דילוג לתוכן

מותחן/ סוסים איטיים – לא לפספס

אפריל 20, 2021

סוסים איטיים/ מיק הרון/ תרגום: נעה שביט/ הוצאת לסה, ספרות צפונית/339 עמודים

 

היו לי חששות וחשדות כשנטלתי לידי את "סוסים איטים", מותחן שכתב מיק הרון, סופר שלא הכרתי. בתיאור הספר שקראתי, נכתב שעניינו במה שמתרחש במשרד המאכלס  נפלים של שרות הביון הבריטי, המועסקים ב"עבודות רס"ר", בתקווה שיבינו את הרמז, ילכו לדרכם ויחסכו לשרות החשאי בלגנים מתוקשרים עם איגוד העובדים ובתי הדין לעבודה.התאור הזה הזכיר לי מיד את מסגרת העלילה של "איש השטח" של ג'ון לה קארה, המותחן המשמים והמייגע של ג'ון לה קארה שקראתי בקיץ-הקורונה האחרון. גם שם סבבה העלילה מרגל בשלהי דרכו, שלפני הפרישה הוא מתפנה ממרכזי השרות לניהול "המקלט", מין מגרש גרוטאות אנושי,המאכלס מרגלים בשלהי דרכם המקצועית. לכן חששתי שמדובר בעוד חקיין/אפיגון של סיר ג'ון, וטרחן כמוהו.   

 וגם השבחים שהעתירו על ספרו  של הרון המבקרים, כמו גם עורכי כריכת הספר, שציטטו את ה"דיילי טלגרף" הלונדוני , שם נטען כי "סוסים איטיים" הוא "אחד המותחנים הטובים ביותר בכל הזמנים", גם כל אלה כלל לא הרגיעו את חשדותי. שהרי בערך אותם מבקרים ואותן כריכות יצירתיות היללו במילים נלהבות את "איש השטח", המשמים של לה-קארה.

 איך כתב הוול-סטריט ג'ורנל על  ספרו של לה-קארה? 

״כתיבה מהמעלה הראשונה, שרטוט דיוקנאות מדויקים, תחבולות מחוכמות של סופר בקי במלאכתו — כל סימני ההיכר של לה קארה נוכחים בסיפור הקִצבי, המפתיע והמשמח־מעציב הזה."

מסוג הדברים שעלול  לכתוב באותו עיתון כתב לענייני בורסה על מניה חסרת ערך שמתאים לו להריץ אותה, מאיזו סיבה לא מספיק טובה (כתב שהעורך שלו אינו משגיח עליו כפי שצריך. והיה לי אחד כזה כשהייתי עורך כלכלי ב"חדשות" באייטיז הפרועים של הבורסה התל-אביבית).

 אז הנה החדשות הטובות:

אין מה להשוות! 

"סוסים איטיים" הוא מותחן מצויין. הסופר, מיק (לא מייק,  MICK) הרון, נותן עבודה!

דמויות עסיסיות, סיפור קצבי, רב התפתלויות והתפתחויות מפתיעות, עלילה רקומה היטב – וקודם כל – כתיבה נהדרת. לא השוויתי את התרגום למקור האנגלי, אך אין לי ספק, גם על סמך התרגום לבדו,  שהמתרגמת, נעה שביט, ראויה לשבחים, אם לשפוט על פי המוני השנינויות  הקטנות והמשעשעות הזרויות בכל עמוד  ולפעמים בכל פיסקה כזיקוקין די נור, שלא לומר כסוכריות מתפוצצות, ונשמעות לגמרי טבעיות לעברית הבעייתית, כשמדובר בתרגום, כך שהקריאה עצמה, עוד לפני שמגיעים לדמויות ולעלילה, היא עונג בפני עצמו. 

 להבדיל ממפלט הגרוטאות המודיעיני  המתואר בספרו של  לה-קארה, העוסק בוותיקי ה-MI-6, שרות ביון החוץ הבריטי (מקביל של "המוסד או ה-CIA), "בית סלאו" של הרון משמש את ה-MI-5 הבריטי- שירות הביטחון הפנימי, מקבילו של השב"כ שלנו, העוסק בריגול נגדי ובמאבק בטרור בתוככי הממלכה. 

וסוג הטרור שעומד במרכז העלילה  של "סוסים איטיים" מוכר היטב מהאקטואליה של השנים האחרונות.  אזרח תמים (לכאורה?), למעשה נער תמים, סתם סטודנט אקראי, שחולם על קריירה בתחום הסטנד-אפ,  נחטף, וחוטפיו מאיימים לכרות את ראשו בשידור חי שיוקרן ברחבי המרשתת והממלכה, שלא לומר העולם כולו,  לפי מיטב המסורת המחרידה של דאעש (לכאורה?). והנה, בדרך  מקרית וסתמית (לכאורה?) נקלעים הגיבורים הכושלים, "הסוסים האיטיים" של בית סלאו לא בטוח שלטובתם, לתוך המזימה האפלה. ומה לנו משובב נפש יותר מחבורה של כלומניקים כושלים  שלנוכח המצב המבעית שהם נקלעים אליו שלא בטובתם, הם מגלים בעצמם תעצומות נפש לא מצויות?

עד פה הספוילרים. הספר של הרון כל כך מצא חן בעיני גם בגלל האווירה האנרכית השובבה, השורה בין דפיו, הבעיטות  החדות והלא מנומסות,  שהוא מכוון לקרסולים נפוחי הבצקת של המעמד העליון הבריטי, שהשרותים החשאיים , כמו הפוליטיקה והתקשורת, שגם בהם עוסק הרון, הם ממעוזיו עתיקי הימים (איפה עוד תמצאו בספרות המתח הבריטית המכופתרת בכיר בתפקיד פיקודי במעוזי הג'נטלמניות האנגלית, שמפגיז בהפלצות שמוצאן בצריכת יתר של הוט-דוגס עממיים).  במובן הזה, אך גם בגלל הדיאלוגים המצליפים ושאר היתרונות שכבר ציינתי, ובמיוחד העלילה הרקומה היטב, מזכיר לי הרון את סופר המותחנים הבריטי שבעיני הוא הטוב שבהם – לן דייטון הישיש (92) , שכבר פרש מכתיבה, מה חבל.  

והנה עוד חדשות טובות: "סוסים איטיים" הוא ראשון בסדרה, שהשני בה כבר נכתב ויצא לאור במולדתו, ואני ממתין בערגה לתרגומו לשפתנו. ואם בכך לא די, ה-BBC כבר מפיק סידרת טלוויזיה ממשכן הנפלים הזה של ה-MI5 ועלילותיהם, על פי הרון, בכיכובו של גארי אולדמן, לא פחות, זה שגילם להפליא את סמיילי של לה קארה ב"חפרפרת"(Tinker Tailor Soldier Spy), המותחן המעולה  שכתב לה קארה ב-1974, תקופת הזוהר שלו, לפני שגייס את כתיבתו לשרות הפוליטיקלי-קורקטנס השמאליברלי המשמים והמייגע.

ובקיצור: לא לפספס. חובבי מותחנים,ואולי לא רק הם, יהנו מכל רגע. מסוג הספרים שחבל שהם נגמרים.

From → כללי

3 תגובות
  1. Shai Sendik permalink

    איזה כיף שנהנית והתרגום של נעה שביט בהחלט ראוי לכל שבח! הספר השני יראה אור בעברית בקיץ הקרוב.

    Liked by 1 person

  2. תודה שי, כבר ממתין.

    אהבתי

  3. מימ permalink

    אני קוראת את הספר הזה באנגלית והוא נפלא! לא ידעתי שהוא תורגם לעברית. לשימחתי וגם לשימחתכם כרגע יש לסדרה הזאת (slough house) שבעה המשכים!

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: