דילוג לתוכן

שידור חוזר: משוואה עם נוכחים בגבול עזה (4) סיכום ראשון: מי בעד שלום ומי בעד מלחמה

מאי 6, 2019

התחלתי כבר לכתוב פוסט חדש ומחכים על המתרחש בגבול עזה, וככל שהכברתי מילים, כשעברתי על השורות, נראו לי הדברים מוכרים להפליא.

האם קראתי אותם לאחרונה אצל אחד הפרשנים המעטים בתקשורת שאני מוצא הגיון בדבריהם, ואני עוסק כאן, שלא במודע, בפלגיאט חצוף?

אז לא. נזכרתי שזה אני עצמי שכתבתי את הדברים. זה היה בסתיו שעבר, כשהתנהל עוד סיבוב בעניין "ההסדרה" הרצועה. כך יצא, שבחודשים אוקטובר ונובמבר 2018 כתבתי סידרה של שישה פוסטים על מה שמתרחש במעגל הראשון בין ישראל, עזה והרשות, במעגל השני שבו משתתפות גם המעצמות האזוריות הגדולות, אירן ומצרים, ובמעגל השלישי שבו נוכחות ארה"ב של טראמפ ורוסיה של פוטין, וגם סין והמעצמות של מערב אירופה.

עברתי על הסידרה, ולא מצאתי מקום לשנות דבר. מה שקרה מאז, כולל הבחירות בישראל, לא הזיז שום דבר משמעותי במצב העניינים. לכן בחרתי לפרסם פה שוב פוסט מאמצע הסידרה. קבלו את סיכומו:

'במעגל המיידי הקרוב, נוצר אינטרס זמני משותף לישראל, החמאס בעזה, המצרים וקטאר – השגת רגיעה ביחסים בין עזה וישראל, תוך הקלת מצבה החמור של רוב האוכלוסייה בעזה. בכך מעוניין גם הנשיא האמריקאי, המבקש לקדם את תכנית השלום שלו, השרוייה בקיפאון גם בגלל האלימות הנמשכת בגבול עזה.

הרשות הפלשתינית ואיראן הן המתנגדות העיקריות ל"הסדרה" כזאת. כל השאר – הציר הרוסי-סיני ומעצמות אירופה המערבית, לא ינקפו אצבע כדי לקדם הסכם ישראלי פלשתיני. אם וכאשר תצא ההסדרה לפועל, הם ישחררו הצהרות עידוד לכבודה, ויקוו להתפוררותה.

ואם תיקרה הזדמנות, הם יתרמו את חמשת היורו או הרובלים הדרושים להצתת הלהבות מחדש.'

מאפיהו

זהו הפוסט הרביעי בסידרה. את הפוסט הראשון בסידרה הזאת  פרסמתי לפני שבועיים, אך לא נראה שהשתנה הרבה בינתיים. עדיין אנו עומדים לפני "הסדרה". עדיין תיתכן התלקחות גדולה. הרשות הפלשתינית עדיין מנסה לטרפד הסכם. המוני עזתים עדיין מוסעים אל הגדר. איראן עדיין משלמת אלפי פטרו-דולרים על כל הרוג ומאות על כל פצוע על הגדר. המצרים עדיין משתדלים. המבוי עדיין סתום. וגם אם תהיה הסדרה, לכל ברור שהיא רק תדחה בשבוע, חודש או שנה את הבלגן הבא, אם בכלל.

מהומות אלימות בגבול עזה: מה רוצה החמאס

בפתיחה לפוסט הראשון כתבתי,  שהמבוי הסתום בעזה, מדגים את מצב העניינים הנראה כחסר מוצא, בכל מה שנוגע לסכסוך היהודי ערבי.

והוספתי, שכל זה אינו מקרה ולא מכת-גורל, אלא שיקוף של מערך האינטרסים, החורג בהרבה מתחומי הארץ שבין הים לנהר, וגם מתחומי המזרח התיכון, אלא חובק עולם הוא.

יש המון נוכחים במשוואת האינטרסים הזאת, ולא הרבה נעלמים.

*****

הגיע הזמן לסכם:

למעגל הקרוב ביותר שותפים שלטון החמאס…

View original post 957 מילים נוספות

From → כללי

2 תגובות
  1. אילן permalink

    מדויק ביותר
    אולי בסוף יבינו בעזה מי מוליך אותם באף.
    אולי הבניינים ההרוסים יכניסו הבנה.
    לו יהי אמן.

    אהבתי

  2. אנונימי permalink

    גם ביום העצמאות, סליחה יום הנכבה, "הארץ" ממשיך בשלו – כיצד יום הזיכרון הוא היום "השנוא עלי בשנה" (משגב – רגע, חשבתי שזה פסח?). או איך אנחנו לא "באמת" עצמאיים כי עוד לא נסוגנו חד צדדית מכל הגדה. או איך ישראל "הרימה ידיים" מול חמאס מאלו של משפט שני שלהם זה שאיך ישראל "גמורה" ו"צריך לברוח". וכללית – ישנה דאגה מירידת קרנה של הציונות מאילו שרואים את הציונות כמפלצת, ומתהגברות הגזענות והשסעים בעם, מאילו שרואים בבבונים הפרימיטיביים הערבים-יהודים תת-אדם.

    המגיבים מוסיפים, כרגיל, ש"השנה, בפעם הראשונה" (כמו שהם אומרים כל שנה) הם לא יתלו דגל ישראל, לא יעמדו בצפירה, ולא יצאו לבלות – מה שהם ממילא לא עושים בגלל שאין להם כל חשק להיטמע בהמון הבבונים הפרימיטיביים ששועטים לעשות מנגל.

    אין מאמר אחד, משפט אחד, ב"הארץ" שאינו נוטף צביעות ושנאה, בעיקר עצמית, אבל גם לכל מי שאיננו "נאור" כמוהם.

    Liked by 1 person

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: