דילוג לתוכן

הלם ההווה של ההנהגה הפלשתינית (1): הקריסה של ה-Wishful Thinking הישן והטוב

ספטמבר 17, 2018

לא צריך מומחיות גדולה בעיסקי המזרח התיכון, כדי להבין שמשהו עובר בשבועות/ימים האחרונים על שכנינו ואחינו הפלשתינים.

בכל כמה ימים מבקרת משלחת ישראלית אוהדת אצל הראיס אבו-מאזן בלשכתו שברמאללה. ואילו בסוף השבוע האחרון הפציץ סגנו לענייני הסברה, סאיב עריקאת, גם בידיעות (עם בן-דרור ימיני) וגם במעריב (ראיון של בן כספית).

אז מה זה אומר, שהרשות/אש"ף/ ההנהגה הפלשתינית מחפשים את הכתף האוהדת של דעת הקהל הישראלית?

זה אומר שהם מגרדים שאריות בתחתיתה של החבית.

הם שבים לאשלייה, שהציבור הישראלי, שמכיר אותם הכי טוב מכולם, עדיין מסוגל ליפול, בפעם-המי-יודע-כמה, במלכודת הדבש של הדיבורים היפים והמוכרים לעייפה. משלים את עצמם, שהציבור הזה טיפש, ושכח, שמאחורי הדיבורים היפים מסתתרים הפיגיון של המרצח, בית הדין הבינלאומי בהאג וההטפות האנטישמיות במסגדים מג'נין ועד חאן-יונס.

סאיב עריקאת מסביר, אחרי ההכרה בירושלים כבירת ישראל,  מדוע דונלד טראמפ לא יכול להביא שלום

כי איפה  ימצאו אחינו הפלשתינים את הישראלי, שמבחין בין ימינו לשמאלו, ושכח את נאומי ה"שלום של אמיצים" מתוצרת הראיס היוצא יאסר ערפאת – באנגלית, לרגל הסכמי אוסלו; ואיפה הישראלי שלא הבין  את הפרשנות שניתנה למילים היפות האלה בערבית שימושית, כולל התזכורות ל"הסכם חודייביה" והטבח ביהודי חייבר, והתרגום למציאות הנוראה של אינתיפאדה 2?

רק בשוליים הנידחים של הפייק-שמאל ושל "האנשים החושבים" (חה-חה) שמאמינים למה שכתוב בביטאון שלהם – רק שם יימצאו לאבו מאזן ולסאיב עריקאת הטמבלים שעדיין מאמינים להם.

או לפחות מעמידים פנים שהם מאמינים. כי אפילו לאידיוטיזם של האידיוט השימושי יכול להיות גבול.

*****

כדי להבין לעומק מה שעובר על הפלשתינים, כדאי להתעכב על ביטוי באנגלית, שלמרבית הצער אין לו תרגום הגון לעברית.

Wishful Thinking.

מדובר בפרקטיקה נפשית מוכרת וידועה (לא רק אצל פוליטיקאים כושלים ועיתונאים דמיקולו), שבמסגרתה נערך ניסיון, כושל תמיד-תמיד-תמיד, להתאים את הבנת המציאות, בהווה או בעתיד, לתקוות כמוסות או גלויות.

זוכרים את הסקרים, התחזיות, ההערכות המלומדות והלגלוג על היריב הלוזר, לקראת הבחירות לכנסת בישראל ב-2015 ולקראת הבחירות לנשיאות בארה"ב ב-2016?

כשכל השמאל, ובמיוחד הפייק-שמאל, וכשכל התקשורת המערבית, השמאליברלית, המשרתת אותם, וגדודי האידיוטים השימושיים, כל אלה ניבאו את תבוסתם של בנימין נתניהו ודונלד טראמפ?

זוכרים?

זו היתה הדגמה למופת של  Wishful Thinking.

*****

להנהגה הפלשתינית הלך  די טוב עם הפרקטיקה המנטאלית הזאת במשך עשרות השנים שחלפו מאז תרגיל הרמייה של ערפאת בהסכמי אוסלו.

לא רק שהבלוף לא הוקע ברבים בתור שכזה – הם גם לא נענשו עליו, ואף זכו פה ושם לבונוסים.

ולפתע זה נגמר.

והם בהלם.

והנסיגה של אבו-מאזן וסאיב עריקאת אל חיקו של הציבור הישראלי, היא ביטוי של ההלם הזה

*****

היה נדמה להם שהולך להם לא רע. המעצמות והמדינות החשובות והעשירות של אירופה לא שמו לב שלפלשתינים בכלל אין ראש למדינה משלהם.

זה, כי הסכמה למדינה מצומצמת משלהם תאלץ אותם לוותר על חלום השיבה הגדול.

ואם לא די בכך, הם גם מצליחים יפה נגד ישראל השנואה.

תעשיית הסנאף של החמאס זוכה להצלחה בתקשורת המערבית הרקובה והמושחתת, שוחרת הדם והגוויות.

ועדות חקירה של האו"ם מוקיעות את הציונים המנוולים ואת צבאם האכזרי.

פאשיסטים, נאצים, אפרטהייד, קולוניאליסטים, נטע זר, כוזרים, שליחי האימפריאליזם הקפיטליסטי ומה לא.

קואליציה של מדינות אירופאיות מחרחרות מלחמה, תאגידים כלכליים אדירים וממסדים כנסייתיים נוצריים מתחזקות באמצעות "קרנות", במאות מיליוני דולרים,  עשרות "עמותות" בישראל ובפלשתין. "עמותות" שכל עניינן ללבות שנאה בתוך החברה הישראלית וכלפיה, לחרחר מלחמות, להוציא לישראל שם רע, דה-לגיטימציה ודמוניזציה, ופה ושם גם הצלחות ל"משטים" ולחרמות.

ערפאת מסביר לאבנרי את עובדות החיים, אבנרי מסרב להאמין. הדגמה אופיינית של  Wishful Thinking. 

והנה, אלופי מוסר עולמיים ואייקונים של צדק, תבונה ואמנות נעלה עומדים לצידם של הפלשתינים: הפרופ' נועם חומסקי, הכוהן הגדול של כנסיית הסכל; אליל הרוק רוג'ר ווטרס; הסופר הידוע ג'וזה סרמאגו, ועוד ועוד מסוגם. כולל אפילו בתוככי ישראל עצמה – מערכת של עיתון חשוב, תחנות טלוויזיה, חוגים שלמים באוניבסיטאות, משפטנים חשובים –  מגוייסים לצד "העניין הפלשתיני".

מנהיגים עולמיים חשובים תומכים בהם.

האם לא הציל הנשיא הצרפתי המנוח ז'אק שיראק את יאסר שלנו מחתימה מבישה על הסכם עם הציונים בוועידת פאריס?

האם לא ניסה הנשיא הצרפתי הקודם פרנסואה הולנד לכנס וועידה בינלאומית לטובת הפלשתינים המדוכאים?

והנשיא האמריקאי היוצא ברק אובמה – האם הוא לא שיתף פעולה עם הטקטיקה המתמשכת של "תורת השלבים", והניח לאבו מאזן לחמוק ברגע האחרון ממלכודת השלום הנוראה, בשיחתם האחרונה בבית הלבן בוושינגטון?

ובינתיים הכסף הגדול ממשיך לזרום לכיסי ההנהגה. מיליארדים זורמים מכל עבר לכיסי הפוליטיקאים המושחתים של הרשות הפלשתינית. האמריקאים, האירופאים, מדינות הנפט של חצי האי הערבי, ולפעמים גם האיראנים והטורקים, כולם פותחים כיס ונותנים את חלקם למיזם הפלשתיני, והוא:

המשכיותה של מלחמת המצווה נגד ישראל.

וכי לא הסביר יאסר עראפת את התרגיל כולו כבר בנאומו במסגד ביוהנסבורג לפני שני עשורים וחצי?

"ההסכם הזה (אוסלו) אינו נחשב בעיניי יותר מההסכם שנחתם בין הנביא מוחמד לשבט קורייש. ואתם זוכרים שהח'ליף עומר התנגד להסכם הזה וראה בו 'סולחה דוניא'. אינני יודע איך אומרים את זה באנגלית, אני חושב שזה הסכם בעל המעמד הנמוך ביותר. כן, זהו 'סולחה דוניא'. אבל כמו שמוחמד קיבל את ההסכם ההוא (עם היהודים בני שבט קורייש, שאותם רצח) אנחנו מקבלים את ההסכם הזה (אוסלו). אבל להמשיך את הדרך עד ירושלים, עלינו להמשיך ביחד, ולא לבד."

האם לא הסביר יאסר ערפאת לאורי אבנרי המנוח, בראיון המפורסם בביירות, בתחילת האייטיז, שהחזון המדיני הפלשתיני מתמצה במדינה איסלמית גדולה בין מרוקו בצפון-מערב ועד לעדן בדרום-מזרח? חזון שבו אין שום מקום לאורי אבנרי ודומיו?

האם לא חזיתם אתמול בתכנית "המקור" בעו"ד גבי לסקי, מקום שביעי במרצ, שמסרבת להכיר בכך שהלקוחה הבלונדינית החביבה שלה, עהד תמימי, לא רוצה שום יהודים בארץ הזאת, כולל לסקי?

אבנרי ז"ל ולסקי תבדל"א הם לא מטומטמים גמורים.

הם רק חולים ב-Wishful Thinking. וכדי לאפשר אותה, הם שטופים בגזענות פטרונית לבנה, שלפיה הפלשתינים הם פראים אצילים שאינם אחראים למה שיוצא להם מהפה.

דוגמא למי שמבקשים להתאים את המציאות לתקוותיהם, ואם יש בעיה, לעזאזל עם המציאות.

*****

אז מה לא ברור פה?

אה, כן. ערפאת כבר מת. הוא הוחלף על ידי אבו מאזן.

ערפאת היה טרוריסט. אבו-מאזן מתנגד לטרור. הוא לא מאמין בדרך האלימות. ככה טוענים הגזענים הלבנים שלנו מהפייק-שמאל.

אבו מאזן מתנגד לטרור?

אבו מאזן לא מאמין באלימות?

רוצים ציטוטים? שירי תהילה של אבו-מאזן לשאהידים רוצחי יהודים? זוכרים את התשלומים הנדיבים, לפי איכות הביצועים וכמותם, לרוצחים הפלשתינים בבתי הכלא? בא לנו להיכנס לתכנים של מערכת החינוך הפלשתינית? לתכנים של ההטפות במסגדים של הגדה, ממש היום, ממש עכשיו?

*****

אבל הנה,  קרתה תאונה נוראה. חור גדול נבעה בקרקעיתה של הספינה הפלשתינית. היא החלה טובעת.

תאונה ששמה דונלד טראמפ. נשיא אמריקאי בן זמננו, שנבחר בניגוד גמור לתחזיותיהם של ידידי הפלשתינים הגדולים, בניגוד לאינטרסים שלהם.

על אפם ועל חמתם.

והם כבר לא יכולים להאחז ב-Wishful Thinking הישן והטוב, ושעבד כל-כך יפה עשרות בשנים.

———————————————————————————————————————————————————————

בפוסט הבא: אלף לילה ולילה מתוצרת עריקאת, החזון הפלשתיני,  ואיך העיר טראמפ את ההנהגה ברמאללה מחלומה הנפלא

5 תגובות
  1. איתי permalink

    היי מאפיהו היטבת לתאר את המצב כפי שהוא מצפה בקוצר רוח לטור הבא רק שלדעתי החלום הפלשתיני עוד לא הולך לשום מקום עלינו לזכור שטראמפ נבחר על חודם של 80,000 קולות שלולא שיטת הבחירות המוזרה של ארה"ב בבית הלבן היתה יושבת קלינטון אין שום וודאות שטראמפ יצליח לשחזר את ההישג הזה ויתכן וכבר במובמבר יחזרו הדמוקרטים לשלוט בבית הנבחרים מה שיכול לבלום אותו. אם אכן הוא יקבל קדנציה שנייה ניתן יהיה לדבר על שינוי טקטוני. ביינתים זה אכן כיוון חיובי אבל הפיך מאוד

    אהבתי

  2. עידית permalink

    יש לקבע את ההישגים הללו, כך שאף נשיא עתידי לא יוכל לשנותם. פירוק אונר"א זה הדבר הכי חשוב. צריך להשלים את העבודה. משרד כזה או אחר בוושינגטון לא כזה חשוב.

    אהבתי

    • הצדק איתך ועם איתי, בכל מה שנוגע לעתיד המעורפל, כרגיל. וזו הסיבה שקראתי לארוע המסעיר מבחינת הפלשתינים "הלם ההווה", ולא לפי הביטוי המקורי הידוע.

      אהבתי

  3. איתי permalink

    במחשבה שנייה יתכן וגם חזרה של הדמוקרטים לשלטון לא תיטיב עם הפלשתינים משום שהעולם הערבי שבמשך שנים היה הדוחף של הסוגיה הפלשתינית למרכז הבמה משיקולי לחץ על ישראל די איבד עניין בנושא מפאת דברים דחופים יותר כך שהפלשתינים נשארו די לבד. כמובן תמיד יכול לבוא אחד כמו אובמה שהסכסוך אצלו הוא קישקע אישיו (הגדרה נפלאה של מייקל אורן) ולנסות לדחוף את זה בכח אך ללא גיבוי ערבי מסיבי זה יהיה הרבה יותר קשה. וכמובן טראמפ כאן עד ינואר 2021 (אלא אם יודח מה שנראה לי לא סביר אבל אין לדעת) ובהתחשב בקצב האירועים המטורף בעולמנו לא הייתי מנסה אפילו בצחוק לחזות מה תהיה תמונת המצב במזה"ת בפרט ובעולם בכלל בתאריך זה.

    אהבתי

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: