דילוג לתוכן

"העיתון": שפילברג חי בסרט

ינואר 16, 2018

ראיתי הערב את "העיתון" של סטיבן שפילברג.* סרט תעמולתי די פאסה, צר לי לומר. עשוי בסגנון השמאליברלי הרגיל, עם המסרים השמאליברלים הרגילים.

מכיוון שהוא נעשה בשיטות ובאמצעי הייצור של הוליבוד הקפיטליסטית, הוא נראה ונשמע יותר מתוחכם במקצת ובטח יותר מעודכן מסרטי תעמולה בולשביקים מימים עברו, מאלה שפיארו את מאבק העמלים נגד הקפיטליזם הנצלני.

אצל שפילברג משחקת "העיתונות החופשית" את תפקיד "העמלים" של אז, והממשל בוושינגטון ממלא את תפקיד הקפיטליזם השקרני ושוחר המלחמות. ויש גם הקפיטליסטים מההנהלה, המקיפים את המו"לית האמיצה, ומשרתים את עצמם.

העניין הוא, שהסרט והמסרים התעמולתיים שמנסה שפילברג לשווק, הם פאסה.

עבר זמנם.

בארבעה וחצי העשורים חלפו מאז המאורעות המתוארים בסרט, הבלופים שמנסה שפילברג לקדם, כבר נחשפו ברובם הגדול.

בעשור השני של המאה ה-21, כבר אי אפשר לספר לקהל הרחב שהעיתונות השמאליברלית האמריקאית, שאותה בא הסרט לקדם ("ניו-יורק טיימס", "וושינגטון פוסט", ועוד שורה של עיתונים חשובים שהלכו בעקבותיהם, ושמותיהם מופיעים בסרט), אכן  עושה את תפקידה ו"משרתת את הנשלטים ולא את השולטים", כפי שהיתה אמורה לעשות על פי סעיף כלשהו בחוקת ארה"ב.

האגדה היפה הזאת לילדים מפגרים, מוזכרת גם היא בסרט, כעילה להחלטה הנכונה של המו"לית האמיצה, וגם להחלטה הנבונה והשקולה של בית המשפט העליון.

אלא שכיום, במידה רבה הודות לעיתונות האינטרנט, כבר ידוע היטב שהתקשורת השמאליברלית הממוסדת (מאז זמנם של הארועים המתוארים בסרט, גדלה מאוד חשיבותם של הטלוויזיה והרדיו) המייצגת את חופש הביטוי והאמת, על פי התעמולה השפילברגית, היא שקרנית לא פחות מהמערכת הפוליטית, ולא פחות מהתקשורת הימנית המשרתת את החלק הימני של הפוליטיקה.

כל אלה  מפיצים שיטתיים של "פייק ניוז", פרשנות כוזבת, תחזיות כושלות, הטעיות וסתם שקרים ובדיות, על בסיס שבועי, יומי, שעתי ודקתי.

ומובן שהתקשורת הממוסדת משרתת את "האוייב" – העלית השלטת והקפיטליזם החזירי  – בדיוק כפי שעושה כך המערכת הפוליטית.

אחת הדוגמאות החותכות ליחסים העכשוויים האמיתיים בין הפוליטיקה והעיתונות, נחשפה דווקא כאן אצלנו, וכמנהג הימים האלה, בהקלטה שאינה ניתנת להכחשה:

השיחה הידועה מ"תיק 2000", בין מי שעומד בראש המערכת הפוליטית (ועל הדרך שולט גם בעיתון הנפוץ ביותר במדינה) – ובין המו"ל-בעלים של העיתון המסחרי הגדול במדינה. מה היה שם, בפגישה של רוה"מ נתניהו  עם המו"ל מוזס, שיש לו קשר כלשהו למסרים התעמולתיים בסרטו של שפילברג?

הפוליטיקאים נכלוליים ושקרנים כמו אז, אבל מה קרה על הדרך לאדוני העיתונות והמועסקים אצלם?

מה ההבדל בינם ובין הפוליטיקאים?

*****

לפני כמה ימים התייחסתי בפייסבוק לסרטון שעלה שם מטעם "המכון הישראלי לדמוקרטיה" ומטעם "מאקו" (שהוא אתר אינטרנטי של ערוץ טלוויזיה מסחרי מוביל). הטענה של הדוברת בסרטון, דוקטורית מומחית  לנושא, היתה זו:

שהירידה העצומה באמון של הציבור בתקשורת, היא תוצאה של העובדה שהעיתונאים אינם מספקים לציבור צרכניהם "גילוי נאות" על השקפותיהם. ולכן, מה שיש לעשות, הוא לנהוג בהגינות ולספק לקוראים, למאזינים ולצופים את הגילוי הנאות – וכך הם ישובו להאמין בתקשורת!

אלא שזה הפוך, גוטה. הפוך. שלושה רבעים של הציבור כבר אינם מאמינים לתקשורת, משום שהגילוי הנאות כבר נעשה. אלא שהוא לא נעשה על ידי בעלי ופועלי התקשורת השמאליברלית.

הגילוי הנאות התבצע באינטרנט.

היום כל צרכן של התקשורת הממוסדת יכול להקיש כמה אותיות בגוגל, ולגלות בקלות מהן דעותיו של העיתונאי שמתיימר לספר לו אמת, בעוד שהוא דופק לו את הראש עם תעמולה שקופה.  ומיהם בעליו של העיתון ומיהם שותפיו לבעלות. ומהן דעותיו ומהם האינטרסים המסחריים שלו. מיהם חבריו במערכת הפוליטית ואת מי ואת מה הוא ועיתונאיו משרתים.

כך שהציבור אצלנו כבר יודע, שהחלק המשמעותי של התקשורת השמאליברלית המקומית, למשל (וזה לא שונה בהרבה בארה"ב של שפילברג ובמדינות מערב וצפון אירופה), משרת, מבחינה פוליטית, בעיקר את מפלגות המחנצ, מרצ וחלקים של יש עתיד ושל הרשימה המשותפת.

וברור שאותו רבע מהאוכלוסייה,  שמצהיר בסקרים שהוא מאמין בתקשורת, נמנה בעיקרו על מצביעי המפלגות האלה. והוא יצהיר כך גם אם אינו מאמין בכך באמת (לא כל מצביעי המפלגות שהוזכרו למעלה הם מטומטמים גמורים). ואילו כל השאר, למה שיאמינו למי שמשרת את יריביהם הפוליטיים?

וכך גם בארצות שמעבר לים. אין כבר אמון בתקשורת הממוסדת. כבר ידוע שהיא רקובה ומושחתת לא פחות מהמערכת הפוליטית. רבים כבר מבינים שכמו הפוליטיקאים, גם היא משרתת יפה את הקפיטליזם החזירי.

ושום סרטי תעמולה בנוסח בולשביקי, גדושים בדמויות סטראוטיפיות, שכל שורה בטקסט שלהן משרתת "רעיון" ומעבירה "מסר", לא ישנו את המציאות הזאת, של העשור השני במאה ה-21. סביר יותר שהמהלך הזה רק ילך ויחריף.

ככה שאולי בסרט הזה, "העיתון", הגיע בעצם הבמאי סטיבן שפילברג לשיאו הקולנועי:

הוא חי בסרט.

לא מפתיע שהסרט הזה, ששפילברג חי בו, נחל כשלון מוחלט בקופות בארה"ב.

מי שכבר לא קונים את הסחורה  של התקשורת השמאליברלית, למה שיקנו את הסחורה של הוליבוד השמאליברלית?

בקרוב (בטקס סרטי האוסקר) נדע, אם אדוני הוליבוד כבר נואשו מהסרט של שפילברג, או שהם ינסו להציל אותו בעזרת כמה אוסקרים מוזהבים.

*****

ולסיכום, המנטרה הקבועה שלי. אין צורך לגזור, אבל כדאי לזכור:

השמאל והימין הם שתי הכנפיים של אותה ציפור.

הציפור היא שלטון העשירון העליון, על ידי העשירון העליון ולמען העשירון העליון.

מה שבמדינות הדמוקרטיות נקרא דמוקרטיה.

והעיתונות הממוסדת היא כלבת השמירה של הדמוקרטיה.

———————————————————————————-

*סרטו של שפילברג "THE POST" מ-2017, שעניינו בהדלפת "מסמכי הפנטגון" בתחילת הסבנטיז של המאה הקודמת, ופרסומם ב"ניו-יורק טיימס" וב"וושינגטון פוסט". מסתבר מהמסמכים שבמשך שנים ארוכות ידעו הפוליטיקאים האמריקאים שניהלו את המלחמה בוויאטנם, שאין לארה"ב שום סיכוי לנצח בה, ולמרות זאת המשיכו לשלח את החיילים אל מותם ביערות, והביאו הרס, שכול ואבדון על עמים וארצות בדרום-מזרח אסיה. ממשלו של הנשיא דאז, ריצ'רד ניקסון, ניסה למנוע את הפרסום, אך בית המשפט העליון של ארה"ב איפשר אותו.

 

מודעות פרסומת
One Comment
  1. אילן permalink

    בגלל זה קוראים אתרים ימניים ובלוגים כמו הבלוג שלך שמעשירים אותנו בתובנות טובות.
    קוראים את עיתון הארץ בבחינת דע את האוייב וגם בעיקר מתענגים על הטוקבקים המלגלגים של הבבונים. ומשתדלים לא לראות חדשות בערוצים 2 10 וערוץ כאן. ככה שומרים על ראש פתוח ובלי הרבה דעות קדומות ואג׳נדות שבאות בעיקר מהשמאל האירופי והאמריקני.
    בקשר לציפור אני חושב שאתה טועה.
    רק אתמול חידשו את המס על זכוכית מיבוא וגרמו לכולם לשלם יותר על מוצרי זכוכית ולפיניציה גרמו שהיא לא תשאף לשפר את היצור כי ממילא יקנו ממנה תוצרת. מה טוב בשיטה שמעוותת את המציאות הכלכלית. קראתי אתמול ספר על תעשיית המים הישראלית. על ההמצאות שנולדו מתוך הכרח וככה אנחנו נהייה טובים וחזקים יותר. השיטה הסוציאליסטית גרועה ואם ישראל תרוויח יותר יהיה יותר כסף לאזרחים והממשלה תוכל להשקיע יותר ולהעלות את רמת החיים של כולנו. כבישים רכבות ובתי חולים חדשים עולים הון עתק ורק מדינה חזקה יכולה לממן אותם.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: