דילוג לתוכן

האידיוטים השימושיים בשרות תעשיית השנאה(2)

נובמבר 24, 2020

כל העוסקים, המנהלים והמועסקים בארבעת מפעלי השנאה, שתוארו בפוסט הקודם,  התקשורת, הפוליטיקה, האקדמיה והעמותות, עוסקים במלאכתם בחריצות רבה וללא הרף. פסי הייצור שלהם מפיקים המוני שקרים, הסתה והכפשות, מחקרים מעמיקים חד-צדדיים למופת, ומאמרים, כתבות והודעות לעיתונות, תביעות ועתירות לבתי משפט בארץ ובעולם, עצומות ופוסטים במיליונים ברשתות.  הם מעודדים בגרון ניחר את ההפגנות של מחנותיהם, ותוקפים ומעליבים וממעיטים בחשיבות ההפגנות של הצד השני.

כשהשורה התחתונה של עבודתם, כאילו  תוך מחלוקת, אבל בעצם תוך שיתוף פעולה מלא, סימביוטי בעצם (השפרצות השנאה הנתעבות המוחלפות בין שני האגפים מעודדות אלה את אלה ואף תלויות אלה באלה). וכך ההאשמות הולכות  ומתעצמות, שפת הגידופים וההשמצות   מחריפה ומידרדרת. פעילי התקשורת  השמאלית ו/או הימנית, בתפקיד המתופפת והמחצצר, ניצבים יום יום על הבמה מול קהלם ,  ושולחים אלי קרב, בנהמות קצובות ובצריחות חדות,  את האידיוטים השימושיים, לזירת התגובות והטוקבקים של הרשתות והווטסאפים.  מעוררי שנאתו של הימין נגד השמאל, ומעודדי שנאתו של השמאל נגד הימין. האחרונים רבים וצווחניים, והראשונים קצת מעטים יותר ולכן גם צרחניים יותר.

התוצאה של עבודתם – וזו בדיוק התוצאה המבוקשת מהם, היא גלי השנאה השוטפים את המוני הישראלים, עשרות או מאות  אלפים, מהמעמדות המעורבים פוליטית. אלה יוצאים מדי יום מפסי הייצור של ארבעת מפעלי השנאה, כשהם צמאים לקרב נגד מתנגדיהם מהצד האחר, המשלחים את הפוסטים שלהם לזירה כמו המימחטות של פעם באירופה של הדו-קרבות האציליים.  וכך הם מסתערים על המלקוח,  שטופי שנאה תהומית אלה לאלה, מהמון סיבות טובות, שפומפמו בהם יפה-יפה בתחנות הרבות של פס הייצור ההומה באחד ממפעלי תעשיית השנאה, או ביותר מאחד. 

וכך יש לי סיכוי מצויין לקבל ממעריץ טיפש של גדעון לוי, איזה תיאור מעורר רחמים של פלשתיני תמים ומעונה, בתור תגובה על פוסט שכתבתי אודות  מדיניותו של הנשיא האמריקאי ברק אובמה, בעוד שהנוהה אחרי פרופסור אבישי בן חיים, יגלגל לפתחי את "ההגמוניה" של ישראל הראשונה בתגובה על אותו פוסט בענייני אובמה. 

הפגנת אהבה של הימין: לביבי. השמאלנים הבוגדים שילכו לעזה

בתור צרכן די שיטתי של תקשורת, איני מתקשה  לזהות את מקורות ההשראה של האידיוטים השימושיים המגיבים אצלי. וכך אני מוצא בתגובה על הפוסט שלי מצד אחד את תוצאת ההברגה המוחית  של "לך הביתה ביבי, יא מושחת" משילטי בלפור, ומצד שני  אני מקבל מימנית אחת מריחת סכארין בדמות של "ביבי האהוב והמוכשר, איזה מאמי." מריחה שהוברגה לגלגל העין של האומללה תוך נסיעה בנתיבי איילון, או (לרוב) מתוך הצצה בתצלום הנקרא "חדשותי" כשהעיתון נרתם מרצון למסע התעמולה החדש של ביבי, שיתכן כי מאס בתפקיד "הילד הרע", ששונא את השמאל ומסית לאלימות נגדו;  ולרגל הבחירות הרביעיות הוא החליט   להתחרות באיש ריבו בני גנץ בשדה שלו, על  תואר הבחור הטוב, אהוב הקהל, המאמי הלאומי.

נראה  אותו משכנע את שונאיו-שנואיו מהשמאל, שלא מאמינים בשיט למילה מדבריו ולשום מחווה או שינוי לטובה בדרכו, ואין להם ספק, שמתוך מנעמי הנתניהו האהוב והאוהב , עתיד לקפוץ לבטח הביבי המסית ומדיח.

מי שמוביל את מפעלי השנאה של הימין הוא נתניהו, באמצעות שריסיו וכתבלביו.

ואילו מי  שמוביל, טיפה מהמושב האחורי, את תעמולת האגף הנגדי, הוא אולי  המו"ל של "הארץ", שונא היהודים  עמוס שוקן, שעיתונו הוא הביטאון המרכזי של הפייק שמאל, קבלן הביצוע העיקרי של הפצת השנאה משמאל, הפרוש מצידו  בכל ארבעת המפעלים לייצור השנאה. בפוליטיקה צצה השנאה  מהשמאל היהודי של מרצ, ומהלאומנות השמאל-ימנית  הערבית של "המשותפת". וכמובן מהקיצוניות הלאומנית דתית היפר קפיטליסטית של הימין.  באקדמיה מופיע הפייק שמאל בשלל גרסאות, מפומפמות באיזמים צבעוניים ומנצנצים, מסוג פוליטיקת הזהויות ואילו גלי הנזקים המשניים של ההגמוניה האשכנזית מפרנסים את תעמולת השנאה של הימין.  ברור, שהפייק שמאל מציף את מפעלי העמותות העוסקות ב"זכויות אדם" או "אזרח",  היכן שמבוקשים במיוחד ישראלים צעירים שישמחו להשטנקר קצת בחו"ל, אולי כבר במסגרת הטיול המסורתי,  על חבריהם הטריים מהצבא,  ועל מעלליהם המכוערים נגד הפראים האצילים הפלשתינים; וזה  תמורת כמה יורו, אך בהחלט מתוך הכרה ו/או אף בהתנדבות , מתוך תודעה פוליטית בשלה ובוגרת, כמו זו שאיפיינה בזמנו גם את השטינקרים של השטאזי בגרמניה המזרחית הבולשביקית.

הפגנת שנאה של השמאל נגד ביבי: לך הביתה

וכך מוסתים אתיופים מוכים נגד המשטרה ההגמונית,  נשים מופלות ומוכות נגד בעלים-גברים פריבילגיים,  שונאי ערבים נגד אוהבי ערבים, ערסים נגד אינטליגציה מתנשאת, סוציאליסטים נגד קפיטליסטים, חילוניים נגד  הדתה ודתיים נגד התבוללות. כל דבר יכול להיות סיבה טובה לשנאה, להפגנה, לזעקות שבר, והכי טוב ומבוקש – סיבה לאלימות. 

הכל בשרות ה"הפרד ומשול". 

שונאי ראש הממשלה, יזהו כמובן מיד, שהוא עוסק כרגע ב"הפרד ומשול" הבזוי בין סיעות "הרשימה המשותפת". אבל כשהם עצמם ממליצים לפלשתינים לרצוח יהודים, לסקול מתנחלים ולשרוף את מטעיהם ובתיהם, כי זו – ציטוט מ"הארץ" – "זכותם וחובתם" (נכון, אדון שוקן? מר לוי? העלמה הס?) לא עולה צמד המילים הזה על שולחן הדיונים.פה אין שום "הפרד ומשול" צמא דם וציני, אלא שיח זכויות טהור וענייני.

חשיבותו העצומה של ה"הפרד ומשול", היא בכך, שגלי השנאה השוצפים, מסיטים   את תשומת הלב של חלק עצום מהאזרחים, בחלק עצום מזמנם,  מהאינטרסים הממשיים שלהם, שאותם ניתן לקדם דווקא מתוך יחסים של חיבה הדדית, אהדה לזולת ושיתוף פעולה מתמשך. אך  שיתוף הפעולה המתחשב, הנבון והפורה, הופך בלתי אפשרי מכוחה של הקטטה רוויית השנאה והמכוערת בין  שומרי זכויות יפי נפש לערסים בהמיים, בין אוהבי נתניהו לשונאיו, בין  פשיסטים לבוגדים.

וכך, ה"הפרד ומשול" רווי השנאה, הנבנה על אדני השיסוי והפילוג, מחבל בכל סיכוי לשיפור אמיתי בחיינו. 

 

תעשיית השנאה שולטת.

————————————————————————–

ובפוסט הבא אני מקווה להגיע סופסוף אל האינטרס המושקע של החזירון העליון ב"הפרד ומשול"  ובפרוט סיבותיו. 

 

 

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: