דילוג לתוכן

על שני ימי זיכרון ויום עצמאות אחד: החירות היא החיים

מאי 8, 2019

עשרות אלפי החיילים שאנו מבכים ביום הזה את מותם, נתנו את נפשם על עצמאותנו. והעצמאות הזאת שלנו שווה לנו הרבה מאוד, בהיותנו מה שאנחנו.

בלי לזלזל באף אחד,  היא שווה  הרבה יותר ממה ששווה העצמאות להולנדים, נניח, או מה שהיא שווה לאוזבקים או לאזרח של חוף השנהב. וזה מסיבה פשוטה. בשבילנו חרות וחופש לא אומרים רק דגל והמנון, טקסים וסיסמאות או פגרה נעימה באיי סיישל. בשבילנו עצמאות וחופש פרושם חיים, פשוטו כמשמעו.

אף אחד לא מאיים בהשמדה על אזרחי הולנד, אוזבקיסטן  או חוף השנהב.

*****

אם לאיזה אידיוט עם דרגות על הכתפיים היה מותר להיזכר (באחד מימי הזיכרון האחרונים לשואה  ולגבורה) במה שקרה באירופה לפני כמה עשרות שנים, אז מותר גם לאידיוט בלי דרגות כמוני להיזכר באותה תקופה אפלה לרגל יום הזיכרון לחללי צה"ל השנה.

ומה שזכור לי, זה שהגרמנים, עם שנחשב לאחד הנאורים ביותר, המתקדמים והמפותחים ביותר באירופה ובעולם בכלל,  עם תרבותי במיוחד, העם הזה התגלה לפתע ככנופיה ענקית של גנבים עם נטיות רצחניות במיוחד. כנופיה, שהשוד המזויין שעסקה בו במרץ וביסודיות טיפוסיים  הקיף יבשת שלמה, עלה ליבשת שלהם  ולעמיה בעשרות מיליוני הרוגים ובשוד עצום של אוצרותיהן של מדינות רבות, וגם בשנים ארוכות של יאוש ואפלה.

מה שנשאר מעמנואל קאנט היה איזה אוברשטומבנפירהר מה-SS. יורשו החוקי של גתה התברר כסוכן של הגסטאפו, וה"הורסט ואסל" הנאצי  החליף אורטוריה של הנדל. התרבות הגרמנית הנעלה התבררה כשכבה דקיקה של בושם זול על פני ביב שופכין עמוק של שוד ורצח, של מוסר שהתפוגג ונמס בתוך ים הרפש של הנפש הגרמנית באמצע המאה ה-20.

נכון, היו גם גרמנים טובים, שלא איבדו את צלם האנוש. שהעזו להתנגד לזוועה הנאצית. שהצילו רוסים ופולנים, צוענים וגם יהודים. אין להשכיח אותם. יש להודות להם מכל הלב.

שניים בעיר. אחד בעיירה הם היו. נער יספרם.

*****

אך לנו זה עלה יותר. שום עם באירופה לא איבד אז שליש ממניינו. אנחנו כן. שום עם באירופה לא נבזז ביסודיות כזאת, כמו היהודים. עד לשיני הכסף והזהב שבפה והשיער שעל הראש.  עד לשומן שהפך סבון, והעור שעשו ממנו אהילים.

היטלר והגרמנים רצו לשעבד את העמים האירופאים שמוצאם בגזעים הנחותים. אך אותנו הם ביקשו להשמיד.

וזה לא היו רק הגרמנים. כולם זוכרים מה נשאר מה-GLOIRE הצרפתי הידוע, תפארת ארץ הגאלים,  באותה תקופה. המוני שטינקרים ומשתפ"ים נחשפו אז במולדת המהפכה. המון זונות יקרניות של קצינים גרמניים. זה מה שנותר מהרפובליקה המהפכנית, זו שרצתה לשחרר את אירופה מהמונרכים העבשים של אירופה  והצטמצמה למדינת החסות בווישי.

מה שנותר מהגנרל המעוטר, גיבור המלחמה הקודמת, היה בובה על חוט של הקורפורל הנאצי מברלין.

וההולנדים? והאוקראינים? וה"נייטראליות" של שוויץ ושבדיה,  או ספרד?

כל אלה, ואחרים, כך-או כך, השתתפו ברובם הגדול, מדינות ועמים,  באופן פעיל ובחדווה, או במשיכת כתף וכלאחר-יד, או בעצימת עין ובמילמול תפילות על המחרוזת, במערך ההשמדה הכלל-אירופאי הזה, שניסה לחסל את היהודים ביבשתם.

*****

ומה שיש לנו עכשיו, אחרי המאמצים של אירופה להיפטר מאיתנו  באמצע המאה הקודמת, זו מדינה עצמאית קטנה, ובה בקושי שבעה מיליוני יהודים, על פני פיסת אדמה ששיטחה כאחוז  אחד (1%)  משטחו של המזרח התיכון.

ממזרחנו, לא רחוק, טווח של טיל בינוני, מעריציהם המושבעים וממשיכיהם של הנאצים, ההייטוללות של איראן. אלה הרואים בנו  את "השטן הקטן". שקוראים בעצרותיהם "מות לישראל". שחוזרים עכשיו ל"תוכנית הגרעין" שלהם. שהרי הם יודעים מה יישאר מצבאם הגדול במלחמה קונבנציונלית. ולכן, בחזון ההשמדה שלהם, יש להם צורך חיוני בפצצה גרעינית.

ובצפון הלא רחוק, שולטן שטוף בשנאת יהודים מגרב עד פדחת.

וקרוב לבית האנטישמי מכחיש השואה מרמאלללה, שרואה בנו כופרים טמאים.

וחבריו-יריביו, הטרוריסטים של החמאס ושכירי האיראנים מהג'יהאד. גם מבחינתם אנחנו בני מוות.

כל אלה כלל לא מסתירים את כוונותיהם. באמנות מנוסחות בקפידה. בנאומי הכיכרות. בהטפות במסגדים ובטלוויזיה.  בתכניות הלימוד בבתי הספר.

מגדלים שאהידים, נותנים להם נשק, משלמים להם, מסיתים אותם, מעניקים פרסים, לאסירים בבתי הכלא, או למשפחותיהם, אם הצליחו בדרכם אל הבילוי עם הבתולות ונספו בדרך.

וכל זה לא מהיום. זה לא הפסיק לרגע.

וכל מה שעומד בינינו ובין הצלחתם במזימתם-משימתם, היא עצמאותנו. זו הנקנית במחיר הכבד של  חיי החיילים.

******

ועכשיו, כמה עשרות שנים אחרי מה שקרה ביבשת  שלהם,  באים  האירופאים האלה, אדוני ושותפי מסע ההרג ההוא, ללמד אותנו פה, במדינת היהודים הקטנה, איך בדיוק עלינו לשמור על חיינו  במדינה העצמאית שהקמנו לנו פה.

שחס ושלום לא נעבור על חוקי המוסר וכללי ההתנהגות הנאותה.

מה מותר לנו לעשות כדי לעצור את הרוצחים המקומיים, ממשיכיהם של האירופאים במאה הקודמת במזרח התיכון בן ימינו,  ומה לא יפה שנעשה.

נו-נו, שלא תעיזו.

המומחים האלה למוסר. חה-חה.

עלבון לאינטליגנציה ואשפה מוסרית.

*****

מצביעים עם מבקשי רעתנו במוסדות "האומות המאוחדות" (מאוחדות, חה-חה. מקבלים בכיף כ"חברה" בארגון מדינה המאיימת בהשמדה על חברה אחרת. מושגים מעניינים יש להם שם על משמעותן של חברות ושל אחדות) .

מממנים מכספי משלם המיסים שלהם חבורות של שטינקרים מקומיים, שמוציאים דיבה על צבא היהודים. משלמים להם בקבלנות לעדויות לפי מכסה.

חיילים ישראלים העזו לצפות במשחק כדורגל בביתה של משפחה פלשתינית.

אוי-אוי-אוי, צורחים השטינקרים הקטנים  מ"שוברים שתיקה".

וצאצאי הרוצחים בגרמניה; נכדי המשתפ"ים  מפאריס ומאמסטרדם; אלה שהסגירו את היהודים שם אל מותם במחנות הריכוז; יורשי הבנקאים השוויצריים, שהתעשרו מזרמי הכסף שנבזז באירופה כולה והגיע בנהרות של דם לתוך כספותיהם; כל אלה עונים אמן.  הם כבר שילמו על "העדויות", ועכשיו הם מארגנים  לעצמם "תערוכה" מ"העדויות" הקנויות, אודות הפשעים הנוראים של החיילים היהודים מישראל.כל זה בצמוד לפרלמנט המשותף  שלהם, איפשהו בבלגיה, איפה שנערכותעדיין תהלוכות עם מוטיבים אנטישמיים מיי הביניים.

שהשטינקרים של "שובקים שתיקהף לא יתנפחו ויחשבו שהם מחדשים משהו.

אלה באים ללמד אותנו מוסר. חה חה.

אלה שמאז הניסיון של חיים וייצמן והאמיר פייסל לנסח הסכמה בין יהודים לערבים, לפני מאה שנים, לא חדלים ממאמציהם לחרחר מלחמה בין שני העמים האחים, היהודים והערבים, בשיטת ה"הפרד ומשול" המתורגלת היטב, בעודם מעמידים פנים של שוחרי שלום וצדק.

האירופאים המתנשאים והגזענים קראו למוסר מהסוג הזה "מוסר הוטנטוטי". השם הראוי לו באמת הוא, מוסר  אירופי.

*****

עצמאותנו, ואלה שעומדים הכן כדי לשמור עליה ולהגן על חיינו,  זה מה שעומד בינינו ובין הכוונות הגלויות של הרוצחים המקומיים, והכוונות הסמויות של להקת המעודדות שלהם מאירופה.

 

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: