דילוג לתוכן

עוד על "היהודים באים", או, למה מדובר בזבל מוחלט

אוגוסט 20, 2020

השבוע הפייסבוקי האחרון שלי עמד בסימנה של תכנית הטלוויזיה "היהודים באים". 150 מחבריי בפייסבוק נטשו אותי או ננטשו על ידי בעקבות הוויכוחים החריפים, מאות תגובות, סביב עמדתי – רק כי לא הבנתי, מדוע אני, כאזרח נשלם מיסים פה, אמור לממן זבל נחות מוחלט שכזה, באמצעות תקציב המדינה, ועוד בערוץ ציבורי.

התרשמותי מהתכנית קודם לשבוע הזה, נשענה על צפיה מעטה ביותר בקטע- פה קטע- שם, שתמיד נראו לי כתעמולה גזענית ארסית, ברמה נמוכה ביותר, בלי טיפת הומור ובטעם רע ביותר.

אך מכיוון שחלק מבין המגינים על התכנית , בין חברי (שנשארו עימי, וזה אחלה), נחשבים בעיני עד היום כאנשים סבירים ואינטליגנטים, חשבתי לבדוק את עצמי, והקדשתי עוד כשעה או יותר כדי לצפות בקטעים מהתכניות בעונה השלישית והרביעית.

שבט דן והחומרים הטבעיים ב"יהודים באים": הרבה קקי

קבלו מבחר: זוג מאנשי שבט דן הממשיכים להתגורר בגוש דן, שבמרכז "בין צרעה לאשתאול",, כמסופר בספר שופטים. הם  באים לביקור אצל זוג מהשבט, שעברו להתגורר  בצפון הרחוק, בגלל לחץ הפלישתים, שם הם מתים משיעמום, ומנסים לשכנע את האורחים מהמרכז  להצטרף אליהם. במסגרת ההצבעה על היתרונות בצפון, מציינים המארחים שהבית בנוי מחומרים טבעיים. אילו חומרים טבעיים, שואלים האורחים, והמארחת משיבה:

"מקקי." כמובן מ"הרבה קקי".

הלאה שני מתנחלים מחוצ'קנים  בדרך לפעולת תג מחיר, באים לאסוף את החבר השלישי בצוות, שאיבד את חטטיו בעקבות פעילות מינית(!) חדשה. מאוד מצחיק.  ולא באה לו, טוב, פתאום, האלימות הזאת. כבר  לא בשבילו. הם כמובן מזכירים לבוגד הסורר  והחרמן את סיסמאות הקרב שבהןהשתמש בעבר כדי לגייס אותם למאבק הקדוש.

לדוגמא, זה מתחיל בחידת טריוויה, שאלת תם: "למה חיתול על קקה זה חרב פיפיות"?

והתדשובה, פאנץ' ליין מאין כמוהו, מחורז ומתוחכם של "יוצרי" הסידרה .זה חרב פיפיות, כי, שימו לב  לחרוז בשורת המחץ גורפת הצחוקים:

"תעיף מלמעלה, תעיף מהצד, תמיד יעוף לך שלשול על היד"

הלאה. עוד קטע תנ"כי. מרים, אחות משה מגיעה  אליו בהצעה להוסיף דיברה עשירית ללוחות הברית, "לא תאנוס". והיא פותחת  בשאלה מקדימה לאחיה:"

"לא נראה לך שיש משהו מוזר בלוחות הברית האלה?" שואלת מרים.

ההומור של "היהודים באים": משה ולוחות הברית שנראים כמו תחת

"מה" משיב ומשה ומניף את הלוחות שבידו, שראשן מעוגל, כדי שנבין את הדאחקה. "שהן נראות כמו תחת?"

וברור שירמיהו, היושב בפאב, מגדיר את ישראל כ"עם של קקות".

"היוצרים" של הזבל הנחות הזה,  מנסים לקרוץ גם לפרימיטיבסקי של הימין, בשם האיזון. לזרוק גם להם איזה נתח, על חשבון הגזענים הסמולנים.  למשל, חיקוי של אורי זוהר, המגיש בצעירותו הלא-מזוקנת את התכנית  הטלוויזיונית המצחיקה "זה הסוד שלי",. הצוות האשכנזי למהדרין מנסה לפענח את סודו של הח"כ, איש הפנתרים השחורים, צ'רלי ביטון. וזו הזדמנות לשים בפי חברי הצוות האשכנזים הגזעניים המתנשאים טקסטים משפילים ונבזיים על חשבונו של צ'רלי, רפליקות על מיטב הטקסטים של דודו טופז, יאיר גרבוז, חיים חפר עצמו ועוד אשכנזים גזעניים עם עבר עשיר בתחום.  ובאותו עניין יורדים באותה שיטה קורצת ומתחכמת על דן בן אמוץ המנוח, סמולני ידוע שהתברר כפדופיל מורשע, הסוד שלו הוא, תחזיקו מחזק, שהוא עומד למות מסרטן! חה-חה, "יוצרים", חה-חה.

וכן, מאוטתו ז'אנר, יש גם פגישה בין  פקיד מס ובין המשוררת הסמולנית הידועה  יונה וולך, זו עוד דוגמא לניסיון הקריצה של "היוצרים" השפלים  על חשבונה של משוררת עברית נפלאה.,

הומור אופייני ב"היהודים באים". יונה וולך לפקיד המס: וזיין אותי בעמידה

בשרות "האיזון הקדוש",  השפלים האלה זורקים אותה להמונים המורעבים. מציגים אותה כחתולה מיוחמת, פתיינית המגרה פקיד שומה  ומנסה לשכנע אותו לזיין אותה בעמידה, לבוש בגלימה של שופט. כשהפקיד  שואל את וולך על המין (זכר/נקבה), היא משיבה לו: "בעמידה".וכשהוא שואל אותה על "ההכנסה האחרונה שלך", הפאנץ' ההומוריסטי המופלא מגיע חיש קל מצידה של וולך:

"הכנסתי מרבה רגלים אל בין רגליה של ציפורה".

אתם הבנתם את זה, ברוך?

אני תוהה איך השחקנית ששיחקה את וולך, שזכרה מחולל על ידי בני עוולה,  חיה  עם עצמה.

הלאה, חבורת קריקטורות של רבנים מנהלים דיון בשאלה איך לקרוא לאלוהי העברים . ואחרי כמה נסיונות למצוא הגייה מגוחכת ככל האפשר של השם המפורש,הם מגיעים להגיה המתאימה מבחינתם, שנשמעת, איך לא  כמו

"פלוץ של (כלב) ספניול."

גיחי גיחי.

"פלוצים של שבת" מופיעים גם במערכון נוסף בהשתתפות הנביא ירמיהו בפאב עם חבריו.

ובאשר לאלוהים, נערך הדיון התיאולוגי  העמוק, על הפטנט הנפלא של היהודים – להמציא אלוהים בלתי  נראה שהוא "אלוהי הכלום". לא אחד שצריך פסל, ושיהיה לו תוכן, נניח כמו "אל הפיריון" הכנעני. ליהודים יש פטנט  יותר טוב.  הנוכלות האולטימטיבית. בלוף על גבי בלוף. גם בלתי נראה וגם אלוהי הכלום.

ורק אל תספרו לי שהוצאתי דברים מהקשרם.אין פרק בתכני הזבלונית הזאת, שהומור הקקי-פלוצים-תחת לא מככב בו.

והתכנית הזאת קיבלה את פרס ישראל. שזו הבדיחה הכי טובה שקשורה אליה.

קורעת מצחוק.

מישהו צוחק עלינו חזק.

שמעתי ביום ה' שעבר את האיש המגוחך הזה, הבמאי ו"היוצר" (בפני עצמו) רון חכלילי, מתראיין בתכניתם של ינון מגל ובן כספית ברדיו 103, ומספר שבנו, שצפה עמו בתכנית "היהודים באים", אשקרה לומד ממה שמראים שם על התנ"ך! משהו שמוסיף לו המון על מה שהוא לומד בתכנית הלימודים הרגילה של מערכת החינוך.

מה נותר לי לעשות חוץ מלרחם בעוז על האב , הבן, ורוח הקודש המרחפת בינהם כענן של…

וחברי היקרים שעדיין מוכנים להגן על הזבל המוחלט הזה, גם לכם אני קצת נד, וגם עליכם אני מאוד מרחם. במיוחד על אלה הסבורים שסלידתי מהתכנית הזבלונית הזאת מלמדת על מחסור בחוש הומור מצידי.

 

From → כללי

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: