"אין אמת אובייקטיבית" הוא אמר בשידור "האובייקטיביות מתה מזמן".

ולכן, אם אין "אמת אובייקטיבית", קל מאוד להגיע לשלב הבא בטיעון. מסביר כחלילי:

"יש הבדל בין כתבה בחדשות, שאתה מחויב לאמת קרובה ככל האפשר ויש סרט דוקומנטרי שהוא האמת של היוצר שלו. זו נקודת מבט".

כלומר, מכיוון ש"אין אמת אובייקטיבית",  אין לכחלילי בעיה עם "יוצר" ,המציג ערימה של שקרים מוחלטים בתור "האמת של היוצר…נקודת מבט".

מדובר פה, כמובן, בעמדה של כת מדעיסטית מתוצרת כנסיית השכל, הכת ה"פוסט מודרנית". אחד הכהנים הגדולים של הכת הזאת, שיש לה השפעה עצומה באקדמיה, בתקשורת ואולי גם בבתי המשפט, היה פרופ' ריצ'רד רורטי, שטען כי

"אמת היא פשוט מחמאה שמעניקים לטיעונים שנראה כי כדאי לטעון אותם."

(Truth is simply a compliment paid to sentences seen to be paying their way)

האמת היא בסך הכל "מחמאה" שאדם מעניק לעמדות שנראה לו כי הן ראויות  לקידום. כלומר –  האמת אינה  התאמה בין משפט המתאר מציאות מסויימת או פרט ממנה (כמו "השמש זורחת עכשיו"), ובין אותה מציאות (כלומר, שמש מאירה בשעת יום) אלא סתם קשקוש תעמולתי שאין צורך להתייחס אליו הרצינות.

ברור מדוע חביבה "האמת", בנוסח הפוסט מודרני על הפייק שמאל הפוסט-ציוני. סוג כזה של "אמת" הוא למעשה ביטול של כל אמת שיש לה ביסוס עובדתי כלשהי. סוג זה של  "אמת" מאפשר לשקרני הפייק שמאל מסוגו של כחלילי לטעון כל טענה חסרת שחר וחסרת בסיס העולה על דעתם, לשקר ולבלף מכאן ועד הודעה חדשה, ובאותה עת לפטור את עצמם מהתייחסות לכל טיעון הנטען נגדם והנשען על עובדות. לפייקים האלה אין צורך אפילו להעמיד פנים שהם דוברי אמת. יש להם שחרור ממנה, וחסינות לכל שקר. ותוצאה: הפייק שמאל ותרבות השקר – חד הם.

ראש ממשלה נתניהו:לא חראם?

ראש ממשלה נתניבו: שלושה מכל ארבעה מסתתנים נכנסו בתקופת כהונתו

אך אל תחשבו שתרבות השקר מיוחדת רק לשמאל ולשופטי הרוב בבגצ. מנהיג הימין וראש הממשלה, למשל, בנימין נתניהו, אינו מי שהאמת היא נר לרגליו. זוכרים כיצד הוא שב ומתפאר למשל בעצירת הזרם של מסתנני העבודה לישראל, ובבניית גדר הגבול שעצרה אותם? בעוד שהאמת המרה היא, ש-שלושה מכל ארבעה מסתננים שהגיעו לישראל בגבול הפרוץ לרווחה מכיוון חצי האי סיני, הגיעו בתקופת כהונתו של נתניהו – כי הוא גרר רגלים ולא טרח לבנות את הגדר, שאת ההחלטה על הקמתה הוא ירש מראש הממשלה שקדם לו, אהוד אולמרט. או את הודעתו בראיון המפורסם עם קרן מרציאנו בערוץ 2 ש"אינו עוסק" בחסינותו או בחקיקה הנוגעת לה, כשאחרי הבחירות התברר שהעיסוק בגורלו המשפטי עומד בראש מעייניו, מכתיב את התנהלותו הפוליטית, ומונע למעשה הרכבת ממשלה בישראל כבר תקופה ארוכה.

ואין צורך לומר, שתרבות השקר רווחת ביותר בתקשורת. למשל, שפע אדיר של "תוכן שיווקי" המוצג ככתבות עיתנאיות לגיטימיות, תוך הונאה של הלקוחות-הקוראים. ובעניינים פוליטיים, מתאפיין במיוחד עיתון "הארץ" בייצור ובהפצה של שקרים תעמולתיים, המשרתים את הפייק שמאל (באמצעות המהדורה באנגלית של הביטאון הזה), ואת האנטישמים המתחזים ל"אנטי ציונים" מהקואליציה הנאו-נאצית, פייק-שמאלנית- איסלמית ג'יהאדיסטית בכל רחבי העולם. בולטת מאוד היא תמיכת כותבי המאמרים של "הארץ" ב"תעשיית המוות" הפלשתינית, המתרכזת בייצור "פאליווד סנאף", עם חיבה מיוחדת לסנאף-ילדים. אין כמוהם לדווח ולקונן על "פשעי צה"ל", תוך העלמה מוחלטת של התפקיד הנתעב של ההנהגה הפלשתינית בגרימת המוות של האזרחים-נתינים האומללים שנתונים למרותם, עם חיבה מיוחדת להקרבת ילדים פלשתינים על מזבח תעמולת הפאליווד. והדברים אמורים גם בתעמולת "הנאכבה" ש"הרץ"עסוק בה, כשלעולם לא תמצאו התייחסות לאחריותה של ההנהגה הפלשתינית, האנטישמית, סרבנית ההסכמים ומעודדת הבריחה הערבית ב-47/8, גם כשהאוכלוסיה הערבית התבקשה והוזמנה להישאר   ׁ(כמו בחיפה),על ידי השכנים היהודים.

וכשזה המצב, לא  פלא שתרבות השקר חודרת גם למסדרונות השלטון או הצבא. זוכרים את בלוף ההתגייסות של החרדים, שהאחריות עליו מגיע עד לקציני המטכ"ל?

 או תרבות השקר שפשתה בקצונה הבכירה של משטרת ישראל?

או ההעלמה המוחלטת של זהות הבעלים של המרוויחה מס 1 מאוצרות בגז שלנו, הלוא היא החברה האמריקאית "נובל אנרג'י"?

או למשל – כיצד פירסם המשרד להגנת (מזהמי) הסביבה נתונים מרגיעים על פליטת מזהמים  תעשייתיים במפרץ חיפה, כשבדיעבד התברר כיצד התאפשרו המספרים האלה: בימים ובשעות שבהם הגיעו פליטות המזהמים לשיאים,  לא הופעלו תחנות הניטור הרלוונטיות במפרץ הנגוע, ולכן לא נאספו נתונים, ואלה שחושבו ופורסמו – מעוותים  לחלוטין. .

והתקשורת, שכבר הזכרתי, מתעלמת, מורחת ומטשטשת, בתפקידה הרגיל ככלבת השמירה הנאמנה והצייתנית של שליטי "הדמוקרטיה" שלנו. שהרי לא תושבי אזור חיפה המופקרים לנפשם ב"עוטף(חוטף) המפרץ", או בעלי הגז האמיתיים – אזרחי ישראל, הם אלה שמזמינים ומשלמים לתקשורת תמורת שטחי מודעות וזמן פרסום. הפוליטיקאים, משרדי הממשלה, בעלי חברות האנרגיה וגדולי המזהמים בתעשייה , אלה הם שמספקים הכנסות לתקשורת, ולכן, אותם היא מכסת"חת.

נכון. האיום הגרעיני האיראני מסוכן. מצבורי הטילים והרקטות של החמאס – מבהילים. יש הנאחזים ב"איום הדמוגרפי". המצב בבתי החולים ובמערת הבריאות אינו מזהיר. הפערים הכלכליים-חברתיים מסוכנים.

אבל תרבות השקר, המשתלטת גם על בית המשפט העליון, היא איום קיומי.

תרבות השקר המפותחת והשולטת, היא, יותר מכל גורם אחר, שהביאה לקריסה המהירה מבפנים של ברית המועצות ושל מדינות הגוש המזרחי באירופה. וכשאצלנו היא כובשת גם את בית המשפט העליון, מדובר בתמרור אזהרה מאיים.