דילוג לתוכן

העבודה משחררת,Arbeit macht frei; אַרְבַּיְיט מַאכְט פְרַיְי.(1)

מאי 1, 2020

 

לכבוד ה-1 במאי והקורונה.

היססתי, אם להשתמש בסיסמה השואתית הזאת  של הנאצים, כטיעון הנוגע ליחס כלפי נגיף הקורונה. מה שהקל עלי, היא העובדה שכלל לא מדובר בסיסמה נאצית. הנאצים, ששאבו את רוב השיטות של הארסנל התעמולתי שלהם מהבולשביזם הסובייטי, גנבו את הסיסמה הזאת מהפרוטסטנטיות הנוצרית, ומעולם הרוח  של הסוציאלזים האירופי.

הדת הפרוטסטנטית, כפי  שאיבחן הסוציולוג  מקס ובר, העניקה כיסתו"ח דתי (הוא ניסח את זה יותר בעדינות) לרדיפת הבצע חסרת המעצורים של גיבורי הקפיטליזם החזירי מהאליטה.  אך אותה כת  דתית הביאה תקווה לגאולה,  מרגוע וצידוקים  גם למעמדות התחתונים, קורבנותיו הטבעיים של אותו קפיטליזם חזירי שהצדיקה. אלוהים הפרוטסטנטי אוהב לא רק את הבורגנים ובעלי ההון , אלא גם את הפועלים והעובדים הפשוטים ליד המכונות ובמשרדים. לא רק ההון מביא גאולה לבעליו. גם העבודה גואלת, במובן המשחרר של המילה.

וכך, מקור הביטוי "העבודה משחררת" הוא באיכרים פרוטסטנטים משווויץ וגרמניה.

העבודה משחררת" על שער מחנה הריכוז דכאו, הראשון שבו הופיעה הסיסמה בשער. הצילום ׂמהוויקיפדיהׂ

עובדי אדמה קשי יום, אך אדוקים בדתם.

עבודה, בעברית,  מקורה במילה עובד. אך מהו עובד? עובד אינו אלא עבד, שהוצמדה לו וו' הקישוט, או  וו' האשליה. כשהעובד מצוייד ב-וו' הרמיה הזאת, יש לו אשליה של חופש. כאילו אינו עבד נרצע (מה שהוא בהחלט כן). כי הנה, חופשי ומאושר,  יש ביכולתו לעבור מבעל עבדים אחד לאחר (לא תמיד. בארה"ב, ולא רק, ידועה התופעה של "עיר מפעל" העובדים משועבדים לבעל המפעל ולעבודתם בו, כי הם גם משלמים לו משכנתא על הדיור, וחייבים כסף לחנות ששייכת לבעל המפעל ןלבנק המקומי של בעל המפעל. ה"עובדים" האלה כבר לא יכולים לזוז אל בעל עבדים אחר.

ולכן יש לקרוא את הסיסמה הזאת, כאוקסימורון: העבדות משחררת. ולא מדובר רק בעבדות של דיירי אושוויץ, בירקנאו ודכאו (שם הופיעה הסיסמה לראשונה בשער המחנה).עבד הוא כל עובד האוהב את עבדותו ומכור לה ורואה בעצמו ובמעמדו כעובד, כיצרן, את מהות הוויתו וטעם קיומו.

הסוציאלים האירופי, שלקח מהדת הפרוטסטנטית את הלהט הדתי המתורגם לאידיאולוגי, את ההתנגדות למימסד השליט (הקתולי במקרה הדתי, והקפיטליסטי במקרה הסוציאליסטי), ואת אלמנט המחאה (פרוטסטנטיות באה מהמילה "פרוטסט", מחאה) ואת האנטישמיות הבוטה (אוגוסט באבל, בעצמו סוציאליסט, הגדיר זאת כך: "האנטישמיות היא הסוציאליזם של הטיפשים") . כך פסע בן המומר, הסוציאליסט  קארל מארקס (נא לעייןבמאמרו "לשאלת היהודים") בעקבות מייסד הדת הפרוטסטנטית, הכומר מרטין לותר, שהיה אנטישמי קיצוני.  וכך גם לקח הסוציאליזם מהפרוטסטנטיות את קידוש העבודה כערך עליון. העבודה היא היוצרת של כל ערך כלכלי, טען מארקס. ההיסטוריה, לפי מארקס, היא תולדות מלחמת המעמדות, שבה מככב מעמד העובדים, הפרולטריון.  ההזדהות של העובד עם מעמדו ככזה, היא זהותו האמיתית היחידה, המבטלת  כל זהות אחרת, "כוזבת", אתנית, דתית או לאומית, מגדרית או פוליטית ואפילו משפחתית (פועלים מודעים  במשטרים סוציאליסטים נדרשו להלשין למשטר על בני משפחתם).  הסעיף השמיני בתכנית הפעולה של "המניפסט הקומוניסטי" מדבר על חובת עבודה שווה לכל והקמת גדודי עבודה. ב"ברית המועצות" (הכוונה ל"מועצות העובדים"), איפה שהסוציאליזם האירופי תפס את השלטון, הועלו  על נס ה"סטחנוביץ", העובד המצטיין, כמופת הנעלה של "האדם הסובייטי".

צ'רלי צ'פלין בתפקיד העובד הנטחן בשיני פס הייצור התעשייתי

קידוש העבודה הגיע גם לסוציאליזם העברי. "העבודה היא חיינו", כמאמר השיר. איש הבשורה היה א.ד. (אברהם דוד) גורדון, מי שכונה "הצדיק החילוני" וייסד את "דת העבודה". קידוש העבודה כיסוד  המשחרר של היהודי הגלותי.  ויש לנו, כמובן, את "תנועת העבודה", את "מפלגת העבודה" ואת "ההסתדרות הכללית של העובדים".

קבלו ב"הארץ"  את אווה אילוז, פילוסופית החצר של העיתון ואשת שמאל, השבוע:

"הייצור והצריכה נהפכו לדרכים היחידות שבהן בני דורנו מכירים בערך עצמם, מקיימים קשרים חברתיים ואפילו קושרים קשרים אינטימיים.העבודה היא המקום שבו אנחנו מבטאים את כישורינו ובו חיינו מקבלים משמעות ומטרה."

וזה מלב ההגות הכי "מתקדמת", "נאורה", ו"הומניסטית" שיש בשדות הרוח.

האדם המחפש משמעות של ויקטור פרנקל,  מוצא אותה בשמאל הסוציאליסטי של מעמד העובדים של אווה אילוז , בדיוק כמו בימין הקפיטליסטי של בעלי העבדים, כרובוט.

מכונת עבודה  ביולוגית של ייצור ומכונת בליסה ביולוגית של צריכה.

האדם כיצור המוגדר על ידי החפץ, וחפץ בעצמו.

האינטרס של בעל המפעל מימין להתייחס אל העובד כחפץ, נענה בחפץ לב על ידי העובד כחפץ מהשמאל.

———————————————————————————————————————

בפוסט הבא: מה עשתה הקורונה לעבודה

 

 

 

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: