דילוג לתוכן

עסקת המאה(פוסט שלישי) הפלשתינים, שההנהגותיהם הלכו על "הכל או כלום", נדהמים לגלות שנשארו עם כמעט כלום

פברואר 2, 2020

בפוסט הראשון בסדרה הסברתי מה ההבדל הגדול בין "עסקת המאה" הנוכחית  של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, ובין כמה "הצעות הסדר", "תכניות שלום" וכו', שהוצעו במרוצת 83 השנים האחרונות, מאז הצעת הלורד פיל (Peel) ב-1937 (אז הוצעו לפלשתינים 85% משטח א"י המערבית ועוד שטח גדול בעבר הירדן מזרחה), הצעה שנדחתה בבוז, ועד ההצעה האמריקאית האחרונה(לפני טראמפ), של אובמה-קרי, לפני שנים אחדות, כשהוצעו לפלשתינים גבולות 67'.

———————————————————————————————————————-

או שתקבלו את הצעתי, אומר טראמפ, או שכבר לא יישאר  מה להציע לכם בפעם הבאה.

———————————————————————————————————————

וזה ההבדל: הפעם מקבלים הפלשתינים איומים בסנקציה חמורה מבחינתם (סיפוח), אם יסרבו גם הפעם. מין "סחטנות" בנוסח הזה: או שתקבלו את הצעתי, אומר טראמפ, או שכבר לא יישאר  מה להציע לכם בפעם הבאה.

*

מה שנראה לי כניסיון של טראמפ לסחוט מהפלשתינים את התשובה לשאלת ה-64 מיליארד של המאה ה-20 ובינתיים גם ה-21: מה רוצים הפלשתינים? למה הם מוכנים? כי בינתיים ידוע לנו למה אינם מוכנים.

בינתיים העמדה שלהם נראית כהכל או כלום.

או שהכל שלנו, כל הפליטים חוזרים לגבולות 48' והשלטון בידינו על כל מה ששלנו, בין הים והירדן, או שיימשך  החרא הכלומי שמנהיגינו הטיפשים הרגילו אותנו אליו בצורה שיטתית בעשרות השנים האחרונות, וגם קודם. מדוכאים, תחת כיבוש, חיים מן היד לפה.סטטיסטים בסרטי סנאף במסגרת "תעשיית המוות".

וכך נדהמים עכשיו הפלשתינים לגלות, שאחרי שעשרות שנים, שבהן האסטרטגיה של הנהגותיהם התבססה על "הכל או כלום", הם עלולים להישאר עכשיו עם כמעט כלום.

בפועל, הטילה ההיסטוריה של העשורים האחרונים סנקציות כבדות על הפלשתינים בגלל סרבנותם. זה שהם חשבו ברוב איוולתם שהזמן עובד לטובתם, ובעתיד יצליח להם יותר, לא עבד. בפועל הם חוו נאקסה אחרי  נאכבה, וחוזר חלילה.  לתכנית המאה של טראמפ כבר הוצמד התואר הרם נאכבה.  כן, הנאכבה רוכבת שנית, עם אבו מאזן בתפקיד הטראגו-הירואי של החאג' אל-חוסייני. ובכלל, התברר, שהזמן כשלעצמו,  לא עובד לטובת מישהו. הזמן, כך מנראה, מקפיד להתייצב לצידם של מי שמיטיבים לזרום עם המציאות המשתנה לה במהלכו.

——————————————————————————————————————————

מבחינת הפלשתינים כל "הצעות ההסדר" ו"תכניות השלום", כלל לא נחשבו כ"הזדמנויות", אלא כמו ההיפך הגמור מזה: כל אלה נחשבו בעיני ההנהגות הפלשתיניות לדורותיהן כהצעות מגונות ביותר

—————————————————————————————————————————

סיפור המעשה הזה נדמה כמדגים את אמרתו הידועה של מי שהי ה שר החוץ הישראלי, אבא אבן, ש"הפלשתינים מעולם לא החמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות", אלא שבאמירה השנונה הזאת טמון כשל רציני ביותר, בהבנת ההיסטוריה ובהבנת השחקן הפלשתיני.

שר חוץ לשעבר אבא אבן
שר חוץ לשעבר אבא אבן: "הזדמוניות"?

שכן, מבחינת הפלשתינים כל "הצעות ההסדר" ו"תכניות השלום", כלל לא נחשבו כ"הזדמנויות", אלא כמו ההיפך הגמור מזה: כל אלה נחשבו בעיני ההנהגות הפלשתיניות לדורותיהן כהצעות מגונות ביותר, נסיונות נתעבים לגזול מהם חלק ממה ששלהם, ורק שלהם, ולהעביר אותו לידי הגזלנים הנתעבים של אדמתם, , רכושם וזכויותיהם – יצורים שבעיניהם כלל אינם מגיעים לדרגת בני אדם, דהיינו – היהודים. על הרקע הזה,קל מאוד להבין את דבריו האחרונים של יו"ר הרשות הפלשתינית על בעל ההצעה האחרונה, הנשיא טראמפ, אותו הגדיר "הראיס" כ"איש זיפת, ערס שרוצה לכפות עלינו תכנית שאנחנו לא רוצים בה…ממשל של כלבים" זה על טראמפ וממשלו.  נסו לדמייין מה דעתו  של הראיס הזה על נתניהו והיהודים. ולמה, בעצם,  לנחש? "בני קופים וחזירים", כפי שמצטטים הדרשנים במסגדי הרשות ועזה, מי ש"מטמאים" ברגליהם את אדמת הקודש , בניסוחו של אבו מאזן עצמו.

*

אבו מאזן,ברוב צביעותו, בהיותו  שקרן עם דיפלומה (ועוד איזה דיפלומה, דוקטורט בהכחשת השואה, שזה בעצם דוקטורט באנטישמיות. ב-, לא ל-) תיאר לא מזמן בצורה שקרית לחלוטין את יחסו ליהודים, מה שמעניק לנו הזדמנות להביא תזכורת לאמת ולעובדות. לרגל קבלת ההחלטה, לאחרונה, של פרלמנטים אירופאים, שקבעו שאנטי ציונות אינה אלא אנטישמיות במסווה, הישווה אבו מאזןה בין יחס האירופאים ליהודים, ובין יחס הערבים ליהודים במהלך ההיסטוריה (שהרי ד"ר להיסטוריה הוא אבו–מאזן) וזה מה שאמר:

יו"ר אבו מאזן: איש זיפת…ממשל של כלבים

"הרי היו יהודים במדינות ערב. מדוע לא אירע ולו מקרה אחד של פעילות נגד יהודים? שום פעילות נגד יהודים? אתם תגידו שאני מגזים.אך אני קורא תיגר על כך,שאירע ולו מקרה אחד של פעילות נגד יהודים לאורך 1400 שנה."

חה-חה.אבו מאזן,איך להגיד בעדינות, לגמרי הגזים, שזו דרך מנומסת להגיד, שהרכיב היחיד בשתי השורות וחצי שלעיל, שאינו סתם  שקר עלוב, הם סימני הפיסוק. כביכול לא שמע  הדוקטור להיסטוריה על הטבח    שערכו צבאותיו של מוחמד ביהודים של נווה המדבר ח'ייבר. מה שהיה סימן לבאות: שכן ב-1,400 השנים שחלפו מאז, סומנו יהודים בארצוח ערביות בטלאים צהובים נאלצו לשאת תליונים מעליבים ומבזים(צלם של עגל הזהב). לפעמים נשאו פעמונים שיזהירו מפניהם, את המאמינים הזכים,  ולפעמים נשאו גם בולי עץ כבדים . הם נחשבו לתושבים סוג ב' וג' (ד'ימים, בני חסות) והוטל עליהם מס גולגולת (ג'זיה),  הם נדחקו לגטאות, הוגבלו חופש התנועה וחופש העיסוק שלהם. וכמובן, לפי הדגם של הטבח בח'ייבר, נערכו בהם המוני מסעות ביזה וטבח של חפים מפשע, מרצח של 6,000 יהודי פאס שבמרוקו שנטבחו ב-1032, ועד ל-179 היהודים העיראקים שנרצחו  ב"פרהוד" (מסע ביזה ושוד, שכלל אונס ורצח המוניים) של 1941. ובסך בכל מאות אלפי קורבנות יהודים של הכנסת האורחים הערבית הידועה.

אבו מאזן טוען שלא  "אירע ולו מקרה אחד של פעילות נגד יהודים לאורך 1400 שנה, ושהוא אינו  "מגזים"? הוא משקר ומברבר בלי הכרה, עלא-באב-אללה.

ועוד עניין  פעוט: טעותו  הגדולה של אבא  אבן בפיענוח שאיפותיהם וכוונותיהם של הפלשתינים, כמי שכביכול "מחמיצים הזדמנות",  הטעות הזאת  מאפיינת את ה-Wishful thinking המטופש של השמאל הישראלי, שכביכול ביקשו  ההנהגות הפלשתיניות להגיע להסדר עם היהודים על בסיס פתרון שתי המדינות. הפקק האידיאולוגי הסותם את מוחו של השמאל הזה, מנע מכל עובדה הסותרת את ה"נראטיב"  (השקר), להבקיע דרך אל תודעתם.

דובר החמאס סמי אבו זוהארי מנסה לחהכחיש את קיומה של תעשיית הסנאף אך האמת בורחת לו: "אנו מובילים את עמנו אל המוות"

והיו המון עובדות כאלה.


וכך עד היום, מקפיד הפייק-שמאל הישראלי לתמוך בעמדות הפלשתיניות הקיצוניות והגזעניות ביותר. תוכלו למצוא, למשל, אינטלקטואלים ועתונאים פלשתינים המביעים שאט נפש ממדיניות "תעשיית המוות הפלשתינית", שביסודה הזמנת מותם של צעירים ואף ילדים מבני עמם, לצורך הפקת סרטוני הסנאף המתועבים, שהם השפיץ של התעמולה הפלשתינית, המנסה  לערוך דימוניזציה של ישראל, אזרחיה וצבאה כ'רוצחי ילדים'. אך לא תמצאו שום הסתייגות מן התועבה המוסרית הזאת בפייק שמאל הישראלי, מ"בצלם" ו"שוברים שתיקה", עד כוכבי עמוד הדעות של בטאון הפייק שמאל האנטישמי, עיתון "הארץ" איפה שמנה עסיסית של סנאף פלשתיני נוטף דם, עם העדפה אופיינית לדם ילדים, הוא ה"ספציאליטה דה לה מייזון" במדגרת הגזענות של עמוס שוקן.

*

קשה להעלות על הדעת עלבון גדול מזה לאינטליגנציה: מי שמתיימרים להיות אנשי שמאל, הומניסטים ואו ליברלים שוחרי שלום, מתבררים כמשרתים בשכר של אינטרסים זרים, כלכליים, מדיניים וקלריקליים,  שבעצמם התגלו כמלבי שנאה ומחרחרי מלחמה. קשה להעלות על הדעת אשפה מוסרית נאלחת יותר.

 פוסט שני בסדרה


בפוסט הבא: על האידיאולוגיה שמחברת את הפייק שמאל אל הלאומנות הגזענית של הפלשתינים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: