דילוג לתוכן

אשת השנה שלי: ג'סינדה ארדרן מניו-זילנד. הלוואי עלינו (פוסט שני)

ספטמבר 23, 2020

ככל הנראה תיכנס ג'סינדה ארדרן להיסטוריה האנושית כאחת והיחידה מבין מנהיגי המדינות הדמוקרטיות בעולם, שמיהרה להבין, לעומק,  את משמעותה של המגיפה החדשה, הקורונה, והחליטה בחוכמה, באומץ וללא שהיות על פעולות המנע המתבקשת. הייחוד של ניו זילנד  היה: "אפס סובלנות לקורונה", בניגוד מוחלט למדיניות שאיפיינה את  המדינות הדמוקרטיות האחרות, של "הכלת המגיפה" (כולל אצלנו).

ראשת ממשלה ג'סינדה ארדרן: צוות של 5 מיליון ניו זילנדים נגד הקורונה

 

כבר סיפרתי , שב-29 במרץ השנה,  פרסמתי שני פוסטים תחת הכותרת   היומרנית "הלוגיקה והלוגיסטיקה של המאבק בקורונה", וגם סיפרתי כיצד גיליתי,  אחרי כמה שבועות, ששלושה ימים לפני שהתפרסמו הפוסטים שלי, כבר נקטה ממשלת ניו זילנד, וג'סינדה ארדרן בראשה, בשיטת המאבק שעליה המלצתי – הטלת מצור על חולי הקורונה, במטרה לחסל את המגיפה ונגיפיה בתוך גופם של נשאי המחלה.

 

זה היה חלק של "הלוגיקה" במאבק: ניצול חולשתו העיקרית של הנגיף במאבק נגדו.  החולשה היא אורך חייו הקצר, 14 ימים בתוך גופו של הנשא, שאחריהם הוא מתפוגג ואיננו. ושיטת המאבק: הטלת מצור עיקש, אין יוצא ואין בא, על נשאי מהנגיף.

החלק של "הלוגיסטיקה" נגע לצורך לסייע לאוכלוסייה הנפגעת מתוצאות הסגר, וניצול כוח האדם העצום שיתפנה, עם הפיטורים ההמוניים, כדי לכפות את הסגגר ולסייע למי שמצויים בקבוצות הסיכון  הפגיעות ביותר, כמו גם האפשרות לנצל את הצבא לצרכים האלה.

ארדן היתה נחושה מאוד מההתחלה.

חולה הקורונה הראשון בניו זילנד התגלה ב-28 בפברואר 2020. ב-14 במרץ, הכריזה ארדרן, כי כל אזרח השב למדינה, מחויב לשהות במשך 14 יום במתקן המיועד לבידוד. במדינה התגלו אז רק שישה חולים מאומתים.

ב-19 במרץ, הייתה ניו זילנד מהראשונות בעולם לסגור את הגבולות לכניסת תיירים – כשבמדינה אותרו רק 26 חולים.

וב-26 במרץ, הוכרז על סגר כללי במדינה, כשבשטחה היו  102 חולים. היתה אכיפה נוקשה וקפדנית. לאזרחים מפירי הסגר נרשמו דו"חות בסיטונות. היתה הקפדה על דוגמא אישית. שר הבריאות פוטר מיד כשהתברר כי הפר את כללי הריחוק החברתי (רחוק ממה שנעשה פה לשר הבריאות אצלנו, יעקב ליצמן, שנדבק במחלה והמשיך לברבר ולהזיק).

ארדרן לא נרתעה מהמחיר הכלכלי. המאבק להצלת החיים נראה לה חשוב יותר. זה היה מקורו של עוד הבדל חשוב בין ההתנהלות בניו זילנד וישראל.  ארדרן לא המתינה שבועות וחודשים למחאות ציבוריות ולזעקות מצד העצמאים ובעלי העסקים.  היא מיהרה להכריז על חבילות  סיוע נדיבות, בהיקף של 12 מיליארד דולרים ניו זילנדים- 4.5% מהתמ"ג. היא העניקה סיבסוד לשכר העבודה לאותם עסקים שרשמו ירידה של 30% ויותר במחזור וחילקה מענקים נדיבים לנפגעים.

היחס הזה לאוכלוסייה, התיישב עם התפיסה הבסיסית שלה בדבר הצורך בסולידריות חברתית רחבה במאבק במגפה. היא הקפידה לדבר על המדינה כ"צוות של 5 מיליון". ואמנם, הצוות שלה התמסר למנהיגתו המסורה(מצער, אבל נתהיהו שלנו, עם ההסתה שלו נגד חצי מהעם והמנגנון המנהלי והמשפטי, ייעשה צחוק מעצמו אם ידבר על סולידריות ועבודת צוות לאומית).

התמיכה הציבורית בארדרן היתה עצומה. סקר של חברת קולמר ברונטון שנערך בתחילת אפריל, מעט אחרי הטלת הסגר, מצא כי 88% מהניו-זילנדים סומכים על הממשלה שתקבל את ההחלטות הנכונות לגבי ניהול משבר הקורונה. 84% מהנשאלים בסקר אישרו את תגובת הממשלה למגפה.

ואז, שבעה שבועות לאחר הטלת הסגר (שלושה מחזורי הדבקה בני 14 יום, ועוד כמה ימים ליתר ביטחון לביקורת ולבדיקת התוצאות)  הכריזה ארדרן על ניצחון על המגפה.

לא נותר במדינה אף חולה מאומת. גם לא אחד.

ג'סינדה ארדרן ,התינוקת, והאיש שאיתה, מגיש הטלוויזיה קלרק גייפורד

בוטלו הסגר וכל ההגבלות. כשנשאלה ג'סינדה ארדרן כיצד קיבלה את הבשורה, היא צחקה: “רקדתי ריקוד קטן”, הודתה, “הבת שלי הופתעה, אבל הצטרפה בכיף, אף שלא היה לה מושג למה אני רוקדת בסלון”. 

עברן כמה שבועות מאושרים על ניו זילנד, אך ב-22 ביוני התגלתה התפרצות נוספת של המגפה בעיר אוקלנד, התפרצות שמקורה היה בשכונות העניות בחלק הדרומי של העיר.

ארדרן לא היססה. היא הטילה סגר על אוקלנד והצליחה לרסן את ההתפרצות.

מאז הפסקת הסגר הראשונה ועד היום, נוספו 3 קורבנות למניין המתים שספגה ניו-זילנד.

את הבנתה לגבי משמעותה העמוקה של המגיפה החדשה, הפגינה ארדרן גם ביציאה מהסגר. בעוד שמנהיגים אחרים בעולם ניסו בכל כוחם לחזור לשגרה הישנה, העזה ארדרן לשאול: : אולי לא צריך את השגרה הישנה?

"מה הקורונה לימדה אותי", גרסת ראשת הממשלה: "לא חייבים לעבוד כל כך הרבה".

ובפייסבוק העלתה רעיון מעשי: היא הציעה למעסיקים לקצר את שבוע העבודה לארבעה ימים,והסבירה שהמטרה היא לעודד תיירות פנים, שהיא 60% מהתיירות במדינה, וכך לאושש את הכלכלה.

לא יכול להיות ספק: ההישגים של ג'סינדה ארדרן מצביעים על אישיות פוליטית יוצאת דופן ומיוחדת במינה. גם מבחינת החשיבה "מחוץ לקופסה" (בתוך הקופסה נמצאים  מאות מנהיגי המדינות שהפקירו למעשה את אוכלוסי מדינותיהם בשם מדיניות "ההכלה" המטומטמת והמופקרת) גם במובן של העזתה, לפעול על פי רעיונותיה, ולא פחות מאלה – יכולת ביצוע מעולה, כולל סחיפת הציבור הניו-זילנדי כמעט כולו אחריה ואחרי ממשלתה. הוסיפן לזה אשה חביבה, מאירת פנים , חייכנית, לבבית  ואמפתית, צנועה בהליכותיה, ונקבל "הלוואי עלינו"  ענק.

ולכן, אין מתאימה ממנה לתואר הזה, של איש השנה בעולם.

הלוואי שאפשר היה להעביר אל ג'סינדה ארדרן מניו זילנד, בת לשוטר ולעובדת בקפטריה של בית ספר, מעיר קטנה בניו זילנד, את ניהול המאבק בקורונה בעולם כולו, שהרי ביסודו זהו מאבק של האנושות כולה נגד מגיפה המאיימת על כולנו. איפה האו"ם, שאילו היה ראוי לשמו, יכול היה ליזום מהלך כזה.

כדי להבין את גודל ההישג של אשת השנה שלי,  הנה השוואה קצרה בין המספרים של ניו זילנד(5 מיליון תושבים) וישראל(9.2 מיליון), נכון לאתמול. חולים חדשים:  ניו זילנד – 9, ישראל – 6,667 (פי 741).מתים במגיפה: ניו זילנד – 25, ישראל – 1,316 (פי 53).חולים פעילים: ניו זילנד – 62. ישראל – 52,324 (פי 844) מאושפזים במצב קשה: נין זילנד – 3. ישראל – 634 (פי 211) חולים למיליון תושבים: ניו זילנד – 365. בישראל – 21,749 (פי 60). מתים למיליון:  ניו זילנד – 5. ישראל – 143 (פי 29ׂׂׂׂ).

כשנכנס לתפקידו שר הבריאות החדש, יולי אדלשטיין (אחרי הפארסה של יעקב ליצמן) קראתי לו כאן לשגר לניו זילנד מטוס ובו רופאים ופקידים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים, כדי ללמוד איך עושים את זה נכון. כזכור, יצאו מטוסים לכל מיני כיוונים אחרים, ואת התוצאות אפשר לראות, לצערנו,  בבתי החולים ובבתי העלמין.

 

 

 

 

From → כללי

3 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    האם גם בניו זילנד ראש הממשלה צריכה לקבל אישור על כול החלטה שלה מהמחלקה המשפטית. האם בניו זילנד קיים המצב המוזר שאין באמת סמכות לפעולה לממשלה ולשרים והחלטות הממשלה נבחנות לפי דעתם של אנשים שלמדו לימודי משפט ולא מבינים גדולים ברפואה והם מאשרים או דוחים אותם. בדמוקרטיה התהליך הנכון הוא שהחלטות שנבחנו ע״י עשרות מומחים ובסוף נבחר הציבור מחליט על הפעולה הנכונה.

    אהבתי

  2. האם היועצים המשפטיים מנעו מנתניהו לבצע את הסגר הראשון והמוצלח (בחודש מאי 2020 ירדו מספרי הנדבקים החדשים ל-6 ול-9 ביום בימים מסויימים.) האם היועצים המשפטיים הריצו אותו לחזל"ש המטומטם? (חבל שלא היה בכוחם למנוע ממנו את האיוולת המטומטמת. ולא שהם רצו. הטמבלים היו איתו באותה ספינת שוטים, כמו כל האליטות הרקובות והמושחתות, שחיי אדם חשובים בעיניהם הרבה הרבה פחות מכסף.) האם בניו זילנד יש ראשת ממשלה חשודה או נאשמת בפלילים, שצריך לבדוק לגביה ניגודי אינטרסים על כל צעד ושעל?.

    אהבתי

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

      ככה אני. סתם לא מבינה. במשפט אדם מורשע רק לאחר שהורשע בדין. האשמות פקיד עדיין לא מוחלטות כמו שאתה טורח להדגיש. מחר שלא ימצא חן בעיני החונטה יאשימו מישהו ויורידו אותו. ככה זה דמוקרטיה. העם בוחר אבל לא ממש. אתה דמגוג לא קטן ואתה יודע את זה. כנפיים של ציפור או ציפורן. תלוי איך מסתכלים על רמת הויכוח.
      לעיניננו. ההחלטות שקיבלה זו מניו זילנד לא מוסמסו כמו ההחלטות של הנאשם מבלפור שיש לו ממשלה אבל לא ממש ויש לו יועץ משפטי ממש כמו בניו זילנד.
      כול החלטה צריכה אישור שמי שלמד בקושי משפטים ואז יש לנו בעיה. מזל שהממשלה החליטה מהר במלחמת יום כיפור והיועץ אישר את הכול. באמת מזל גדול שאז היועץ היה יועץ ולא כמו היום רועץ.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: