דילוג לתוכן

הדמוקרטיה האגדתית של גלצ והמכון, לעומת שלטון החזירון העליון במציאות האפורה (2)

ינואר 18, 2021

בפוסט הקודם ירדתי על גלצ, שביחד עם "המכון הישראלי לדמוקרטיה", מגיש מדי ערב, במסגרת  "האוניברסיטה המשודרת", איזו מריחה תעמולתית טפלה הנושאת את השם המבטיח "מבוא לדמוקרטיה". טענתי, שמי שבאמת רוצה לדעת משהו על דמוקרטיה כמו שהיא בחיים ולא באגדות של גלצ והמכון,שנא יראה את הסרט בנטפליקס "המעגל הפנימי", שעניינו במשבר הכלכלי הגדול של המאה שלנו, לפני הקורונה, הוא "משבר הסאב פריים", שפרץ בארה"ב ב-2008 והתפשט לכל העולם.

 כבר הספקתי לספר, שאחרי המשבר הכלכלי העולמי הענק בשנות השלושים של המאה הקודמת,  שגם הוא פרץ בארה"ב והתפשט לעולם כולו, החלו האמריקאים המודאגים והנבוכים להטיל "רגולציה", כלומר   הסדרה ופיקוח, על תעלולי הרמיה והנוכלות של המוסדות הפינאנסיים שלהם, – הבנקים, הבורסות והברוקרים, אלה שהביאו לפריצתו של המשבר הכלכלי הגדול. וכן תיארתי איך  החל להתפורר כל המבנה הרגולטורי הזה עוד באייטיז, ביוזמת הנשיא הרפובליקאי רונלד רייגן, ויו"ר הבנק הפדרלי שהוא מינה, אלן גרינספן, מי שהיה אוהד שרוף של הקפיטליזם החזירי  ושל החזירון העליון השולט באמריקה ובעולם. ובעצם הסירו רייגן וגריספן  את הפיקוח על אשפי הפינאנסים של החזירון.

בעקבות כך החל המסחר ב"נגזרות", מיני מכשירי הימורים פינאנסיים, וחיש קל גם הגיע המשבר של "בועת הייטק" המנופחת, "משבר הדוט. קום," זה קרה, כשהתברר, שמניותיהן של חברות הטכנולוגיה נמכרו בבורסות במחירים מופקעים, שלא היה להם קשר לביצועים בשטח של החברות, ולרווחים הדלים שלהן.  וכך הבועה התפוצצה כבלון שהתנפח למעלה מהמידה הרצויה, ופוף – עוד משבר מאיים במציאות הפוסט-רגולטורית מתוצרת רייגן-גרינספן.

כדי לעודד את המשק האמריקאי, ולהצילו ממיתון כבד, בעיקבות המשבר, החליט יו"ר הבנק הפדרלי,חובב החזירון העליון שכבר הוזכר,  אלן גרינספן, להוריד לריצפה את שער הריבית על הכסף שמוכר המוסד הממשלתי שלו לבנקים המסחריים, עד  לשיא שלילי של כל הזמנים -1% של ריבית. זה  כדי לשחרר לשוק בוכטות  גדולות של כסף בזיל הזול, כדי לעודד השקעות, יוזמות ופיתוח, וכך לצאת מהמיתון המאיים.

אז נו, כשהמניות על הפנים, וכשאי אפשר לעשות כסף על הכסף עצמו (כריבית), מה נשאר?

נדל"ן!.

שזה הקרקעות במדינת הענק האימפריאלית,  ובמיוחד הבתים הנבנים עליה.

החלום: בתים פרבריים  מעוקלים כולל הכל מתוצרת ה"סאב פריים (מתוך הסרט "המעגל הפנימי)

וכך נפתח בארה"ב מפעל שיכון אדיר. לבנקים היתה הצעה שאי אפשר לסרב לה,למען  להמוני אמריקאים לא עשירים במיוחד, ואפילו עניים ודלפונים: נא להביא מהבית סכום ממש קטנטן של כסף, ולפעמים גם זה לא, ואנחנו נלווה לכם את כל היתר, כדי שתוכלו לבנות לעצמכם את בית חלומותיכם הפרברי, המרווח וההדור, כולל גג הרעפים המסורתי, , הגינה עם הדשא,  והחניה לשתי המכוניות המשפחתיות.

החלום האמריקאי. בהתגשמותו, לכל דורש.

כל זה, כאשר הבטוחה להלוואה הבנקאית הנדיבה, היא הבית הנבנה עצמו, שאותו יוכלו הלווים למכור במחירים תופחים ועולים אם לא יצליחו לעמוד בהחזר של תשלומי  המשכנתא – או שהבנק יוכל לעקל את הבית מידי החייבים חדלי הפרעון, ולמכור אותו בעצמו ברווח נאה!

 העיסקה של המאה, מבחינת כל הצדדים.

 וזה הלך כל כך טוב, שבשנים 2003 ו-2004 גדל שוק ההלוואות של ה"סאב פריים" (הלוואות שניתנו  ללקוחות בטוחים פחות בריבית העולה במקצת, "סאב", על ריבית ה"פריים" הבסיסית) פי שלושה!  מ-330 מיליארדי דולרים ל-1.3 טריליון דולר. סכום אדיר,שהיווה  אז כ-10%  מהתוצר השנתי האמריקאי (התוצר מבטא את  השווי הכספי של כל הסחורות והשירותים המיוצרים במשק).

נוצרו  רק שתי בעיות קטנטנות.

האחת, תאוות הבצע הבלתי מרוסנת  של החזירון העליון בבנקים ובחברות הברוקרים: שהרי לכאורה היה בידיהם אוצר אדיר: התחייבויות לתשלום של מיליוני אמריקאים, התחייבויות ששוות  1.3 טריליון דולר. אמנם כסף "עתידי" במקצת,  אבל בהחלט שווה ובטוח, שהרי הוא מגובה בבתים הבנויים! 

ובכן, הבנקים החליטו להתייחס להתחייבויות של הלווים כלפיהם  כאל בטוחה חזקה, שעליה אפשר לבסס "נגזרת" ספקולטיבית – אגרות חוב  שנקראו "בטחונות מגובות-משכנתא" וכך החלו הבנקאים והברוקרים למכור בכמויות אדירות  כבר בהווה, אגרות חוב על חשבון הכסף העתיד לזרום אליהם בעתיד הוורוד.

וזה לא נגמר בכך.

כי גם רוכשי האג"חים הללו, התייחסו לרכושם זה, למרות אופיו הספקולטיבי,  כנכס ממשי, שבהסתמך עליו, הם הנפיקו ומכרו נייר סחיר נוסף, "משני" או "צידי".  

ספקולציה על גבי ספקולציה על גבי ספקולציה.

בעצם, תרמית פידמידה ("פונזי"), המבוססת על כך שכל עוד יש פראייערים שקונים את הבלוף, אפשר להמשיך בתעלול ולעשות רווחים ענקיים. 

והרווחים אמנם היו אדירים! אדוני הבנקים ומנהליהם, וכמובן הברוקרים שסחרו באג"חים מהדרג הראשון וב"נגזרות" המשניות שלהם, נפלו על בור של כסף, והפרישו לעצמם בנדיבות משכורות, הוצאות  ו"דיווידנדים" בעשרות ובמאות מיליוני דולרים – לנפש.

 זאת היתה בעיה אחת.

והבעיה השניה היתה, שהבנקים, מרוב רצון לעשות עסקים, לא בדקו כלל בציציות של לוקחי ההלוואות, בנאי הבתים החלומיים.

והנה, רבים מאלה, כל מיני ארחי-פרחי, חסרי מקצוע, חסרי עבודה ובעצם גם חסרי בית, לא הצליחו לעמוד בהחזר המשכנתאות.

ושברו: מחנה אוהלים בפלורידה לפליטי ה"סאב פריים "שבתיהם עוקלו על ידי הבנקים (הצילום מהסרט"המעגל הפנימי")

וגרוע מזה: מכיוון שחדלי הפרעון הלכו והתרבו, הלך וגדל היצע הבתים למכירה, בלי שיימצאו קונים. מה שהוריד לריצפה את מחירי הנדל"ן. חדלי הפרעון נטשו את "בתיהם", שכמובן עוקלו,  והקימו מחנות אוהלים למגוריהם.עד 2010 עוקלו  כשישה מיליוני בתים נטושים, שלא נמצאו להם קונים.

זאת אומרת, לא רק שהעיסקה הנדל"נית החלומית למלווים וללווים לא הניבה ליזמיה רווחים – היא הביאה את הספקולנטים לפשיטת רגל! לא ניתן היה למכור את הבתים המלבבים גם במחירי עלות. 

ומה שהמציאות החדשה הזאת עשתה לאג"חים מהדרג הראשון והשני, שעכשיו כבר נקראו בשם הראוי להם, "אג"ח זבל", היה נורא. הם איבדו את ערכם בערך בקצב שבו איבד בזמנו המארק הגרמני את ערכו בשנות ההיפר-אינפלציה  שקדמו לעליית הנאצים. 

 וזה  מה שנקרא "משבר הסאב-פריים"

 אז מה תגידו? הפי אנד כמו במותחן או בסרט פשע הגון? הפושעים מפסידים הכל, ועכשיו יעמידו אותם לדין כפי שראוי להם, יטילו עליהם קנסות, יחרימו את רווחיהם המטורפים ויכניסו אותם לכלא?

הצחקתם אותי.

אל תשכחו שמדובר בחזירון העליון.

קבלו ספוילר לקראת הפוסט השלישי בסידרה: מי שהצילו את חבריהם הטובים (והיקרים) מהחזירון העליון ,היו שני הנשיאים האמריקאים של התקופה, נבחרי העם ונציגיו, ג'ורג' בוש ג'וניור הרפובליקאי, וברק אובמה הדמוקרט. הם והנבחרים האחרים בסנאט ובבית הנבחרים, הכל באישור "הרשות השופטת", וכל "האיזונים והבלמים" של "הפרדת הרשויות". שני הדיירים השל הבית הלבן  ושותפיהם מכל הרשויות  תחבו את ידיהם השמנוניות לכיסם של בוחריהם,  מאות מליוני אמריקאים מהשורה, ובכסף ששדדו מהם הצילו  את הבנקאים והברוקרים מהחזירון העליון מהצרה שהביאו על עצמם ועל עוד מיליוני אמריקאים בתרגילי הנוכלות המחרידים שלהם. ברור שאף אחד מהנוכלים לא ראה כלא מבפנים. לא הוגש אפילו כתב אישום אחד.

על כך בפוסט  הבא.
 אין מצב, כמובן, שב"מבוא לדמוקרטיה" מטעם גלצ ו"המכון הישראלי לדמוקרטיה" יספרו לכם על הצד הזה, הממשי והאמיתי כל כך,  של המשטר הדמוקרטי המומלץ. 

 

From → כללי

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: