דילוג לתוכן

למה האיומים באלימות "עממית" מצד ביבי, נעריו וכתבלביו, עלולים להתברר כבומרנג נורא

מאי 14, 2020
תשכחו מזה, שהאיומים כלפי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הם עבודה של איזה מעריץ מקרי של בנימין נתניהו.תוצר של תסיסה "אותנטית" בקרב "שורשי העשב" של העם. זעם שצמח מלמטה. לפוליטיקאים מנוסים ול"פעילי עמותות" מנוסים, מימין ומשמאל, אין זמן, והם לא משאירים דברים כאלה ליד המקרה.כשפעם ב… קורה מופע אמיתי של "שורשי עשס', ה'אז'נט פרובוקטרים יהיו מופתעים ביותר ויזכו לנק'ודה שחורה אצל משלמי שכרם, בבחינת 'איך אתם לא חשבתם על זה קודם?'

יועץ משפטי מנדלבליט: אפריטיף ומתאבן

הם אלה ששותלים את "שורשי עשב" בקרקע שטופת השנאה, המדושנת במרירות וזעם(זאת העבודה שעליה מקבל שכר הפייק שמאל בתקשורת הממוסדת, שאותו, בשרות ה"הפרד מממנים המליאנים המקומיים, שותפיהם של המיליארדרים הזרים שמפרנסים מצידם את שכירי העמותות, סוגניעם זרים לכלכ דבר ועניין(בשרות התרגולת הרגילה והמצליחה של "הפרד ומשול") משקים משקים את "שורשי העשב" בכסף ובהבטחות, ומציבים להם מטרות נאותות לזעמם. והופ, מתפוצצת לה עצרת בחירות, פוליטיקאים ומשפטנים סופגים איומים, וגם קורה שמישהו נרצח או נפצע. זו השיטה שבה נוקטים נתניהו ואנשיו כדי לנסות לסכל את הדחתו על ידי משפט.

*****

אם איני טועה, היה זה השר לשעבר חיים רמון, בטח אחד המוחות הפוליטיים המנוסים והמבריקים פה, שהיה הראשון או מהראשונים, שאמר בגלוי: בנימין נתניהו לא מתכוון לוותר על השלטון ולהתפנות בשקט מבלפור עם משפחתו. בכוונתו, הסביר רמון, להרחיק לכת ככל שיידרש כדי להישאר על כסאו.

להרחיק לכת לאן, למשל? ובכן – עובדה, ל"הבערת השטח".מאז שדיבר רמון,  נשמעו קטעי דברים ורמזים לאינספור מצד נערי נתניהו ושריסיו במפלגתו ובכנסת, ומצד כתבלביו בתקשורת: איומים גלויים או מרומזים בהתקוממות "עממית" כלפי המערכת המשפטית, המתנכלת לנתניהו אהובם.

האיומים נגד מנדלבליט הם חלק אורגני מן "ההתקוממות" היעני עממית-ספונטנית, שלמעשה היא מאורגנת מלמעלה, ואשר במפרשיה נושבת הרוח שמקורה בבית ברחוב בלפור. האיומים כלפי מנדלבליט הם רק מאזה, מתאבן ואפריטיף לקראת אלימות מאורגנת רחבת היקף, מאיימת ומסוכנת, שמפיקי הארועים שלה הינם שכירי העמותות הימניות, שממומנות מצידן על ידי המליאנים הימניים, מקומיים וזרים, ומתומרצת (האלימות) על ידי השריסים האוהדים, וכמובן בעדוד הכתבלבים,.  כל אלה מעלים כך את תרומתם לטקטיבת "ההפרד ומשול" המניבה, בשרותו של אותו חזירון עליון המפעיל גם את סוכני השמאל.

חיים רמון: נתניהו לא יוותר (צילום מהוויקיפדיה)

אין טעם לפנות אל רצונם הטוב של נתניהו, נעריו בפוליטיקה וכתבלביו בתקשורת, ולהסביר להם כמה המהומה המאורגנת שהם מבשלים מסוכנת לדמוקרטיה. הם מכירים היטב את הסכנות, ואולי מקווים שדי יהיה באיומים, ולא יהיה צורך במעשים של ממש, כדי שיניחו למנהיגם "החזק", המואשם במרמה ובשוחד. כי מבחינתם, הם מצויים "עם גבם אל הקיר", ופשוט, "אין להם ברירה"

אז כיוון שאין טעם בנסיונות שכנוע ופניה להיגיון ולאחריות האזרחית, אנסה כאן דרך אחרת.

אני מציע לנתניהו, נעריו וכתבלביו, להיזכר במערכת הבחירות של 1999.

לאותן בחירות הגיע נתניהו מכס ראש הממשלה, ומולו עמד מועמד חדש, אהוד ברק, איש עם ניסיון פוליטי מצומצם מאוד, ועם עוד פחות מזה הבנה פוליטית (וכך עד היום) ולמרות זאת ספגו נתניהו ומפלגתו תבוסה נוראה. בבחירות (הנפרדות אז ) לראשות הממשלה, הצביעו למען ברק 1,791,020 ישראלים. נתניהו הסתפק ב-1,402,474 קולות. 56.08% לברק, מול 43.92% לנתניהו. יתרון של קרוב ל-400,00 ישראלים, יותר מ-12%, לברק. מפלגת הליכוד של נתניהו זכתה ב-468,103 קולות שהיו שווים 19 מנדטים. "ישראל אחת" של ברק קיבלה 200 אלף קולות ו-7 ממנדטים יותר: 670,484 מצביעים ו-26 מנדטים. תבוסה מוחצת לנתניהו ולימין. רק התבוסה נגד שרון, בהמשך,היתה גרועה יותר.

ומה זה שייך לענייננו היום?

או.

כי עוד לפני שנתניהו הפסיד את הבחירות בקלפיות, הוא הפסיד אותן ברחובות ובצמתים. נתניהו רץ לבחירות תחת הסיסמה האהובה עליו: "מנהיג חזק לעם חזק", אך "בשטח", הוא ומפלגתו הצטיירו כרופסים וחלשים. נמרים של נייר. דווקא אהוד ברק ואנשי "ישראל אחת" שלו, הם שהתגלו כ"חזקים". במיוחד בצמתים, ששימשו כשדה המערכה העיקרי. שם נתלו לתפארה כרזות הבחירות ושלטי המפלגות המתחרות, ולשם הגיעו "פעילי" (בריוני) הליכוד כדי להסיר את שלטי הבחירות של מתחריהם, ולתלות את שלהם.

אלא שלפעילי-בריוני הליכוד המתינה פעם אחרי פעם, הפתעה מרה ביותר. חבורות של "פעילים" (בריונים) מטעם ברק, שהפליאו את מכותיהם בליכודניקים, והדברים הגיעו גם לשפיכות דמים. הנה תיאור צמחוני מהעיתונות של אותם ימים:
"בעת קטטה בין אנשי ימין לשמאל התמוטט פעיל הליכוד רחמים חברוני ומת, ומשפחתו דחתה ניסיונות להציג את מותו כאילו נבע מתקיפת פעיל ישראל אחת אורי יערי." (בהעדר תלונה נסגר התיק)

ברור שגם כל הנסיונות של בריוני הליכוד לפוצץ אספות בחירות של מתחריהם נגמרו באותה צורה. ברק, שהפעיל את גירסת סוף הניינטיז של "פלוגות הפועל" הידועות של מפא"י ההיסטורית, היכה את נתניהו ואת הליכוד שוק על ירך – בנשק שלהם, וב"שטח".

*****

הביריונות היתה נשק יום הדין של הליכודניקים הסוערים עוד בבחירות של 1981, 4 שנים אחרי "המהפך". נכחתי  בעצמי, ככתב של "העולם הזה", בעצרת הבחירות ההיסטורית שערך המערך בפתח תקווה, באמצע חודש יוני 81. הנואם היה שמעון פרס.  במרכז הקהל בן האלפים, ניצבה קבוצה של "פעילי"  הליכוד, מאורגנים היטב. אחד מהם, הרצל חנוכה, זקר לעומת פרס "אצבע משולשת"("תנועה מזרחית"). הוא וחבריו הזכירו את אמו הערביה של פרס ואת "המניות בתדיראן", את אחיו הקבלן העשיר וכן הלאה. ולהדגשת הנקודה הושלכו על פרס ביצים ועגבניות ממיטב תוצרת הלול והניר. בכל הסביבה חובלו מכוניות שנשאו סטיקרים של המערך. סוף דבר: 18 אנשים נחבלו ונפצעו בקטטות , והמשטרה עצרה 26 מהמתפרעים. אך המסר הועבר. הליכוד שולט "ברחוב".

ראש ממשלה בנימין נתניהו: האמנם "איש חזק"?

התמונה חזרה על עצמה בעצרת בחירות נוספת בבית שמש, גם היא מול פרס. בעצרת בחירות בהשתתפת הרמטכ"ל לשעבר מוטה גור, כשגם הוא זכה לטיפול הרגיל,  קרא גור בזעמו אל ביריוני הליכוד: "נדפוק אתכם כמו שדפקנו את הערבים!" מה שלא הביא תועלת רבה למפלגתו.

ומנחם בגין, גם תחת המטריה האווירית של הפצצת הכור הגרעיני בעיראק, ניצח באותן בחירות. הלקח היה ברור: מי שמפסיד ברחוב, יפסיד גם בקלפיות.

*****

זה הלקח שלמד אהוד ברק, ויישם את מסקנותיו ב-1999. גם הוא כבש את הרחוב, ואחר כך את הקלפיות.

בריוני הליכוד שספגו מכות, טענו שמי שהיכו אותם הם עבריינים-שכירים  מהשכונות, וככל הידוע. צדקו לגמרי בטענתם.

ידוע, כי  לאחר מעשה צץ עסקן איש שכונת התקווה, שמוליק לוי, "פעיל" של המערך, ותבע מברק וממפלגתו 14 מיליון שקל, שהגיעו לו, לטענתו, תמורת פעילותו בצמתים הסוערים ב-1999. לא בצומתי הפוליטיקה,  בצומתי הכבישים. גם הודה, שכאשר המועמד השלישי לראשות הממשלה  באותן בחירות, הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין-שחק, הגיע  לסיור  בשוק התקווה, התחזו שכירי האגרוף  של לוי, האיש  של ברק,  לליכודניקים, והשליכו עגבניות ועופות  על המועמד הנבוך מהמרכז.  הארוע הביא לפרישתו של ליפקין-שחק מהמערכה, למשוש ליבו של ברק.

אהוד ברק: קרנות וביריונים בשכר

לוי סיפר כי קיבל מזומנים במיליונים (בדולרים) לפעילותו, הוא העיד  על תדריך של ברק להתנהגות אלימה, ועל גיוס עבריינים מוכרים לשירותו של ברק. לוי הסביר את תביעתו גם בכך שהוא נותר חייב כסף ל"פעילים" שנושפים בעורפו: "אלה אנשים שאף אחד לא רוצה לפגוש בלילה". כך הסביר לוי את החיפזון הנדרש.

 

לא רק בריוני הליכוד או המועמד ליפקין שחק נהנו מנחת זרועם של ביריוני אהוד ברק. פעם, כשצוות טלוויזיה של כתב ערוץ 2 דאז, אודי סגל, הגיע לצומת גלילות, הבחין הכתב ב-70 עד 80 ביריונים מטעם "ישראל אחת". הצוות אויים ולבסוף הוכו המקליט והצלם בראשיהם במוטות ברזל, הושארו מדממים על הכביש, ונזקקו לתפרים בבית החולים.סגל המופתע  הבחין במקום בשנים מבכירי מטה הבחירות של ברק, טל זילברשטיין וגילי הולצמן.

הפעילות הזאת ניזונה מכספים בלתי חוקיים, שמקורם היה ב"קרן החדשה לישראל" ואחרות, שהזרימו הררי כסף למסע הבחירות של חביבם (עד היום)אהוד ברק, פרשה שהועלמה כאשר הותר לפרקליט המפלגה ואחר כך מנהיגה, יצחק (בוז'י) הרצוג, להסתתר מאחורי "זכות השתיקה" התקדימית.

בצמתים, ברחובות ובעצרות התברר  שאין כיסוי לסיסמה של ביבי, "מנהיג חזק לעם חזק". החזק היה ברק, והתבוסה של ביבי בקלפיות הגיעה בעקבות התבוסה בשטח.

****

לסיכום: כאשר ביבי, נעריו וכתבתליו מאיימים  ב"התקוממות עממית" אלימה, לכאורה ספונטנית ובפועל מאורגנת מלמעלה, כדי לסכל את המזימה המשפטנית נגד מנהיגם "החזק", כדאי מאוד שיביאו  בחשבון, שהם עלולים להיות מובסים שוב במשחק החביב עליהם.

 

 

From → כללי

One Comment
  1. ראובן חיימוביץ permalink

    אתה כמובן שוכח פרט אחד קטן, שמנדלבליט – הישר באדם, הוקלט שהוא יסגור את התיק לאשכנזי.
    איך בדיוק? למנדלבליט פתרונים.
    וההקלטה הזו לא הובאה בפני אף גוף משפטי או ציבורי, פשוט נעלמה בכספת של שי ניצן (לאיום בשעת הצורך, שכנראה לא איחר לבא. 1+1= 2).
    במדינה מתוקנת הוא כבר היה עף מזמן.
    אבל התקשורת כאן עסוקה בבעיה של הקלטת סתר, שמשום מה לא היתה בעיה כאשר שי ניצן רצה שיחקרו את אפי נווה.
    אבל אתם, על מי צועקים?
    על מי שמבקש לבער את השחיתות.
    כמה קל לדחות את הבקשה לביעור השחיתות בגזענות נוסח: "החברה של היידה ביבי".

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: