דילוג לתוכן

האם אני ביביסט? מעריץ של גנץ? שמאלני? מורה נבוכים לחברים חדשים(2)

מאי 28, 2020

זוכרים שברשימה הקודמת  ערבבתי אתכם בוויכוח המהותי בין הנשיא האמריקאי המנוח אברהם לינקולן ירום הודו, וביני הקטן, בעניין טיבו של המשטר הדמוקרטי?

איך לינקולן אמר, שמדובר ב"שלטון העם, על ידי העם ולמען העם", בעוד שאני טענתי שמדובר דווקא בשלטון העשירון העליון על ידי העשירון העליון ולמען העשירון העליון?

והנה, חלף רק יום אחד אחרי שכתבתי מה שכתבתי, (ועוד כמה ימים מאז),  והתפרסם "המתווה הממשלתי" לפיצוי העסקים שהוציאו את עובדיהם לחל"ת בגין מגיפת הקורונה.

ומה התברר?

שממשלת ישראל באמצעות שר האוצר ומשרדו, יעדו  את כספי הפיצוי שהוקצבו לפי "המתווה הממשלתי", בסך 5,800,000,000 ש"ח (5.8 מיליארד ש"ח), מכספי המיסים של כולנו, אך ורק למעסיקים הגדולים (כלומר, החברים הטובים של הממשלה וחבריה, מהמאיון העליון), אלה שמיהרו להוציא לחל"ת את המוני עובדיהם, ואיחרו מאוד, או עדיין לא החזירו אותם לעבודה,ובדיוק עימם, מעשה נס,  מיטיב מאוד "המתווה הממשלתי".

ונא שאלו את עצמכם, איך הם ידעו, המעסיקים הגדולים,  שלא להחזיר את עובדיהם  לעבודה בטרם עת? שכן, אילו הקדימו להחזיר אותם לעבודה, או לא הוציאו אותם לחל"ת, כמו שעשו המון מעסיקים קטנים, שלא שותפו במידע החשוב הזה , היו גם הם מודרים מ"הפיצוי"  לפי "המתווה הממשלתי".

שר אוצר ישראל כץ: "מתווה ממשלתי" (צילום מהוויקיפדיה)

אז כן, ככה זה, הממשלה ושלוחיה, השר ופקידיו,  הם הסנג'רים של המיליארדרים  (בתור "המעסיקים הגדולים" לצורך "הפיצוי" הנוכחי לפי "המתווה הממשלתי". כל מיני מילים יפות המתארות סתם שוד.)

ואם זו אינה הדגמה של  שלטון העשירון העליון, על ידי העשירון העליון ולמען העשירון העליון – מה זה?

טוב, קמה סערה קטנה, ולאור הנסיבות נזכר ראש הממשלה בתפקידו כנציג "ישראל השניה" חה-חה,  או כ"ראש הממשלה של כו-לם", חה-חה-חה, ולא היתה  ברירה, אלא  לשתף בעוגה גם "מעסיקים" יותר עניים. מאלה שלא תורמים ביד רחבה למסעי הבחירות של הפוליטיקאים או מעניקים להם "מתנות  בין חברים", ודואגים להם למקום מכניס היטב ב"דירקטוריונים" של החברות שלהם.

אבל אל דאגה: "המעסיקים הגדולים", לא יפסידו. הם את שלהם יקבלו. סביר שלא יורידו להם מה-5.8 מיליארד שהובטחו להם.

וכמו כן – נכון שהפעם קמה סערה, אבל זה יוצא מהכלל. בדרך כלל הם מצליחים להשחיל את "המתווה הממשלתי" התורני לחלוקת מתנות לחברים מהמאיון, לגמרי  בשקט.

וכך, המליאנים, הממשלה, הפקידים, אדוני התקשורת ומערכת המשפט משתפים פעולה בסבבה, שבת  אחים גם יחד (הם כולם-כולם  בעשירון העליון) וכספי המיסים של כו-לם, מתועלים יפה לכיסי החבר'ה שעל משמר השמנת.  וחוץ מפעם במי-יודע-כמה-שנים (למשל המחאה החברתית של 2011), איש גם לא מפריע להם להפקיע מחירים כעולה על רוחם, לרמות, לגזול ולשדוד את העם.

לזה קוראים קפיטליזם. לוקחים מעשה רמיה וגזל, מלבישים עליו  איזה "איזם" כלשהו, ופתאום זה "מדעי", "חברתי", מקובל ובסדר. זהו תפקידם של האיזמים, שבהם טובלת כל אידיאולוגיה.

כל אידיאולוגיה היא מבצע רמאי של יחסי ציבור בשרותו של השלטון,או של אלה שרוצים בו.

ומכאן ברור, שגם כשקוראים לזה "סוציאליזם", זה לא יותר טוב. אפילו לא בקצת. ומי שהתנסו על בשרם, אפילו טוענים שהסוציאליזם עוד יותר גרוע מהקפיטליזם,עד כמה שזה יתכן.

זיכרו, שבין אלה שששודדים אותנו באופן קבוע, יש למנות גם  את מיוחסי "מעמד הפועלים" למינהו.  עשירי חברת חשמל ומקורות, רשות הנמלים והשרות הממשלתי ועוד ועוד, שכדי לרפד את כיסיהם אנחנו משלמים יותר מדי על החשמל ועל המים, על כל מה שמגיע אלינו מחו"ל דרך הנמלים ועל כל שרות ממשלתי או עירוני שאנו זוכים לקבל. שלא לדבר על שכבות ההנהלה של הבנקים, האקדמיה, הממשלה, מערכת המשפט, התקשורת, הרבנות, כוחות הביטחון ועוד כאלה. השכר והפנסיות.

ואיפה, נראה לכם,  מקבלות מפלגות השמאל את רוב הקולות שלהם? כמובן שבמושבות העשירים ושכונותיהם.

ראש ממשלה נתניהו: הישגים היסטוריים

וכשאני שומע את המיית הגעגועים של השמאל למינהו לימים עברו, שבהם היה השלטון בידיהם, אני נתקף תמיהה ובחילה. מה, המליאנים המפונקים של היום היו אז מפונקים פחות? הדימוקרטיה עם המימשל הצבאי, הצנזורה על סרטים ומחזות וגם ועדת העורכים, היתה אז יותר דמוקרטית? שלא לדבר על הפנקס האדום, שבלעדיו היית אז גרוע מסמרטוט.

ראש הממשלה לא שט אז ביאכטות של מיליארדרים?  לא ביצע "מדיניות מס" ו"מתווה ממשלתי" שהעשירו את העשירים ודפקו את העם?

כולם יד אחת. ונא לא להתרשם מכל המלחמות המדומות שהם מנהלים ביניהם, ומערבים בהן  גם אותנו. ימין ושמאל, מזרחיים ואשכנזים, חילוניים ודתיים, האליטות החדשות והאליטות הישנות, כשזה מגיע לעיקר – הגודיס שזורמים מאיתנו אליהם, הם יד אחת. כולם יד אחת. כל המלחמות האלה, "הפוליטיות", "החברתיות", "העקרוניות", זה הכל במסגרת ה"הפרד ומשול".

במזנון הכנסת, במסעדות הפאר, באתרי הנופש של המיליארדרים בחו"ל – שבת אחים גם יחד ורק חיוכים מאוזן לאוזן, והרמת כוסית.

ואנחנו הקטנים – שנריב.

זו הטכניקה השלטונית הכי עתיקה, הכי מתורגלת ונפוצה והכי יעילה בעולם. זו השיטה שמאפשרת לציפור "הדמוקרטיה"(שהימין והשמאל הם שתי כנפיה התאומות), לנקר בכיסינו ובנישמותינו ולשדוד אותנו באופן קבוע.

משחק סכום אפס. כמה שאנחנו יותר עניים, הם יותר עשירים.

איך היה נהוג לומר כשהיינו ילדים? "שניים רבים – השלישי לוקח".

טוב, אני מקווה ששכנעתי אתכם כבר שאני לא ביביסט.

וגם לא שמאלני.

*****

אך גם איני משונאי נתניהו.

בשום אופן.

לזכותו, בעיני, יש שני הישגים אדירים, שאינם ניתנים למחיקה.

ראש ממשלה חלופי בני גנץ: שילמד

האחד -המדיניות שניהל ושהוא מנהל נגד הניסיון האיראני להשיג חימוש גרעיני. מול חלקים גדולים מהמימסד הביטחוני, מול רובה הגדול של התקשורת ו"המומחים" שלה, ואלה שהיא אוהבת לראיין ולצטט, וגם מול נשיא אמריקאי שוטה וצבוע (ברק אובמה), עמד נתניהו כמעט לבדו. הוא הביא הישגים גדולים. מול האווילים והמופקרים שחשבו ואמרו שאין דרך למנוע מהאיראנים להשיג את הפצצה, ואולי גם לא נורא שתהיה להם אחת, עמד נתניהו והוכיח את טעותם. זהו הישג היסטורי. לא פחות, של סיכול איום קיומי על מדינת היהודים.

הרי ההייאטוללות מטהראן כלל לא מסתירים את כוונותיהם, ורק לאחרונה, לרגל "יום ירושלים" שוב נשמע קולם.

וההישג השני, שאולי אינו נופל מזה  הראשון, הישג מן הזמן האחרון, הוא הצלחת המדיניות של נתניהו במאבק במגיפת הקורונה. ההישג של ישראל – רק 31 מתים לכל מיליון נפש, הוא מזהיר ומיוחד (לעומת 309 למיליון בארה"ב, 179 בקנדה, 345 בהולנד, 423 בשבדיה המופקרת, 222 בשוויץ, 102 בגרמניה ו-98 למיליון בדנמרק) . אני משווה למדינות האלה, כי כמונו, מדובר במדינות מתועשות בכבדות, שבהן יש לאוכלוסיה הבוגרת ותק של עשרות שנים, בחיים בסביבה מזוהמת ומוקרנת במיוחד, שחיסלה את החיסונים הטבעיים של רבים, והפכה את המדינות האלה ואוכלוסייתן לפגיעות במיוחד לנגיף הקורונה.

אל תאזינו לכל הרמאים והשקרנים מהפייק שמאל ומהגרופיס של תינוקיו יאיר לפיד, שמנסים להפחית מההישג של נתניהו ומשרד הבריאות שלנו (בניכוי השר היוצא), על ידי השוואת המספרים בישראל למתרחש במדינות "האזור". כשחשוב לצבועים האלה להראות עד כמה גרוע מצבנו בשלל תחומים,  הם רצים מיד להשוואות עם שורת המדינות שבסוגריים לעיל, המדינות מאירופה וצפון אמריקה. הם אך פעם לא ישוואת הישגי מערכת החינוך שךמן ךנחשגים של נצערכת המקבילנה הלוב או במלטה.

אבל לרגל מגפת הקורונה, פתאום נראה להם מתאים להשוות אותנו לעיראק, ללוב ולמלטה. זבלים שקרנים ותו-לא. זה מה שהם.

****

וכמו כן, בשום אופן איני ממעריצי בני גנץ, ואני אף תמה מאוד על מי  שתוקפים בימים אלה את שרת התחבורה החדשה מירי רגב, הטוענת שגנץ עדיין "לא אפוי" לתפקיד ראש הממשלה, וטוב לו שיתלמד היטב אצל נתניהו בתקופת עבודתם המשותפת, עד שיגיע זמן הרוטציה.

בעצמי כתבתי כדברים האלה יותר מפעם אחת, כשהאצתי בגנץ במשך שנה, בין בחירות מועד א' לבחירות מועד ג', להיפטר מעצת האחיתופל של תינוקיו לפיד, לדרוש את המקום הראשון ברוטציה. זו היתה עצת לפיד, כי הוא רצה למנוע משנוא נפשו האמיתי, גנץ, את ראשות הממשלה, משרה שחשק בה בעצמו, ולמגינת ליבו הופיע גנץ משומקום ונטל ממנו את הבכורה במרכז הפוליטי.

למען עצמו, ועוד יותר למען כולנו, טוב  שגנץ ישב , יתבונן וילמד. אני מבקש להאמין, שגנץ בעצמו יודע שמדובר בעצה טובה, ולטובתו.

———————————————————————————————————

אולי יהיה פוסט שלישי בסדרה הזאת לסיכום עמדותי.

 

 

 

 

 

 

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: