דילוג לתוכן

האנטישמיות ויום השואה/ לפי "הארץ", היהודים בישראל מלוכלכים מטבעם ומשתכשכים בביוב להנאתם

אפריל 11, 2018

ביומן הערב של גלצ ראיינו ירון וילנסקי ויעקב ברדוגו את ד"ר תיאה פרידמן, ניצולת שואה,  שהדליקה הלילה משואה בטקס ב"יד ושם".

היא הסבירה בגלצ מה היתה בשבילה המשמעות של הגעתה למדינת ישראל בשבילה:

"סוף סוף הגעתי למקום, שבו לא יגידו לי 'יהודיה מלוכלכת'"

טעות, ד"ר תיאה פרידמן, טעות.

בעיתון "הארץ", שיוצא לאור במקום הזה, שאליו הגעת אחרי השואה, מדינת ישראל, קוראים לך יהודיה מלוכלכת.

בכל שני וחמישי.

הישראלים הם עם שהלכלוך הוא ב"טבע" שלו, על פי כותרת בולטת, בשער המוסף "גלריה" של "הארץ", למחרת חג הפסח.

החברה היהודית בישראל חפרה לעצמה ביב שופכין, והיא משתכשכת בו "להנאתה", לפי מאמר שהתפרסם היום בעיתון הזה.

ולא יעזור לך, ד"ר פרידמן היקרה, גם אם את משתתפת בהפגנות נגד ביבי או בעד מסתנני העבודה מאפריקה.

גם אז את יוצאת יהודיה מלוכלכת, לפי "הארץ".

*****

טוב כל זה לא חידוש עצום. "הארץ" הוא עיתון בעל קו מערכתי אנטישמי. לא מהיום ולא מהשבוע. על פי הקו שמתווים המו"ל והעורכים,  יש להציג את העם היהודי כמזוהם, כחסר רגשות אנוש סבירים, נבזה ולכן ראוי לכל דבר רע שיקרה לו.

קטע של מדרכה בברלין אחרחי חגיגות המוניות אשתקד

קטע של מדרכה בברלין, בתום חגיגות המוניות ב-2015. התצלום הועבר אלי על ידי חברת פייסבוק מפולין. האם מישהו מעלה על דעתו שעיתון גרמני כלשהו היה משתמש בתופעה כדי להצהיר שהלכלוך הוא חלק בלתי נפרד מ"טבעו של הגרמני"?

————————————————————————————————————

ראוי לבוז מצד כל אדם הגון בעולם שקורא את התרגום לאנגלית של הזבל האנטישמי המתפרסם ב"הארץ" העברי. עם מלוכלך, שראוי לחרמות ולנידויים שאנשי "הארץ" ממליצים להטיל עליו.

לא סתם "מותר" לכל פלשתיני באשר הוא לרצוח כל יהודי באשר הוא, גם בצורה נפשעת, ככתוב ב"הארץ". זו אף "זכותו וחובתו".

יהודים מלוכלכים שכמונו.

*****

ודוק: הבעיה העיקרית, על פי הקו האנטישמי של "הארץ" אינה עם הימין הנורא או עם ממשלתו הגזענית.

לא לא. את הימין אולי אפשר היה להביס. את הממשלה אולי אפשר היה להחליף. אבל מה נעשה, כשהבעיה היא עם החברה הישראלית, עם העם היהודי?

הבעיה אפילו עם אלה שנמנים עם החוגים המתקדמים והנאורים!

כן. גם איתם!

אלה שכדי למכור להם מנוי, "הארץ" מתחנף אליהם וקורא להם "אנשים חושבים"!

היה נדמה לכם, שמאלנים חביבים ממרצ ומשמאל העבודה, שאם הפגנתם כל מוצ"ש עם אלדד יניב נגד ביבי, או עם "ארגוני הזכויות" בעד אורחינו הלא-קרואים מאפריקה, יצאתם ידי חובתכם?

כלל לא.

לפי העיתון שלכם ל"אנשים חושבים", גם אתם יהודים מלוכלכים!

המסקנה ברורה:

אין תקנה. הרי אי אפשר להחליף את העם. זה העם שהוא מלוכלך מטבעו וחסר רגישות אנושית.

לפי האנטישמים הקטנים של "הארץ".

*****

למחרת הפסח, התפרסמה והוצבה בשער של המוסף "גלריה" לענייני תרבות וחברה, הכתבה המסורתית של "אחרי החגים" בעיתונות העברית – ערימות האשפה והלכלוך שהותירו אחריהם המוני בית ישראל שבילו להנאתם ברחבי המדינה במרוצת ימי החג.*

הכותרת של הכתבה בגירסה האינטרנטית היתה:

"למה כל כך מלוכלך פה לעזאזל"

והתשובה לשאלה הזאת הופיעה בכותרת של אותה כתבה במהדורה המודפסת של העיתון:

"לכלוך זה בטבע שלנו"

מה זה ה"פה" שבכותרת האינטרנטית?

ובכן, ברור שלא מדובר במערכת המצוחצחת של עיתון "הארץ", איפה שנשאלת השאלה.

מה שנשאר מפסטיבל רוק בשוויץ

מה שהשאירו אחריהם משתתפי פסטיבל רוק בשוויץ. תצלום שהועבר אלי על ידי חבר פייסבוק מאותה מדינה. תתארו לעצמכם שעיתון שוויצרי היה עושה מטעמים מהתצלום, וטוען שהשוויצרים משתכשכים להנאתם בזיהום של עצמם.

————————————————————————————————————-

ה"פה" של עורכי "גלריה" הוא מדינת ישראל המזוהמת, שעמה המלוכלך הותיר אחריו במרחביה את ערימות האשפה הרגילות.

ולמי הכוונה ב"טבע שלנו" שבכותרת המודפסת?

ובכן, לא. לא מדובר ב"טבע" של עורכי  "גלריה" הנקיים למשעי. כשהם אומרים "שלנו" במקרה הזה, כוונתם להמוני בית ישראל, שרק לתפארת המליצה, כמובן, הם מכלילים את עצמם בתוכו.

סיכום קצר:

למה כל כך מזוהם פה, בישראל?

כי זה ה"טבע שלנו" (הטבע היהודי?)

רחוב בעיר באנגליה אחרי מסיבות השנה החדשה

רחוב בעיר אנגלית אחרי מסיבות לרגל השנה החדשה. צילום מהגוגל. האם ה"ניו-סטייטסמן" הבריטי היה מעלה על דעתו להצמיד לצילום כזה את הכותרת "למה כל כך מלוכלך פה (בממלכה מאוחדת) לעזאזל"?

———————————————————————————————————-

הכתבה עצמה, ב"גלריה", אגב, כלל אינה נוראה, ואין בה כיסוי של ממש לאבחון האנטישמי שבכותרת.

אבל זה פטנט ישן בעיתונות הגזענית הזאת,  ששקרים הם הטבע השני שלה. גם לכותרת של הידיעה הראשית  הידועה לשמצה, מלפני כמה שנים, על "הרוב" הישראלי-יהודי שכביכול תומך באפרטהייד, לא היה כיסוי בגוף הכתבה. אפילו בסקר המפוברק  ששימש בסיס לכתבה לא ניתן למצוא אימות לשקר שבכותרת על אותו "רוב" שלא היה ולא נברא.  אך הכותרת השקרית על "הרוב" היתה חשובה, מהסיבה שכבר הצבעתי עליה:

כדי להדגיש שלא מדובר בזרם פוליטי מסויים, או בממשלה מסויימת, אלא ב"עם", או לפחות ברובו. זה העם היהודי עצמו שנגוע בזיהום, לדעת האנטישמים, בחו"ל וב"הארץ".

*****

ואילו היום, תחת הכותרת "חברה במשבר הומניטרי", מספק לנו המומחה לענייני ביטחון וערבים  של העיתון (ואחד המתחרים הרציניים על התואר "האידיוט מספר 1" שם), צבי בראל, את אבחנותיו אודות העם היושב בציון, על פי היחס להתרחשויות ברצועת עזה.

מה שהשאירו מאחוריהם ההמונים, חובבי מוסיקת הקאנטרי בארה"ב

והנה מה שהשאירו אחריהם חובבי מוסיקת קאנטרי בתום קונצרט בעיר אמריקאית. אז מה נגיד, בעקבות האבחנות האנתרופולוגיות נוסח "הארץ"? שהעם האמריקאי הוא מלוכלך מטבעו?

—————————————————————————————————–

הפעם מופיעה הגזענות בגוף הכתבה:

"כמעט 11 שנים מסכימה החברה הישראלית לכך, שכשני מיליון פלשתינים יתקיימו לידה על סף אסון הומניטרי…עזה נחנקת עם שקית ניילון על ראשה, אבל הותרנו לה חריר לנשימה… ישראל גם אינה אחראית לטבח בסוריה או למשבר ההומניטרי…אבל לפחות חלקים בחברה הישראלית מוכנים לגלות אמפטיה לסבל הזה…אבל בעזה לא חיים בני אדם שרוצים ללמוד, להתפרנס ולגדל ילדים…נשמות ישראליות טובות מוכנות לצאת ולהפגין למען המשך שהייתם של כ-30 אלף מבקשי מקלט בארץ, אבל מתי התקיימה הפגנה משמעותית למען ילדי עזה?"

מבחינתו של הכותב, לא החמאס (השולט בעזה, מאז סילק משם את אנשי הרשות באלימות וברצח המוניים) ולא הרשות (שעכשיו מקצצת בהקצבות לעזה בכוונה ברורה להגדיל שם את הסבל) ולא המדינה המצרית החוסמת את הגבול, אלא מדינת ישראל, והעם האטום שלה, הם שאחראים לסבל של תושבי עזה.

סתם שקר גזעני נחות.

והסיכום של הזבל האנטישמי המטופש הזה:

"החברה(היהודית-ישראלית) חפרה לעצמה את הביב המצחין שבו היא משתכשכת להנאתה."

המעגל נסגר עבורך, ד"ר תיאה פרידמן, מדליקת המשואה.

לגמרי בטעות חשבת שאת מגיעה למקום שבו לא יכנו אותך "יהודיה מלוכלכת".

לא הבאת בחשבון את האנטישמים של "הארץ".

לא סתם יהודיה מלוכלכת את.

את אפילו משתכשכת בביב להנאתך.


*לפני שנתיים התייחסתי לאופנה העונתית הזאת של העיתונות העברית, לשקריותה ולמוזרותה. כל התמונות בפוסט שלעיל לקוחות מתוך הפוסט הנ"ל.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

5 תגובות
  1. איתי permalink

    יכול להיות שהיא עצמה מנויה על הארץ.

    Liked by 1 person

  2. איתי permalink

    מאפיהו הטוויטר שלך שמפנה לכאן בכל פעם שיש פוסט חדש עדיין פעיל? אםכן אודה לך אם תשלח לי לינק.

    אהבתי

    • צר לי איתי. ניסיתי, אבל כל מה שהצלחתי לעשות, הוא להעלות מהטוויטר את הקישור לפוסט שלעיל בלבד. האם זה מה שביקשת? או אולי זה: https://twitter.com/

      אהבתי

  3. אילן permalink

    רק עכשיו חזרתי מיוון. זה מדהים כי שנה שעברה הייתי בצפון יוון. מאוד יפה וזול דרך אגב. מדינה עם משבר כלכלי ענק שמרגישים בכל מקום. היינו ביונינה וכולם ישבו בבתי קפה על קפה קטן. ועכשיו באתונה אותו דבר המון בתי קפה ומסעדות והיוונים אוהבים לצאת ולבלות. זה הדי נ א שלהם כנראה. לעומת תל אביב הם לוקחים בהליכה.
    אנחנו שונים. הרבה יותר משפחתיים ופחות יוצאים בחוץ. חגים כמו פסח וסוכות הם חגים שכולם בבית.
    לכן מיעוט קטן וצעקני שחושב שהוא שולט עדיין בשיח הציבורי מנסה ללכת נגד הזרם ולתאר כמה אנחנו לא מוסריים ומלוכלכים ומגעילים לא ישנה כלום. אני רוצה להרגיע אותך. זה לא יצליח להם כי הם הולכים ומתמעטים.
    זאת הסיבה שהם פונים החוצה. רק עכשיו שוברים שתיקה פירסמו מכתב מגעיל בעיתון הגרדיאן שמאשים את הצלפים של צה״ל. נו טוף.
    אני אומר לך. זה לא יעזור להם.
    זה עצוב שפעם משוררים ואנשי תרבות מהשמאל היו לאומיים ויצגו את האתוס שלנו. את רוח העם. את האהבה לתנ״ך ולארץ ישראל אבל אולי זה ישתנה. אולי.

    Liked by 1 person

    • יוסי permalink

      להוסיף על כך: לכבוד כל עשור למדינה, יש שני סוגי טמבלים בעיתונות העברית. הראשונים סתם תמימים: יוצאים בכתבות על "ישראל בת 40/50/60/70, מה יהיה פה עוד 10/20/30/100 שנה?" המסקנה תמיד שתהיה קטסטרופה ולכל יש לברוח מיד, כל עוד יש זמן.

      ובכן, הם צודקים. תמיד יכולה להיות קטסטרופה. הבעייה היא שזה נכון לכל מקום בעולם, כך שלא ברור במה תעזור בריחה, ובנוסף לאחר גיל מסוים אתה נזכר שאותם מומחים חזו קטסטרופה בדיוק הפוכה לפני עשור.

      הסוג השני של הטמבלים? ובכן, בגלל ש"ישראל היום" יצא בתחרות הקלישאית הרגילה של "70 השירים האהובים ביותר", "הארץ" יצא בכתבה על "השירים השנואים ביותר" שצריכים "להיעלם". שני הראשונים? "התקווה" ו"ירושלים של זהב", כמה מפתיע. שוקן "הסביר" בטוויטר למגיבה נזעמת שטענה משום מה שזה נראה ש"הארץ" לא ציוני ש"אבא שלי היה חבר בהנהגה הציונית כשאת עוד טיפסת על עצים". יש לכם שני ניחושים מאיזה מוצא המגיבה הנ"ל, השני לא נחשב.

      מן הסתם גם טקס הזיכרון ה"אלטרנטיבי" השנתי (עם הורי מחבלים מתאבדים), הדלקת המשואות ה"אלטרנטיבית" של "יש גבול" (עם, באופן אירוני, משיג גבול אפריקאי), ועוד כהנה וכהנה "אלטרנטיבות" יזכו לסיקור האוהד הרגיל, בו ה"אנשים החושבים" יספרו לעצמם כרגיל כמה הם "הציונים האמיתיים" בגלל שהם "מתנגדים לגזענות" .

      Liked by 1 person

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: