דמוקרטיה, חה-חה — וגם הסנג'ר נתניהו בשרות החזירון העליון – האור והחשיכה

"מי שמצביע משפיע", חה-חה,"הכוח בידי הבוחר", חה-חה,  ועוד סיסמאות סרק שקריות כאלה, משוכפלות בהמוניהן  לקראת יום הבוחר בקלפיות, על ידי השליטים האמיתיים מהחזירון העליון (אלה שנמצאים בשלטון בלי קשר  לתוצאות של כל בחירות שהן), בתיווכם של סנג'ריהם, הפוליטיקאים המושחתים, התקשורת הממוסדת, כלבת השמירה שלהם,  הרקובה והצייתנית, האקדמיה הקנויה בכסף די קטן, עסקני הדת הנושאים את שמו לשוא, וכמובן  האידיוטים השימושיים שמפציצים בהתנדבות את הסיסמאות הריקות האלה ברשתות החברתיות בטמבליותם הרגילה, שהרי המושכים בחוטיהם כבר יודעים היטב איך להחניף למגלומניה המטומטמת שלהם, כיבכול הפתקר שבחרו לשלשל משנה משהו וקובע גורלות. תראו לי אידיוט שלא אוהב לחשוב שהוא רב השפעה וכוח, ושלא משלה את עצמו שיש משמעות כלשהי להצבעתו. תראו לי אחד כזה, ואומר לכם – רק לו יש סיכוי לצאת מעבדות לחירות. וכל היתר תקועים כמסמרים בלי ראש בטיפשותם היהירה והממארת.

שהרי  במציאות, אין שום משמעות לקולו הבודד של מישהו, ולא משנה כמה "אסטרטגית" תיראה בעיני האידיוט הזה הצבעתו.  בממשות האפורה של הדמוקרטיה במדינת המיליונים  של ימינו, אין שום משמעות לכוח שמונה פחות מכמה רבבות מצביעים (על פי גובהו של "אחוז החסימה"), וכמה רבבות של מצביעים, שכולם משלשלים אותו פתק, אפשר להביא לקלפיות רק בגיבוי של כסף גדול מאוד.   מדובר בזרמי כסף בסדר גודל שנמצא רק בידי החזירון העליון, הפרטי, התקשורתי, הפוליטי, הדתי והמימסדי.

האזרח הקטן וקולו האחד והיחיד בדמוקרטיה מהסוג הזה הוא פחות מפיון. הוא כלום, גרגיר  אבק סתמי שצף באוויר, אחד ממיליונים, באלומת האור הבוקעת מהתריס. אפס מוחלט וחסר כל משמעות וכל חשיבות.

אבל מי אוהב לחשוב כך על עצמו?

זה מעליב, לא? אני בתור אפס שלא משנה כלום? אני?

אני (לא המצביע הטיפש הזה, אלא בעל הפוסט) קורא עכשיו בפייסבוק פוסטים ותגובות של אנשים הנחשבים בעיני עצמם לחכמים ונבונים, ומגינים על "האני המשפיע" המגוחך  הזה, ויכול רק לצחוק וללעוג לתהומות חסרי התחתית של איוולתם.

אבל איני קורא לאיש להימנע מהצבעה. לא רק משום שברור לי, שקריאתי לא תשפיע על איש, אלא משום שאני חושב שמדובר בצעד נכון גם מבחינה חינוכית. טוב שתלכו להצביע, אהבלים,  כדי ששוב, בפעם המי-יודעי-כמה, תבינו ותיווכחו לדעת, טמבלים (וטמבליות, במרבית מיכאלית, פעם אחרונה להיום), לאור התוצאות, ולאור מה שיקרה לכם בחודשים ובשנים שלהבא, ששום דבר באמת לא השתנה, לא משתנה ולא ישתנה,. שלהצבעתכם המטומטמת, ולא חשוב למען מה ומי הצבעתם, אין שום משמעות, וגם לא תהיה שום משמעות בבחירות מס. 5, 6,ו-7 הצפויות  בוודאות, ואני לא מדבר על פעם בארבע שנים.

כי החזירון העליון שבשלטון מצפצף עלינו.

הפוליטיקאים, התקשורת והאקדמיה, מערכת המשפט ואכיפת החוק, כולם קנויים, כולם  בכיס הקטן של החזירון העליון שבשלטון. כולם עושים בשלמות את רצונו.

ורצונם של החזירים שבשלטון מהו?

זה ידוע לכל:

להעביר אליו חלק גדול ככל האפשר, והולך וגדל,  ממשאבי הציבור, המדינה וכלכלתה. קוראים לזה "רווח סביר", קוראים לזה "עמלות", קוראים לזה "ריבית", "שכר דירה", " מס שבח", "ביטוח לאומי", מע"מ, "מס הכנסה" ועוד המון שמות מומצאים,  שמצלצלים יפה, כמו המצלצלים שזורמים מכיסינו לכיסי הגנבים שבשלטון.

כה יפה, שכבר איננו שמים לב לאבסורד ולגיחוך, לרשע ולאיוולת,לזדון ולרמייה שבקיומם ובמימדיהם.

פרצופו של ראש ממשלה מפוקפק: לפום שבשתא חרופתא, כגודל החסרונות, גודל היתרונות

איך להגיד את זה הכי בעדינות שיש? למשל, האיש  העומד בראשנו, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבזכות ולא בחסד, מתהדר בתארים כמו רמאי, נוכל, שקרן ואוכל שוחד.

ולא, לאו דווקא בגלל שבעודו "משרת" את הציבור כשר תקשורת הוא שירת בפועל איל תקשורת אחד, שלו הוא הניח לשחד אותו ואת "רעייתו", על פי דרישה והזמנה מפורשת מהפקידה-הקניינית, באספקה שוטפת של חומרים פסיכו-אקטיביים במאות אלפי שקלים – סיגרים מקובה ואלכוהול מצרפת;

וגם לאו דווקא  בגלל שהוא טורח בהתמדה ובחריצות  לקמבן את החוק והתקנות כך, שלא יהיה לו שום צורך להוציא אגורה אחת למחייתו ולכל צרכיו  מתוך  כיסו הפרטי המתפקע, הקמצן;

ואפילו לא בגלל שלא עשה דבר להרגעת הבוננזה של מחירי הדירות, בשעה שהוא ומשפחתו מהווים קיסרות נדל"ן קטנה בפני עצמה, וכך הרוויח מיליונים על "המדיניות הכלכלית" חידלת המעש של ממשלותיו בתחום מחירי הנדל"ן. כשבעודו מתעשר כקורח מן הספקולציה, הוא הופך לגהינום את חייהם של מאות אלפים מתושבי מדינתו.

כן. גם בשל כל הנכלולים האלה מותר לקרוא לו בכינויים שלעיל. אך זה כסף קטן.  בעיקר הוא ראוי לתארים המבזים  בגלל השרותים שהוא מעניק, כסנג'ר נרצע ועלוב, עפר לרגליו של החזירון העליון, החומס את העם במיליארדים.

וכבר כתבתי די עם אפסותו כמנהיג, המתמחה ב"הפרד ומשול", בהסתה ובחירחור ריב ניבזי ושקוף בין קבוצות אוכלוסיה בתוך העם, וגם על סגנון ה"ניהול" שלו, שמתמצה בפרטאצ', חאפ-לאפ וחפיף.

ועם כל זה,חייב להודות כל משקיף ישר,  וכזה אני מתיימר להיות, שלפום שבשתא – חרופתא,  כגודל החסרונות – גודל היתרונות.

לא יכול להיות ספק באשר לכישוריו הפוליטיים של האיש:לתפיסת המציאות החדה שלו, לעורמה ולכישורי התימרון, להבנת מערכי האינטרסים של הפוליטיקאים סביבו, יכולתו להציב לעצמו מטרות ריאליות, ומאמציו הנחושים והמתמידים" ("האובססיה") להשיגם. הוא ניחן בכושר ניסוח מעולה, וגם אם אינו נואם דגול (מי משמדקלם נאומים מהכתב, או מהטלמפרומטר, אינו נואם) הוא יעיל מאוד בהצגת עמדותיו. נתניהו מצטיין בקריאת מצבים בינלאומיים, בערנות ובפעולה לקראת איומים בלי להרתע ובלי להיתקף בפחד גבהים מול מנהיגי מעצמות, ולצד אלה, הוא גם זהיר ומחושב  ואינו ממהר להרפתקאות מלחמתיות נועזות הכרוכות באובדן חיי  אדם.

ואין ספק שהוא בולט מאוד, משכמו ומעלה, מול כל המתחרים  הנוכחיים על השלטון.

ולכן, בגלל החסרונות הבולטים, לא אצטער כלל אם יאבד את השלטון, כמו שלא אזיל חצי דמעה  אם יוותר ישוב על כסאו – בגלל יתרונותיו.

שיחליט העם. לקול הבודד שלי אין שום משמעות בכלל. אני מנוער לגמרי מכל אשליות שהן. אקבל בכבוד ובהכנעה כל תוצאה.

במיוחד, כאמור, לאור האלטרנטיבות, שלהם אקדיש את הפוסט הבא.