דילוג לתוכן

צחוקים/ מי צריך את "הארץ", כשיש לי בפרלמנט פייק שמאלן משלי ?

פברואר 8, 2019

 

 

ביום שבו מתכנס הפרלמנט הקטן שלנו, אין לי צורך לקרוא, כהרגלי מדי יום, את"הארץ".

את האיוולת הפייק-שמאלנית היומית  שמצחיקה אותי (הפעם מהזן של האנטישמיות), אני לא צורך ביום הפרלמנט  בצורת אותיות שחורות קטנות על  נייר העיתון של שוקן,אלא בחיים ממש,  בזמן אמת, בצליל ובאומר.

האנטישמיות ה"לטנטית" מקפצצת לחבר'ה האלה בלי שום שליטה, על גבי הנייר או בחלל האוויר.

אני אפילו לא זוכר איך בדיוק הגענו לנושא השבוע. נדמה לי שזה היה כבדרך אגב, בשלב שבין ישיבה לעמידה, כשחלק מחברי הפרלמנט עמדו לפרוש להפסקת עישון במסדרון הכנסת,  כאשר האנטישמי התורן אמר  "שמבחינת הכיבוש ככיבוש",ישראל כמוה כגרמניה הנאצית, שהרי גם אותה גרמניה, כמו ישראל, ביצעה כיבושים נרחבים בסביבותיה. ומכאן שצה"ל שלנו הוא צבא כובש, "כמו הוורמאכט הנאצי", ותושבי עזה, איך לא, חיים ב"מחנה ריכוז" (כמו היהודים על אדמת אירופה בזמנו).*

אך מה יקרה אם תנסו להצביע בפני הפייק שמאלן  שלי על האפשרות, ש"מבחינת רצח כרצח", כל "רצח על כבוד המשפחה" הנהוג למרבית הצער אצל אחינו ושכנינו מהמגזר, כמוהו כטבח שערכה כנופיית מנסון בשכונות לוס אנג'לס "בתקופות אפלות", או גרוע מזה – כמו הרצח ההמוני שערך הד"ר גולדשטיין שלנו במערת המכפלה.

מה, לא?

דבר ראשון יסתכל  עליכם הפייק שמאלן שלי  כעל משוגעים. דבר שני , יעיר הערה (נכונה) על גזענותכם. ודבר שלישי, יביא לכם אותה בהרצאה מלומדת על השפעות סוציו-אקונומיות של שסעים תרבותיים בחברה הפוסט-אגררית, וכמובן לא נשכח את השפעת הכיבוש הפוסט-קולוניאליסטי-ציונאצי על דפוסי התנהגות אלימים בחברות מדוכאות. כך שמה אני משווה בכלל.

פייק-שמאלנים הם לעולם אנשים משכילים, עתירי תיאוריות ומולטי-איזמולוגים, מה שמביא תוקף מדעי מרשים לגזענותם הבסיסית והגסה שהיא תמיד-תמיד תוצר של שנאה עמוקה, אבל בזה הם לא יודו לעולם.

ובערך אותה הרצאה תקבלו מאותו פייק שמאלן,  אם תהרהרו בשאלה, אם ניתן להשוות את מלחמת  הנאצים להשגת מרחב מחיה לעמם הנבחר ברחבי אירופה  –  למסעות הכיבוש של השבטים הערבים ברחבי המזרח התיכון. גם זה   כנבחרי אללה העליונים לכל האחרים, שיש להם עניין עם צאצאי הקופים והחזירים למיניהם,  שאכלסו ועדיין מאכלסים את המרחב.

אבל כשמשימתו של הפייק שמאלן האנטישמי היא להשוות את ישראל לגרמניה הנאצית, מותר לשכוח מההקשר ההיסטורי הרחב ומההשפעות הסוציו-תרבותיות-היסטוריות של מבנה התשתית על מבנה העל.,

ואז מותר ואף רצוי להתרכז ב"כיבוש בתור שכזה (כשלעצמו)", שגם זו טכניקה לגיטימית במסגרת הדיאלקטיקה ההגליאנו-מרקסיסיטית.

ההרחבה והצמצום של תחום הדיון, על פי הצרכים והנסיבות, זהו אחד התעלולים הכי משומשים של כל השרלטן והשקרן למינהו. לרוב הם כלל לא מרגישים שזה מה שהם עושים.

————————————————————————————————————————

*השיטה הלוגית  של חבר הפרלמנט שלי, הזכירה לי להפליא יציאה שהביאה פעם ב"הארץ" פרופסורית אחת, שהעיתון "לאנשים חושבים"(חה-חה) מחשיב אותה כסוג של הוגת-דעות. אך בעוד שהשרלטון הפרטי שלי מצמצם את תחום הדיון כדי להתאים את  המסקנה למבוקש, הגברת הנ"ל מ"הארץ" עושה את ההיפך. לשם כך היא מסתמכת במאמרה על הפילוסוף הידוע לודוויג ויטגנשטיין, שהסביר, שלמרות ששחמט, כדורגל ומונופול, נניח,  הם סוגי פעילות שונים ביותר, הם נמנים, כל שלושתם, על "משפחת" המשחקים.

ומסקנתה במאמר:

"המשטר הישראלי הקולוניאליסטי הנוכחי מקיים דמיון משפחתי עם משטרי רשע, גם אם אינו חולק עמם תכונות חופפות. הוא לא נאצי, לא אפרטהייד, לא פשיסטי (על הצורך במילה המקדימה "לא" בכל הופעותיה במשפט הקודם, חולקים עליה כמעט כל הפייק-שמאלנים הכותבים ב"הארץ", — בעקבות המו"ל המשלם את שכרם) ולמרות זאת הוא (המשטר הישראלי) שייך לאותה משפחה אומללה."!

קפיש? ישראל והנאצים, כמו פוקר וגולף – אותה  משפחה אומללה.

ברור שלא יעלה על דעתה של הוגת הדעות הנ"ל, לציין לפנינו,  ש"הארץ" שלה, ו ה- Der Stürmer, (הדר שטירמר "המסתער"), בטאון המפלגה הנאצית בזמנו,  שייכים שניהם לאותה משפחה אומללה, שהרי  בשני המקרים מדובר בעיתונים המפרסמים מלאן מאמרים אנטישמיים שקריים ודוחים.

כמו גם זה של הפרופסורית שבה עסקינן.

 

 

One Comment
  1. אילן permalink

    אצלי זה יותר פשוט. קוראים לי בבון 😊

    Liked by 1 person

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: