אירופה המערבית נגד יוזמת טראמפ, בשירות הסנאף ו"השאיפות הפלשתיניות"

בשלישי בשלייקעס, מסיבות לא היו תלויות בי, "ראיתי" את הסרט "מלחמה פרטית", על חייה ומותה של כתבת המלחמות הבריטית מארי קולווין. סרט סנאף לכל דבר ועניין, שנעשה לצרכיהם  של האירופאים הנאורים.

לאותם ימי סגריר שבהם לא מראים להם בחדשות הטלוויזיה כל מיני זוועות, פיצוצים, הוצאות להורג וגופות מרוטשות בשידור חי, כמו שהם אוהבים.

אני כותב "ראיתי", כי בחלק מהסרט נמנמתי לי בכורסת הקולנוע הנוחה (כוחו של הרגל. היתה שעת אחה"צ, שבימים כתיקונם היא מוקדשת אצלי לשלאף-שטונדה), ואילו בחלקים שבהם הייתי ער, עצמתי כמנהגי את עיני למראה זוועות מיותרות (בעברי הצבאי, הייתי חובש קרבי במשך עשרות שנים, וכדאי שתדעו, שמחזות הזוועה בסרטים, של הרוגים ופצועים גרועים לרוב בהרבה  ממה ניתן לראות במציאות. אני לא צריך את הזבל "האמנותי" הזה בזכרונותי הוויזואליים).

מתוך סרט הסנאף "מלחמה פרטית": הכתבת, הצלם, השבוי והאקדוחן

הסרט מביא מבחר מהחומרים האלה, מעיראק, אפגניסטן, לוב וסוריה.  לרוב ערבים רוצחים אלה את אלה, מסיבות לא לגמרי ברורות, אך תמיד תוך שימוש בנשקים, תחמושת וכלי משחית מתוצרת המערב  וקצת טנדרים מהמזרח הרחוק.

בשיאו הדרמטי של הסרט, מועברת הכתבת קולווין לשידור חי בכמה רשתות טלוויזיה. היא מדווחת מחומס הנצורה וההרוסה, המופצצת גם בימיה האחרונים,  על ידי כוחות הקואליציה של אסאד ג'וניור. דעו לכם, היא מדווחת, שאסאד משקר לכם, כשהוא טוען שכוחותיו לוחמים נגד חמושים. בחומס כבר אין שום חמושים. נותרו בה 28 אלפי אזרחים, ואסאד טובח בהם ללא רחם בהפצצות מהאוויר ובארטילריה כבדה.

*****

שותפיו של רב הטבחים מדמשק, בניצחון הגדול שנחל במלחמתו נגד העם הסורי, הם , כידוע האיראנים והמיליציות שלהם, כולל החיזבאללה מלבנון הנתון למרותם, והמעצמה הרוסית.

עכשיו העניינים בסוריה קצת רגועים יותר, וראש אמ"ן הישראלי, האלוף  תמיר היימן, הסביר כיצד עובדים הרוסים בסוריה. הוא אמר שרוסיה  "צוברת דומיננטיות" על ידי "חיכוך ושיבוש" המצב בקרב השחקנים הפעילים בזירה. "רוסיה מייצרת חיכוכים באופן חצי יזום, ומביאה פתרונות באמצעות נוכחות באזור."

במילים אחרות, מקרה קלסי של "הפרד ומשול" ("Divide et impera"), שזו מומחיות אירופאית עתיקת יומין,  מתקופת הרייך הראשון – האימפריה הרומית, עוד לפני שנחשבה "קדושה" (כלומר, נוצרית).

זה, למשל, מה שעשתה בריטניה המבוהלת כשחיים וייצמן הציוני והאמיר פייסל ההאשמי התקדמו לקראת הסכם יהודי-ערבי. זה מה שעשו המעצמות האירופאיות בריטניה וצרפת, ב"הסכם סייקס פיקו", כשהבטיחו הבטחות סותרות לצדדים שונים כדי ללבות את אש המלחמה ביניהם – בין ערבים לפרסים ולטורקים, בין ערבים לבין עצמם ובין ערבים ליהודים.  זה מה שעשה המנדט הבריטי בכל תולדותיו בא"י-פלשתינה. זה מה שעשו הסובייטים לקראת מלחמת 1967, זה מה שעושים כל אלה עד היום.

*****

למשל, עכשיו, ביחס ליוזמת טראמפ לשלום יהודי-פלשתיני.  האירופאים מסתייגים מאוד, ונראה שאין בכוונתם להגיע לכינוס הפותח, בוועידה הכלכלית בבחריין. את סרבנותם, מתרצים מחרחרי המלחמה האירופאים כך: היוזמה הטראמפית לא מספקת אותם, כי היא "לא מביאה בחשבון את שאיפות הפלשתינים"

"שאיפות הפלשתינים"

חה-חה.

כאילו לא יודעים הנאורים הצבועים האלה מאירופה, מהן השאיפות של הפלשתינים (כלומר, השאיפות של שתי ההנהגות המושחתות והקנאיות שלהם, שלמרבית הצער, זה מה שקובע).

ראש ממשלה פלשתיני חדש מוחמד שתאייה על "שאיפות הפלשתינים": היהדות היא לא לאום, ולכן לא מגיעה להם מדינה. כמו באמנה הפלשתינית

אז כדי לפזר את הערפל באשר לשאיפות האלה, נלך מן הקל אל הכבד.

(סעיף 15 של האמנה הפלשתינית שכאיל-ל-ל-ו בוטלה) "שחרור פלסטין מבחינה ערבית הוא חובה לאומית כדי להדוף מהמולדת הערבית הגדולה את הפלישה הציונית והאימפריאליסטית ולטהר את פלסטין מהקיום הציוני…"

(סעיף 19) "חלוקת פלשתין משנת 1947 והקמת ישראל בטלות מיסודן, אחת היא כמה התמידה, משום שהן נוגדות את רצון העם הערבי הפלשתיני  ואת זכותו הטבעית למולדתו."

(סעיף20) "הצהרת בלפור ונוסח המנדט ומה שנבע מהם יחשבו בטלים. טענות הקשר ההיסטורי או הרוחני של היהודי לפלשתין אינן עולות בקנה אחד עם אמיתות ההיסטוריה, או עם מרכיבי המדינה במשמעותם האמיתית, היהדות, כדת שמימית (היינו של התגלות) אינה לאומיות בעלת מציאות עצמית, וכמו כן אין היהודים עם אחד, שלו אישיותו העצמית, אלא הם אזרחים במדינות שבהן הם מצויים."

ויש עוד.  הדברים, כמובן, לא נשארים על הנייר. "השאיפות הפלשתיניות" האלה הן בסיס הפוליטיקה של הנהגתם עד היום. לא מזמן ניהל אבו-מאזן את המערכה נגד הצהרת בלפור, במלאת לה 100 שנים. לפני זמן קצר הודיע ראש הממשלה החדש מוחמד שתאייה, שהיהודים כלל אינם עם.

"השאיפות הפלשתיניות", שהאירופאים עומדים על משמרתן  מתבטאות בתכני מערכת החינוך של הרשות, בתוכן הנאומים הפוליטיים  בטלוויזיה, בהטפות במסגדים, בטרור ובפרסים כספיים לרוצחי יהודים  ולמשפחותיהם.

******

זה היה החלק הקל. באשר לחמאס,העניינים קצרים ופשוטים. אפשר להסתפק בשני סעיפים מהאמנה שלהם:

(סעיף 11): "תנועת ההתנגדות האסלאמית מאמינה שאדמת פלסטין היא אדמת ואקף אסלאמי עבור דורות של מוסלמים עד יום-הדין. אסור להזניח אותה או חלק ממנה, או לוותר עליה או על חלק ממנה".

(סעיף 13): "יוזמות, ומה שקרוי פתרונות של שלום וועידות בינלאומיות, עומדים בסתירה לעקרונותיה של תנועת ההתנגדות האסלאמית. אין פתרון לשאלת פלסטין אלא בג'יהאד."

חד וחלק, והנאומים, ההטפות והביצועים בשטח בהתאם.

*****

ורוב ההנהגות הפוליטיות, הדתיות, התקשורתיות והאקדמיות של אירופה המערבית,  כל אלה  רוצים שיוזמת השלום של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ תיקח בחשבון את "השאיפות הפלשתיניות".

כדי להבטיח את כשלונה מראש.

רק תנו להם עוד סנאף.

מחרחרי מלחמה, צמאי דם, צבועים, שקרנים ורשעים.