דילוג לתוכן

פלונטר בפוליטיקה, דם ברחובות, חוסר משילות וטילים בגבול עזה (1)

אפריל 26, 2021

הנגב – חצי המדינה (בחום ואדום) – בלי משילות, לא שלנו

קוראי וחברי הוותיקים יותר שמו לב, מן הסתם, שבדרך כלל אני משתדל להקל עליהם את בליעת הגלולות המרות המרכיבות את המציאות הבעייתית שלנו , כשאני מאמץ  גישה מקילה, קצת מבודחת וקלת-ראש באיבחוניי המרירים. 

אך הפעם, לרגל המצב ולשם שינוי, אנסה את כוחי בז'אנר האזרח המודאג.

כבר קשה לי להתבדח. 

כן, אני אזרח קטן ומודאג. משהו בין די מודאג למאוד מודאג. 

כי אנחנו מצויים  בעיצומו של פלונטר פוליטי קשה ומתמשך, שיש לו השלכות קשות על חיינו ועל אורח חיינו פה., גם בדמות היעדר משילות מתגבר. 

פלונטר, זאת אומרת, תסבוכת קשה מאוד להתרה. אולי בלתי אפשרית.  כשל בסיסי של המערכת.

כי מנגנון הבחירות "הדמוקרטיות", אמור לספק  ממשלה מתפקדת לחברה הישראלית – וזה לא קורה מזה שנתיים ויותר. לא מתגבשת פה חבורה של פוליטיקאים ממפלגות שונות, שיש ביניהם הסכמה  על דרך משותפת לניהול ענייני המדינה ("הסכם קואליציוני"), אין חבורת פוליטיקאיםה(ממשלה) שתנהל את ענייני המדינה. הממשלה האחרונה שהקים נתניהו, היתה  דוגמא ל"איך לא לעשות מה".

מסתבר, שהמנגנון הזה של הבחירות לכנסת אינו מסוגל למלא  את תפקידו (מתוקף תוצאות הבחירות) ולספק את הסחורה (הקמת ממשלה).

ולא מדובר במקרה חד פעמי, מקרי או זמני, אלא בתסבוכת הנמשכת שנתיים ויותר ואין מי שיצביע על דרך ממשית לצאת ממנה בטווח הנראה לעין. בטח לא כתוצאה מהמשך פעולתו של מנגנון הבחירות במבנה הנוכחי של המערכת הפוליטית?

וכך,

מערכות הבחירות הנמשכות אינן מספקות ממשל יציב,. הן מספקות רק משבר יציב – ואף מתגבר והולך.  

ולפלונטר המשברי של המערכת המפלגתית יש תוצאות מיידיות ומסוכנות ביותר  בתחום "המשילות"  וזה בגרסה בת ימינו של הביטוי המקראי הידוע  –

"בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה"

כי בימים האלה, עכשיו, לא אז לקראת תום תקופת "השופטים" והופעת המלוכה לפני 3,000 שנה ויותר,   אין ממשלה נבחרת בישראל, אלא קבוצה מסוכסכת בתוך עצמה של פוליטיקאים, שביניהם ובין עצמם – יד איש באחיו, ואין דבר עקרוני הנוגע לנו האזרחים, לבטחוננו, לרווחתנו ולצורך בנהול סביר של קיומנו,  שהפוליטיקאים הללו מצליחים להסכים עליו. לא תקציב מדינה, לא מנויים חשובים בדרג הממשלתי ובדרג הניהולי – לא הטיפול בשאריות משבר הקורונה, לא היחס לארה"ב, לא העימות עם איראן, כמעט כלום.

העדר המשילות אינו עניין תיאורטי ומופשט. יש לו ביטויים רבים ושונים, חלקם מסוכנים ביותר לשלום החברה והמדינה, וכמובן לשלום הפרט.

למשל, במחצית, בערך, משטח המדינה, בשטחו של הנגב מדרום לבאר שבע,  ובעוד מובלעות ביישובי הערבים ובחלקים המוזנחים של כרכים  גדולים, גם צפונה משם, איבד החוק הישראלי את שלטונו. ילדה תמימה בת עשר נאנסת במיטתה על ידי גנבים ליליים. המוני אזרחים נרצחים בירי מכוון ותכליתי או כתוצאה מכדורים תועים. כשאין  תשלומי מסים כחוק וציות לחוקים בענייני בניה, תברואה, הגנת הסביבה ועוד,  הם בגדר רשות בלבד. ושם יש מאות ואלפי "סליקים" עמוסים בנשק ותחמושת, שגודשים כפרים וערים.  מחנות צה"ל מאכלסים עדרי צאן גדולים הרועים ללא היתר, בשיטחם מאות משתלות  ("חממות", "מעבדות")של גראס,  גבול פרוץ להברחות ומחסני נשק וציוד הנשדדים באופן סדיר על ידי כנופיות חמושות. ארועי תקיפה אלימים בדרום תל אביב, ועוד ועוד.

כך שממשלת ישראל מושלת, אם אפשר לקרוא  כך להתנהלותה המופקרת,  במחצית משטח המדינה לכל היותר.

ממשלה של חצי מדינה – וזאת בראשות "האיש החזק" של "הימין הזקוף" ו"ממשלת האחדות" שלו.

"האיש החזק" בנימין נתניהו (חה-חה), בדיחה עלובה.

אך חוסר המשילות אינו מוגבל לאזור הנגב.הוא כולל גם שטחים נרחבים באזורים רבים אחרים, בדרך כלל כאלה המאוכלסים בכפרים ובמועצות מקומיות ערביות, היכן  ש"סליקים" גדושים נשק חם ומאגרי תחמושת, וכתוצאה מכך אלימות עבריינית חסרת מגבלות, ואזרחים חפים מפשע וחפים פחות, נורים ברחובות חופשי-חודשי.    

וחוסר המשילות הזה מגיע כגם לאזורים עירוניים, ולא רק בישובים ערביים. :  זיכרו את הדרום הפרוע של תל אביב ואת יפו. או השכונות הערביות של ירושלים, העיר שחוברה לה (חה-חה).ולאחרונה מעין מלחמת אזרחים בין ערבים לחרדים, וההשלכה – עוד סיבוב של הפקרת "עוטף עזה" לחסדי הטילים של החמאס ושל הג'יהאד האיסלמי ונספחיהם.

והתוצאות בשטח, ידועות ומחרידות. ילדה בת 10 שנאנסה במיטתה במושב בנגב, גנבים בדואים נורים בנשק חם כשהם נתפסים בשעת מעשה,  כי משטרה בשטח – אין. מחנות של צה"ל המאכלסים בניגוד לחוק עדרי צאן ומאות משתלות ("חממות", "מעבדות") של גראס, ומשמשים זירה למסעות שוד וביזה  ושוד לכנופיות רכובות וחמושות של שודדי המדבר. הגבולות הדרומים פרוצים להברחות של סמים, טבק ונשק חם וכמחצית משטח המדינה נתון לממשלתה רק על הנייר, באופן רשמי ולפי הספר – אך לא בפועל, במציאות ובשטח(פרוט  אצל קלמן ליבסקינד ב"מעריב" בכל שבוע.  רבע מיליון בדואים, (+-, אף אחד לא יודע כמה בדיוק) השתלטו על מחצית ממדינת ישראל. יפה מצידם שהשאירו ל-9  המיליונים האחרים את החצי השני. 

הפגנה המונית בבלפור בתקופת מגיפה: זלזול בחיי אדם, הסתה וטעם רע

כן, אנשי כת "רק לא ביבי" מנסים להטיל הכל רק עליו. אבל הוא רק אחד הסנג'רים שעוסקים ב"הפרד ומשול" בשירות  החזירון העליון, בהסתה, בפלגנות,  בביזוי שלטון החוק, בציפצוף על שלום הציבור ובטעם רע. נה על ההפגנות ההמוניות בבלפור ובאתרים אחרים בעיצומה של מגיפת הקורונה? והבג"צ המופקר שלנו , שהחליט  באיוולתו הרבה, כי הזכות מס. 1, של כל אדם ואזרח, לפי כל תורת מוסר סבירה – היא הזכות לחיים, נא תתקפל לה ותיסוג בפני חופש הבטוי, חופש התנועה, והזכות להפגין ולהפיץ מגיפה  למען  מטרות פוליטיות ואישיות.  ועם המפגינים ובגצ במעל,  מנהיגיהם הפוליטייים של המפגינים מ"גוש השינוי" והתקשורת הממוסדת שהיכתה בתופי הטמטם – "לפתוח, לפתוח, והדם, המון דם,  מרוח גם על ידיה. 

הימין והשמאל – שתי הלסתות של אותו חזירון רעבתן,  האוכל בנו בכל פה.  

 בפוסט הבא – ממשבר הדמוקרטיה והיעדר המשילות – למלחמת האזרחים

 

From → כללי

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: