דילוג לתוכן

למה אני צם ב-9 באב: מה באמת היה בית המקדש?

יולי 19, 2021

נו, בטח שצמתי ב-9 באב.  ולא, ולא בגלל היתרונות הבריאותיים של צום מפעם לפעם, וגם לא בגלל תרומתו של צום (במיוחד המנעות משתיה) על הרחבת התודעה,אלא, כמו שצריך,  כאות של צער וכאבל על חורבנם של שני בתי המקדש שלנו שחרבו בירושלים.

צער ואבל שכלל אינם מובנים על ידי הרוב הגדול של חברי וקוראי, שככל שהבנתי מגעת, כל מה שרובם הגדול עשויים לדעת על בית המקדש בא להם ממערכת החינוך הממוסדת שלנו, ומהתקשורת הממוסדת, כשמערכת החינוך תורמת לעניין אוקיאנוס של בורות, ואילו התקשורת הממוסדת תורמת לתודעת הישראלי הרגיל אוקיאנוס של שנאה גזענית ליהדות, ליהודים, ולמסורתם, לדתם, ובטח לאמונתם באלוהים.

 אז בשלב הראשון, יש להיפטר מהאוקיאנוסים המשמימים של הבורות ומהאוקיאנוסים הגועשים של השנאה הגזענית, מהסוג האתאיסטי ,  שהם המאפיינים הברורים של ההתייחסות לבית המקדש בציבוריות הישראלית "החילונית". עד היום אני זוכר מה שכתבו מעין מומחים לעניין ,שגייס בזמנו עיתון "הארץ", ולפיהם בית המקדש היה אתר הירושלמי שבו התרכז הפולחן  הברברי והפרימיטיבי, האכזרי והטמא של היהדות הקדומה, שהיתה סוג של פגאניזם מאז תקופת הברזל של המלוכה (בית ראשון) ועד לחורבן הבית  השני תחת שלטונה של האימפריה הרומית – כשבמרכז הפולחן הזה מצויה הקרבת הקורבנות הבהמית. 

אז פשוט תשכחו מהאיוולת המטופשת  הזאת. הקרבת הקורבנות נערכה בכלל בחצר המקדש, ואין כמעט שום קשר  בינה ובין מה שקרה בבניין עצמו על חלקיו, האולם, ההיכל, קודש הקודשים ותאי הלוויים שלצידי ההיכל, שמהם הרעיפו הנגנים והזמרים משבט לוי למשמרותיהם את המוסיקה  השמיימית ומילות מזמורי התהילים באוזני המתכנסים בהיכל.

ההיכל שבמרכז המקדש, היכן שנאספו המאמינים להתוועדות, מוקפיםביופי ובזוהר באוויר המבוסם.

היכל שלמה: דמיינו  אולם לא גדול, כ-20 מטר אורך, 10 רוחב ו-15 מטר גובה. אולם מפואר מאוד ואטום, שמעט מאוד אור מגיע אליו מהחוץ, מחלונות מעטים שמצויין כי הם "חלונים שקופים  אטומים" , מה שאומר שאין שום תחלופה של אוויר במקום. באולם הזה, כ-200 מ"ר, יכול להתכנס קהל של כמה עשרות אנשים.

מזבח הקטורת, עשוי עצי שיטים, מצופה זהב, מוצב ליד הפרוכת

האוויר באולם  מבוסם היטב. מבוסם כתוצאה משריפת סמים צמחיים משני תודעה – וגם ריחניים – אך בהחלט לא בשמים שעיקרם הריח. ובאותה הזדמנות, כאמור, מוצף חלל האולם גם במוסיקה  ובשירת הלוויים, המגיעים לאזני המתכנסים בהיכל מתאי התהודה משני עבריו. 

קטורת הסמים הונגשה בשתי דרכים.  האחת – מזבח הקטורת העשוי עצי שיטים ומצופה זהב,שעל גהי הגחלים הבוערות שעליו הונחו הסמים והעלו את עשן הקטורת שמילא את ההיכל. והיתה גם שיטת העישון האישית- כשכל אחד מהמתכנסים היה יכול

מקטרת אישית שנמצאה בפרוייקט סינון העפר מהר הבית

להתמסטל על ידי עישון הסם ממקטרתו או מהמחתה, ככתוב ביחזקאל ח' יא: "וְשִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי בֵית יִשְׂרָאֵל וְיַאֲזַנְיָהוּ בֶן שָׁפָן עֹמֵד בְּתוֹכָם עֹמְדִים לִפְנֵיהֶם וְאִישׁ מִקְטַרְתּוֹ בְּיָדוֹ וַעֲתַר עֲנַן הַקְּטֹרֶת עֹלֶה.", או  ככתוב בויקרא י' א:"וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי יְהוָה אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם." (המחתה היא משטח מתכתי צר, בעל דפנות נמוכות שעליו ערמו את הגחלים, ועליהם הונח הסם,  כאשר המשתמש שואף את ענן העשן המבוסם העולה מן המחתה, ולא כמו במקטרת, כשהעשן נשאף מהצינורית. 

כדי להבין על מה האבל, יש לדעת את העובדות על מקומו של בית המקדש בהקשר האמוני והדתי בתולדות עמנו (דת- מהמילה "חוק" בפרסית, היא אידיאולוגיה של מימסד שליט, {דתי כוהני ו/או פוליטי וכלכלי}, שנועדה לשמר זכויות יתר של המשרתים בקודש/ אדוני הארמון ולהבטיח ציות ושיתוף פעולה מצד הנתינים/ההמונים. במקרה של הדת, האידיאולוגיה הדתית הכוזבת, מעוגנות זכויות היתר של השליטים ברצון האלוהים עצמו.) אך חשיבותו של בית המקדש ויעודו, קשורים לאמונת המאמינים באלוהיהם, אמונה מתוך בחירה וחרות גמורה, של אלה שמקורו של השוויון ביניהם בכך, שכולם נוצרו בצלמו וכדמותו של בוראם, אל חי.

מחתה: משטח מתכתי ועליו גחלים וסם

על מקומם המרכזי של הסמים בפולחן המקדש, ניתן ללמוד ממכתב ההזמנה ששיגר מזמין העבודה, שלמה בן דוד, לקבלן שנטל על עצמו את מלאכת הבניה של המקדש ואביזריו – חירם מלך צור:
דברי הימים ב', פרק ב',פסוקים ב'-ה'):
"וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה, אֶל-חוּרָם מֶלֶךְ-צֹר לֵאמֹר: כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ, עִם-דָּוִיד אָבִי, וַתִּשְׁלַח-לוֹ אֲרָזִים, לִבְנוֹת-לוֹ בַיִת לָשֶׁבֶת בּוֹ. הִנֵּה אֲנִי בוֹנֶה-בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָי, לְהַקְדִּישׁ לוֹ לְהַקְטִיר לְפָנָיו קְטֹרֶת-סַמִּים וּמַעֲרֶכֶת תָּמִיד וְעֹלוֹת לַבֹּקֶר וְלָעֶרֶב, לַשַּׁבָּתוֹת וְלֶחֳדָשִׁים, וּלְמוֹעֲדֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ: לְעוֹלָם, זֹאת עַל-יִשְׂרָאֵל. וְהַבַּיִת אֲשֶׁר-אֲנִי בוֹנֶה, גָּדוֹל: כִּי-גָדוֹל אֱלֹהֵינוּ, מִכָּל-הָאֱלֹהִים. וּמִי יַעֲצָר-כֹּחַ לִבְנוֹת-לוֹ בַיִת, כִּי הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלֻהוּ; וּמִי אֲנִי אֲשֶׁר אֶבְנֶה-לּוֹ בַיִת, כִּי אִם-לְהַקְטִיר לְפָנָיו. "
שלמה מזכיר בכתב ההזמנה גם את מערכת התמיד, את העולות ואת השבתות, ראשי החודשים והמועדים (חגים), אך על חשיבותה המודגשת של הקטרת הסמים ניתן לעמוד מן ההתייחסות בפתיחת כתב ההזמנה, ומן החזרה וההדגשה בסופו: בפתיחה:"הִנֵּה אֲנִי בוֹנֶה-בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָי, לְהַקְדִּישׁ לוֹ לְהַקְטִיר לְפָנָיו קְטֹרֶת-סַמִּים", בהדגשה בסוף: "וּמִי אֲנִי אֲשֶׁר אֶבְנֶה-לּוֹ בַיִת, כִּי אִם-לְהַקְטִיר לְפָנָיו."
הקשר ההדוק שבין האמונה באל ובין צריכת הסם ידוע היטב גם מדתות ואמונות אחרות.

מכלי הנגינה במקדש: נבל

הקשר בין האדם לאלוהיו אינו עניין שבשגרה שמתאפשר לאדם להתנסות בו כלאחר יד, "על הדרך". מצידו של האדם הוא מחייב את הרחבת התודעה, הגבהתה והעמקתה. כדי לתקשר עם אלוהיו, לא די לאדם שיחרוג מהשגרה ויניח ליומיום. עליו להיכנס ולהגיע למצב תודעתי מיוחד, שהדרכים להגיע אליו היו ידועות: על ידי צום, במיוחד הימנעות משתיה, המביאים את הנפש לתחושת חרום המביאה את האדם למיקוד יוצא דופן, (ראו תקשורות אדם-אל אצל הנביאים משה ואליהו, יום כיפור, ראמאדאן) וכן על ידי הקצנת המצב הרגשי בדרך של התנסות בסבל קיצוני או בעונג רב, על ידי התמסרות נלהבת למוסיקה, לריקוד ולמין או להימנעות ממנו (כמו גם בבכחנליות – פולחן בכחוס ואח"כ דיוניסוס – בדתות האליליות של היוונים והרומים, וכן סיגופי הנזירים והנזירות הנוצריים והלקאות העשורה באיסלם), כמובן על יד צריכת חומרים פסיכו-אקטיביים (אלכוהול וסמים), וגם על ידי מילמול וחזרה אוטומטית על טקסטים (כמו במדיטציות ובתפילות). והנה, בחלל ההיכל במקדש שבירושלים נוצרו כמה מהמצבים האלה, כשהמאמין בהיכל חווה את יופיו הרב של האתר, על קישוטיו,עיטוריו, האומנות והזוהר של החפצים במקום, וכן המוסיקה והסמים.

כלי נגינה: מצילה

במסגרת "התמיד" היומי , הועלה אור בנרות וקטורת במזבח בבוקר ובערב, כך שאפשר להניח שביממה התקיימו שני ויעודים. המשתתפים באו ממעמד הכוהנים והלוויים העושים בקודש, מזקני ישראל המוזכרים בספר יחזקאל, ואפשר להניח שמדי פעם היו מתכנסים בהיכל המלך ומועצתו, ובמועדי העליה לרגל זכו ליהנות מהמוסיקה ומהתעלות התודעה גם בני השבטים מפשוטי העם, שעלו לרגל לירושלים.
אז מכאן ברור מדוע היה צורך שהחלונות השקופים יהיו גם"אטומים", וזו גם הסיבה שסגירת הדלתות תהיה הרמטית (גם מהוראות ההקמה של אוהל מועד, ברור שהיתה חשיבות רבה לאטימת החלל הפנימי,כדי למנוע כל  דליפה לחוץ של אוויר מבוסם או חדירת אוויר "נקי" מבחוץ.
בקודש-הקודשים, שם נמצא , מאחורי הפרוכת , ארון הברית ובו שברי הלוחות ועליהם הדיברות, שקיבל משה בסיני, וספר הברית, ועל הארון סוככו שני הכרובים בכנפיהם, לשם נכנס רק הכוהן הגדול פעם אחת בשנה, ביום הכיפורים.

כלי נגינה, תוף

ממכתב ההזמנה של שלמה לחירם הצורי , וממקורות רבים נוספים, אפשר להבין שהמקדש לא נחשב כביתו או משכנו של האל, "כִּי-גָדוֹל אֱלֹהֵינוּ, מִכָּל-הָאֱלֹהִים. "וּמִי יַעֲצָר-כֹּחַ לִבְנוֹת-לוֹ בַיִת, כִּי הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלֻהוּ;"
המקדש, אם כן, היה האתר שבו התרחשה התקשורת אדם-אל, אל-אדם.
מקום הוויעוד.
בהיכל שבמרכז המקדש נאספו המאמינים פעמיים ביממה, ובו התאפשרו התנאים של התעלות התודעה של המאמינים. והתאשרה ההתוועדות (ומכאן השם "אוהל מועד" למבנה הארעי שהוקם במדבר, ביציאה ממצרים, והקדים את המקדש.)בין המאמינים לאלוהיהם.
ובכן, האם ברור מדוע אובדנו של המקדש שווה לאדם יהודי בהבעת צער רב עד כדי יממה של אבל וצום?
ומה באשר לפולחן הקורבנות שהוא העיקר בעיני האתאיסטים הטיפשים והמרושעים, המבקשים לבזות וללעוג ליהדות וליהודים?
ובכן, יודעים מה זה "מאנצ'יס"? אותו תיאבון אדיר שנתקפים בו מי שמתנסים בכמה מהחומרים הפסיכו-אקטיביים? את סיפוקם קיבלו המאמינים בחצר – יין, מאפי סולת ובשר על האש מן המזבח. אופייני וטבעי ל"פרשנים" מטופשים מתוצרת "הארץ" שיחליפו עיקר בתפל, וכך גם יצליחו להתעלם לחלוטין מהעיקר.
אופייני לטמבלים האלה. חסרי אלוהים וחסרי דעת ("יִרְאַת יְהוָה רֵאשִׁית דָּעַת חָכְמָה וּמוּסָר אֱוִילִים בָּזוּ").
ומדוע חרב בית המקדש פעמיים?
כי פעמיים הוכנעה האמונה היהודית הטהורה והאמיתית על ידי הדת הממוסדת והמושחתת של כוהניה ועסקניה, ועל הדרך גם השלטון הפוליטי. וכשאנו צופים בימינו אלה בחלקים גדולים של המימסד הדתי המושחת שלנו, הרבני והפוליטי, מפקיר החיים, החמדני ורודף הבצע, ולא פחות מכך שחיתותם של המימסדים השליטים, מהפוליטי עד האקדמי, ברור מדוע איננו ראויים עדיין לבית מקדש בימינו.

From → כללי

One Comment
  1. granotraphaelgmailcom permalink

    בס"ד,
    עם כל הכבוד, כבר מזמן לא כתבת פוסט כל כך מנותק מהמציאות ומהאמת, אוסף כ"כ מגוון ומלא דמיון מזרחי עשיר בעיוות כללי,
    מהיכן מצצת את כל האינפורמציה המעוותת הזו ?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: