרחים האמריקאית. מימין חיילי הדרום באפור, ומשמאל חיילי הצפון בכחול, שכמו באיור, הובסו וסבלו אבידות כבדות.

והנה, בתקופת מלחמת האזרחים, הנפיקה גם ממשלת הדרום שטרות חוב שכאלה, כדי לממן את המלחמה מצידם. בעיה קטנה: מחסני הזהב בפורט נוקס נמצאו בשליטת ממשלת הצפון, ולדרומיים לא היה בעצם מלאי זהב מספיק לכיסוי שטרי החוב שהדפיסו. אך ממשלת הקונפדרציה התייחסה לחיסרון כיתרון, והדפיסה עוד ועוד ממוצרי הנייר האלה, בלי לעשות חשבון, לפי הדרישות של מימון המלחמה נגד הצפון. וכך שטרות הנייר הדרומיים הלכו ואיבדו במהירות את כוח הקניה שלהם: הדפסת הכסף העודפת, כלומר זיוף המטבע, (באידיאולוגיסטית "אינפלציה") בדרום בתקופת המלחמה הגיעה ל-9.000%. בצפון הסתפקו בתקופה המקבילה בזיוף בסך  80% בלבד,   למימון צבאות האיחוד הצפוני.  זאת  תוך העשרת ספקי הצבא, מזון, נשק ותחמושת, יצרני התרופות וקברנים.

המהלך בבתי הדפוס זכה לכינוי "אינפלציה", כלומר, ניפוח, או נפחת, ואף "היפר אינפלציה", כשם של מחלה "מוניטארית", (שעניינה בכסף – MONEY) חדשה ישנה. שהרי, מכיוון שהניירות הודפסו בלי חשבון,  כמות הסחורה שקיבלת מעל לאפס,  הלכה והצטמקה, ככל שגדל מספר האפסים המודפסים על השטרות שנדרשת לשלם תמורתה. ומשכורת של שלושת אלפים לכאוריים,  היתה שווה אחרי שבועיים רק 2,700 ממשיים. ובחודש שאחרי עוד פחות.

לכן ברור כבר, שעצם השימוש במושג "אינפלציה" משמש למעשה לכביסה ולמירוק של המשמעות האמיתית של הפעולה הממשלתית הזאת. בלשון נקייה מתוארת הפעולה הזאת כך, למשל בוויקיפדיה: "שינוי יזום של היצע הכסף על ידי הממשלה או על ידי הבנק המרכזי, שמבוצע בעיקר באמצעות שינויים בשערי הריבית או בהזרמה ישירה של כסף ('הדפסת כסף')".

אך בפועל מדובר פשוט בפעולה עבריינית מובהקת וידועה היטב, בעצם עניין לפלילים:

כי אינפלציה היא  פשוט זיוף הכסף על ידי ממשלות. תעלול נוכלות, בעצם. 

שהרי אין שום הבדל עקרוני, מבחינת הפעולה ותוצאותיה,  מלבד  זהותם של העבריינים, בין ממשלות  ובין פושעים  מהעולם התחתון, המפעילים מכונות דפוס כדי "לייצר" ולזרוק לשוק כסף נוסף וחדש, שהוא מקור אושרם\עושרם שלהם, ובעייתם הגדולה של האזרחים הנגנבים ומרומים; והרי, כמו שזייפני העולם התחתון קונים לעצמם ספינות כבישים גרמניות ויאכטות שמארחות יפה;  כך זייפני החזירון העליון מחזירים טובות תוך שימוש בכסף שזוייף, קונים קולות לסיבוב הבא; זה על ידי צ'יפור קבוצות אוכלוסיה מועדפות,  כאילו מטעמים עדתיים, דתיים, מגדריים, גילאים, מקצועיים וכו'; כל זה בכאילו ;  אך בצרפתית ובפועל מחולק הכסף, כדי שמקבליו יזכרו היטב למען מי לזקוף ת'אצבע או להחליק מעטפה עם פתק  בכל הצבעה, לא קשה  ולא הרבה לעומת הצ'ופר הנוכחי והבא.  ואגב, יש לכם במקרה חבר שבעניין, או גם דודה מפולפלת, שיוכלו לעזור לנו טיפה בעבודה, ושישתכרו  טיפה בהתאם? 

————————————————————————————————————————–

בפוסט הבא: המשך ההיסטוריה, בצרפתית, של זיוף המטבע ("אינפלציה"), על ידי הממשלות והחזירון העליון, מימי יוון הקדומים ועד לשר האוצר הנוכחי אביגדור ליברמן,המודיע לנו פתאום מראש בכמה יעלו השנה מחירי הנדל"ן, ותעשו בעצמכם את שאר החשבון. כאילו שהוא יצליח לשלוט בזה. שיזכור מה קרה לקודמיו באוצר באייטיז, שניסו לרכוב על הנמר אל התהילה, והרווח הקל, ודהרו אל התרסקותם הכאובה על חורבות המערכת הפיננסית.

From → כללי

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: