דילוג לתוכן

צחוקים/ פגישת נתניהו-פוטין, הפייק-ניוז מהעבר מתחרה בפייק-ניוז מהעתיד

נובמבר 11, 2018

אוֹאוּ-יעֶ, שמתי לב, איך ניסו חברת החדשות של 12/13 והכתבת שלהם דפנה ליאל, לצאת מהפייק-ניוז שלהם מאמש, כביכול אין מצב שתתקיים פגישה בין הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין וראש הממשלה בנימין נתניהו בכינוס הנערך בפאריס, לרגל יום השנה ה-100 לסיומה של מלחמת העולם הראשונה.

אז הנה כך נראית אי-פגישה שכזאת, למי שתהה אי-פעם איך עשוייה להראות פגישה שלא התקיימה לפי תקשורת המיין-סטרים הישראלי:

נתניהו, מתורגמנית ופוטין היום בפאריס: פגישה, חצי-פגישה

אז איך הם ניסו, ליאל והערוץ,  לצאת מהאי-פגישה (אולי חצי-פגישה?).

נו כן. אמרו, שבסך הכל היתה רק "שיחה", וש"בלשכה (של נתניהו) רצו מפגש רשמי", וגם "פגישה מסודרת", ולא יצא.

אבל לא זה מה שנאמר בפייק-ניוז מאמש. אז דובר על "פגישה" בלי שמות תואר. סתם פגישה. ואפילו נטען שבהיעדר פגישה, בגלל "העובדה שלא תתקיים פגישה",  הנה "העובדה" שפוטין "עומד בסירובו להיפגש", גרמה לנתניהו לשקול את ביטול הנסיעה לפאריס כולה!

אז כן. פגישה מסודרת חסרה לה לליאל.

מסודרת שכמותה.

זו שאמרה אמש, בלי הנד עפעף ובאופן לגמרי מסודר,  שהסירוב המוחלט של פוטין לפגישה, מקורה בכך ש –

"ישראל הפילה מטוס רוסי מעל שמי סוריה".*

מה שמוכיח, שהפייק-ניוז הנוגע לעתיד, בחוגי "חברת החדשות" של הערוצים 12/13, יכול להתחרות רק בפייק-ניוז שלהם בנוגע לעבר.

*****

ואילו ברק רביד, שליח ערוץ עשר לאותו כינוס, גילה ג'נטלמניות למופת כלפי הפאשלה המביכה של הקוליגות מהערוצים המתחרים (בינתיים). הוא סיפר בערוצו שלו, שפוטין ונתניהו שוחחו רק "בעמידה". נו טוב. הרי אפשר לראות פה, בצילום לעיל, איך נראית  "עמידה" לפי הבנתו המעמיקה של רביד במצבים אנושיים.

ואם אנחנו כבר בעניין של רביד ופייק-ניוז, למה שלא יימרח חיוך קטן על פנינו, כשניזכר מה כתב הג'נטלמן מערוץ 10 על תוצאות הבחירות האחרונות לכנסת, ממש בזמן אמת:

"גם אם נתניהו יצליח לגייס עוד מנדט  מהימין, הוא יתקשה לעצור את דימום המנדטים לכיוון המרכז…משמעות הדבר תהיה שהליכוד ירד מתחת לרף עשרים המנדטים. במצב כזה, כל שיישאר לנתניהו הוא להודיע על פרישה עוד בליל המדגמים, או להמתין שבכירי מפלגתו יפנו נגדו וידיחו אותו." (הארץ, 15.03.2015)

לא מצחיק?

******

ואם כבר מדברים על בחירות, אני נזכר במה שאמר הקוליגה של רביד מערוץ 10, נדב אייל, רק לפני ימים אחדים, בלונדון בלי קירשנבאום,  על בחירות האמצע בארצות הברית, עת הפליג בשבחי הנשיא היוצא ברק אובמה, שהתגייס לאותה מערכת הבחירות.

הבשורה לפי דפנה ליאל וערוץ 12 אמש: לא תהיה פגישה, ישראל הפילה מטוס רוסי בשמי סוריה. פייק ניוז מהעבר מתחרה בפייק ניוז מהעתיד

אובמה, בישר אייל לצופיו ולשומעיו, היה הנשיא הכי פופולרי…או לפחות הנשיא הכי פופולרי עם סיום כהונתו…או לפחות הכי פופולרי בין הנשיאים שעדיין עימנו בין החיים… מה חבל שמדובר בשלשלת של פייק-ניוזים, כפי שכבר הראיתי (בפייסבוק): אובמה התגלה, לפי הסוקרים של מכון גאלופ, כאחרון בין 13 נשיאים בהשגת שיא בפופולריות, מאז שנות ה-30 של המאה שעברה (מאז רוזוולט השני). הוא בהחלט בהחלט לא היה הראשון בשיאי הפופולריות עם סיום כהונתו. והוא אפילו לא היה הכי פופולרי בין הנשיאים החיים עימנו (ביל קלינטון היה פופולרי ממנו בכל הפרמטרים).  שלושה פייק-ניוז בזה אחר זה.

*****

אני נטפל לכל אלה, בעיקר בגלל הבידור והצחוקים. אבל יש גם מימד רציני לפאשלות ולפאלטות האלה של הטלאנטים מן התקשורת הממוסדת שלנו: במקרים שהבאתי כאן, וברבים-רבים אחרים, מדובר במוחות מוכי-אידיאולוגיות. אנשים שבראש מעייניהם לא דיווח הוגן והגון ללקוחותיהם, צרכני התקשורת, אלא ניסיון להשפיע עליהם. אנשים שעסוקים יותר בתעמולה, מאשר בדיווח עיתונאי – ולכן נופלים שוב ושוב בפח נבואותיהם המתבדות ותחזיותיהם המתמוטטות.

*****

ולסיום, זוכרים את הרב אלעזר מנחם מן שך, מי שהיה מנהיגו של הזרם הליטאי של היהדות החרדית? מייחסים לו, שאמר על חב"ד, שהיא –

"הכת הכי קרובה ליהדות."

אז כשאני מתבונן על "עיתונאים" מסוגם של ליאל, רביד ואייל,  ורבים-רבים אחרים כמותם, מוחות מוכי אידיאולוגיה שעוסקים בתעמולה  וב-WISHFUL THINKING המתחזה להערכה שקולה, זה מה שיש לי לומר  על התקשורת הממוסדת מהסוג הזה, הוי מה צר לי  ומה מר לי –

שהיא הדבר הכי דומה לעיתונות.

אבל עיתונות זה לא.

____________________________________________________________________________

*תזכורת: זה הסורים המבולבלים שהפילו את המטוס.

 

 

 

5 תגובות
  1. נדמה לי שהטענה שזו לא עיתונות היא הטענה המרכזית של הבלוג וכל השאר רק דוגמאות. יש מצב שתנסח את הטענה בצורה חדה יותר – מהי עיתונאות ומהי עיתונאות מזויפת?

    (בעצם זו גם הטענה של טראמפ שכל כך תופסת)

    אהבתי

    • אני אוסיף מחשבה שעיתונות מבחינתי מעולם לא נתפסה באופן מכובד.מבחינתי עיתונות תמיד הייתה עיתונאות מזויפת. ותמיד סברתי שהביטוי העיתונאות היא כלב השמירה של הדמוקרטיה הוא שקרי. אם כבר הפוך הדמוקרטיה היא כלב השמירה של העיתונאות. אבל גם ממך וגם מטראמפ אני למד שבעבר עיתונאות נתפסה אחרת וזה מוזר לי.

      אהבתי

      • יד. ,עבדתי כעיתונאי שנים רבות, הכרתי ואני עדיין מכיר עיתונאים רבים. הבנתי אותה אחרת לגמרי וכמוני רבים מחברי. אני מאמין שעד היום יש עיתונאים שמתייחסים לעבודתם ברצינות, ולא כאל במה להשפיע ממנה על קהלם את רוב חוכמתם האידיאולוגית בלי קשר ובלי יחס לעובדות. בזכות הראשונים הענף הזה עדיין קיים, אך מה לעשות שהשרלטנים הטרמפיסטים מככבים. הם חביבים יותר על בעלי הבית, שיש מהם הרואים בכלי התקשורת הנשלטים על ידם מכשירים למטרותיהם המפוקפקות. זה ככה ביותר ממקצוע אחד הנוגע לתקשורת ו/או לפוליטיקה.

        אהבתי

      • ובאשר לשאלתך עיתונות סבירה מהי, מכלל הלאו אתה יכול ללמוד על ההן. לא שקרים, בדותות ובורות (מהסוג של "ישראל הפילה מטוס רוסי מעל לשמי סוריה") אלא דבקות עיקשת ואדוקה בעובדות. לא סברות כרס, השערות פרועות המוצגות כעובדות וכן הלאה, אלא פרשנות הוגנת ואפשר אפילו תחזיות זהירות. מה היה נגרע מן הכתבת, אילו אמרה ש"יש חשש"או ש"יתכן" שפוטין לא יסכים לפגוש בנתניהו? מה היה נגרע מהפרשן רביד, אילו לא היה להוט לפגוע בראש הממשלה עם "השיחה בעמידה", כשהקונוטציות של "בעמידה" ידועות היטב, ובשעה שהשיחה היתה מסודרת, בישיבה ליד שולחן, עם מתורגמנית. אבל כשהחבר'ה האלה מונעים על ידי שנאות ואהדות, וכל מיני אידיאולוגיות מטומטמות (ואגב, לליאל ולרביד לא חסרים מקבילים ותאומים מבין עיתונאי הימין), הם בוגדים באמון של צרכניהם, אפילו במובן הצרכני הפשוט (סחורה מקולקלת באריזה נוצצת), ולא פלא שהאמון בתקשורת הממוסדת כבר נופל מהאמון בפוליטיקאים.

        אהבתי

  2. אנונימי permalink

    תמיד יש גם שלל תחזיות כלליות שלא אומרות דבר. לא קרה כלום היום? הכותרת תהייה: "חשש בישראל ש…'.

    אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: