דילוג לתוכן

רשמי בחירות 2019 (א): הקטנים רבים והגדולים מתחלקים בשלל

אפריל 24, 2019

לפתע גיליתי, שטרם סיכמתי את רשמי מארוע הבחירות, שממנו סבלנו בחודשים האחרונים.

טוב נו,  לא אתקשה לעשות זאת, כי הכל מסתדר יופי והכדורים נופלים באופן חלק לגומחות- כמה משפטי מפתח קלים לשינון, שקוראי הוותיקים כבר מכירים היטב.

א. הדמוקרטיה היא שלטון העשירון העליון, על ידי העשירון העליון, ולמען העשירון העליון.

אני יודע, שהנשיא האמריקאי הנודע אברהם לינקולן, אמר על הדמוקרטיה דבר אחר לגמרי, בערך באמצע המאה ה-19.

אולי בתקופת לינקולן, כשהוא חיווה את דעתו,  הדמוקרטיה באמת היתה שלטון העם, על ידי העם ולמען העם, כפי שטען אז כבוד הנשיא, שכינויו היה "אייב הישר"(לא היינו רוצים להוציא את דיבתו של איש חיובי כזה ולהציגו  כשקרן),  אבל  כבר עברו כ-160 שנים, והדברים, כנראה,  הידרדרו מאוד מאז.

חברים בנימין נתניהו וארנון מילצ'ן: הון ושלטון

ובימינו מתאימה יותר ההגדרה שלי לתיאור המצב, כמצויין בכותרת שלעיל.

ואני לא מתכוון לשום דבר תיאורטי.

מי עומד בראש מפלגת השלטון שלו במפלגתו ? בנימין נתניהו, מיליונר כבד, עם עשרות מיליונים בנדל"ן ובבנק.

ומיהו  אחד היורשים המיועדים שלו ? ניר ברקת, ח"כ חדש, וראש עיר לשעבר  עם בוכטה של חצי מיליארד ש"ח בכיסים, בכספות ובמחשבים.

אבי גבאי, ראש מפלגת העבודה עשה 52 מיליונים רק בתקופת מנכ"לותו בחברת "בזק".

אביגדור ליברמן, כפי שאפשר היה להבין מחקירותיו,  משתכשך באמבטיות של דולרים.

ומה נראה לכם? שככל שאמורים הדברים בדרעי ובליצמן, מנהיגי החרדים,  יש צורך בעובדת סוציאלית שתעזור להם לגמור את החודש?

או למשל נפתלי בנט המסכן, עד עכשיו "ימין חדש" ולא מזמן "בית יהודי"? ועוד לשעברית כמו ציפי לבני (אני מזכיר את הלשעברים כדי שלא תחשבו שהתופעה התחילה בכנסת הנכנסת).

חבר נוני מוזס: הפרד

או  שלושת הרמטכ"לים ושאר האלופים והלשעברים הבכירים בכחול-לבן? האם ידוע לכם שפנסיה של רמטכ"ל מסתכמת בעשרות אלפי שקלים לחודש? וזה פחות מהמשכורת שקיבלו בכירי מפלגת מחנה מטכ"ל בתקופת שרותם בקבע, במשך שנים רבות (לפני כמה שנים התפרסם שהפנסיה של הרמטכ"ל לשעבר אהוד ברק מגיעה ל-57 אלף ש"ח בחודש). כך שכל רמטכ"ל או אלוף לשעבר שם בכיס 4-6 מיליון ש"ח בכל 5-6 שנים של כהונה ו/או פנסיה. .

אני לא מתלונן. רק מציין עובדה.

מעניין שהעיתונות הכלכלית המצויינת שלנו, לא פירסמה, לקראת הבחירות, בכמה מסתכם ההון של העשיריות הראשונות במפלגות הגדולות, או הונם של מכובדי השלישיות הראשונות במפלגות הקטנות יותר.

אבל הפוליטיקאים, העוסקים במלאכת השלטון,  הם לא כאלה אנוכיים. הם לא עובדים רק בשביל עצמם. יש להם גאוות יחידה ואחוות לוחמים. הם עובדים בשביל כל העשירון שהם משתייכים אליו.

חבר יאיר לפיד: ומשול

כי מיהם החברים של הפוליטיקאים העשירים, שכניהם הטובים, שותפיהם לעסקים, עורכי הדין המעולים שלהם? רואי החשבון ובעלי משרדי הפרסום שלהם? הרבנים החשובים שמחתנים את בני משפחותיהם וכן הלאה? אלה שמארחים אותם ביאכטות ובארמונות בחו"ל? מזמינים אותם לארוחות, סיגרים ושמפניות?

סתם ארנון מילצ'ן חבר של ביבי? או אלוביץ'? סתם נוני מוזס חבר של יאיר לפיד? סתם מרטין שלאף חבר של אביגדור ליברמן ועוד כמה אחדים?

זוכרים את הכלל היהודי העתיק והנאה מפרקי אבות שבמשנה?  – "עשה לך רב וקנה לך חבר"?  ובכן,  מה בקשר לרב, אני לא יודע בדיוק, אבל מיליארדרים קונים לעצמם חברים מהפוליטיקה כמו שלולן אוסף  מהמסילות בלול ביצים לסלו.

 

וכמו בכל בורסה, גם בבורסת החברים זה עובד ככה, שעל כל חבר שקונה, יש חבר שמוכר.

והקונים כמו המוכרים – כולם מהעשירון העליון.

או קיי. נראה די ברור שהבהרתי את הנקודה. דהיינו,  שהדימוקרטיה מתבצעת על ידי העשירון העליון, ולמען העשירון העליון.

ושוב צריך להבהיר: אני לא מתלונן. רק מציין עובדה.

מה גם שאין שום דבר בדמוקרטיה כמו שלנו ("המערבית"), שמייחד אותה לעומת משטרים אחרים.  היא אפילו קצת יותר רחומה וקצת פחות אלימה וגזלנית לעומת משטרים כמו אמירויות וממלכות, דיקטטורות אזרחיות  או משטרים צבאיים, וישמרנו האל  במיוחד מדמוקרטיות "עממיות" (בריה"מ, גרמניה המזרחית,רומניה, קוריאה הצפונית, קובה ועוד).

ככה שאפשר לגלוש קלות למשפט המפתח הבא שזכה לתוספת קלה – להלן בסוגריים –  לאור ההתפתחות המעניינית בבחירות האחרונות:

ב. השמאל והימין הם שתי הכנפיים של אותה ציפור (והמרכז הוא זנבה).

נורא הצחיקו אותי התלונות, היללות והנהי מול התהומות שאליהן הדרדרה מערכת בחירות האחרונה, מבחינת המלחמות המילוליות, השקרים, הספינים, המתקפות האישיות ושאר "האמצעים המיוחדים".

והרי בדיוק על זה מתבססת כל הפוליטיקה הדמוקרטית.

חבר מרטין שלאף: ימין

קשה מאוד לעשות יחסי ציבור סבירים למשטר שאינו אלא מדגרה לשלטון העשירון העליון ולמענו.

נראה אתכם גוררים לקלפיות מיליוני מצביעים, כדי להכריע מי יזכה בנתח גדול יותר מהעוגה (כספי המיסים, זכיה במכרזים, ג'ובים מצויינים) – אגף א' או אגף ב' של העשירון העליון, שעל זה בעצם המאבק, וזה מה שמוכרע בבחירות.

בידי מי יימצא הקוד הסודי של הכספת והוא שיקבל את חלק הארי – שותפי "הקואליציה", ומי יאלץ להסתפק בהרבה פחות – "האופוזיציה".

מי יותר טוב – "האליטות הישנות" או "האליטות החדשות"?

ג. הטכניקה הכי בדוקה והכי יעילה של כל שלטון: הפרד ומשול

וכאן נכנסים לתמונה המושגים של השמאל והימין, ו/או המרכז – הכנפיים של הציפור וזנבה. אלה מתנפנפים בעוז  בכל ימות השנה,  וביתר עוז לקראת הבחירות.

מתנפנפים זה אומר,  מנהלים קרבות מילוליים אדירים. מתהדרים ב"אידיאולוגיות" ומדברים ב"איזמים".

מאשימים אלה את אלה ב"בגידה", מזדעקים בגלל "חקירות" ו"שחיתות", שואלים ביבי כן או לא, מעמידים

חבר אביגדור ליברמן: ושמאל

פנים שיש חילוקי דעות עמוקים בעניינים מדיניים, רעיוניים  ומוסריים.

מדובר בטכניקה השלטונית העתיקה והיעילה ביותר שנוצרה מאז ומעולם:

הפרד ומשול.

השמאל נגד הימין, הימין נגד המרכז, מלחמת הכל בכל, כדי שהכל יישאר כמו שהיה, והמשאבים ימשיכו לזרום כסדרם מהעשירונים התחתונים אל הצמרת.

שרק לא ניזכר שבעצם מדובר בשבת אחים גם יחד.

שאקח אתכם לסיור מודרך במזנון הכנסת? או במועצות המנהלים של חברות הענק?

שנעשה סיור מטעם הירחון לאדריכלות בכמה ארמונות בפריפריה, כולל בכפרים ערביים?

לדוגמא: אם לימין יש ראשות הממשלה ומשרדים ממשלתיים, שזה סוג א', לשמאל יש ראשות הסוכנות וראשות קק"ל, שזה אמנם  סוג ב', ובכל זאת הלוואי עלינו.

הפיונים בשטח מתקוטטים ומוכנים לבלוע חיים אלה את אלה מרוב רגשות לוהטים, ובצמרת הם מתחלקים בשלל בניחותא.


בפוסט הבא: כלבי השמירה של הדמוקרטיה, כל קול חשוב, והשלום- סיבות טובות ליאוש

2 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    שחושבים על האלטרנטיבות בעידן המודרני אני מעדיף את הדמוקרטיה שלנו.
    ראינו משטרים קומוניסטים סוציאליסטים דיקטטורים. בדרך כלל מחסלים את כול המשכילים ואחר כל כולם עניים חוץ ממיעוט קטן ששולט על כולם.
    השילטון שלנו עם כול הבעיות המבניות שלו עדיף פי אלף על השאר.
    בדרך כלל כסף הולך לכסף ופרעושים מגרדים.
    חג שמח 😊

    אהבתי

    • ציינתי לא פעם וגם לעיל שאף אני מעדיף את הנוסח הזה של העברת המשאבים מלמטה כלפי מעלה. אך את האמת אני אוהב לא פחות והיא ראוייה להיאמר.

      אהבתי

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: