דילוג לתוכן

הצהרת טראמפ על ירושלים: כך פועלת שיטת ה"הפרד ומשול" של האירופאים (2)

דצמבר 10, 2017

—————————————————————————————————————

כל אחד יודע למה ומדוע מנסים שני המשטרים הדיקטטוריים של שכנינו הפלשתינים "להבעיר את השטח" לרגל ההזדמנות הנוכחית – הצהרת הנשיא טראמפ על ירושלים הבירה.

מדובר בשני משטרים דיקטטוריים מושחתים ביותר, בלי בחירות ובלי משאלי עם. משטרים הנשענים על כידוני הצבא ומתחרים ביניהם על ההכנסות – בעיקר תמיכות, נדבות ותשלום דמי סחיטה מצד שורה של מדינות מערביות וערביות.

המון פצ'ה-מצ'ה שעומדים לחלוקה בין החתולים השמנים של משמר השמנת.

וכשיש מהומות, הפגנות, שפך דם ולוויות מסעירות, יש גם סיכויים לעלייה בהכנסות ולהקלה בזמינות המזומנים, מבחינת אלה שעל הקופה.

מאז ומעולם אהבו הכייסים קהלים נסערים  גדולים וצפופים, שדעתם נתונה להמנונים, לדגלים ולהלוויות של שאהידים.

המכוייסים שוכחים לכייסים את השחיתות לפחות לכמה רגעים.

וכל מה שצריך בשביל מהומות, הפגנות והתפרעויות שעשויות להניב דם אדם, יש בשפע עצום בגדה וברצועה.

כתב ה-CNN בשכפצ ובקסדה מתאר התפרעות מעוטת משתתפים ברמאללה ביום חמישי, למחרת ההצהרה של טראמפ: מי יוצא לרחובות ולמה?

המוני מועסקים – עשרות אחוזים מכלל המפרנסים – המקבלים את שכרם מידי פקידי אש"ף בגדה ופקידי החמאס ברצועה. ומתוך בעלי המשרות ומתוך משפחותיהם יוצאים "המפגינים" לפקודת המסיתים במסגדים ו"הפעילים" בשטח.

המשרה הממשלתית הנוחה בשלטון הרשות או החמאס, תלוייה בהתגייסות פעילה למען המטרות הפוליטיות, הדתיות והלאומיות.

בערך כמו מה שקורה בגיוס של שכירי "העמותות" ובני משפחותיהם אצלנו להפגנות "דמוקרטיות", בשרות הקרנות של התאגידים, המדינות האירופאיות והמימסדים הכנסייתיים העוסקים פה ב"הפרד ומשול" נמרץ ביותר.

יש לקוות שרק מעטים מאחינו הפלשתינים יקנו את הסחורה המשומשת הזאת. למרבית השמחה, ככל שחולפות השנים, ניכרים אצל ההמונים הפלשתינים סימני ההתפכחות.

וכך גם במהומות הפעם, לפחות בימים שעד כה. עם כל הקריאות של צמאי הדם האיסלמיסטים והלאומנים לאינתיפאדה כוללת חדשה,  נהרגו רק שני פלשתינים.

*****

ארצות הברית של טראמפ,  היא לא רק המעצמה הצבאית, הכלכלית והתרבותית הגדולה בעולם. היא גם המדינה שיש בה הכי הרבה נוצרים.

הנה מהוויקיפדיה:

ע"פ מחקר של מרכז פיו משנת 2007 מתחלקת האוכלוסייה לפי השתייכות דתית: 78.5% נוצרים, כאשר מתוכם 51.3% פרוטסטנטים, 23.9% קתולים. 1.7% יהודים, 0.7% בודהיסטים, 0.6% מוסלמים, 0.4% הינדואיסטים ו-1.2% אחרים.

בהנחה שהרבה לא השתנה בעשור האחרון, חיים עכשיו בארה"ב של דונלד טראמפ יותר מרבע מיליארד בני אדם  המוגדרים כנוצרים.

בעשרות מיליונים יותר מאשר בכל אחת מהמדינות הדולקות אחרי ארה"ב ברשימה הזאת, כמו ברזיל או רוסיה.

לכן, ארצות הברית היא גם המעצמה הנוצרית הגדולה והחזקה ביותר בעולם.

קל להבין, לכן, מדוע הצהרתו של הנשיא דונלד טראמפ, המכירה בירושלים כבירתה של מדינת היהודים, נתפסת כאיום נורא וכחילול הקודש מבחינתם של המנהיגים הפנאטים של האיסלם הקיצוני, השיעי והסוני.

המשטר השיעי החשוך והמושחת של ההייאטוללות באיראן, יצא בגלוי, כבר לפני עשרות שנים, למלחמת קודש נגד "השטן הגדול", שזו בדרך כלל ארצות הברית, ולפעמים גם בריטניה וצרפת – ונגד "השטן הקטן", שזו לרוב מדינת ישראל.

מבחינתם זה האיסלם נגד הנוצרים והיהודים הטמאים.

תמונה דומה מקבלים גם בזרמים הקיצוניים של האיסלם הסוני. מהאחים המוסלמים ועד אל-קאעידה ודאעש. כולם נתונים במלחמת עולם נגד המערב ונגד ישראל. נגד הנוצרים והיהודים.

ועכשיו הנשיא של המעצמה הנוצרית מס. 1 מודיע:

ירושלים, עיר דוד, שהיא גם העיר שבה נצלב ישו, היא בדין ובצדק בירתה של מדינת היהודים, ויש להכיר בכך.

אז ברור שהייאטוללה חמינאי בטהראן עצבני-אש, שהחיזבאללון שלו מלבנון חסן נסראללה רואה אדום בעיניים, שכל דעאשיסט ואיש אל-קאעידה, כל חמאסניק וג'יהאדיסט, כולל הסולטן הטורקי (בעיני עצמו) מעלים קצף על השפתיים.

*****

אבל למה מתרגזים אנשים מכובדים ומתורבתים כל כך, כמו הגרמנים והצרפתים, הבריטים והשבדים, הרוסים והסינים? מה מפריע להם בכך,  שהנשיא דונלד טראמפ מכיר בעובדה ידועה ומוכחת – שירושלים היא הבירה הישראלית? איך זה שכל אלה מוצאים את עצמם בשורה פוליטית אחת עם דאעש והחיזבאללה? עם החמאס ועם כמה אנטישמים מ"הארץ" שלנו?

זה לא קצת מוזר?

*****

ובכן, בכלל לא.

הנשיא הצרפתי מקרון והצאר פוטין, הקנצלרית מרקל וראש הממשלה מאי, רואים סכנה נוראה בהכרתו של טראמפ בירושלים כבירת ישראל.

הם מריחים אפשרות מחרידה  – התמוטטות של שיטה שמוכיחה את עצמה כבר עשרות רבות של שנים:

"הפרד ומשול". האסטרטגיה המעצמתית, הדיפלומטית והפוליטית, הוותיקה, הבטוחה והיעילה ביותר, שנועדה להבטיח שלא יהיה, ולא יוכל להיות שלום בין יהודים לערבים במזרח התיכון.

שלום בין יהודים וערבים, בעיני האירופאים, הוא נורא לא פחות מהסכמה אמריקאית-רוסית, למשל.

*****

כיוון שראש הממשלה נמצא עכשיו בצרפת, אתן דוגמא מהתרגולת הצרפתית של השיטה:

בסתיו של שנת 2000 קרסו השיחות על השלום בקמפ דיוויד, בין אהוד ברק ויאסר ערפאת, בניהולו של הנשיא האמריקאי ביל קלינטון.

הרביעיה הקדמית בפאריס שנת 2000: ערפאת, אולברייט, שיראק וברק, הלחישה הרועמת והאינתיפאדה ע"ש אל אקצה

אריאל שרון עלה לביקור בהר הבית והשטח התחיל לרתוח.

מיד נעשו נסיונות תיווך והרגעה. הבולט שבהם נעשה על ידי הנשיא הצרפתי דאז ז'אק שיראק. הצדדים הניצים הוזמנו לעיר האורות. שרת החוץ האמריקאית מדלן אולברייט תרמה את חלקה. היו משברים קשים בשיחות בין ברק ובין ערפאת, אך לבסוף, לא תאמינו – נמצאה הדרך לפשרה ולהסכם.

ואז קרה דבר מדהים.

הנשיא שיראק לחש משהו על אוזנו של יאסר ערפאת – והכל התפוצץ. ערפאת לא חתם.

לפי הפרסומים, שיראק אמר לערפאת שאם יחתום על ההסכם (שערפאת ושיראק היו בין מנסחיו!) תהיה בכך בגידה באינטרס הפלשתיני.

ערפאת, שנמלט מפאריס, יזם והזין מקופתו בת המיליארדים את האינתיפאדה על שם אל אקצה, והשאר היסטוריה מדממת. יותר מ-1,000 הרוגים ישראלים, יותר מ-3,000 הרוגים פלשתינים. אלפים רבים של פצועים משני הצדדים. רוב ההרוגים והפצועים – אזרחים.

כל אלה רשומים, בין השאר, על שמו של הנשיא הצרפתי.  זה שכאילו נידב את בירתו פאריס כדי לתווך, ובעצם השתמש בכינוס בפאריס כדי להפריד ולסכסך, לחרחר מלחמה ולמנוע הסכם –

והצליח.

שוב חלפה סכנת השלום הנוראה (מבחינת המעצמות מחרחרות המלחמה של אירופה המערבית והמזרחית) בין יהודים וערבים.

ערפאת הבין מלחישתו של הנשיא שיראק, שצרפת, ומן הסתם כל אירופה המערבית מאחוריו. הוא ידע שהרוסים והסינים ממילא לצידו, ובטח העולם הערבי והמוסלמי.

אז יאללה, מלחמה.

ומה, לדעתכם, היה תפקידה של "היוזמה הצרפתית" מיסודו של הנשיא הצרפתי הקודם, פרנסואה הולנד?

שוב אותו תרגיל. במסווה של "יוזמת שלום", אנו מקבלים חרחור מלחמה. הפלשתינים מבינים מזה שאירופה איתם ולא מוכנים לכלום, כרגיל, חוץ מהשמדתה של מדינת היהודים.

וכך פרנסו האירופאים את הסרבנות הערבית מאז ומעולם ועד עכשיו.

מן הימים שקצינים בריטיים הובילו למלחמה ב-1948 את הלגיון הירדני והעניקו יעוץ לצבא המצרי –

ועד לימינו אלה, כשהנשיא החדש, עמנואל מקרון הנאור והמתקדם, מככב באותה חזית פוליטית שבה נמצא גם באקר אל-בגדדי מדאעש, חי או מת.


בפוסט הבא – עוד על הטכניקות המעצמתיות של "הפרד ומשול" בין יהודים וערבים, ולמה טראמפ כל כך מפריע להם.

 

One Comment
  1. אילן permalink

    העוצמה של המדינה שלנו נבנתה לאט ומתחת לרדאר של הרבה מדינות. לא היינו איום של ממש להרבה מעצמות. בעיניהן היינו כמו רפובליקות הבננות בדרום אמריקה לארה״ב. סוג של ווסאל שאפשר לעשות איתו ולהגיד לו איך להתנהג. ונכון שאירופה וארה״ב בחשו פה וכול הזמן מנסות להחליש את אחד הצדדים כדי שיוכלו למכור נשק לכול הצדדים בהצלחה מרובה. האמריקנים היום מוכרים פה f35 הצרפתים מטוסי רפאל והרוסים דברים דומים. יש פה המון כסף.
    פירוק החברה הערבית וההתמוטטות העולם הערבי העבירו את הבעייה המוסלמית לאירופה לבית ותגובת הנגד תהייה חבירה לישראל והפעם לשם שינוי ככוח משותף. חייבים הפעם לשמור על הכבוד ולדרוש מחיר עבור הכוח שלנו.
    אירופה שנים לא השקיעה בצבא. להגיע לאיכות ולכמות של הצבא שלנו דורש אחוזים גדולים מהתקציב שלאירופה היום אין. אירופה במצב עלוב ביותר. אירופה חיה היום על אידי הדלק שנותרו מהזמן ששלטה על חצי העולם. יש היום מנהיגים כמו מקרון בצרפת שעדיין לא הפנים את המצב החדש והוא טורח ומעליב אותנו אבל הוא יפנים. 😊
    ערפאת הוא מוסלמי מאמין וככזה הוא לעולם, כמו מנהיגי החמאס ופת״ח הנוכחיים, לא יכיר בזה שיהודי ישלוט על מוסלמים. שהמקום השלישי בחשיבות לעולם המוסלמי ושאדמת הקדש מוסלמית תהייה שייכת ליהודים ככה שאני לא מודאג שמחר הם יחתמו הסכם הכרה אמיתי. כרגע אין להם ברירה כי אנחנו חזקים מדיי אז הם שותקים. כול שינוי ביחסי הכוחות יגרום להשמדתנו ואת זה צריך למנוע.

    אהבתי

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: