דילוג לתוכן

קלפטוקרטיה 2: מעשה בהלנת שכר משתלמת ובמוסד חינוכי שווה מיליארד

יוני 16, 2020

את המאמר  הראשון בעניין ה"קלפטו-קרטיה" (שלטון הגנבים), כתבתי למען מקומון תל אביבי לפני כשלושים שנה, כשעוד הייתי תמים, וחשבתי שהפוליטיקאים נותנים איזה שרות לציבור, ומלקטים לכיס פרורים שנופלים מהשולחן תוך תנועה (הפנים  הפליליות יותר והחייכניות פחות של 'כשחוטבים עצים נופלים שבבים'),  ובהתאם נתתי באותו מאמר דוגמאות לשחיתויות רווחות בוועדת הכספים של  הכנסת ובהמשרדים הממשלתיים  השונים.

היום אחרי שעברו עלינו 30 שנים נוספות של  שחיתויות קטנות וגנבות גדולות,  ועומד בראשנו ראש ממשלה הנאשם בשוחד, מירמה והפרת אמונים, ומי שיש לו קבלות על כך, שראש ממשלה בישראל יכול לצבור במהלך כהונתו עשרות מיליוני שקלים (ולא מהרצאות),  החכמתי מעט, עם  רבים אחרים, אני רוצה להניח, ואני כבר יודע שמדובר בסתם כנופיות של גנבים ("מפלגות", אלק, ובראשן "מנהיגים" יעני. סתם גנבים ראשי כנופיות, בינינו) שעלינו להשתדל ככל יכולתנו כדי להציל לעצמנו משהו ממה שמגיע גם לנו מכספי המיסים שאנחנו מעבירים, ברוב טיפשותנו, לידיהם החמדניות.

*****

אתמול ישבתי בים על חומוס, חצילים ואבטיח, בירה שחורה וכוס תה, עם חבר ותיק מאוד, איש רב פעלים, מבוני היישוב, אפשר לומר, אבל לא מורם מעם, אלא מי שמצוי בשטח ויודע מה קורה במחוזות מגוריו.

מעשה בהלנת שכר.

————————-

והוא סיפר לי, לדוגמא, מה קורה כשמישהו רוצה להיבחר לראשות מועצה מקומית, שזה  כינוי אזרחי למה שמבחינה כלכלית הוא מכרה זהב. זהב, כי נדל"ן שווה אצלנו יותר מכסף. כסף יש המון, ונדל"ן מעט מאוד. ונ"דלן הוא שמה של העופרה שכורים בשפע במועצות מקומיות אצלנו.

ובכן, גם אחרי שגייס המועמד  שרוצה להיבחר את כל מה שאפשרי מחבריו לכנופיה – משפחה וידידים, סביר שעדיין חסר לו כסף כדי להשלים את ההשתלטות על המיכרה בשיטת הבחירות(קניית קולות בקמעונאות ו/או בסיטונות).  בשלב זה הוא יפנה אל בעל הון מקומי או מחוזי, שתמורת ההלוואה יקבל הבטחה מהמועמד, מגובה בהמחאה חתומה , שאם יזכה המועמד  במשרה המיוחלת, יקבל המלווה את כספו בחזרה, בריבית של 100 או 200 אחוזים.

ואיך מתבצע החזר החוב הנדיב במקרה הזה?

הנה כך:

כמה מבני משפחתו של בעל ההון הנדיב  יתקבלו  לעבודה במועצה או למענה, כעורך דין, אולי כרואה חשבון, או כיועץ ארגוני וכן הלאה כיד הדמיון. אם האנשים האלה אמנם יעבדו תמורת שכרם הנקוב או לא – זה תלוי בעיקר בהם. אך דבר אחד בטוח: שכרם, הלא גבוה במיוחד, כדי לא לנקר עיניים-

שכרם לא ישולם להם!

כך שנה, שנתיים, שלוש ועוד ועוד- והשכר לא ישולם לעובדים המסורים(או הנפקדים). . ואז, רק  אחרי שנים, או ממש  לפני הבחירות הבאות – ישולם השכר . בשיעור של פי כמה וכמה ועוד כמה, לעומת השכר המקורי שהובטח ומופיע בתלוש.

כי, דעו לכם, שעובד ששכרו לא שולם בזמן, רשאי לתבוע "פיצויי הלנת שכר". והפיצויים מחושבים כך:

בית ברל: מוסד חינוכי מבחינה נדל"נית

הפיצוי הוא בשיעור של 5% מהשכר המולן לשבוע הראשון של ההלנה, ובשיעור של 10% בשבועות שלאחר מכן – או בתוספת של הצמדה וריבית (רצחנית) של 20%- לפי הגבוה בין השניים.

ועכשיו, רק צאו וחשבו  מה הסכום שיתקבל כתוצאה של הלנת שכר (נניח בגובה של 10 אלפי שקלים) עם תנאים כאלה של "פיצוי" או ריבית – במשך כמה שנים – וראשכם ילך סחרחר.

והסכום, כמובן, ישולם בלי שום בעיות  על ידי המועצה המקומית. גם כי כך אומר החוק, ובעיקר, כי זו היתה מהותה של העיסקה.

וכן. לא מדובר בתרגיל תיאורטי. מדובר בתעלול שבוצע בפועל, ביותר ממועצה מקומית אחת, והגיע גם לבתי המשפט שלנו, והוא מכונה "תיק הלנת השכר".

ומזה גם תוכלו להסיק, איך מתנהלים במועצות האלה עיסקי הנדל"ן הפורחים. אישורי בניה, אחוזי בניה, היטלי השבחה, ארנונות ועוד.

ולא. זה כבר לא  קצת פרורים שנופלים מהשולחן תוך תנועה.

זה כל מה שיש על המפה, להוציא קצת שאריות שזורקים  לאזרחים מהשורה , בדרך כלל לפני הבחירות, בשביל הקולות.

חינוך ונדל"ן: בית ברל

—————————

כרגע מצויה הקלפטוקרטיה הישראלית שלנו בתקופת גנבי הליכוד שלה. אבל זה לא אומר שאפשר לשכוח משלטון הגנבים היוצא,  הלוא הוא שלטון גנבי מפא"י ההיסטורית.

המפלגה הזאת נמצאת, כידוע, בשלבי התפוגגותה האחרונים, לקראת העלמותה הסופית, מה שלא אומר, שמותר לשכוח מההזדמנויות העיסקיות הקורצות שמזמן לנו התהליך הזה.

ונישאר במדור הנדל"ן.

בתור מפלגת שלטון חזקה וגדולה, וכמי ששלטה גם בהסתדרות, היו פעם למפא"י ושותפיה בגילגוליה השונים (מערך, עבודה, ישראל אחת, המחנה הציוני וכו') נכסי נדל"ן אדירים, חלקם באזורים קורצים מאוד ואף במרכזי הערים, כולל תל אביב.

אדוני המפלגה נפטרו במרוצת השנים ומערכות הבחירות כמעט מכל השטחים האלה,  חלק כדי להחזיר חובות שנגרמו  עקב מערכות בחירות בזבזניות. אך במהלך הזה, זרמו גם מיליונים רבים והחליקו לכיסיהם הפרטיים של עסקנים רבים מהמפלגה ומקורבים לצלחת, שעסקו במכירת הנכסים הנהדרים האלה למרבים במחיר (יו"ר ועדת המכרזים עשוי להעדיף גם את הצעת המחיר הנמוכה יותר, אם מגולם דווקא בה פיצוי הגון לכיסו).

אבל המפלגה טרם התחסלה לחלוטין, ומקורותי הפנו את תשומת לבי לנכס מעניין במיוחד, ואני בעקבותיהם מבקש לעניין גם אתכם הקוראים, בנדל"ן הזה, שעדיין שייך למפא"י ההיסטורית, בדמותה המצומצמת הנוכחית.

אני מדבר על "בית ברל".

מדובר במוסד היסטורי, שמבחינה חינוכית הוא מוגדר כ"מכללה אקדמית", המחלקת תארים מדרג ראשון ושני (כלומר, בשלבים שלפני תואר דוקטור). מועסקים במקום כ-700 מורים, ולומדים שם יותר מ-10 אלפי סטודנטים בשלל חוגים ופקולטות.

המוסד הזה  הוקם בשנת 1949 על ידי "קרן ברל כצנלסון" של המפלגה, על שמו של אחד העסקנים החשובים של מפא"י ההיסטורית, שהיה לו עניין מיוחד בחינוך. בהתאם שימש "בית ברל" כ"מוסד רעיוני חינוכי של מפא"י"

עד כאן בעניין החינוך והתרבות.

מהבחינה הנדל"נית, המקום מעניין הרבה יותר.  כי המוסד החינוכי מוגדר כ"יישוב מוסדי". קאפיש? יישוב. לא פרדס.

ושטחו של היישוב מגיע – תחזיקו חזק – ל-1,000 דונם. וזה באדמת השרון הדרומי, לא רחוק מכפר סבא.

שטחים חקלאיים בשרון, ניתן להשיג במחירים שבין רבע מיליון למיליון ויותר ש"ח לדונם, על פי המרחק שבין הדונמים האמורים ובין האפשרות להכשירם כשטח לבניה.

אבל האדמות של בית ברל אינן אדמות חקלאיות, כאמור.  מדובר באדמות של "יישוב", וכאן הסיפור כבר אחר לגמרי. חיטטתי קצת בגוגל, והתברר לי שבכל מה שקשור לאדמות בשרון, עם רישיונות בניה, המחירים אינם נקובים לפי דונם, אלא לפי מטר: ומחירה של אדמה  לבניה בשרון, נע בין 7,000 ל-10,000 ש"ח ל-1 מטר.

ואיש מהתחום שדיברתי איתו, אמר לי שהמחירים יכולים להיות גם גבוהים יותר, בהרבה, לפי הנסיבות.

מה שאומר, שמחירו של דונם בבית ברל, עשוי להגיע למיליון ש"ח, ו-1,000 דונם, שטחו של "היישוב", יכולים להגיע למחיר של מילארד ש"ח! 1,000,000,000 ש"ח!

סכום שהמון אנשים יכולים להתכבד בו.

וזו הסיבה ש'מקורותי' טענו באוזני שכדאי לשים עין על מה שקורה שם.

שהרי מפא"י כבר כמעט שאיננה, למעשה. אז מה היא צריכה עוד "מוסד רעיוני חינוכי" משלה? שאלה טובה, נכון?

ואילו מיליארד ש"ח, זה אולי לא חינוכי, אבל זה גם בהחלט לא רעיוני. זה הרבה מאוד תכל'ס.

אז אל תמהרו להספיד את מפא"י ההיסטורית.

אז להיכונו לשישו ושימחו. אולי לא מהיום למחר, אבל אין ספק שבצמרות הקלפטוקרטיה הישראלית,  בשטחי ההפקר שבין העסקים לפוליטיקה, במסגרת היחסים הפרברטיים הרגילים שבין  המליאנים לעסקנים, יש כבר מי שחושבים הרבה על בית ברל, ולא מהבחינה החינוכית.

לא בתור מורים לאמנות בת זמננו, אלא בתור פרופסורים לקלפטוקרטיה.

——————————————————————————————————

יהיה גם פוסט קלפטוקרטיה 3, וכנראה גם הלאה מזה. אין מחסור בחומרים.

 

ו

 

One Comment
  1. granotraphaelgmailcom permalink

    ידידי היקר,
    גם אם תכתוב פוסטים מבקר עד לילה, ששה ימים בשבוע לא תתחיל אפילו לדגדג את עומק הזוהמה, השחיתות, רוע הלב, האכזריות והטומאה השולטים במדינה.
    חבל לך על הזמן, אפשר, כדאי ורצוי מאד לעשות דברים יותר מועילים ובונים ולהשלים בכך את המשימה שבעבורה ירדת לעולם… וד"ל ואכמ"ל.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: