דילוג לתוכן

הנוכח התשיעי במשוואה של המבוי הסתום (3) הבלוף הגדול של "החברה האזרחית"

נובמבר 5, 2018

מספרים שה"הסדרה" בעזה מתקרבת, בעיקר הודות למאמציהם של המצרים. כבר היו בעבר סיפורים כאלה. צריך לקוות שהפעם יהיה להם בסיס למציאות, אך מוטב שלא לטפח תיקוות רבות מדי:

גם אם תושג אותה "הסדרה" גורלה יהיה תלוי במידה רבה ברצונם הטוב של האיראנים, אלה המממנים את תעשיית הסנאף של "ההתנגדות" העזתית, בקצב של 3,000 דולר למשפחה של הרוג, ו-100 עד 300 דולר לנפגעים, לפי חומרת הפציעה וטיב הצילום. השלב החדש של הסנקציות האמריקאיות על איראן נכנס עכשיו לתוקף, והרבה תלוי ביכולת הספיגה של האיראנים, ובתגובותיהם. עזה בפרט והפלשתינים בכלל מהווים חלק מ"ארגז הכלים" של המשטר השיעי בטהרן, ולכן לא כדאי לשמוח מוקדם מדי.

*****

בשני הפוסטים הקודמים בסדרה עסקתי באינטרסים של שמונה מהגורמים המדיניים העיקריים המעורבים בסכסוך המקומי, המצוי במבוי סתום מזה שנים רבות: עזה, ישראל, הרשות הפלשתינית, איראן, ארצות הברית, מצרים והמדינות הסוניות, אירופה המערבית, סין ורוסיה.

בסיכומים ובמה שמתחייב מהם אעסוק בפוסט הבא. אך קודם לכן יש לפנות לקבוצת אינטרסים חשובה ביותר, הכוללת את ההון הגדול ועושי דברו, מן התקשורת הממוסדת ועד ל"עמותות" של "החברה האזרחית", שעיקר עניינן הוא העיסוק האינטנסיבי בפוליטיקה של השנאה, חירחור המלחמות והגברת המתחים החברתיים, הלאומיים והפוליטיים, כפי שהדבר מתבטא במאבק האיתנים בין הימין והשמאל.

 

זהו הנוכח התשיעי במשוואה המבטיחה ומשמרת את קיומו של המבוי הסתום.

*****

הכינוי "החברה האזרחית", או "המגזר השלישי" שמודבק לתחום הפעילות הזה, הוא דוגמא אופיינית לשיח התעמולתי, השקרי והמטעה, המאפיין את הפעילות הזאת.

בהגדרות המקובלות, למשל בוויקיפדיה, תמצאו כי מדובר  בתחום פעילות המוגדר כך ("אזרחי", "שלישי") כי הוא מצוי מחוץ לשני המגזרים הכלכליים העיקריים, הממשלתי והפרטי.

אלא שזה שקר גמור. כל הפעילויות של "החברה האזרחית" ממומנות ונשלטות באופן מוחלט על ידי בעליה האמיתיים של אותה "חברה" – הממשלות ובעלי ההון הפרטי. בין שמדובר במיליארדרים בודדים, ובין שמדובר בתאגידים כלכליים רב-לאומיים.

מיליארדר סורוס: "החברה הפתוחה" בשירות הדה-לגיטימציה של ישראל

אין שום דבר "אזרחי" או "חברתי" בכספים ממשלתיים המוזרמים דרך האיחוד האירופי או דרך סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב, דרך שגרירויות ומפלגות פוליטיות, מימסדים דתיים וקרנות שונות ומשונות, שלכאורה עוסקות ב"סיוע כלכלי", או ב"זכויות אדם", ב"הגנה על הדימוקרטיה" או ב"קידום השלום".

והוא הדין בכסף המוזרם על ידי מיליארדרים ותאגידים רב-לאומיים.

בעל המאה הוא בעל הדעה, והממשלות ובעלי ההון המתחזקים את "החברה האזרחית" המזוייפת הזאת, הם הקובעים את מדיניות ההעסקה שלה, הם הממנים את מנהליה, והם הקובעים הבלעדיים של התוצר הסופי שהיא מספקת.

אז למי לא ברור, שמדובר בנסיונות של מיעוטים פריבלגיים זעירים, כלכליים ופוליטיים, השולטים בתוקף מעמדם במשאבים אדירים, ומבקשים להשפיע על המהלך החברתי והפוליטי במדינות רבות ושונות ברחבי העולם? לא באמת "למען הדמוקרטיה" אלא נגדה. לא באמת "למען שלום" אלא נגדו. לא באמת "למען זכויות אדם" אלא נגדן – כפי שמוכיחות התוצאות.

ברור שההטעייה מקודמת ונשמרת בקפדנות על ידי הגורמים המחזיקים במונופול על דעת הקהל:

התקשורת הממוסדת, האקדמיה, המשפטנים, אנשי דת ורפואה ועסקנים פוליטיים.

כל אלה, מימין ומשמאל, מתוחזקים על ידי ההון הגדול, הפרטי או הממשלתי, מנסים לשמר את העמדת הפנים, כביכול מדובר בפעילות לגיטימית, "חברתית" ו"אזרחית".

בולשיט אחד גדול.

הצורך ב"חברה האזרחית" המזוייפת הנ"ל נוצר, ככל שבמדינות הדמוקרטיות הוטלו הגבלות על ה"תרומות" של ההון הגדול למערכת הפוליטית, כלומר – קניית פוליטיקאים לשירות בעלי ההון. "תרומות" כאלה ליוו את הדימוקרטיות המערביות מאז ימי אתונה ורומא ועד המאה העשרים, ונמשכות עד היום במידה מוגבלת.

מיליארדר אדלסון: חינמון יומי לבנימין נתניהו

ההתגברות ברמת השקיפות, בגלל לחץ דעת הקהל, כולל הגבלת סכומי התרומות והתחיקה המחייבת את חשיפתן, הלכה והגבילה יותר ויותר את יכולתם של בעלי ההון לשלוט בפוליטיקאים בחשאי (דוגמא לקשיים החוקיים שהתעוררו בתחום הפרברטי הזה של יחסי "הון שלטון", אפשר לזהות בכמה מתיקי שלושת האפסים שבהם מעורב עכשיו ראש הממשלה בנימין נתניהו).

הפיתרון נמצא לתאגידים ולמיליארדרים, ולשותפיהם בפוליטיקה,  בדמות אותה "חברה אזרחית" מדומה ומזוייפת.

למשל אצלנו.

שורה של תאגידים ומיליארדרים – כמו "קרן פורד", "קרן האחים רוקפלר", קרן "החברה הפתוחה" של המיליארדר ג'ורג' סורוס, "הקרן החדשה לישראל" המתוחזקת על ידי מיליארדרים ומיליונרים יהודים-אמריקאים. או המיליארדר שלדון אדלסון המתחזק עיתון יומי ימני בישראל, ועוד בעלי הון, בעיקר יהודיים, ששמותיהם חסויים לעתים, המתחזקים שורה של "עמותות" ימניות, מ"אם תרצו" ועד "עד כאן", הפועלים מול "עמותות השמאל".

כשמדובר ב"עמותות" השמאל, ההון הפרטי הגדול עובד בשיתוף פעולה  עם שורה ארוכה של מדינות אירופאית  (מצפון לדרום): נורווגיה, שבדיה, דנמרק, גרמניה, הולד, בלגיה, אירלנד, צרפת, שוויץ וספרד, גם כל אחת לעצמה, וגם באמצעות האיחוד האירופי.

כל אלה, מזרימים לאזור הזה, בדרכים שהצבעתי עליהן קודם, סכומים אדירים, מיליארדים של דולרים ויורו, מטבעות סקנדינביים או פרנקים שוויצריים, לאורך עשרות שנים.

הכספים מחולקים באמצעות "הקרנות",  לעשרות אלפי עמותות "עמותות" פלשתיניות וישראליות. ב"גיידסטאר" – רשם העמותות הישראלי, רשומות כ-40,000 עמותות מהסוג הזה, אך מעריכים שיש רק 15,000 עמותות שמתפקדות בפועל. ובמקביל יש גם אלפי עמותות פלשתיניות.

עשרות אלפי העמותות האלה שוכרות ומעסיקות עשרות, ואולי אף מאות אלפי ישראלים ופלשתינים. חלק נכבד של האינטליגנציה הבורגנית בין הים לנהר: סטודנטים, דוקטורנטים  ופרופסורים, משפטנים, עיתונאים ואמנים, אנשי דת ומארגנים חברתיים, אנשי יחסי ציבור ומנהלנים.

חלוקת כספים לעמותות לפי יעוד: 75% מהכספים לעמותות תעמולתיות ופוליטיות (התרשים מאתר "מידה")

כל אלה עובדים בשרות המיליארדרים ותאגידיהם, והממשלות הזרות, המשלמות את שכרם –

ומספקים לבעלי המאה והדעה את התוצרת המבוקשת.

התוצר הסופי של הפעילות העמותתית הזאת הם "ניירות עמדה", "עדויות", "עתירות",  סרטונים וצילומים, וכן תמיכה ביוזמות בשטח, המאתגרות את ישראל, ופועלות לדימוניזציה ולדה-לגיטימציה של המדינה – או מנסות להזים את ההאשמות נגד ישראל כשמדובר בעמותות של הימין.

נכון שלא כל העמותות המוחזקות על ידי "החברה האזרחית" עוסקות בפוליטיקה של הסכסוך, ובליבוי שנאה וחרחור סכסוכים בין מגזרים שונים בחברה הישראלית (המון עמותות, תחת כל מיני שמות מטעים, עוסקות בהסתת מגזרים בחברה אלה נגד אלה: ערבים נגד יהודים, מזרחיים נגד אשכנזים, חילוניים נגד דתיים, נשים נגד גברים, וכמובן שמאל נגד ימין, ולהיפך). יש עמותות העוסקות בקידום אמיתי של ציבורים מקופחים הזקוקים לעזרה. מיעוט העמותות העוסקות בכך, זוכות לסיוע ממשלתי ישראלי, אך מופנה אליהן רק מיעוט מהכסף הגדול הזורם מחו"ל לעמותות השנאה וההסתה.

העמותות "הטובות" האלה משמשות לבעלי "החברה האזרחית" גם סוג של אליבי, שבו הם מנפנפים בכל פעם שמוטחת בהם האמת על טיבה האמיתי והמסית של פעילותם – אך גם כמקור לגיוס פעילים ומפגינים ולגילוי כשרונות המועברים בבוא היום אל העמותות החשובות באמת לבעליהן.

ל"חברה האזרחית" (המזוייפת) הזאת, "המגזר (הכאילו) השלישי", ומיליארדי השקלים המוזרמים  אליו לאורך השנים, יש חשיבות עצומה בשימור הסכסוך, ובמבוי הסתום שבו מצויים יחסי היהודים והערבים בארץ ובאזור.

—————————————————————————————————————————–

בפוסט הבא: התקשורת הממוסדת, ימין ושמאל וסיכומים.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: