דילוג לתוכן

קורונה/ אמונה טיפשית בניסים ובנפלאות, נגד נגיף שמתגבר על חיסונים

אוגוסט 26, 2021

דווקא בתור יהודי מאמין, אני מלא בימים אלה בהתפעלות מתפעמת, עד כדי קנאה, לנוכח רמתה הגבוהה של האמונה היוקדת בניסים ובנפלאות, שמתגלה בהתמודדות המימסדית  עם  נגיף הקורונה, כזו המתגלה אצל ממשלה, "מומחים" ותקשורת ממוסדת. 

פרוייקטור  פרופ' סלמאן זרקא: נגד סגרים

בכל פעם, למשל, שאני שומע או קורא פוליטיקאי או פרשן, או "מומחה"(כולל "הפרוייקטור" הנוכחי, הפרופ' סלמאן זרקא לפני שעתיים  בראיון רדיו), שמנסה להסביר שעלינו לחיות "עם הקורונה", או "לצד הקורונה" (יש הבדל, מבחינת עומק היחסים? האם לחיות "עם" זה  כמו בחיי משפחה, זוג וילדודס, סבא וסבתא,  בעוד שלחיות "לצד" זה כמו בין ישראל לחמאס? או בין מדינה ישראלית ובין מדינה פלשתינית, לכש-?), ובכן, לשמע המושג הזה, על שתי גירסותיו,  אני מתפתל במבוכה, ושואל את עצמי למה הכוונה. כלומר – באיזה סוג, בדיוק,  של "חיים" מדובר פה, ומה הקשר של אורח "החיים" הזה באותה מיטה, בית, רחוב, מקום עבודה  ובית ספר – חיים עם המוות, שמייצג הנגיף, אפילו יותר מהחמאס. שהרי לחמאס אולי יש  עוד עניין או שניים לענות בהם (כמו חשבון הדמים עם מתחריו מהפתח, או צורכי היומיום של האוכלוסיה שתחת מרותו) בעוד שמבחינת הנגיף רק לחסל אותנו –  זה כל מה שמעניין אותו, ותו-לא.  

מה שבעלי ה"עם" או "הלצד" נוטים להתעלם ממנו, זו ההבנה, שלא עושים תכניות בלי בעל הבית. זה אשקרה מזכיר לי את הסיסמה עתיקת הימים וחסרת השחר של השמאל הטיפש, ש"שלום עושים עם אוייבים", מה  שכבר נוסה מול הטרוריסט ערפאת בתהליך אוסלו (ואותם מטומטמים עצמם ממליצים לנסות את זה עכשיו מול החמאס).

וגם  האינתיפאדה על שם אל אקצה,  כולל האוטובוסים המתפוצצים, לא הצליחה להכניס לראשם המטומטם,  פקוק האידיאולוגיות, שנכון אולי, שניתן לעשות שלום עם אויבים, אך זאת אך ורק בתנאי שאותם אויבים אכן רוצים גם הם בשלום עימנו, ולא סתם משתמשים בתמימותנו, בתיקוותינו  וברצוננו הטוב, כדי להשיג הסכם שיקל עליהם להרוג בנו מה שיותר, כי לדעתם לא מגיע לנו לחיות, פה, או בכלל.

אוטובוס מפוצץ בארינתיפדה השניה: לחיות עןם הרקוראונה זה בדיוק כמו לעשטות שלום עם אויבים, שכל רצונם לרצוח אוטתנו, בדיוק כמו הנגיף.

וגם באשר לבעל הבית של המגיפה, נגיף הקורונה, אין שאלות: נחישותו לחסל בני אדם, אינה נופלת מהנחישות של שתי ההנהגות הפלשתיניות לרצוח יהודים. ואף הוא, כמוהם, שמח מאוד על הסכמת מנהיגינו, שלא לומר שאיפתם,  "לחיות עם" או "לצד" הרוצח המסוכן, וכך להקל עליו מאוד להמשיך את קיומו והתרבותו, תוך חיסול קורבנותיו האנושיים, החפים מפשע לא פחות מקורבנותיהם של גיבורי אש"ף או מתאבדי החמאס.

 את מקורם של "לחיות עם הקורונה" וגם "שלום עושים עם אויבים", מסקנת האמונה היוקדת בניסים ובנפלאות, יש לחפש בחולשה ידועה ונפוצה מאוד של המוח האנושי, שבלע"ז קרויה "Wishful thinking" , ובעברית "משאלת לב":  אותה נטיה תמימה וטבעית, אך מטופשת ומסוכנת, להתאים את הערכותינו האמורות להיות מציאותיות, , לתיקוותינו הכמוסות או לא,  כולל אלה  התלושות ביותר מהמציאות.  זוהי גם העדפת האופטימיות של"יהיה טוב" ו"בסוף הכל יסתדר",על  הכרה במציאות אפורה וקשה, ולא תמיד מבטיחה טובות, ולכן מזמינה זהירות והערכות גם  לרע מכל.   

על אלה, בכל הקשור במגיפת הקורונה, ניתן להוסיף את האמונה העמוקה  במדעיזם, שהוא סוג של דת אידיאולוגית חשוכה, בפני עצמה. שבה המדע" מהווה תחליף ל"אלוהים" בדתות.  הטביעו  חותמת "מדעי" על כל שטות שעולה על הדעת, והטמבלים האלה יעמדו דום, ישירו הימנון ויקריבו קורבן אדם.

זוהי רק עוד אמונה טפלה,  ששטופים בה בדרך כלל דווקא אלה, הרואים את עצמם כ"נאורים", "מתקדמים" ואף "חסרי דת" וכו', ומתבררים כמעט תמיד כהכי מפגרים וטיפשים.

ואם המדע המהולל והטכנולוגיות המעבדתיות הביאו לנו חיסון, הם מאמינים, אחד כזה, שהפרופסורים מסכימים על יעילותו העצומה, אולי באמת אפשריים הם "החיים עם הקורונה" או לצידה.

*****

לפני ימים אחדים, שיתפה חברה שלי בפייסבוק ראיון שנערך עם הפרופ' מיכל ליניאל, וירולוגית בהכשרתה, שאף השתתפה בנסיונות למצוא תרופה (להבדיל מחיסון)לנגיף.

ובכן, הפרופ' ליניאל, עם כל הז'רגון המדעיסטי, התגלתה כמאמינה דתית מובהקת בניסים ובנפלאות, ולא בושתי לכתוב ברוח זאת בתגובה לדבריה. 

 ככל התועמלנים מסוגה, גם ליניאל לא מאמינה בסגר כמחסום לקורונה. וכמותם גם היא מסתמכת על תוצאותיו  העלובות של הסגר השלישי אצלנו, שהיה יותר בדיחה מסגר, ולא מכירה בתוצאותיו המצויינות של הסגר הראשון, שלא לדבר על העובדות הידועות הנוגעות להצלחות של הסגרים בניו זילנד או באוסטרליה ובסין, ולמעשה בכל מדינה שבה נערך סגר אמיתי, והכרית את המגיפה באוכלוסיה המקומית. 

אכן, חתיכת מדעיות לדוגמא, כשמתאימים את "הראיות" למסקנה המבוקשת. הנחת המבוקש.

וחמורה אף מזאת הדעה של ליניאל באשר ל(חוסר ה-)סכנה הנשקפת לנו מהנגיף.

 בביטחון מוזר ביותר היא קובעת: 

"הווירוסים הגיעו לאופטימום (בגירסת הדלתא), אין להם לאן להשתפר"!

 ואיך היא הגיעה לאיוולת הזאת? ובכן, על סמך נסיונה בווירולוגיה. כי זה מה שקרה עם נגיפים קודמים שהפרופ' מכירה את תולדותיהם, כמו למשל הסארס. הגיעו לאופטימום ונעלמו מהשטח.

 וזה למה אני מכנה זאת "איוולת".

וירולוגית פרופ' מיכל ליניאל:"הווירוסים הגיעו לאופטימום(!?)

כי התנהגותו של הנגיף שלפנינו, ה-Covid 19' מכחישה את הדיאגנוזה הפרופסורלית הזאת.

יום-יומיים אחרי שהעניקה הפרופ' את הרעיון, התבשרנו על הגעתו לישראל של הנגיף המסוכן החדש המסומן כ AY3, או למדא. ואנו יודעים על נגיף דרום אפריקאי ואחד ברזילאי, מסוכנים ביותר גם הם.

 יש לזכור, שכאשר מספרים לנו שהחיסונים של כל החברות, פייזר, מודרנה ואסטרה-זניקה אינן מצליחות לבלום הידבקות ומוות, גם אחרי שני חיסונים, וגם אחרי הידבקות שייצרה נוגדנים בגוף החולים, המשמעות היא שהנגיף הנחוש הזה, הוא מאוד יצירתי, מגוון וסתגלני, תכונות שמאפרות לו לייצר מעצנמו וריאנטים שיודעים לעקוף את המכשולים שמעמידים בפניו החיסונים, ולהתגבר עליהם.  כבר ידוע שיש אלפי גירסאות של הנגיף, שהמכנה המשותף להן הוא יכולתן להתגבר על מכשולי החיסון או על נוגדנים שפיתחנו בעקבות הידבקויות. ולכן, לקבוע ש"הווירוסים הגיעו לאופטימום, ואין להם לאן להשתפר"הוא הדבר הכי לא סביר והכי לא מדעי שניתן להעלות על הדעת. וכל כולה של קביעה כזאת מעידה על התמסרות עמוקה ל-"Wishful thinking" קיצוני ולאופטימיזם חסר תקנה.

בעוד שברור, שעלינו לקחת בחשבון, שהווירוס המאיים עלינו נמצא עכשיו רק בתחילת דרכו מבחינת יעילותו, ראשית  מדביקותו וניצני קטלניותו, ושהחיסונים שמתפתח עלולים להתברר, ככל שיחלוף הזמן, כסכר שאינו מסוגל לעצור את גלי הים, או אפילו כתרופת אליל חסרת תועלת. מול ה-Covid 19, שהדרך האמיתית להאבק מולו היא על ידי סגר מוקפד וכללי. שלא לדבר על כך שדווקא החיסונים גורמים להעצמתו ולהשתכללותו של הנגיף. 

נא לזכור, שבסגר בן 35 ימים בלבד, בין סוף מרץ ותחילת מאי 2020 הצליחה ניו זילנד לחסל לחלוטין את המגיפה באוכלוסיה המקומית, וכל התופעות של המגיפה לאחר מכן במדינת האי שלהם,  מקורן ביבוא של הנגיף ממדינות אחרות, שבהן המשיכה המגיפה להשתולל. ולכן, אם אין ניסיון בו-זמני להתגבר על המגיפה בכל העולם, כפי שראוי היה לעשות, (אילו היה ארגון האומות המאוחדות ראוי לשמו), חייבת כל מדינה המבקשת להאבק בנגיף ביעילות, להקפיד ולהתגונן עוד יותר ממה שנעשה בניו זילנד, מפני יבוא של המגיפה מחו"ל דרל הנמלים ותחנות הגבול. 

 ושנא לא נתפלא, אם דווקא אצלנו, בישראל, יתפתח  הווריאנט של הCovid 19, שיודע להתגבר גם על חיסון שלישי. 

 

 

 

 

 

 

 

 

From → כללי

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: