דילוג לתוכן

האם משתפר הסיכוי לממשלת אחדות אחרי בחירות מועד ג? על הנייר, כן.

פברואר 23, 2020

 

 

דף המסרים הנוכחי  של הליכוד מתמקד בכך, שלפי תוצאות הסקרים, אין לגנץ סיכוי להרכיב ממשלה "בלי המשותפת" ומכיוון שממשלה עם "המשותפת" לא בתוכניות של כחולבן, וממשלה בהשתתפות ליברמן לא  בתוכניות של "המשותפת" אפסו סיכוייו של גנץ, נקודה.

זהו קו תעמולתי מסוכן מבחינת נתניהו והליכוד, למרות שהוא נשען על עובדות (עד כמה שתוצאות של סקרים עשויות להחשב כעובדות) כי אם פעם יופיע נתניהו בפני עיתונאים שיודעים לשאול, או בפני קהל שאינו שבוי, משיהו עוד עלול לשאול אותו מה ההבדל בין גנץ וכחולבן ובין נתניהו והליכוד – הוא עלול להתייצב בפני האבחנה,  שלפי "העובדות", כלומר,  אותם סקרים בדיוק, גם לנתניהו ולליכוד אין שום סיכוי להרכיב ממשלה "בלי המשותפת". ולכן אפסו גם סיכויו של נתניהו להרכיב ממשלה.

מועמד בני גנץ: לאניכוללהקים ממשלה בלי "המשותפת"

כל זה מסגיר את  השקר הגדול, המקודם על ידי שני הצדדים, כאילו הבחירות של מועד ב' הסתיימו ללא הכרעה.

הן הסתיימו בהכרעה ברורה מאוד, גם לדעת המצביעים עצמם, כפי שהם מביעים את דעתם בסקרים.

הציבור הכריע בבחירות ומכריע בסקרים בעד האפשרות הטובה ביותר למדינה, לעם ואולי אפילו  לנתניהו,לגנץ, ולמפלגותיהם.

כי המשמעות הברורה של תוצאות  הבחירות בסיבובים הקודמים,היא, שהעם הבוחר לא היה מוכן להעניק יכולת להקים ממשלת ימין או שמאל. משמעות "התיקו" היא שהעם, כציבור מצביעים, הכריע בעד ממשלת אחדות.

אך הפוליטיקאים הפאשלונרים, הבטלנים והאינטרסנטים, מסרבים להשמע לקולו הברור כל כך של העם. ,לכך יש כמה גורמים.

א. גורם מונע אחד להקמת ממשלת אחדות, היה  נסיונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לחמוק ממשפטו. המניעה הזאת נחלשה עכשיו. ביבי כשל בנסיונותיו להגדיל את בלוק החסינות שלו ל-61 מנדטים וכשל בנסיונו לזכות בחסינות מהכנסת היוצאת. כבר נקבע תאריך לתחילת משפטו והוא קרוב מאוד לישיבה על ספסל הנאשמים.   לכאורה נתניהו מקווה להגיע ל-61 במועד ג', אך קשה להניח שהוא מאמין בכך. הסיכוי שכוחו ייפגע עוד יותר  בבחירותה האלה, אינו קטן מסיכוייו להגדיל את כוחו (אך בכל מקרה לא סביר יר שיגיע ל-61) אין שום סיבה שתרשם הפחתה

ראש ממשלה בנימין נתניהו: לא יכול להקים ממשלה בלי "המשותפת"

במיאוס ממנו ומהתנהלותו בחלק חשוב וגדול של מצביעי הליכוד, שהשחיתות, הפלגנות וזריעת השנאה מצידו  של ראש הממשלה נתניהו אינן לרוחם. הצדדים הפסולים האלה בהתנהלותו רק  מתגברים מבחירות לבחירות.   נתניהו אמנם מדבר על 300,000 מצביעי ליכוד שנשארו בבית,והוא מקווה להחזירם אך בין בחירות מועד א' ובין בחירות מועד ב' , הגיע ההפסד בפועל של בלוק נתניהו ללא פחות מ-10 מנדטים.

ב. גורם חשוב שני, שמנע  מהפוליטיקאים לקבל את הכרעת העם בבחירות, היא הטהרנות המפוקפקת של כחולבן ושותפיה. כביכול לא נאה להם לכהן מתחת ראש ממשלה מושחת, שיש נגדו כתבי אישום. גם העמדה הזאת נחלשה מאוד לאחרונה, עם פתיחת החקירה נגד "המימד החמישי" והונאת המיליונים של החברה הכושלת, כשבראשה עמד מנהיג כחולבן בני גנץ. החקירה הזאת מגחיכה את הגישה הטהרנית של גנץ ושות', שאגב טהרנותם המדומה, הם מצפצפים על חוק מפורש, המאפשר לראש ממשלה לכהן כל עוד אין נגדו פס"ד חלוט. את ההתנגדות הזאת לשלטון החוק, הם מציגים כעמדה מוסרית, למרבית האבסורד והצחוק.

ג. גורם נוסף שמנע את קבלת הכרעת הבוחרים הישראלים, ומונע את מילוי רצון העם, הוא האינטרסים הפרטיקולריים של הגורמים הקיצוניים ביותר בחברה הישראלית, שהם קטנים יחסית כשלעצמם, אך משכילים לגרור את המערכת כולה.

מצד גוש נתניהו אלה הם החרדים והימין הקיצוני.  ברור

ח"כ אריה דרעי: על משמר ההשתמטות והחסינותלאריה דרעי מש"ס, שהוא שומר החומות המובהק ביותר של "בלוק החסינות" של נתניהו,  שממשלת אחדות שבמרכזה כחולבן והליכוד, עלולה להכות בזכויות היתר שתובעים לעצמם (ומקבלים) החרדים בחברה הישראלית, פגיעה בזכות ההשתמטות הבזויה של צעיריהם מהשרות הצבאי ומהשרות הלאומי, ופגיעה בתקציבים המנופחים למגזר החרדי, פגיעה ובהופעתם של אותם צעירים משתמטים כאברכים וכבחורי ישיבות סוחטי קיצבאות.

וגם הימין הקיצוני, הדתי-לאומני, חושש מפיחות רב בכוחו במקרה של ממשלת אחדות שבמרכה שתי המפלגות הגדולות. בנט לא יהיה שר ביטחון בממשלה כזאת, ושקד לא תהיה שרת המשפטים.

ד. מהעבר השני, אפשר להצביע על יאיר לפיד, הוא אישית, כמכשול חשוב על דרך המימוש של רצון העם בממשלת אחדות. זה בגלל שאיפותיו האישיות להגיע לתפקיד ראש הממשלה אי פעם, שלתחושתו הן נפגעות במקרה של ממשלת אחדות. הוא כלל לא מבין,שדווקא האינטרסנטיות הצרה והקטנונית שמבטאת התנהגותו, פוגעת מאוד בסיכוייו , שהרי הוא נחשף בקלונו, כמי שמעדיף את האינטרס  הצר שלו על האינטרס הלאומי הברור. כך שמה בכלל ההבדל בינו ובין נתניהו. בנוסף, אפשר להצביע על אנשי השמאל במפלגתו של לפיד וגם באגפים אחרים בכחולבן, ובטח במפלגות הלוויין משמאל: גם שטופי שנאה עיוורת לנתניהו ולימין, וגם הוזים הזייה מתוקה, בדבר האפשרות להרכיב ממשלה שתישען על קולותיהם של הח"כים הלאומנים והגזעניים של "המשותפת"

ה. והנה, צחוק הגורל, דווקא "תכנית המאה" מיסודם של נתניהו והנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, מחלישה את עמדתו של נתניהו. כפי שכתבתי בפוסט מיד עם פרסומה של תכנית המאה, התכנית הזאת מציבה במעמד בעייתי את "ימינה", וגם לא מעטים מהח"כים הימניים יותר של הליכוד עצמו. מבחינה אחת הם לגמרי בגוש החסינות של נתניהו, אך דרכם נפרדת מדרכו בגלל שתכנית המאה" שהביא,  ככל שהיא  כוללת כינון של מדינה פלשתינית על רוב שטח הגדה (חוץ מ-100% של שטח הרצועה),הם , מבחינת הימין הלאומני והקיצוני  "ייהרג ובל יעבור"', Totally unacceptable.

האם כל זה אומר שמשתפר הסיכוי להקמת ממשלת אחדות לאחר בחירות ומועד ג'?

הלוואי, אך לדעתי הסיכוי משתפר רק על הנייר ובתאוריה, למרבית הצער. אין סיכוי רב שעדת הפוליטיקאים הצינית והבטלנית שכבר שנה ויותר  מוליכה את העם והמדינה בדרך לא דרך, מצפצפת צפצוף ארוך על רצון העם, ועל תוצאות הבחירות הדמוקרטיות, תשנה מדרכה הפסולה.  האינטרסים הקטנוניים שלהם חשובים להם מרצון העם.

פוסט מינואר 2020 עם פרסום תכנית המאה: חסינות למדינה פלשתינית?,

 

כמו בבחירות מועד א ומועד ב', סביר שגם התוצאות של בחירות מועד ג' יצביעו על המוצא היחיד הסביר: ממשלת אחדות רוטציונית –

זה,או בחירות מועד ד'. נראה שנתניהו יעדיף, כרגיל,  בחירות נוספות, שיותירו אותו בבלפור,כמו שסביר שלפיד לא יניח לגנץ ללכת על ממשלה רוטציונית.

שני הצדדים מעדיפים להמשיך את הסיאסטה החורפית שלהם לתוך האביב.  זו לא תקלה ולא מחדל, זו שיטה של מערכת פוליטית עצלה ומושחתת, המערערת את המשטר שלה-עצמה.

ובקיצור: סביר, שחבל על הזמן שלכם ביום הבחירות,אם בדעתכם להצביע, חברימוס. הסיכוי היחיד להשיג שינוי, הוא להבהיל את הפוליטיאים מכל הצדדים. אחוז הצבעה של 55% או קרוב לכך, יקפל אותם במהירות הקול לתוך ממשלת אחדות.

 

From → פוליטיקה

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: