דילוג לתוכן

20 שנה למרד – האינתיפאדה ו"ארועי אוקטובר (א)

אוקטובר 4, 2020


ראיס יאסר ערפאת:אבי האינתיפאדה

זוכרים את הסדרה התעמולתית המדוברת "שומרי הסף?", שבה הציג הבמאי דוד מורה את גירסת הפייק שמאל הישראלי, שהיא גם "הנראטיב(כינוי מכובס לסתם שקר) הפלשתיני" – אודות האינתיפאדה השניה?

כלומר, שאותה תבוסה קשה שספגו הפלשתינים (לפי הודאתם) לא היתה התקוממות (אינתיפאדה) על שם אל-אקצא (ירושלים), אלא מלחמה אכזרית (שלא לומר השמדת עם)של ישראל הכובשת, נגד הפראים האצילים שוחרי השלום והמתנגדים לכל אלימות שהיא מאז ומעולם – העם הפלשתיני הכבוש והמדוכא!

את הטיעון המופרך הזה הציג מורה בעזרת שורה של בכירים לשעבר ממערכות המודיעין הישראליות (השב"כ, אמ"ן והמוסד), שהדהדו את המסר של הפייק-שמאל,שהוא הנראטיב הפלשתיני, חלקם אולי בלי דעת, וחלקם ברור שכן.

בכל זה נזכרתי לרגל המאמרים והכתבות בתקשורת לציון  20 שנה לפריצת האינתיפאדה השניה.

הייתי אז טבח במסעדה במושבה הגלילית מטולה. אני זוכר היטב מה שחשבתי אז על המתרחש: האזרחים הערבים של ישראל מצטרפים בהמוניהם למרד הפלשתיני בהנהגת אש"ף והחמאס, המתנהל בגדה. הם מהווים עוד אוגדה בצבאם של יאסאר ערפאת וקנאי החמאס (אוגדה  שפועלת "בעורף שטח האוייב"). חשבתי שהמרד הזה מסוכן מאוד, כי הוא מאלץ אותנו ללחום  בשתי חזיתות.

זהותו של השר שהיה ממונה אז על המשטרה – הפרופ' שלמה בן עמי, לא הרגיעה אותי.

את ברק, בעניין האינתיפאדה,  כלל לא הבנתי: מה פתאום הוא עשה מעשה כה נואל, והניח לשרון להצטליין להנאתו על הר הבית בתקופה כזאת, אחרי שהמו"מ בקמפ דיוויד הסתיים בפיצוצי קפצונים, כל השטח רוחש, וכסאו שלו עצמו מתנדנד. ברק השתגע? מה הוא חושב לעצמו? ואילו שטויות נוספות עוד צפויות ממנו?

אך היה לי ברור שהתגובה הערפאתית להתקף הדתי של שרון היא ניצול הזדמנות, שהכל היה מוכן לקראתה: הקרן הענקית בת המיליארדים, שמכספיה שוכרים את המגוייסים לאלימות (כמו "גדודי אל אקצה".), כי לוחמי החירות הפלשתיניים כבר מזמן לא עושים את זה בהתנדבות, ובכספי קרן המיליארדים של ערפאת קונים את את הנשקים, את חומרי הנפץ, המכוניות  וכל הלוגיסטיקה שיש

ארועי אוקטובר 2000": אוגדה של ערבים אזרחי ישראל ב"שטח האוייב"

בה צורך.

גם רצח השוטר הישראלי בסיור המשותף, הישראלי-פלשתיני, הבהיר את העניין.

ואילו מעשה הלינץ' בשני החיילים בתחנת המשטרה הפלשתינית ברמאללה, בשיתוף פעולה מצד השוטרים,  כבר לא השאיר מקום לספק, באשר לכיוון שאליו פוסע  ערפאת.

וכך גם לגבי המרד המקומי. ברור היה לי ששום ממשלה ישראלית, גם אם כל חבריה יהיו תאומיו של שלמה בן עמי, איש שמאל ישראלי, שוחר שלום, מיושב בדעתו, רחוק מכל נטיה לאלימות; גם ממשלה כזאת, עם 20 שלמה בן-עמי, לא תוכל  לעבור לסדר היום על מה שנראה ונשמע בכל מקום בעולם באותו יום —

— מרד אלים המקיף המונים, מתוך מיעוט ערבי, המהווה בין שישית לחמישית מאוכלוסיית המדינה – וזאת בשעה שגם בני עמם שמעבר לגבול פתחו במרד.  ואזרחי המדינה הערבים פוגעים ביהודים וברכושם וכן ברכוש הציבור  ומנהלים קרבות נגד השוטרים.

קשה להגזים בסכנתו של ארוע כזה.

הנחישות שבה פעלה המשטרה שבאחריותו של השר בן עמי (מותר לשער,שבאותם ימי אוקטובר 2000, היה ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק חזק בעניינים) היתה קטלנית ומצערת, אך בדיעבד התברר, שגם הביאה להתמוטטות מיידית של המרד במגזר הערבי (בעיקר המוסלמי) של אזרחי ישראל.

פוסט שני, על האינתיפאדה השניה ושקרי הפייק שמאל, כבר  הערב.

From → כללי

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: