דילוג לתוכן

האם ינסה בית המשפט העליון להחיל מערכת שיפוט טוטליטרית במדינתנו הדמוקרטית?

דצמבר 25, 2019

אתמול שמעתי ברדיו ח"כ מסיעת "רק לא ביבי" מתראיין ברדיו בעניינו של "רק לא". זה היה בקשר לעניין כשירותו של נתניהו להרכיב את הממשלה הבאה אם וכאשר, שהגיעה לפתחו של בית המשפט העליון. תגובתו של הח"כ לדברי המראיין, שאין חוק המונע זאת ממנו, היתה ניצחת: "אכל אין חוק שמאפשר לו זאת!"

התשובה הזאת הזכירה לי מיד את האבחנה הנהוגה, הידועה והמקובלת, בין משטרי חופש דמוקרטיים, ובין משטרי דיכוי טוטאליטריים מהבסוג הבולשביקי או הפאשיסטי:

במשטר דמוקרטי , כל מה שאינו אסור במפורש על פי החוק – מתר לאדם לבצע בלי חשש שיוגבל בשעת מעשה, או שינקטו נגדו סנקציות לאחר מעשה.

ובמשטר דיקטטורי – כל מה שאינו מותר במפורש על פי החוק -אסור, והעבריין שנתפס – ייענש.

אך אני לא מופתע כלל מתשובתו של הח"כ מסיעת "רק לא" אתמול ברדיו.לעתים קרובות מדי, ולא רק במקרה של ראש הממשלה נתניהו, אפשר להבחין ברבים מאלה שרוממות "הדמוקרטיה", ו"החופש" בגרונם, אלה המבחינים ב"פאשיזם" ישראלי מתחת לכל עץ זית של חקלאי ערבי, בשטחים או בגבולות המדינה, אלה בדיוק מתגלים, כשזה מתאים להם, כגדולי סותמי הפיות, ומבזי שלטון החוק. מי מתגלים כמקפידים מאוד על שלטון החוק כשמדובר ביריביהם הפוליטיים מהימין, אך מעלימים עין ומגלים סובלנות ללא תחתית כשמדובר במפירי חוק סידרתיים כמו "אנרכיסטים על הגדר", או במפגינים ערבים ללא רישיון.

אז מהם איני מצפה לדבר, חוץ מאותה צביעות בוטה המאפיינת את הפייק שמאל, שעלבון לאינטליגנציה מאפיין את טיעוניו, ועמדותיואינן יותר מאשפה מוסרית.

אבל איך יש להבין, עכשיו, את נכונותו של בית המשפט העליון בירושלים, לדון בסוגיה המשפטית-פוליטית שעל סדר היום – האם יותר לנתניהו להרכיב ממשלה בישראל לאחר הבחירות?

יועץ משפטי מנדלבליט: החוק לא אוסר

וזאת במיוחד לאחר פרסום עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שאינו מוכן לאסור על נתניהו את הפעולה הזאת?

הרי אין בספר החוקים של מדינת ישראל שום חוק האוסר על מי שיש נגדו 3 (או 33) כתבי אישום, להרכיב ממשלה, אז אם לוקחים ברצינות את האבחנה שהצעתי בראשית הפוסט הזה, בין מדינה דמוקרטית ובין דיקטטורה, האם נכונותו של בית המשפט העליון לדון בסוגיה, אינה מציגה אותו כבית משפט טוטליטרי – הפועל במדינה דמוקרטית? וכך, במו ידיהם , נותנים שופטי העליון נשק חשוב בידי כנופיית "הייידה ביבי" המאשימה אותם בהטייה, ובגיוס מערכת המשפט נגד ביבי אהובם.

והנה מה שאמר אהרון ברק, על פי אתר "הידברות", לפני כ-10 ימים. בתשובה לשאלה, האם ראש ממשלה שהוגש נגדו כתב אישום חייב לפרוש: "ככלל, זו הכרעה של היועץ המשפטי לממשלה. במקרה שהמצב המשפטי לא ברור ויש קשיים משפטיים – ולדעתי זהו אכן המצב – מוטב להותיר את ההחלטה לבית המשפט".

נשיא עליון לשעבר אהרון ברק: "קשיים משפטיים" (הצילום מהוויקיפדיה)

וכל זה, למרות שבחוק יסוד: הממשלה עצמו, סעיף 18/ד, נאמר במפורש : "תיפסק כהונתו של ראש הממשלה ויראו את הממשלה כאילו התפטרה ביום שבו פסק הדין (המרשיע, בעבירה שיש עימה קלון בלבד) נעשה סופי." כלומר אסר לאדם לכהן כראש ממשלה בישראל מרגע שהורשע בעבירה שיש עימה קלון. וזהו. זה החוק.

כך, שהכלל הדמוקרטי שכל מה שאינו אסורבחוק – מותר, אינו מקובל על ברק.

משנה ליועץ דינה זילבר: שיפוט כפוליטיקה

זה ההיגיון העומד מאחורי סיסמת הקרב הידועה שלו, ש"הכל שפיט" הכל – זאת אומרת, לא רק מה שאסור לפי חוק, כנהוג במדינות דמוקרטיות. כל מעשה או דבר שאינם מתיישבים עם סולמות הערכים של רוב שופטי העליון,ומי שעומד בראשם, – מותר להם, ואולי זו אף חובתם, ליישר אותו עם הקו שלהם. לא החוק קובע, אלא מה שנראה לשופטים שהחוק "היה אמור לאסור", לדעתם, אילו רק היו המחוקקים "סבירים" ו"מידתיים" כמו השופטים.

טוכך, לבסוף, מכיוון שסביר להניח, שמושגים כמו"סבירות" ו"מידתיות" ישחקו תפקיד בדיוני בית המשפט העליון ובהחלטותיו, כרגיל, נראה לי חשוב מאוד להזכיר מה שכתבה משפטנית חשובה נוספת, שיש מקום להתייחס אליה בפוסט היום. זוהי המשנה ליועהמ"ש דינה זילבר. היא התייחסה בספרה המעניין "הביורוקרוטיה כפוליטיקה") בדיוק למושגים האלה. לא תמצאו צביעות וכפל פנים בדבריה הישרים של זילבר ובתיאור המדוייק שהיא מביאה לאינטרסים של מערכת המשפט, ולכן חשוב לעיין בדברים בתשומת לב מרובה:

"התחום המשפטי הוא דוגמה לתחום בו שולטת שפה משלו, ההופכת נפוצה ומובנת יותר בחברה הממושפטת שלנו. השיח השורר בו הוא שיח פנימי של מומחיות. מונחים כמו סבירות ומידתיות הם חלק משיח פנימי של גילדה מקצועית.*(גילדה היא אגודה של בעלי מקצוע, שמטרתה להגן על האינטרסים המשותפים שלהם*") לאדם מן היישוב שאינו בעל השכלה משפטית אין אפשרות אמיתית לפצחו. באופן הזה מתאפשר המשכה של שליטת המומחים המרכזיים באופן קבלת ההחלטות. קבוצות אינטרס אחרות, הנעדרות את הכרת הקודים הנדרשים, אינן יכולות אפילו להתחרות בתנאים שווים על אפשרות עיצוב המדיניות…"

אז מה יעשו, לדעתכם, גדולי "המומחים" – שופטי בית המשפט העליון, לגבי עניינו של נתניהו, כאשר אין בנמצא שום חוק, שיאסור עליו להרכיב ממשלה כאשר מוגשים נגדו 3 (או גם 33) כתבי אישום?

האם יקחו השופטים לידיהם את "עיצוב המדיניות" ויאפשרו את "המשכה של שליטת המומחים המרכזיים באופן קבלת ההחלטות ", תוך שימוש ב"שיח פנימי של גילדה מקצועית. (ש)לאדם מן היישוב שאינו בעל השכלה משפטית אין אפשרות אמיתית לפצחו.(-כל זה, בציטטות, מתוך המתכון המנצח לשליטת המשפטנים במדינה, שחיברה המשנה ליועץ, דינה זילבר, בספרה.

האם את מלאכתם יעשו כבוד השופטים תוך שימוש ב "מונחים כמו סבירות ומידתיות, (ש) הם חלק משיח פנימי של גילדה מקצועית." , גילדה, שעניינה להגן על האינטרס המשותף שלהם – המשך עליונותם על כל מערכות השלטון האחרות (מה שמתגלם גם בשכרם**) האם השימוש שלהם ב" סבירות ומידתיות, " יהיה "סביר ומידתי"?

או חסר תוקף ומוגזם ?

  • עד כדי חשש ,שבית המשפט העליון שלנן ישליט פה, במדינת ישראל הדמוקרטית, התנהגות שיפוטית המאפיינת משטרים דיקטטוריים (שבהם כל מה שאינו מותר – אסור בהחלט).משטרים אפלים, שבהם בית המשפט רשאי לענוש כל אדם שביצע פעולה שאין בנמצא חוק המתיר אותה במפורש, או למנוע את ביצוע הפעולה.

כמו נתניהו, אם וכאשר ינסה להרכיב ממשלה, למרות שאין בנמצא חוק המאפשר לו זאת במפורש. האם במקרה כזה, תפתח מערכת אכיפת החוק בחקירה ואחר כך בהליכים ובסנקציות נגדו? וכך תסתום את הגולל על המשטר הדמוקרטי בישראל(שבמהותו מאפשר את חרות המעשה והביטוי לכל אדם בכל עניין, אם אינו עובר על איסור מפורש בחוק.

__________________________________________________

* גילדה היא אגודה של בעלי מקצוע, העוסקים באותו תחום, שמטרתה להגן על האינטרסים המשותפים שלהם ולקיים כללי אתיקה בין חברי האגודה. הגילדות התקיימו מאז ימי הביניים וממשיכות להתקיים בתחומי מקצוע שונים גם בימינו.

**שכרה של נשיאת בית המשפט העליון היוצאת, מרים נאור, יותר מ-93 אלף ש"ח בחודש, גבוה בכחמשת אלפי שקלים בחודש משכר הרמטכ"ל, משכר מפכ"ל המשטרה, ומשכר נציב שרות בתי הסוהר. גבוה בכעשרת אלפי שקלים בחודש משכר ראש השב"כ וראש המוסד. גבוה ב-30 עד 34 אלפי שקלים משכר הנשיא וראש הממשלה. גבוה ב-קרוב לחמישים אלפי שקלים משכר ח"כים וסגני שרים וגבוה ב-43 אלפי שקלים משכרו של מבקר המדינה. יותר מזה: השופטים זוכים לפנסיה תקציבית, בתנאים הטובים ביותר (7% לכל שנת ותק, לעומת 2% לשנת ותק כנהוג בשרות המדינה, וכך יוצא שגובה הפנסיה שלהם עשוי להשתוות לגובה שכרם האחרון. לעובד שכיר יש צורך ב-225 חודשים של שכר ממוצע נטו במשק כדי לרכוש דירה ממוצעת, של קצת יותר משני מיליון שקל? שופט עליון יגיע לאותה תוצאה תוך שנתיים-שלוש.ועוד ראוי להזכיר, ששכר השופטים בעליון בפועל, הנע בין 65 ל-93 אלף ש"ח לחודש הוא כפול בערך מן השכר הקבוע להם בחוקהמדינה.

גפי שטענתי: מעמד העל שסידרו לעצמם השופטים מתגלם בשכרם, הגבוה ביותר בשירות הציבורי.

איך מתבצע התעלול הזה?

תשאלו אותם.

ולמה שותקים בעניין זה ועדת הכספים של הכנסת, ומבקר המדינה?

תשאלו אותם.

ולמה התקשורת הממוסדת שותקת?

עכשיו הצחקתם אותי.

2 תגובות
  1. מסכים עימך מאפיהו. דברים כדורבנות.

    אהבתי

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    החוצפה של בית המשפט והפרקליטות לדון בבעיה פוליטית בלתי נתפס.
    יש לנו רשות עליונה שבוחרת את עצמה והכי עצוב שישנם כול כך הרבה חברי כנסת שמשתפים פעולה עם החונטה הזאת.
    מקווה שנצליח לרכז לפחות 61 חברי כנסת בגוש הימין שישנו את בחירת השופטים. ביטול זכות העמידה. החלת פסקת ההתגברות.
    ועל הדרך צריך שראש הממשלה והשרים יקבלו את המשכורות הגבוהות ביותר.

    אהבתי

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: