דילוג לתוכן

חסינות לנתניהו (4) "לא זו דרכה של הציונות הדתית", מה, לא?

יוני 3, 2019

והנה עוד פוסט שעניינו בכאבים. הכאבים שיש לי כשאני רואה מה, לעזאזל, מעוללים אנשים שלכאורה הם שותפים לאמונתי. בפוסט הקודם הבאתי את דבריו של ישראל הראל, התוהה  על חבריו לדעה,ששכחו את כללי המוסר העומדים בבסיס התאגדותם הפוליטית.

עימו גם  יפעת ארליך, עיתונאית של "ידיעות אחרונות", שכבר שוריינה במקום השלישי באותה מפלגה של הרב (אוי) פרץ והח"כ (ויי) סמוטריץ.

עיתונאית יפעת ארליך: כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים"

עד  שאותו נתניהו,  שאותו  מנסים לכסת"ח השניים שמעליה ברשימה, שיחד אותם בח"כ על חשבון סיעתו, ובלבד שיצרפו לסיעתם שלהם את הימין הכי קיצוני בשטח.

וכתוצאה מכך, נמלטה ארליך כל עוד נפשה בה מאותו מקום שלישי ברשימתם.

והנה מה שהיה לה לומר על מעשה הנבלה שמובילים החבר'ה שלה לשעבר:

"עצוב לראות שמי שדוחף ומוביל כיום את חילוץ נתניהו מהחשדות נגדו הם נציגי הציונות הדתית בכנסת… הענקת חסינות רטרואקטיבית לנתניהו היא מבישה. האם לא על זה צעק הנביא ישעיהו "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים"?

ועל נתניהו היא כותבת:

"אינני יודעת אם נתניהו אוהב שוחד. הוא ודאי חובב מתנות ויש גם חשש כבד שקיבל שוחד…  אהיה מאושרת אם בית המשפט יפזר את העננה סביב התנהלותו של ראש הממשלה וימצא אותו זך כשלג. גם בעיניי הוא ראש ממשלה מצוין. אך כל ניסיון לפרוץ ציר עוקף בית משפט הוא פגיעה בשלטון החוק ובדמוקרטיה." 

וגם:

"פסקת התגברות מורחבת או כל חוק חסינות אחר שכל מטרתם להציל פרסונלית את נתניהו מהעמדה לדין הם בעיניי אסון לאומי… "

לארליך יש מה לומר גם על לחבריה מהימין, שאפרופו  החסינות לנתניהו, הם מרבים להזכיר את האיתרוג שזכה לו אריאל שרון מן התקשורת, כשביצע את ההתנתקות מרצועת עזה:

"האתרוג הראשוני ששרון זכה לו היה מצד הציונות הדתית. כל זמן ששרון הלביש בשמלת בטון ומלט את יהודה ושומרון, העלימו עין מההתנהלות הכוחנית והדורסנית שלו. עד שגלגל מתהפך לו. הבולדוזר החריב את גוש קטיף, ופתאום נזכרו בימין שמדובר במנהיג מושחת. אסור להגן על שחיתות כשנוח ולהילחם בה כשלא נוח. לא זו דרכה של הציונות הדתית."

*****

פרופ' למשפטים שחר ליפשיץ, העומד בראש המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסטית בר אילן, העניק לביני אשכנזי ראיון שהתפרסם בדה מרקר.

אומר ליפשיץ:

פרופ שחר ליפשיץ: שוחד יעוור עיני חכמים

"אני לא מבין בפוליטיקה, אבל רואה שיש לנו ראש ממשלה בעל הישגים בינלאומיים משמעותיים. בה בעת, העובדות שאינן שנויות במחלוקת הן שהוא עושה דברים שסותרים את החינוך של אנשים שגדלתי איתם, ושעליהם הם אמורים לזעוק".

"… יכול להיות שאנחנו מעריכים את ראש הממשלה בדברים מסוימים, אבל… כבר בגן הילדים לימדו אותנו שלא מקבלים מתנות מאנשים שאתה מחליט בעניינם, לא משנה אם אתה מלאך.'שוחד יעוור עיני חכמים'…ואני מסתכל על החברים שלי, אנשים שאני מעריך מאוד, ואני מנסה להבין מה קרה…"

וכן:

"במישור המשפטי אני יכול להבין אנשים שאומרים: אנחנו מאמינים שנתניהו הוא המנהיג המדיני הטוב ביותר – ובנושא המשפטי תעסוק מערכת המשפט… לא יעלה על הדעת שכעת הוא ינסה למלט את עצמו ממשפט".

*****

את דעותיו של העיתונאי הדתי ימני יאיר שרקי, איש  ערוץ 12  מצאתי באתר "בחדרי חרדים":

עיתונאי יאיר שרקי:הדיל המושחת והלא מוסרי (הצילום מהוויקיפדיה)

"יש הרבה היגיון בחסינות או חוק צרפתי  שיאפשר לנבחרי ציבור לתפקד בלי חשש סחיטה או ניסיון להחלפת שלטון באמצעות תפירת תיק, אבל לחוקק אותו רטרוקאטיבית ופרסונלית בתמורה לפסקת ההתגברות זה לא שונה מהדיל המושחת והלא מוסרי שהציעו בזמנו בשמאל – נסיגה תמורת חנינה".

"ברור שאי אפשר להתעלם מתוצאות הבחירות. נתניהו ניצח וקיבל אמון מהעם על אף שהחשדות ועמדת היועמ"ש היו ידועים ופורסמו – ולכן גם אם יוגש כתב אישום יש לאפשר לו להמשיך לכהן כראש הממשלה ולנהל את המשפט במקביל. לא לחוקק חסינות בניגוד להבטחותיו המפורשות ערב הבחירות".

*****

"לא זו דרכה של הציונות הדתית", טוענת לעיל העיתונאית יפעת ארליך. אך המשפט הזה נכון רק כמחאה וכאזהרה.

שכן, כדבר שבעובדה – זו בדיוק דרכה (ולא רק של הציונות הדתית. החרדים איתה באותה הקומבינה), כפי שהסתבר: מתן חסינות אישית, רטרואקטיבית, לשליט ולגדול.  למי שהבטיח לפני הבחירות לעמוד למשפטו, כי "אין ולא היה כלום" ובקלות יצליח למוטט את החשדות והאישומים נגדו – ומיד אחרי הבחירות התבררו כל הבטחותיו כתילים קטנים של שקר גדול.

מעטים מאוד, מעטים מדי, העזו לעמוד מול הזרם, כמו אלה שהבאתי את דבריהם בפוסט הזה ובבקודמו.

הפרופ' שחר ליפשיץ העיד כי לא היה לו קל במילייה החברתי שלו, בבית הכנסת, עם דעותיו.

לא היה אפילו ח"כ אחד, בטח לא שר, ובטח לא היה רב וגדול מן הדתיים לכתותיהם, שפצה פה וצפצף. כולם התקרנפו עם העדר.

הרב חיים דרוקמן: מוסר של פון אונזערע (הצילום מהוויקיפדיה)

זה העדר שהוביל הרב חיים דרוקמן שאמר:  "אני יודע שכל הזמן תוקפים את ראש הממשלה, כי העין צרה שהוא ראש ממשלה. התוקפים הם אלה שלא רוצים אותו כראש ממשלה, הסיבה היא- הם מחפשים סיבות, אז לשחק לידם?"

טוב, על גישתו המיוחדת של הרב הזה למוסר יהודי ולמוסר בכלל, כבר עמדנו בפרשת הרב מוטי אילון והנערים.

מוסר של "פון אונזערע" (משלנו).

אלה שמותר להם יותר.

הבוקר שמעתי את הח"כ בצלאל סמוטריץ ברדיו, תובע לעצמו את משרד המשפטים, ומבטיח  לקדם את "משפט התורה." חה-חה. זה האיש שטרם הגיע בתלמודו לפרשת קדושים, ספר ויקרא פרק יט,פסוק טו: "לֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל".

*****

לא בגלל מצעד השרמוטות כתב וניבא הנביא ישעיהו:  "אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה, קִרְיָה נֶאֱמָנָה", וגם לא בגלל מצעד הגאווה. לא בגלל מזוזות פגומות ולא בגלל שהפרה בבית המקדש לא היתה אדומה מספיק.

אפילו לא בגלל שגבולות הממלכה לא היו זהים לגבולות ההבטחה.

אם את זה לא מבינים ולא מכבדים אלה הנשבעים בשמו, מה בכלל נשאר להם מאמונתם?

9 תגובות
  1. אילן permalink

    שתי המאמרים האחרונים שלך ועוד עוסקים בנקודה למה הוא לא פורש. מוכיח שהוא בסדר וחוזר לתפקיד. נו באמת. הרי בבחירות האחרונות ידעו הבוחרים במפלגת רק ביבי לבחור בו וזאת היתה הצבעת מחאה נגד השיטה.
    למה ללפיד מוותרים על הסיפור של עמותת איילים. פטור ממכרז של 30 מיליון שקל ואחר כך מימון מלא של כנס בחירות ע״י העמותה. הכול התאדה או מימון בכ-2 מליון שקל של יחסי ציבור לעיתון האהוב ynet. זה לא מוסרי אבל זה לפיד.
    למה גנץ והמפכ״ל האהוב לא קיבלו הזמנה למשפט על נוכלות בסך 4.5 מליון שח בפרשת המימד החמישי. מזל שזה לא היה 50 מיליון כי המוצר של המימד החמישי נבדק במקומות אחרים. שם במימד החמישי כול היועצים היו יוצאי המשטרה. זה אפילו פלילי אבל זה גנץ ואלשיך אז זה סבבה.
    אני לא מאמין למערכת הזאת. מצטער. יש שם מהנדסי כיתבי אישום ברמה הגבוהה ביותר. ולמה ביבי יאמין שיעשו לו משפט צדק או ימרחו אותו כמו גל הירש במשך שנים.
    אתה באמת מאמין בכול מה שאתה כותב כי נראה לי שאתה קצת נאיבי.
    אם לביבי היתה קדנציה לא טובה הציבור היה אומר את דברו כמו אצל אהוד ברק שסיים מהר מאוד.
    שתי החונטות. מערכת המשפט והתקשורת רוצות את ראשו של נתניהו ולדעתי עושים פה הרבה יחצנות ואכיפה בררנית שמובילות אנשים למסקנות לא נכונות.

    אהבתי

  2. א.אני לא בעד זה שנתניהו יפרוש, אפילו לא לרגע. אני בעד שיקיים מה שהבטיח במערכת הבחירות. שימשיך לכהן ושיעמוד למשפטו ויוכיח שלא היה ואין כלום. תפקודו בשלוש שנות החקירות שעבר, מוכיחות שזה לא גדול עליו. ב. אני אפילו מקווה שיזוכה. 1. משום שאני סומך על הכרעת העם בבחירות, גם אם אני לא הצבעתי עבורו (הצבעתי לאורלי לוי אבקסיס)ו-2, משום שבהתחשב במצאי המועמדים לתפקיד, יש לו קבלות. 3. אבל בשום פנים איני מוכן לקבל שאדם כלשהו , יהיה מי שיהיה, יתמצב מעל לשוויון בפני החוק ומעל לצדק, כי אם שני אלה אינם בנמצא, יש לנו סוג של בולשביזם קפיטליסטי. סוג של סין. ג. העם שהצביע ידע שביבי יעמוד למשפטו אחרי הבחירות, כפי שהבטיח. ובכל מקרה, אין להעלות על הדעת שתוצאות של בחירות יחליפו את הכרעת הדין. ג. לנתניהו יש כל הסיבות לחשוב שיזכה למשפט צדק. לסיבות האלה קוראים קהלני, נאמן, רפול, ריבלין, ויינרוט וחוטר-ישי, ועוד כמה זוטרים יותר. ד. באשר לכל שאר טענותיך על אכיפה בררנית, אני סומך על אביחי מנדלבליט. מנוי של נתניהו, כזכור.

    אהבתי

    • אנונימי permalink

      הבעייה אינה שידע לנתניהו את חזקת החפות והזכות להמשיך בתפקידו כל עוד לא הורשע. הבעייה היא שהוא דורש לא את *חזקת* החפות, אלא *חסינות* מתביעה.

      אהבתי

      • אנונימי permalink

        *שאין* לנתניהו, לא "שידע לנתניהו".

        אהבתי

      • עד כה הוא לא תבע לעצמו את החסינות. בינתיים הכל דיבורים, וככל שהדברים עומדים עכשיו הוא עתיד להגיע לשימוע ולהמתין להכרעת היוהמ"ש, ומותר להניח, או לפחות לקוות, שזה מה שיקרה. כל עוד הוא במסגרת החוקיות, הוא חף כל עוד לא הוכחה אשמתו.

        אהבתי

  3. משה permalink

    בעקרון הכל נכון אבל רק בהנחה שמערכת המשפט ישרה. אבל אם מערכת המשפט לא ישרה אז גם חוק חסינות פרסונלי הגיוני ביותר בבחינת 'עם נבר תיתבר עם עיקש תתעקש' נתניהו נהנתן וספק מושחת – אדם מוסרי לא יתן את ההכרעה בעניינו של נתניהו בידי המושחת הגדול (מערכת המשפט). לכן כל דיון בזה בלי בחינת היושרה של מערכת המשפט הוא דיון שבו העיקר חסר מן הספר.

    אהבתי

    • טענות דומות לשלך, משה, נשמעו בקשר למקרים קודמים. אבל השרים רפאל איתן(רפול), אביגדור קהלני, יעקב נאמן וראובן ריבלין, זוכו על ידי בתי המשפט שלנו, שישלך ספיקות באשר אליהם. כמו כן זוכו הפרקליטים יעקב ויינרוט ודרור חוטר-ידי, שנשמעו טעות כי נרדפו על ידי הפרקליטות מסיבות פוליטיות. אריה דרעי, משה קצב ואהוד אולמרט הורשעו. לדעתך שלא בצדק? המקרה הבעייתי בעיני הוא מקרהו של השר חיים רמון. אבל הוא חסם במו ידיו את אפשרותו לערער בעליון על הרשעתו במחוזי, בגלל פרשיית עדויות השקר שהובאו לטובתו.
      לכן, דבריך על "המושחת הגדול" – מערכת המשפט, הם בבחינת הוצאת דיבה חמורה, וחושפים את ערוות ההטייה הפוליטית שלך.

      אהבתי

  4. משה permalink

    השופט חשין: "אני יכול רק לומר שכשאדם (גלעד שרון), בשביל לשוטט באינטרנט מקבל 600 אלף דולר והבטחה לעוד שני מיליון, צריך להיות שוטה כדי לחשוב שהוא באמת קיבל את הכסף בשביל העבודה. לא חשבתי להיות במיעוט. אבל באותו זמן כל העם רצה ששרון לא יעמוד לדין, בגלל שהייתה תוכנית ההתנתקות. ואם שרון היה עומד לדין לא הייתה התנתקות". כל אדם שפוי בעקבות דברים אלו יחשוש שמי שלא במקום ה'פוליטי' הנכון לא יזכה למשפט צדק. גם המקרים של 'עתירות מראה' מעלים חשש כבד לכך.
    לגבי טענתך על זיכויים של רפול קהלני ויעקב נאמן. המטרה לא היתה להכניסם לכלא אלא לסלקם מתפקידם והמטרה הושגה. אין בזיכויים שום הוכחה שמערכת המשפט לא מוכוונת מטרות פוליטיות (= שחיתות) אלא מוכוונת צדק. אצל נתניהו לא ברור שהם ישיגו את מטרתם אם לא תהיה הרשעה.
    ( ואם הוא לא יורשע סביר מאוד שיהיה כעס רב על מערכת המשפט מכל הכיוונים.)
    לגבי קצב – אהוד פרלסמן כתב מאמרים די משכנעים על העיוותים בפסק הדין. לא ראיתי אף אחד שעונה עניינית לטענותיו.
    באופן כללי גם אם אתה צודק בכל המקרים שציינת ששם מערכת המשפט הייתה מוכוונת צדק עדיין יש גם מקומות של אי צדק שמעלים חשש סביר שיתכן שנתניהו יפול לתוך משפט לא צודק.

    אהבתי

  5. משה, העמדה שלי מאוד פשוטה להבנה. יש נימוקים מעולים לכל צד, גם של אוהבי נתניהו וגם של שונאיו, ואני לא מרגיש שאני מצוייד דיי כדי להכריע ביניהם (שלא לדבר על זה, שאין שום משמעות מעשית להכרעה שלי לצד כזה או אחר). אני גם חושד שהעלאת הנימוקים על ידי שני הצדדים אינה עניינית, ונובעת מעמדות מוטות לחלוטיין לצד זה או אחר.
    מכיוון ששני הצדדים חשודים וחביבים עלי באותה מידה (השמאל והימין שבעיני הם תמונת מראה אלא של אלה), אין לי ברירה ואני לא יכול לחמוק מאמיתות יסוד שלדעתי הן המכנה המשותף ההכרחי:
    א. העם הוא זה הקובע בבחירות חופשיות מיהו ראש הממשלה
    ו-ב. מערכות החוק קובעות בהליך משפטי אם אדם (במקרה הזה ראש הממשלה, המכהן או הנבחר)הוא חף ויכול למלא את התפקיד/ו/או להרכיב ממשלה חדשה.
    כל זמן שלא הוכחה אשמתו – נתניהו הוא ראש ממשלה לגיטימי, ויכול להרכיב ממשלה חדשה ולעמוד בראשה.
    מה שלא יעלה על הדעת הוא שפסק דינו או גזר דינו של אדם ייקבע בבחירות לכנסת שתכליתן שונה לחלוטין.
    ולא יעלה על הדעת שיחוקק חוק מיוחד לאדם זה או אחר שיאפשר לו לעקוף את החוק הקיים והנוהג.
    , כשם שלא יתכן שיהיו כאלה שיערערו על זכותו של נתניהו להמשיך בתפקידו אם יוגש נגדו כתב אישום ויהיה עליו לעמוד למשפטו, כי גם זו זילות של החוק.
    בקיצור: אני דבק בחוק, ולא נראה לי שתצליח להביא לי נימוק מוצלח דיו כדי להזיז אותי מעמדתי. לא אתה, ולא בעלי הדעה ההפוכה לשלך.

    אהבתי

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: