דילוג לתוכן

עיסקת המאה (פוסט ראשון בסדרה): טראמפ מצליף בשוט הישראלי כדי לסחוט מהפלשתינים את סודם הגדול:מה לעזאזל הם רוצים?למה הם מוכנים?

ינואר 27, 2020

"עיסקת המאה" אינה תכנית של שלום ישראלי-פלשתיני. מבחינתו של ראש הממשלה הישראלי , על פי הגדרתו שלו, מדובר ב"הזדמנות הסטורית" הזדמנות הסטורית לעשות מה? לספח, כמובן, מה שיותר קילומטרים רבועים מהגדה – לישראל. להחיל ריבונות, לבנות התנחלויות ובהתנחלויות הקיימות. זו ההזדמנות. ובאשר למחיר – מדינה פלשתינית מצ'וקמקת בעוד כמה שנים? בעניין זה, ביבי סומך על הסרבנות הפלשתינית המסורתית. וככה אפשר יהיה לקבל את הטובין  בלי לשלם מחיר. סוג המצבים שביבי שלנו אוהב ומתמחה בהם.

מבחינת הפלשתינים העניין פשוט יותר. מדובר בתכנית שהיא "נון סטארטר". אחד כזה, שבשעותיו הפנויות, הרבות, המשעממות והחוזרות על עצמןן, הוא גם Totally unacceptable. בקיצור: לכו חפשו את החברים שלכם, אומרים הפלשתינים לטראמפ ולביבי, מתוך תיקווה שלא יימצאו כאלה. כי רוסיה וסין, ומדינות אירופה, כך חושבים ומקווים הפלשתינים, נמצאות כרגיל אצלם בכיס.

נשיא דונלד טראמפ: מאלף חיות עם שוט בקרקס?

אבל מה היא התכנית  הזאת מהבחינה החשובה ביותר שלה, מבחינתו של היוזם וההוגה, הוא הנשיא האמריקאי דונלד טרמפ?

לדעתי מדובר בסוג של תרועת השכמה,מעורבת בניסיון סחיטה.

ואסביר:

מכירים את הקטע, שמאלף החיות בקרקס מפלס את דרכו, בין החיות המנהמות, אל מרכז הכלוב, נעמד שם, מניף את השוט שבידו, ומביא הצלפה חדה באוויר?

השוט אינו נוגע בעורה של שום חיה. אך די  בצליל הצליפה העז כדי להקפיץ את האריות והלביאות, הנמרים והנמרות, די בו כדי להפסיק כל פעילות אחרת, די בו כדי למקד את חיות הטרף במשימתן, לקפץ בצייתנות ולהתיישב על שרפרפיהם בעיגול המדוייק שסביב המאלף, ולהמתין להוראה הבאה.

וזה מה שעושה דונלד טראמפ לחיות הטרף הילידיות של המזרח התיכון הפרוע.

הצליפה היא בינתיים באוויר. רק תכנית. שום דבר עדיין לא מתבצע. אך נא לחדול משטויות, להתיישב בשקט על הכסא ולהמתין למהלך הבא.

הצעת ועדת פיל ב-1937: 15% מהשטח במערב הירדן למדינת היהודים (מסומן התכול) ו-85% למדינה ערבית,ועוד שטחי מממלכתירדן דהיום

קשה להניח שמשהו בסרבנות המוחלטת של הפלשתינים הפתיע את טראמפ. ידוע לו היטב שהם כבר סרבו המון פעמים בעבר, לתכניות שהבטיחו להם הרבה-הרבה יותר מתכניתו שלו.

וכאן נכנסת הסחטנות לתמונה.

טראמפ מנסה לסחוט מהפלשתינים את המצרך הכי יקר המציאות, מבחינת המתדיינים איתם, המצרך שאותו הם לא מוכנים לספק. המצרך הזה, הוא התשובה לשאלה הכי בנאלית בכל משא מדיני: מה לעזאזל אתם רוצים?או בניסוח קצת אחר: למה אתם כן מוכנים, פלשתניםם חמודים שלנו?

כי עד עתה, בהמוני הסיבובים והמשאים והמתנים המדיניים, קיבלנו ידע מקיף ויסודי בתשובה לשאלה, למה אין הפלשתינים מוכנים. למדנו שהם לא רצו לקבל את הצעתה של "ועדת פיל" משנת 1937, שבמסגרתה הוצעו להם 85% משטחה של ארץ ישראל שממערב לירדן, ועוד כמה עשרות אלפי קילומטרים רבועים במזרח הירדן, מקום משכנה של הממלכה ההאשמית בירדן כיום (ראו  מפה). כל הקילומטראז' הזה, אגב, על חשבון השטח שהוקצה למדינת היהודים בהצהרת בלפור מ-1917.

כעבור עשר שנים, הפלשתינים לא הסכימו גם לתכנית החלוקה של האו"ם, כשהוצעו להם כ-45% מהשטח- כ-12,000 קמ"ר, לעומת 55% מהשטח – כ-15,000 קמ"ר שיועדו למדינה היהודית. היהודים אגב,  הסכימו.

כל זה, כמובן מייצג את הגיון הברזל הפלשתיני: אם לא הסכימו ל85%  מהשטח ב-1937- מה פתאום שיסכימו למחצית מזה ב-1947?

ועל פי אותו היגיון ברזל, המאפיין את ההגות המדינית הפלשתינית לדורותיה, הם דחו, איך לא,  את הצעותיו של אהוד ברק בקמפ-דיוויד 2, במפנה המילניום, זה שהציע להם כ-95% משטח הגדמ"ר (יו"ש) ואת כל רצועת עזה;

וכן דחו בעלי הגיון הברזל הזהה גם את הצעת אולמרט, שכמה שנים אחר כך היה מוכן לתת להם 100% (כולל חילופי שטחים) מהגדה ועזה.

ההיגיון הפלשתיני המשיך לעבוד יופי גם לגבי תכנית השלום של אובמה-קרי, מאמצע העשור הנוכחי, שגם היא הבטיחה להם 100% – נסיגה ישראלית מלאה לגבולות 1967 .

כך שאפשר להניח, שאם טראמפ לא מטומטם, כמו שחושבים אותו גדולי הטיפשים בעולם (עם המון קבלות), הלוא הם "האינטלקטואלים"  הפייק שמאליברלים במערב,  סביר שהוא הבין, ולו  על פי שיטת הקל-וחומר המשנאית,  שהפלשתינים לבטח יסרבו גם לעיסקת המאה.

אז מה הקטע שלו?

או.

חוזרים להצלפת השוט, שהיא ההבדל המהותי  בין "עסקת המאה" של דונלד טראמפ, ובין כל תכניות השלום שקדמו לה, מאז 1937.

תכנית החלוקה מ-1947: 55% מהשטח שממערב לירדן, (רובם בנגב), למדינת היהודים

בכל התכניות האלה, בלי  יוצאת אחת מהכלל, לא היה איום בשום סנקציה על הסרבנים. איש לא הודיע לפלשתינים ב-1937, שאם לא יקבלו את תכנית פיל, יעמדו בפני תוכנית גרועה ממנה בהרבה עשור אחד מאוחר יותר. איש לא טען שיאונה להם רע אם ידחו את תכנית החלוקה. גם אובמה לא סיפר להם, שיתכן שייבחר בארה"ב נשיא שיחליף אותו, ויתגלה כקמצן הרבה יותר ממנו ביחס ל"זכויות" הפלשתינים (הטיפש אובמה התייחס בכל הרצינות לקביעה של האינטלקטואלים המטומטמים השמאליברלים שכבר הוזכרו, אלה שטענו במשך שנים, שאפסו סיכוייהם של הרפובליקאים לזכות אי פעם בבחירות לנשיאות בארה"ב, בגלל השינויים הדמוגרפיים. מי לא זוכר את התיאוריה הזאת?) וכך יכולים היו הפלשתינים  להתמסר לסירוב החביב עליהם, מצבם הטבעי, "בלב פתוח ובנפש חפצה", בלי לחשוב שניה אחת על מה שעלול לצפון להם העתיד בחיקו רווי ההפתעות המרות, כמו גם עד אז.

ואין מה לדבר על זה שילמדו אי-פעם לקח מתהליך ההצטמקות העובר על מה שמוצע להם.

כי כאלה הם.

אז הפעם, טראמפ עושה להם טובה גדולה. מקל עליהם את הבנת המציאות.  ישראל היא השוט שבידיו. הצלפת השוט הזה, בעיסקת המאה,  פרושה פשוט: אם לא תקבלו את "עסקת המאה" שלי, אומר להם טראמפ – ההצעות הבאות שתקבלו , אם בכלל תקבלו, כבר יהיו גרועות יותר – לבטח.

כי מצדי, שישראל תתחיל לספח.

זה המימד הסחטנותי בהצעת טראמפ, מה שמייחד אותה לעומת כל התכניות שקדמו לה.

האם זה יעבוד? האם יקומו מנהיגים פלשתינים שיקראו תיגר על ההנהגה הנוכחית, העבאסית-סינוארית, חמאסית-אש"פית מטופשת-מרושעת? האם יימצאו מדינאים ערביים שיתפסו באוזני המנהיגים דמיקולו האלה, שגידלו לעצמם הפלשתינים, ברוב אומללותם, ויסבירו להם במילים מפורשות, לאן בדיוק הם גוררים את עמם וגם את עצמם? האם מותר לקוות שהמוני העם הפלשתיני יתפסו סופסוף   לאן מוליכה אותם הנהגתם כבר מאה שנים בערך, מאז הצית המופתי הראשון, ח'אג מוחמד אמין אל חוסייני, את הפגנות "הזעם" הראשונות בירושלים ב-1920, שם הונפו לצד הכרזות האנטישמיות הרגילות, גם כרזות "חיוביות", בזכות המאבק בעד "שעם" (סוריה הגדולה).למה "שעם"? כי  הפלשתינים טרם ידעו אז שזה מה שהם. עדיין היה נדמה להם הם סורים דרומיים.

ובכן, האם יצליח תרגיל הסחטנות של טראמפ? האם יצליח לאלץ את הפלשתינים לחרוג מסרבנותם המתמדת, שהם עצמם קורבנותיה  העיקריים, הקבועים והמיידיים, ולגלות לעולם מה לעזאזל הם רוצים? למה הם מוכנים?

כלומר חוץ מלומר לא-לא לא? "נון סטארטר" ו"Totally unacceptable".

 

פוסט ראשון בסידרה.

—————————————————————————————

בפוסט הבא: הגזענות, האמונות התפלות והטמטום הבסיסי , העומדים ביסוד הסרבנות הפלשתינית, ובונוס:  חלילני המלין הנתעבים של הפייק שמאל, המוליכים את הפלשתינים שוב ושוב  אל הטבילה הקטלנית בנהר האבדון. 

——————————————————————

 

 

One Comment
  1. עידית permalink

    אל תשכח את השוט שהונף על ערביי המשולש. הגיע הזמן שהם יפסיקו לרקוד על שתי החתונות. אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

    אהבתי

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: