דילוג לתוכן

כמה שאנחנו מסכנים, ששני מסכנים נרדפים כמו גנץ ונתניהו נאבקים על הזכות לנהל אותנו

פברואר 26, 2020

 

קראתי ב"הארץ" מאמר מעולה שבו מתאר אבי שילון את בנימין נתניהו כ"מסכן". מתאר את עליבות מצבו של האיש שהולך בצעדים נמרצים אל אובדנו במלתעות החוק. את השפל, האכזבות וחוסר התקווה, העטמדים בניגוד גמור לתדמית שהואנ ואהדיו מנסים לתחזק כ"קוסם", "מנהיג" ו"איש חזק".

וחשבתי על מה שעובר על בני גנץ, במיוחד לאחרונה.

כן. גם הוא הגיע  לאגף המסכנים.

 

אחרי שעבר ארבעה מדורי גהינום בתקשורת בגין גמגומיו,  הססנותו, נינוחותו  ועודפי גמישותו,  הגיע בני גנץ, נחלוואי של פעם, למימד החמישי של הפוליטיקה למבוגרים: השלב המשפטי. כבר לא סתם פרשנויות מעליבות בתקשורת ושיחות סלון חנפניות מדי, הערות מקניטות בדרכים ושמועות מכל הסוגים באלפי ווטסאפים. לא כל הבולשיט הזה, אלא הדבר עצמו! סוג של ארוע מתמשך, מעצבן  ויקר, שבעקבותיו אפשר להגיע לדירה קטנה מדי בכלא לכמה חודשים או גם שנים, לשלם בקנס כספי ניכר וגם בבושה גדולה.

מסכן בנימין גנץ: המימד החמישי

נכון שבינתיים אומרים שגנץ עצמו לא חשוד, אבל כל מי שחושב שזה מרגיע את גנץ, ועושה אותו פחות מסכן, הוא כל מי שאינו גנץ. הכתובת כבר על הקיר.

וגנץ לגמרי צודק שיש "ארומה פוליטית" בפעילות המשפטית נגדו.

"ארומה"? ראש ממשלה שטען ל"אכיפה בררנית" ממנה שר משפטים נאמן לו, שממנה כמ"מ פרקליט המדינה פקיד שנאמן לו, והנה הפתעה, נפתחת לפני הבחירות חקירה נגד החברה הבעייתית של גנץ.

מאוד ארומטי.

והרי זה גם מה שעובר נתניהו. גם אצלו זה מאוד ארומטי.

באמת שני מסכנים.

תחשבו על זה. מה שעובר עליהם, שני המסכנים האלה,  בגלל שהם רוצים לנהל את הבלגן המקומי.

אז יש כאלה ׁ(כמה מאות פרופסורים, מליאנים, טייסים וכו') ֹשלא משנה להם שלפני כעשרים שנה, חוקקה כנסת ישראל חוק, במסגרת "חוק יסוד: הממשלה", חוק (בעיקר סעיף 18.א', אבל לא רק.) שמונע מפקידים (משפטנים בשרות המדינה הם פקידים)להביא להדחת ראש ממשלה פשוט על ידי הגשת כתב אישום, שעלול להתברר כזדון. ושלא תגידו שמדובר בחששווא, פקידי משפט בישראל הצליחו להביא להדחת שורה לא קצרה של שרים, על ידי הגשת כתבי אישום שהתבררו בבתי המשפט  כעורבא פרח זדוני, וזכו לדברי גנאי בוטים מכבוד השופטים שישבו בדין.

מסכן בנימין נתניהו: ארומטי

האם נפלה שערה  משער ראשם של הפקידים הסוררים? שהגישו כתבי אישום בלתי מוצדקים ושקריים? תשכחו מזה.

האם המוני משפטנים שישבו בכנס משפטנים שאירגנה אוניברסיטת חיפה לפני כמה חודשים העמידו על מקומו את נשיא בית המשפט לשעבר, אהרון ברק, שמעל דוכן הנואמים בחיפה השתין בגלוי על "חוק יסוד:הממשלה" סעיף 18 א'? לא. הם מחאו לו כפיים בהתלהבות.

הנוזל הזהוב שהותז על החוק הישראלי נתפס על ידיהם כגשמי ברכה.

זה מראה כמה אפשר לסמוך עליהם.

זה חושף את פניהם. חוק? צדק?

רק אם זה מתאים לכוחותינו.

ועכשיו גם גנץ המסכן בדרכו לאותה ביצה שבה סרוח כבר נתניהו. ואולי גם גבי אשכנזי בדרך. אבל איך יוכלו גנץ ואשכנזי, הם, חבריהם ותומכיהם  לבוא בטענות על מה שנעשה להם, אחרי שתמכו בהתלהבות במה שמעוללים לנתניהו, ומחאו כפיים גם הם להשתנה מהמקפצה על החוק, בעודם מעמידים פנים כמי ששומרים על שלטון החוק ואפילו על המוסר (!) (חה-חה. קריאה  לאי-שמירת החוק נחשבת אצלם מוסרית).

אני סתם אזרח קטן, יהודי כללי ובלתי מפלגתי. לא אכפת לי ביבי או בני. לכל אחד מהם יתרונותיו וחסרונותיו. לא הצבעתי ולא אצביע לאף אחד מהם. יש צורך במיקרוסקופ אלקטרוני כדי להכריע מי מהם עדיף. המיקרוסקופ הזה הוא הכרעת העם בבחירות.  אני לגמרי סומך על הכרעת העם. יש רק דרך אחת רצינית לפרש את הכרעת העם בשתי מערכות הבחירות האחרונות, כפי שהדבר הובע גם בסקרים שאחרי הבחירות. ונראה שזו גם תהיה התוצאה בפעם השלישית, בשבוע הבא. לאף אחד משני המסכנים  נרדפי הפקידים של מערכת המשפו.אין רוב שיאפשר הקמת ממשלה צרה וחד-צדדית. אך היא מאפשרת בהחלט הקמתה של ממשלת אחדות  רוטציונית, שלא הוקמה ואינה צפויה, מסיבות אישיות, קטנוניות ולא ענייניות של שני המסכנים האלה  וכמה משותפיהם.

האינטרס שלי בתור אזרח קטן, הוא שתוקם ממשלה אובה כזאת, שתנהל את עניינינו במדינה הזאת. ברור שאיני רוצה במנהיגים/ראשי ממשלה מושחתים, בין שיהיה המושחת המסכן נתניהו ובין שיהיה זה המסכן גנץ. אך הדרך לקבוע אם הם מושחתים או חפים, עוברת בהכרח בבית  משפט. לא יתכן שכתות אינטרסנטיות של מיני לשעברים, מיני פוליטיקאים ומיני עיתונאים, כולם צבועים המעמידים פני צדיקים טהרנים,   יחליפו בעניין הזה את בית המשפט.

וקודם כל אני לא רוצה את ראשי הממשלה שלי מסכנים, שגורלם נמצא בידי פקידי משפט. אילו היה המסכן בנימין גנץ מרחיק ראות, היה חובר למסכן נתניהו בתובנה שלא יתכן, פשוט לא סביר,  שתינתן לפקידי משפט, לפעמים בעלי כוונית זדון (כפי שהתברר בכתבי האיישום שהם הגישו נגד קהלני, רפול, ריבלין ונאמן, ועוד) הסמכות לקבוע את זהותו של מי שינהל את המדינה.

קואליציה רוטציונית של כחולבן ושל הליכוד היא כרגע חלום חיי כאזרח קטן. אני מאמין שזהו האינטרס האמיתי של רוב האזרחים בישראל. יש די הסכמות בין שתי המפלגות האלה. מי שיכלו לעבוד יפה כראש ממשלה ורמטכ"ל יוכלו לעבוד יפה גם כראש ממשלה ומחליפו.

 

 

 

 

 

 

 

From → כללי

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: