דילוג לתוכן

מי אשם שהפוליטיקאים הופכים את חיינו לקשקוש משתקשק על פסי רכבת הבחירות

דצמבר 10, 2019

כל הסיפור של הבליים גיים, דו-הקרב שבו מצטחצחים פגיוני ההאשמות אלה באלה, מי גרם לבחירות ומנע ממשלת אחדות, הוא קשקוש, ואסביר למה:

כל אחד מבין, גם אם יודה בכך רק בפני עצמו, שאי אפשר להאשים רק צד אחד – את ביבי או את גנץ – שרק בגללו הולכים לבחירות ואין לנו עדיין ממשלת אחדות.
כך שחילוקי הדעות יכולים לנגוע רק במידת האשמה שנושא כל צד. גם זה קשקוש בפני עצמו, ואסביר מדוע:

נניח שאיש ה"היידה ביבי" טוען שאשמת אהובו רק 10%, וגנץ כל היתר. בעוד שאיש "רק לא ביבי", יגרוס ההיפך. אך בפועל הם חולקים באשמה בדיוק פיפטי-פיפטי. שהרי, לולא ה-10% הכאילו קטנים של הצד המתנגד להצעות הצד השני – היו הצעות אלה מתקבלות ב-100%, והיתה מוקמת ממשלת האחדות המקווה.

מכיוון שזה נכון לשני הצדדים, האשמה מתחלקת תמיד חצי בחצי, וכל המהלכים "המתוחכמים" לקראת השגת יתרון בדו-קרב ההאשמות, וכל מה שמתכננים אשפי תעמולת הבחירות לעשות עם היתרונות שהושגו עד כה, כדי לרכוש את הנשמות התמימות של המצביעים (יש הטוענים שה"בליים-גיים" יעמוד במרכזה של מלחמת התעמולות) -אף זה הכל סתם קישקוש. כמו שכל הבחירות האלה הם קישקוש.

וכמו שזה נראה עכשיו, הלוואי ואתבדה, זו רק הפעם השניה, אך לא האחרונה, שבה יהיו חיינו פה קשקוש נמשך ומשתקשק על פסי רכבת הבחירות, לצלילי הזמרירים המטופשים של המפלגות השונות.

הכל בגלל שלאפסים האלה, סליחה על הצרפתית, האמורים לנהל את חיינו, יש דברים חשובים יותר בראש.

סולם העדיפויות הסוטה (שוב הצרפתית הזאת) שלהם ניצב בשתי רגליו השמנות על גבותינו הכפופים, וראשו בשמיים.

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: