דילוג לתוכן

ביבי והחסינות: האם יפיל את כל המגש כדי להציל מלחיה?

ינואר 1, 2020

מי שעבדו אי-פעם כמלצרים, או קרובים לתחום, מכירים את הקטע. המלצר (או המלצרית) "בונה" היטב את המגש  העמוס במזון, בדרך אל הסועדים. יש חשיבות לפריסת  המגש, כי את המגש המלא והעמוס צריך המלצר לאזן על יד אחת. היד השניה חייבת להיות פנויה, כך שבהגיעם לשולחן, יוכלו המלצר או המלצרית להסיר, ביד הפנויה,  מעל פני המגש, בזהירות ואחרי חישוב, כדי לשמור על האיזון, את הצלחות המלאות, הכוסות או גביעי היין והסכו"ם או כלי ההגשה, ולהניחם על השולחן מול הסועדים. ולעתים, בבית השחי של היד הפנויה, נושא עימו המלצר גם בקבוק יין יקר, קנקן מים, סודה או משקה קל, ובכף היד – פותחן בקבוקים ומטלית.

נשיא ריצרד ניקסון: טריקי דיקי?

ואז, הנה מה שעלול לקרות בדרך. המלצר נושא על ידו באיזון מושלם את המגש הכבד בדרך אל "השולחן שלו". המסע בתוך המסעדה אינו פשוט: יש מלצרים ומלצריות נוספים, עמוסים במגשים גם הם, בדרכם ברווחים הצרים שבין השולחנות אל השולחן שאותו הם משרתים. באותם נתיבים צרים ובעייתיים מתנהלים גם סועדים שסיימו את ארוחתם, ולא כולם יציבים לגמרי, אחרי כמה כוסות יין, או כוסית או שתיים של משקה חריף. וכמובן שיש גם סועדים חדשים ורעבים בדרכם אל השולחן המצפה להם, או כאלה שגילו להפתעתם מכרים בשולחן אחר במסעדה, והם "קופצים לביקור"או חוזרים ממנו.זוהי התנהלות קשה בשדה מוקשים (ולכן: לא לקמץ בטיפים!) מסוכן.

והנה, קורה לפעמים, שבדרכו המפותלת אל סועדיו, יבחינו המלצר או המלצרית לפתע, בזווית עהעין, במלחיית זכוכית שמונחת בקצה המגש, והנה היא מתנודדת ומחשבת ליפול.
מלצר מנוסה ונבון, יניח לה ליפול. אבל האינסטינקט, הפעיל יותר מהניסיון  אצל המלצר המנוסה פחות, אומר: יש  לנסות להציל את המצב, ולמנוע מהמלחיה להגיע לרצפה. בדרך כלל נקראת היד השניה לעזרה. אם בקבוק היין אחוז בבית השחי, יתנפץ הבקבוק היקר על הרצפה.גם ניסיונות אחרים לאזן את המגש תוך תנועה, ובניסיון שלא לפגוע בסועדים הקרובים לאזור האסון, כדי להציל את המלחיה, גם נסיונות אלה יסתיימו לרוב באסון רבתי,  שסופו התנפצות של צלחות עמוסות מזון על הרצפה,  וכן גביעים וכוסות מרוסקים הפסד של זמן וכסף, בלגנים עם האחמ"ש והבוס, ונושא לבדיחות , לגלוג ותזכורות מקנטרות לאורך שבועות וחודשים מצד החברים. רוצים למנוע פאשלה קטנה, וגורמים לפאשלה ענקית.


מלחיה: שתיפול

הניחו למלחיה ליפול, חברים וחברות מלצרים ומלצריות. הניחו גם לגביע קריסטל יקר  להתרסק. ניסיונות הצלה נחפזים עלולים לעלות ביוקר רב.
אסון גדול, בגלל ניסיון מיותר להציל מנפילה מלחיה קטנה וטיפשית, שקרוב לוודאי שכלל לא היתה מתנפצת  על הרצפה. מלחיות, גם של זכוכית, הן חפצים  קטנים, עמידים וקשוחים. מעודי לא ראיתי מלחיה מתנפצת כתוצאה מנפילה מגובה של מטר וחצי.

אך התיסמונת הזאת – שכדי להנצל ממצב לא נורא במיוחד, מגיעים לתוצאה קשה שבעתיים, או גם הרבה יותר משבעתיים, בניסיון נואל "להציל את המצב", יכולה לקרות בכל מקצוע, כולל המקצוע הפוליטי.

למשל הנשיא האמריקאי ר'יצרד ניקסון. מי שהוכר כתחבלן נכלולי וכונה בהתאם  "טריקי-דיקי" בתקופת כהונתו,  נחשב לאחריה, מטווח של זמן, כנשיא יעיל וחשוב. ובכן, ניקסון לא נאלץ להתפטר מתפקידו הרם בכלל הפריצה של שלוחיו למטה הדמוקרטי בבניין ווטרגיייט. ניקסון נאלץ להתפטר בסבנטיז בגלל ניסיונות הטיוח שלו. בגלל ניסיונותיו למנוע או לעכב את החקירה בעניין הפריצה, ולהכחיש את הקשר שלו אליה., מה שנקרא "שיבוש הליכי משפט".

גם רמון ואולמרט הפילו את המגש. נתניהו בדרך?

זה מה שקרה גם לשר לשעבר חיים רמון. לא הנשיקה היתה הסעיף החמור בהרשעתו, אלא אותו "שיבוש הליכים", שהתבטא בכך ,שההגנה העלתה לדוכן עדות שקר כדי לפגוע באמינותה של עדת התביעה המרכזית, הקצינה המנושקת.
וזה גם מה שקרה לראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט. גם כאן ספג הפוליטיקאי את עיקר ההרשעה והעונש בגלל "שיבוש הליכי משפט" – הניסיון להדחת העדה שולה זקן, על ידי שלוחו של אולמרט, הפרקליט נבות תל צור, שיצא מאוד בזול מהפרשה, הודןת  לגילדה של העורכדינים, החזקה לאין שיעור יותר מזו של הפוליטיקאים.
ואסון כזה עשוי להתרחש גם עכשיו, כתוצאהו מהתנהלותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, כאותו המלצר הנושא מגש כבד בשטח בעייתי. ארוחה פוליטית וארוחה משפטית, מרק תקשורתי, לזניה בטחונית  ומוסקה מדינית. וזה בלי להתעכב על שקשוקת הבחירות. כך שהמתחים אצל המלצר ביבי, והמהמורות שבדרך, מהוות כר נוח לאפשות של מלחיה מתנודדת וניסיון אסוני לעצור אותה.
ויתכן אפילו שהאסון כבר קרה – וזו החלטתו של נתניהו לבקש חסינות.

אם הוא סומך על מערכת המשפט – למה הוא בורח מהמשפט?

ברור לגמרי, שההימלטות אל החסינות, שמה ללעג ולקלס את הכרזותיו הרבות לאין ספור של ראש הממשלה נתניהו, במשך שנות החקירה הארוכות, ש"לא היה כלום, ולכן אין כלום ולא יהיה כלום". ניסיון הבריחה אל החסינות משמיט את הקרקע מתחת להבטחותיו שבמשפטו הצפוי "לא יישאר דבר" מ"מגדל הקלפים" של החשדות שהפכו להאשמות נגדו. הבקשה הזאת גם הציגה אותו כסוג של רמאי, שכן ממש לפני הבחירות של מועד ב', טען נתניהו כי "איני עוסק בזה"),

אוהדיו של נתניהו מנסים להסביר, שחששו ממשפט אינו נובע מהכרה שלו עצמו באשמתו, אלא משום שהוא אינו מצפה למשפט צדק, שכן אויביו יעשו הכל כדי להדיחו מתפקידו, כולל עיוות דין על ידי השופטים.

אלא שהטענה הזאת חסרת שחר. פקפוקיו הקשים של נתניהו בקשר להגינותה של מערכת האכיפה, היו ידועים כבר בשעה שהכחיש כל כוונה לחמוק ממשפטו. ויותר  מפעם אחת שמענו את נתניהו אומר, שבעוד שאין לסמוך, מבחינתו, על המשטרה, הפרקליטות ואפילו על היועץ המשפטי לממשלה, הנגרר אחריהם, הוא כן מאמין במערכת המשפט וסומך עליה.אך אם נתניהו הולך על חסינות, זה אומר אחת משתיים – א. או שהוא חושש שהשופטים ירשיעו אותו, ואפילו בצדק – או ב. ששוב עבד עלינו כשהכריז שהוא סומך על השופטים., והנה, בבקשת החסינות, בהנחה שהוא מאמין בחפותו, הוא מעיד על עצמו שרימה, ושבפועל אין הוא סומך עליהם. הטקטיקה ברורה למדי: נתניהו עושה כל מה שביכולתו כי להימלט ממשפטו, כולל חתירה לבחירות אחרי בחירות, עד שיצליח להשיג , כך הוא מקווה, רוב של ח"כים שיצביעו בעד חסינותו.

 

כך שלכל קורא וצופה סביר במתרחש, ברורה הסיבה לצעדיו של נתניהו. בניגוד גמור להצהרותיו והבטחותיו, נתניהו, כאשר הוא בורח לחסינות,  חושש בעצם מאוד ממשפטו, ומהתוצאה האפשרית, ואפילו הסבירה – הרשעה בעבירה שיש עימה קלון – ולכן עונש מאסר, וסיום מביש של הקריירה הפוליטית  שלו.

כבר בבחירות של מועד ב', נמנעו ממהצבעה עבור נתניהו מאות אלפים מאלה שהצביעו עבורו במועד א'. סקרי הבחירות, ואלה שנערכו אחריהם מגלים את הסיבה לכך.  נתניהו ותומכיו מנסים לתרץ את הפסדם בבחירות(לא השיגו 61 אצבעות של ח"כים תומכי חסינות) באדישות סתמית של הבוחרים, ש"התעצלו" ולא באו לקלפיות כדי להטיל את הפתק המצופה מהם. אך הסקרים, כולל האחרונים בימים אלה, מגלים שתיתכן סיבה אחרת:. על פי הסקרים לאורך כל השנה האחרונה, יש רוב קבוע של מצביעים ישראלים המתנגדים להענקת חסינות לביבי. ביניהם עשרות אחוזים מבין תומכי נתניוהו עצמם, הליכוד ומפלגות הימין. ומותר להניח, כי הסנטימנט הציבורי הזה היה גורם חשוב בהשארת מצביעי הימין ונתניהו בבתיהם ביום הקלפיות.

 האם יחטוף נתניהו מלקות, וגם יגורש מהעיר ויאכל דגים באושים?

אז אם לא אדישות ועצלות השאירו את מצביעי הליכוד בבתיהם או במקומות הבילוי ביום הבחירות,  אלא הסתייגות   מנסיונו של מנהיגם לחמוק ממשפטו בשיטת החסינות, לא צפויות לראש הממשלה נתניהו  ישועות ונחמות בבחירות מועד ג', אלא להיפך:  כאשר  נתניהו מבקש היום חסינות, מבינים  גם מצביעים פוטנציאלים נוספים של נתניהו, שצדקו מהם  חבריהם שנמנעו מהצבעה בעדו כבר בבחירות מועד ב'.

מבקש חסינות נתניהו: מעיד על עצמו

 

רבים ממצביעי הימין, לא רק ממפלגתו של נתניהו, כבר מבינים, שבהצבעתם בעדו, הם נותנים יד להמשך שלטונו של מי שדבקו בו בצורה קשה חשדות בדבר עבירות מירמה, הפרת אמונים ולקיחת שוחד – והוא עושה כל שביכולתו כדי להימלט מבירור משפטי של ההאשמות נגדו, ומן הסתם יש לכך סיבה.

לשמאל הפוליטי, ולתקשורת המימסדית המשרתת אותו, יש נטיה לזלזל במצביעי הימין, ולהתייחס בבוז ובלעג אל עולם הערכים שלהם ומוסריותם. אבל דווקא הפיחות בכוחו הפוליטי של נתניהו מבחירות לבחירות, בסבב הנוכחי, וכן גם הסקרים המעידים על הרוב המתנגד לחסינות בקרב הישראלים,  מעידים, שלזלזול של השמאל בהמוני הימין אין מקום,. והוא מעיד בעיקר על הגזענות הקשה הפושה בכת הקטנה הזאת, שטופת השנאה לכל מי שאינו חושב כמוה.

וכך, נתניהו עלול לגלות, שבנסיונו להציל את המלחיה – להימלט מההליך המשפטי הרגיל, כמו זה שעוברים אזרחים מהשורה,  הוא עומד להפיל את המגש: לאבד גם את שלטונו וגם את חרותו (עונש מאסר), והגרוע מכל – את כבודו, את מעמדו הציבורי. ואת "מקומו בהיסטוריה", החשוב לכל פוליטיקאי.  כמו בבדיחה היהודית הידועה – הוא גם  יגורש מהעיר, גם יספוג מלקות וגם יאכל דגים באושים.

בעניין הזה, של המיאוס שרבים מתומכיו כבר חשים כלפיו, לא יעזור לו גם הטיעון שכיכב הערב בנאום שבו הודיע על החלטתו לבקש חסינות, והוא הטיעון, שבבקשת החסינות, אין הוא מבקש להתחמק ממשפטו, אלא רק לדחות אותו, כך שהמשפט יתחיל ויימשך רק לאחר שיסיים את כהונותיו כראש ממשלה.

ועד אז – מספר לא ידוע של כהונות ושנים -אמורים אוהדיו  של נתניהו להצביע בעד מי שמעשיו מעידים שכלל אינו בטוח בחפותו, במי שחשוד גם בעיניהם, ובמי שעלול להתברר כעבריין מורשע, כרמאי, מפר אמונים ואוכל שוחד,  ובאין לו בושה כלל, הוא מבקש להמשיך במילוי תפקידו. נתניהו דורש לא מעט מאוהדיו. הוא רוצה שבעצם יהיו שותפים לעבריינותו.

יתכן מאוד שטוב היה עושה, אילו פעל על פי עצתו של  פרקליטו המנוח, עו"ד יעקב ויינרוט ז"ל – שיפרוש מתפקיד ראש הממשלה, תמורת ביטול התיקים נגדו. כך היה מפקיר  את המלחיה, אך מציל את המגש.

איני יודע אם הפתרון הזה אפשרי גם היום, אחרי כיברת הדרך הארוכה שעברנו מאז – כתבי החשדות והאישומים שהוגשו  בינתיים, וביטויים קשים מצידו ומצד  וחבורת "היידה ביבי" הלוואי שכן. עשויות להיות דעות שונות כלפי האיש נתניהו, כפוליטיקאי או כאיש ציבור, או גם כאדם, אך אין ספקות רבים  בכל מה שקשור למסירותו לתפקידו כראש ממשלה, לכשרונותיו ולהישגים חשובים שלו ושל ממשלתו לאורך שנים, בשורה של תחומים. (רק כת קטנה ושטופת שנאה של הפייק שמאל, מסוג האידיוטים של "הארץ" וקוראיהם המהנהנים וחושבים לגמרי בטעות שהם "אנשים חושבים",  מגלה צימאון   לדמו ה"מטאפורי" של נתניהו). ולכן, בצד הצער על כשלונותיו בגין חולשותיו האנושיות, והפסול בהתנהגותו, כשהוא גורר את המערכת הפוליטית שוב ושוב אל מבוי סתום,בשרות האינטרסים שלו,  יש היגיון ב"סגירה" מהירה וחלקה של הפרשה, שהיא מביכה מבחינת החברה בישראל והמדינה, לא פחות ממה שהיא מביכה וקשה מצד של האיש נתניהו ומשפחתו.

גם ההסתה עלולה להיות המלחיה שתפיל לנתניהו את המגש

ואחרי כל זה הנה עוד  הערה.

גם אם לא תהיה זו בקשת החסינות מהערב, שתפיל את המגש של נתניהו,  יכולות להיות  אפשרויות נוספות להחשת הנפילה. הסבירה ביותר – הנטיה הפסולה של ראש הממשלה להתבטעויות בוטות וקיצוניות  כלפי קבוצות באוכלוסיה ו/או בפוליטיקה, שיכולות לעורר רתיעה ממנו גם בתוך "הבייס" שלו (לא כולם שונאים בחמת זעם  אשכנזים ו/או ערבים ושמאלנים, וחלק מהם אף  אשכנזים בעצמם, שעשויים לחוש נפגעים כתוצאה מההסתה הנתניהואית,או מהטרמפ שתופסים עליה מיני "מזרחיים מקצועיים", גם הם כת קטנה ונידחת, שכמו תאומיהם בשמאל, עניינם ותפארתם על ליבוי שנאה).  ומצד שני,  מתנגדים "רכים" של נתניהו, שעד כה לא הטריחו את עצמם לקלפיות, יבואו להצביע הפעם  נגדו.

מועמד גנץ: תואר במדע המדינה.

אני מניח, שרבים, ולא רק מאוהדי נתניהו, היו רוצים לראות בזיכויו של האיש. אני אחד מהם. כבר כתבתי כמה פעמים על הדרך הנכונה לנהוג במצב שנוצר,  לדעתי. ואם יש ממש בסקרי דעת הקהל שעד כה,  תהיה הדרך הזו תקיפה גם לאחר הבחירות הבאות,שלוואי שאפשר היה לוותר עליהן.

אך זה, בתנאי שנתניהו לא ינסה לחמוק ממשפטו:

ממשלת רוטציה, שבמרכזה שתי המפלגות הגדולות, ובלי המפלגות הקיצוניות מימין ומשמאל, כאשר נתניהו מכהן ראשון וחונך את גנץ חסר הניסיון הפוליטי והמיניסטריאלי. (ראיתי פה ושם, שבין מתנגדי נתניהו ואוהבי כחולבן, מתייחסים בזלזול ובביטול לסידור הזה של "חונך" ו"חניך", וכלל איני מבין מדוע. לדעתי שיטת ההתמקצעות הזאת טובה לאין ערוך משיטת בתי הספר הנהוגה בימינו, כשלומדים מקצוע מפי מורים שמקצועם הוראה, ולא עריכת דין, ראיית חשבון או מסגרות ופחחות. מורים, לדעתי,ע ם כל הכבוד, יכולים ללמד כהלכה רק מקצוע אחד – הוראה. המרחק בין ניהול מדינה ובין "מדע המדינה" או "קורס למנהיגות" בהארווארד (ראו קרן וקסנר ומוטביה) הוא כמרחק שבין מה שלומדים בקורס לעיתונאות ובין מה שמתרחש במקצוע עצמו. מדובר במרחק של  ת"ק על ת"ק" פרסה. (פרסה לפי הרמב"ם – 3.65 ק"מ. ת"ק על ת"ק – 500 כפול 500, שזה רבע מיליו. כלומר, הכל ביחד,  – 912 אלף קילומטרים, שווה ערך  ל-22 טיולים על קו המשווה סביב כדור הארץ.) ולפי השוואה אחרת, מה שיוכל גנץ ללמוד מביבי תוך שנה שנתיים של עבודה משותפת, הוא לא ילמד באוניברסיאות גם ב-50 שנה(לגנץ  יש תארים אקדמיים במדע המדינה, מטעם אוניברסיטאות תל- אביב וחיפה, וכן תואר ב"ניהול משאבים לאומיים" מאוניברסיטה אמריקאית, ויש לו ניסיון של עוד  שנה-שנתיים של התנהלות פוליטית בתקופת בחירות – וזהו.   אישית, הייתי שמח להתתמקצע בשיטה הזאת בעיסוקי השונים. בוודאי שאין פה פחיתות כבוד או זלזול, והתועלת – אינסופית.

ובמקביל לכהונתו של נתניהו כראשון ברוטציה, יתאפשר ניהול משפטו בקצב שלא יכביד עליו במילוי תפקידו.הרי ברור לגמרי, שכאשר היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות מגישים  רשימות של 333 עדים, לא עולה על דעתם לנהל משפט בזק.

ויפה לכאן הביטוי הנפוץ של אחינו ושכנינו:

שְׁווֹיֶה-שְׁווֹיֶה

 

 

 

6 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    לא יודע אם נתניהו ימשיך מעבר לשנה שנתיים אבל לא נראה לי ואני לא נביא שגנץ יהיה ראש הממשלה הבא שלנו.
    נחיה ונראה.

    אהבתי

  2. 3718 permalink

    אני חושב שרוב מצביעי הימין לא סומכים על מערכת המשפט בהקשר הפוליטי

    ברור להם שיש לו הטיה פוליטית ובג"ץ מנסה להוות רשות שלטונית מעל הרשות המחוקקת והמבצעת, עם ערכים סותרים במידה רבה לערכי הלאומיות והדת של רבים ממצביעי הגוש

    בהמשך לזה, התביעה נגד ביבי והמשפט שלו נתפסים כרדיפה מובהקת, ביחוד כאשר מדובר בתקדימים משפטיים שנוגעים לנושא הרדיפה התקשורתית את נתניהו ומשפחתו.
    הרבה רוצים שביבי ילחם בבית המשפט כדי להחליש אותו ולחשוף את הצביעות וההטיה העמוקה. הרי אם כסוי חיובי בתקשורת הוא שוחד, התקשורת משחדת כל הזמן את הפרקליטות נגד נתניהו, וגונבת כסף שאופן מתמיד ממשפחת נתניהו והימין (כסוי שלילי זה גניבת כסף, לא?)

    המשטרה והפרקליטות ובג"ץ זכו בחוסר האמון הזה בכבוד . 120 חוקרים עבדו על המקרה של ביבי. כאשר תתקשר למשטרה ותתלונן על פריצה בדרום ת"א, כמה חוקרים יגיעו? בדיוק אפס.

    אהבתי

    • רוב מצביעי הימין אמנ0 חושבים כמוך, ניצבים לצד מנהיגם, ומוכנים לראות אותו חומק ממשפטו, לא נענש על פשעיו וממשיך בתפקידו כ א י ל ו "לא היה כלום ואין כלום". אך לפי הסקרים, כשליש ממצביעי הימין מאמינים במערכת ומבקשים לראות את ביבי עומד למשפטו ככל אזרח. זה אומר שיש בעם ובין המצביעים רוב ברור נגד ניסיונות ההימלטות של ביבי ממשפטו, ואפשר להניח, שלרוב הזה יהיו ביטוי גם בתוצאות הבחירות במועד ג', כשם , כשהיה במועד ב' (65 ח"כים נגד החסינות בכנסת הנוכחית) ואולי אף יותר. כי עכשיו הכל שקוף. נגמר סיפור ההטעעיה של "מה, מה פתאום". .

      אהבתי

Trackbacks & Pingbacks

  1. הכסא של נתניהו מתנודד? האם יקום "ברוטוס"* בליכוד? | מאפיהו
  2. הכסא של נתניהו מתנודד? האם יקום "ברוטוס"* בליכוד? | מאפיהו
  3. הכסא של נתניהו מתנודד? האם יקום "ברוטוס"* בליכוד? | מאפיהו

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: