דילוג לתוכן

אני עומד במטבח ושוטף כלים, וב"אוניברסיטה המשודרת" בגל"צ שוטפים לי את המוח

אפריל 14, 2019

כרגיל, בשעה 20.30 בערך, אני מחליט שמיציתי את הזיפזופ בגירסאות השונות של אותן חדשות, בערוצים השונים, ופונה למטבח לשטיפת הכלים.

שם נמשכת התמכרותי לתקשורת, והערב, לא בפעם הראשונה, האזנתי  ל"אוניברסיטה המשודרת" בגל"צ.

היום נפלתי על הרצאתה המאלפת של הפרופ' רעיה מורג מהאונ' העברית, מומחית לתקשורת.

עניינה של ההרצאה היה "סרטי מלחמה", אבל אל תתנו להגדרת הנושא לבלבל אתכם.

במשך עשרים דקות ויותר האזנתי למסע תעמולה, קצת פוסט-מודרניסטי, קצת ניאו- מרקסיסטי, והרבה אנטי-ישראלי ופרו-פלשתיני, במסווה של ביקורת אקדמית מלומדת על סרטים ישראלים העוסקים במלחמות התכופות ביניו ובין שכנינו.

ואלס עם באשיר: לא מספיק נאצי (צילום מהוויקיפדיה)

היה קל מאוד לזהות את עמדתה "המדעית" של כבוד הפרופסורית. זה בזכות  מילות מפתח המבהירות מאיפה היא באה ולאן מועדות פניה,  ומה היא רוצה להטעין במוחם הרך של מאזיניה החיילים, בסדיר ובמילואים.

כיכבו "הנאכבה" הפלשתינית, "הקולוניאליזם" הזקן והטוב של הציונים, וכמובן "מכונת המלחמה הישראלית"  האימתנית.

וכך, תוך איזכור של סרטים שונים  מגניבה  הפרופסורית את עמדותיה.

אני עומד ושוטף כלים במטבח, והיא שוטפת לי את המוח.

למשל,   הסרט "ואלס עם באשיר" של הבמאי ארי פולמן, שזכה לפרסים ולפרסום (אחלה סרט),  לוקה, לדעתה המלומדת, בכך שאינו חד משמעי במידה מספקת, מבחינת עמדתו המוסרית של הבמאי-תסריטאי.

מורג לא אמרה את הדברים במפורש, אבל הסקתי מניסוחיה המתחכמים, שלא נוח לה עם העובדה, שפולמן לא משווה במפורש בין התפקיד שמילא צה"ל בטבח שערכו הפלאנגות הנוצריות במחנות הפליטים סאברה ושתילה במלחמת לבנון הראשונה – ובין מעשי הנאצים במלחמת העולם השניה.

לא הייתי מתעכב על העסק הזה כולו,  אם היתה זה מקרה מבודד. אבל מסע התעמולה הזולה של  מורג הזכיר לי כמה ארועים קודמים  באותה תחנה ובאותה מסגרת. פעם כשמדברים על היסטוריה, פעם על תיאטרון ופעם על תרבות או שירה – אבל  איכשהו מגיעים לאותן מילות מפתח בלתי-נמנעות: "הנאכבה", ה"קולוניאליזם", המוסר הלקוי שלנו וההשוואה לנאצים.

וכל זה בתחנה הנקראת "גלי צה"ל" ובמסגרת האמורה להרביץ תורה בחיילינו הרכים. אני תוהה אם מפקד התחנה, או מפקד צה"ל, אפילו,  יודעים בכלל מה מתרחש מתחת לחוטמם המנוזל, מעבר אוזניהם הסתומות ולנוכח עיניהם הקטרקטיות.

ואם תגידו לי "חופש אקדמי", אתמהה: אולי זה רק מקרה, ואולי זה רק המזל המחורבן שלי, אבל איכשהו תמיד יוצא לי להאזין, תוך שטיפת הכלים במטבחי,  לשטיפת מוח המגיחה רק מצד אחד של "החופש האקדמי".  היתכן שאין בארצנו שום אקדמאים שחושבים אחרת במסגרת אותו "חופש" מבורך?

למשל, נניח, כמו שאני חושב (וגם אני אקדמאי!):

שאין פה בסכסוך המזרח תיכוני שלנו,  צדיקים גמורים, כמו שאין גם רשעים גמורים.

 

 

8 תגובות
  1. אנונימי permalink

    אבל מאפיהו, הדעות ה״מתקדמות״ הללו, כמו הדעות ה״מתקדמות״ על אמנות מודרנית, ובאופן כללי הכתבות בעיתון ״הארץ״ על מה שכל אדם מתקדם ונאור מאמין בו השבוע, אינן משהו שהיא *באמת* מאמינה בו. כמו יופיים של בגדי המלך החדשים, אילו פשוט דברים שהיא *אומרת* שהיא מאמינה בהם, כי כידוע, רק *חכמים* מאמינים בהם, ולא ההמון הבבונו-פרימיטיבי.

    מנסיון, אין עדר יותר עדרי מהעדר של אילו ש״חושבים לבד״ ו״לא נכנעים לתכתיבים חברתיים״ כי הם ״אמיצים״ ו״פתוחים לדעות אחרות״. מוזר שמרוב מחשבה מקורית ואמיצה אתה יודע *בדיוק* ומראש מה תהיה דעתו של החושב העצמאי על כל דבר. יש הרבה יותר דיאלוג אמיתי בבית קפה בירוחם, או אצל החבר׳ה במילואים, מאשר ב״כנסים האקדמיים״ בני אלפי המשתתפים.

    אגב, על כנסים אקדמאים כבר כתב אפריים קישון שברובם נדמה כאילו יצאה בת קול ואמרה בחלום לאורולוגי תבל, ״לכו ושבו שבעת ימין בנתניה העיר הגדולה ואל תעשו שום דבר״. אם כי בכנס כזה יכולים להשתתף אורולוגים בלבד, אז יותר טוב כנס כמו ״הוועדה ה 17 לחופש המחשבה״, כי בו יכולים להשתתף גם אנשים חסרי מקצוע, כמו ״פעילים חברתיים״ ו״אנשי רוח״.

    Liked by 1 person

  2. אנונימי permalink

    אני מרגיש שאני מנהל איתך "רומן בהמשכים" (בני הדור שלנו עוד יודעים מה זה), אבל עוד מספר הגדרות לאחר הבחירות:

    "חשבון נפש": מדוע אחרים אשמים בזה שלא הצביעו לך. התשובה, כמובן, שהפושע הקוסם היפנט את העדר המטומטם. *אתה* דווקא היית בסדר.

    "קץ הדמוקרטיה": לא הצביעו לך.

    "פשיזם": כנ"ל.

    "הצבעה רגשית נגד האינטרסים שלך": עניים שמצביעים למפלגה קפיטליסטית נגד האינטרסים הכלכליים שלהם.

    *הצבעה עקרונית" / "הצבעת מחאה" : עשירים שמצביעים למפלגה סוציאליסטית נגד האינטרסים הכלכליים שלהם.

    "שיקול דעת לאומי": תומכי ה"תראו להם" מהללים את ה"איפוק" של נתניהו.

    "שיקול דעת לאומי": תומכי הנסיגות מהללים את ה"עוצמה" ומספר המחבלים ההרוגים של גנץ.

    "הפשיזם מגיע": ולכן, יש לעשות משהו קיצוני נגד הנחותים הפרימיטיביים שמנצלים בטפילות את הדמוקרטיה.

    אהבתי

  3. קמיליה permalink

    כתבה מאתר מידה, המשלימה במעט את רוח הדברים בבלוג

    https://mida.org.il/2019/04/15/ציון-נכשל-בהבנת-המציאות-כך-הפך-השמאל-הי/

    Liked by 1 person

    • תודה קמיליה. קראתי בעניין. יש לי בצנרת פוסט בנושא דומה. אפרסם כנראה היום אחה"צ או בערב.

      אהבתי

  4. קמיליה permalink

    כמובן שאחכה לפוסט שנמצא בצנרת.

    אני חששתי שהאתר מידה מוכר מדי ואין טעם להביא ממנו מאמרים.

    כתבה די ישנה, מבלוג משובח אבל הרבה פחות מוכר (הגיון בשיגעון של זאב גלילי),
    על ספר מאוד מומלץ (הפיתוי המשיחי מאת להט גולן).
    ספר שהיווה את אחד משלבי ההתפקחות של שמאלנית לשעבר.

    https://www.zeevgalili.com/2004/04/314

    אהבתי

  5. קמיליה permalink

    בעצם התכוונתי להביא מהגיון בשגעון פוסט אחר, שמתקשר ישירות לתהייתך כיצד השמאלנים השתלטו (גם) על גל'צ

    "איך השתלטה השמאלנות הפוסט יהודית על התרבות הישראלית"

    https://www.zeevgalili.com/2010/09/10611

    אהבתי

  6. אילן permalink

    השמאל הפוסט ציוני שקיים אצלנו שאתה מדבר עליו מגיע לדעתי מהדת הנוצרית והוא לא מתאים לנו ובגלל זה הוא גוסס פה. הם לא יצליחו כי זה נוגד את השמאל היהודי שיש לו בסיס הרבה יותר רחב ומכיל. אמנם הם שולטים בתקשורת הרשמית אבל בשיח הכללי הם נחלשים כי זה פשוט לא מתאים פה.
    אי אפשר לנצח תרבות עם עומק כמו היהדות ובטח לא אמונות שהביאו לצרות הכי קשות בעולם בזמן החדש.
    זאת אחת הסיבות המרכזיות לקריסה האחרונה בבחירות.
    מרצ אבודה אבל אם מפלגת העבודה תתחיל להיות שמאל יהודי היא תתחזק ותהפך לאלטרנטיבה לימין.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: